facebook

פרסום דוח שנתי 71ב, מרץ 2021 (15.3.21)

הדוח כולל מקבץ פרקים בנושא התמודדות הרשויות בישראל עם אתגר המוכנות לשוק העבודה המשתנה, כמו גם נושאי שמירה על איכות סביבה, מנהל תקין ועוד

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום יום שני ה- 15 למרץ את הדוח השנתי 71ב לשנת 2021. הדוח עוסק במגוון נושאים חשובים, בהם נושאי שמירה על איכות סביבה, מנהל תקין ועוד. דוח זה גם כולל גם מקבץ פרקים בנושא התמודדות הרשויות בישראל עם אתגר המוכנות לשוק העבודה המשתנה. ביקורת זו בוצעה כחלק מפרויקט ביקורת בשיתוף פעולה בין-לאומי עם משרדי מבקרי מדינה של האיחוד האירופי ושל מדינות שונות: פינלנד, דרום קוריאה, איטליה, בולגריה וצפון מקדוניה. בהתאם להוראות החוק, הדוח מוגש כעת ליו"ר הכנסת ומפורסם לציבור, עשרה שבועות לאחר הגשת הדוח השנתי לראש הממשלה.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: "חשיבותה של ביקורת המדינה ניכרת במיוחד בעת הזו, בצל מגפת הקורונה, נוכח ההשפעות המהותיות של המגפה על צורכי האוכלוסייה במגוון תחומים. המשבר התעסוקתי הנלווה למגפת הקורונה, מחדד את החשיבות בהשקעה בהון אנושי של עובדים קיימים, של מחוסרי עבודה ושל עובדים עתידיים - הילדים והנוער כיום - לשם הגברת המסוגלות התעסוקתית במציאות משתנה והמשך ביסוס מגזר ההיי-טק. הדבר נכון במיוחד לאוכלוסיות בחברה הישראלית שהן מעוטות אמצעים ומיומנויות, ולכן ניתן בדוחות דגש מיוחד לאוכ' אלו. מעבר לכך, ימים אלה של משבר משמשים גם הזדמנות לשינוי ולהשקעה ברכישת מיומנויות במסגרות ההכשרה והלמידה השונות, וזאת מתוך ראייה צופה פני עתיד להשתלבות מיטבית ויציבה בשוק העבודה המשתנה".

בדוח 8 פרקים בנושאים הבאים:  

המוכנות לשוק העבודה המשתנה (ביקורת בשיתוף פעולה בין-לאומי)

  1. היערכות משרד החינוך לשוק העבודה המשתנה.
  2. הסביבה הלימודית בבתי הספר העל-יסודיים כתשתית להקניית מיומנויות המאה ה-21.
  3. פעולות המדינה להגדלת מספר העובדים בתעשיית ההיי-טק.|
  4. למידה לאורך החיים והכשרה מקצועית למבוגרים - התאמתן לשוק העבודה המשתנה.
  5. הקניית אוריינות דיגיטלית לאורך החיים.

    משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, המשרד להגנת הסביבה, חברת נתיבי ישראל:

  6. הרפורמה במבחני הנהיגה.
  7. היבטים בהחלת חוק הפיקדון על מכלי משקה. 
  8. התקשרויות עם ספקים וגיוס עובדים בנת"י.

המוכנות לשוק העבודה המשתנה - מבוא

היערכות משרד החינוך לשוק העבודה המשתנה

על פי מחקרים קיימות 8 מיומנויות נחוצות וחיוניות במאה ה-21: חשיבה ביקורתית, יכולת פתרון בעיות, למידה עצמית, הכוונה עצמית, שיתוף פעולה, יצירתיות, ניהול מידע ואוריינות טכנולוגית ודיגיטלית. מבקר המדינה בדק  כיצד נערך משרד החינוך לשוק העבודה המשתנה והאם הוא מקנה לתלמידי ישראל את המיומנויות הנדרשות.

בחודשים ינואר 2019 - מרץ 2020 בחן משרד מבקר המדינה את היערכות משרד החינוך בהתאמת מערכת החינוך הישראלית למאה ה-21 ובהקניית המיומנויות הנדרשות לתלמידים לקראת שוק העבודה המשתנה. בביקורת נמצא כי מטרת רפורמת הלמידה המשמעותית, שיושמה החל בשנת הלימודים התשע"ה (2014 - 2015), הייתה להתאים את מערכת החינוך למאה ה-21 ולהקנות לתלמידים את המיומנויות הדרושות להם בעת הזאת. כחמש שנים מאז החל משרד החינוך ליישם את הרפורמה, סבורים כמחצית מבעלי התפקידים בחינוך העל-יסודי - המפקחים המרכזים (מפמ"רים), מנהלי בתי הספר ורכזי המקצוע בבתי הספר - כי השפעת הרפורמה על קידום הקניית מיומנויות המאה ה-21 לתלמידי החינוך העל-יסודי לא הייתה רבה. נמצא כי מאז יישום הרפורמה ועד סיום הביקורת הנוכחית לא ערך המשרד תהליך הפקת לקחים שיטתי ומקיף מתהליך היישום לצורך גיבוש מדיניות המשכית להקניית המיומנויות.

בנוסף עלה כי בשנים 2016 - 2019 גיבשו יחידות מטה שונות במשרד החינוך מסמכי מדיניות להקניית מיומנויות לתלמידי מערכת החינוך. המסמכים הצביעו על מיומנויות נדרשות רבות ושונות, ולמעשה "דיברו בשפות שונות", ללא תיאום ביניהם. המשרד לא עשה שימוש במסמכים אלה לצורך גיבוש תוכנית כוללת להקניית המיומנויות המכילה יעדים, סדרי עדיפות, אמצעים ולוחות זמנים. עבודת מטה למהלך אסטרטגי כלל משרדי להגדרה ולהטמעה של מיומנויות מוסכמות הנדרשות לתלמידים במאה ה-21, שבמרכזה דמות הבוגר של מערכת החינוך, טרם הסתיימה באמצע אוקטובר 2020 וטרם עוגנה בחוזר מנכ"ל. 

עוד נמצא כי בגיבוש מסמך פדגוגיה מוטת עתיד שותפו גורמי מקצוע חוץ-משרדיים, ובגיבוש התוכנית האסטרטגית שותפו כלל יחידות המטה במשרד החינוך. עם זאת, בגיבוש מסמכי המדיניות לא שותפו נציגים ממשרדי ממשלה, ממערכת ההשכלה הגבוהה או מגופים סטטוטוריים בעלי השפעה על שוק העבודה, ולפיכך גם על המיומנויות שיידרשו בו. לעיתים אף לא שותפו בכך בעלי עניין מרכזיים ממטה המשרד. בנוסף, המזכירות הפדגוגית מיפתה את תוכניות הלימודים כדי לבדוק באיזו מידה הוטמעו בהן המיומנויות. המיפוי התבצע בהתאם להנחיית ה-OECD, אך נערך על מספר מועט של תוכניות לימודים ובחטיבות הביניים בלבד, ללא התייחסות לכל מקצועות החובה, ללא התייחסות לתוכניות הלימודים של החטיבה העליונה וללא שיתוף המפמ"רים בביצועו. מיפוי נפרד נערך גם על ידי המפמ"רים, אבל 58% מהם ציינו כי לא מיפו את תוכניות הלימודים של חטיבות הביניים, ו-36% מהם ציינו כי לא מיפו את תוכניות הלימודים של החטיבה העליונה. בשל כך, תמונת המצב שגיבש משרד החינוך לגבי היקף המיומנויות בתוכניות הלימודים לוקה בחסר. 

בנוסף, למרות שחלפו יותר מחמש שנים מאז החלה רפורמת הלמידה המשמעותית, כמחצית מתוכניות הלימודים לא עודכנו, ולא שולבו בהן עקרונות הלמידה המשמעותית. על פי נתוני פברואר 2020, 42 מתוך 82 (כ-51%) תוכניות הלימודים לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה אושרו לפני יותר מעשור ולא עודכנו מאז. כמו כן, אף שהמבחנים הבין-לאומיים החלו לשנות את פניהם ולשים את עיקר הדגש על הערכה של מיומנויות ופחות על הערכת ידע, בחינות הבגרות בכתב בישראל (שמשקלן כיום כ-49% מהציון הסופי של התלמידים) כמעט אינן מתייחסות למיומנויות המאה ה-21 ואינן בוחנות אותן. 

עוד עלה בביקורת כי  ריבוי הבחינות בישראל (כ-10 עד 11 בחינות לעומת 2 עד 5 במדינות שונות בעולם) מייצר מערכת המקשה על בתי הספר לתת עדיפות ולהשקיע בהקניית המיומנויות הנדרשות לתלמידים. ההערכות החלופיות, שמטרתן להחליף חלק מבחינות הבגרות בכתב, מלוות בחסמים רבים, ועל כן אינן מאפשרות ללמוד על שליטתם של התלמידים במיומנויות החשובות להשתלבותם בשוק העבודה המשתנה. בנוסף,  מידת הגמישות המוענקת לבתי הספר נמוכה - 67% מהמנהלים שהשיבו על השאלון ציינו כי מוענקת להם גמישות פדגוגית במידה בינונית ומטה; בתחומים שבהם לראיית המנהלים הגדלת הגמישות תתרום במידה הרבה ביותר להקניית המיומנויות, מוענקת גמישות נמוכה במיוחד. עוד עלה בביקורת כי רק 18% ממנהלי בתי הספר העל-יסודיים סבורים שהמטרה העיקרית שמשרד החינוך מועיד לחטיבות הביניים היא הקניית מיומנויות לתלמידיהן, ו-61% ממנהלי בתי הספר העל-יסודיים סבורים שבפועל חטיבות הביניים מקנות את המיומנויות הנדרשות במידה מועטה או בינונית בלבד. אף שהמשרד החל לפעול להתאמת דפוסי ההוראה והלימוד בחטיבות הביניים למאה ה-21, ובכלל זה הקניה של מיומנויות, ריבוי מקצועות הלימוד ועומס הבחינות בחטיבה העליונה משפיע על היכולת להקנות לתלמידי חטיבות הביניים את המיומנויות הנדרשות. 

מבקר המדינה ממליץ כי משרד החינוך יגבש מדיניות כוללת ותוכנית אסטרטגית ייעודית להטמעת מיומנויות המאה ה-21 בקרב תלמידי מערכת החינוך, לרבות במתכונת הנוכחית של בחינות הבגרות, וייתן דעתו לריבוי הבחינות ולהשפעת עומס זה על המערכת כולה. על התוכנית האסטרטגית לשמש מסגרת לפעילות מתואמת בנושא זה של כל יחידות המטה הרלוונטיות, ולכלול בין השאר את אופן ההטמעה של המיומנויות בתוכניות הלימודים, בהערכה ובמדידה, את אופן הקניית המיומנויות בחטיבת הביניים ואת האמצעים להרחבת הגמישות הפדגוגית בבתי הספר העל-יסודיים.

מבקר המדינה ציין בדוח כי כדי להכין את בוגריה לתפקוד מוצלח בחייהם העתידיים, על מערכת החינוך להטמיע בקרב תלמידיה, לצד ידע בתחומי הדעת השונים וערכים, גם את המיומנויות שיהיו נחוצות להם כבוגרים בחייהם החברתיים, האישיים והמקצועיים במאה ה-21. הדבר מקבל משנה תוקף לאור חשיבותו של הנושא והירתמותן של מערכות חינוך ברחבי העולם להטמעת מיומנויות אלה. 

הסביבה הלימודית בבתי הספר העל-יסודיים כתשתית להקניית מיומנויות המאה ה-21

מבקר המדינה בדק ומצא, בין היתר, כי שיעור בתי הספר העל-יסודיים הזוכים להשתתף בפרויקטים שמפעיל משרד החינוך לשיפור הסביבה הפיזית בבתי הספר במטרה להתאים את הלימודים למאה ה-21 הוא קטן מאוד. בשנים 2016 - 2019 אישר משרד החינוך, במסגרת פרויקט M21 לשיפור כיתות, שיפוץ של 496 כיתות בלבד בבתי הספר העל-יסודיים, שהן 1.5% מתוך 32,756 כיתות שפועלות בארץ ו-33% מכלל הבקשות שהוגשו.

סביבת הלמידה היא מרחב פיזי המאפשר סוגים שונים של הוראה, המשלבת טכנולוגיות עדכניות ללמידה בדרכים חדשות ומעודדת מעורבות תלמידים. שינוי מערכת החינוך - במטרה להתאימה למאה ה-21 ולאפשר לבתי הספר להקנות לתלמידיהם את המיומנויות הנדרשות - טומן בחובו צורך בשינוי של סביבת הלימודים הפיזית והטכנולוגית.

מבקר המדינה בחן נושא  ומצא כי תוכנית התקשוב שמפעיל משרד החינוך ומתמקדת בהכנסת תשתיות תקשוב חדשות לבתי ספר ובשדרוג תשתיות התקשוב הישנות שבהם, מופעלת בעיקר בחינוך היסודי, ורק כ-23% מבתי הספר העל-יסודיים כלולים בה. בנוסף, בעוד שכ-25% מבתי הספר העל-יסודיים באשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים (7 - 9) כלולים בתוכנית, רק 16% מבתי הספר העל-יסודיים באשכולות הנמוכים (1 - 3), הזקוקים לתוכנית זו, כלולים בה. עוד עלה בביקורת כי בתי הספר בחינוך הממלכתי-יהודי הם כמעט מחצית מבתי הספר המשתתפים בתוכנית התקשוב (בשעה ששיעורם מכלל בתי הספר הוא כ-34%), ואילו חלקם של בתי הספר בחינוך החרדי הוא רק כאחוז אחד מכלל בתי הספר המשתתפים בה (בשעה ששיעורם מכלל בתי הספר הוא כ-30%).

בנוסף, משרד החינוך לא קבע תקן בעניין היחס הסביר בין מספר התלמידים למספר המחשבים בבית הספר. ב-48% מבתי הספר העל-יסודיים יש מחשב אחד ליותר מ-10 תלמידים, וב-23% מהם יש מחשב אחד ליותר מ-20 תלמידים. יתר על כן, באשכולות הגבוהים היחס של יותר מ-20 תלמידים למחשב קיים ב-10% מבתי הספר העל-יסודיים, ואילו באשכולות הנמוכים הוא קיים ב-40% מהם; כמו כן בחינוך היהודי היחס של יותר מ-20 תלמידים למחשב קיים ב-14% מבתי הספר העל-יסודיים, ואילו בחינוך הערבי הוא קיים ב-50% מהם. נמצא עוד שנגישותם של המורים למחשב בבתי הספר העל-יסודיים נמוכה: ב-40% מבתי הספר העל-יסודיים יש מחשב אחד ליותר מחמישה מורים ובאשכולות הנמוכים קיים יחס כזה ב-52% מבתי הספר העל-יסודיים.

בנוגע לשינוי הסביבה הפיזית בבתי הספר העל-יסודיים עלה כי שיעור בתי הספר העל-יסודיים הזוכים להשתתף בפרויקטים שמפעיל המשרד לשיפור הסביבה הפיזית בבתי הספר במטרה להתאים את הלימודים למאה ה-21 הוא קטן מאוד. בשנים 2016 - 2019 אישר משרד החינוך, במסגרת פרויקט M21 לשיפור כיתות, שיפוץ של 496 כיתות בלבד בבתי הספר העל-יסודיים, שהן 1.5% מתוך 32,756 כיתות שפועלות בארץ ו-33% מכלל הבקשות שהוגשו. בפרויקט "חצרות לימודיות" אישר המשרד הקמת 19 חצרות בבתי ספר על-יסודיים, שהן 1% מכלל 2,265 בתי הספר העל-יסודיים שפועלים בארץ ו-17% מכלל הבקשות שהוגשו.

עוד עולה מהדוח כי למשרד החינוך אין מחקר מלווה לפרויקטים והוא לא ערך מעקב על איכות בתי הספר החדשניים המוקמים, כיתות M21 המשופצות והחצרות הלימודיות המוקמות, על תרומתם של מרחבים אלה ללמידה חדשנית המותאמת למאה ה-21, על שביעות רצונם של גורמי השטח; וכן על חסרונות וחסמים בפרויקטים אלה.

בדוח מצוין כי משבר הקורונה חידד עוד יותר את חשיבותה של תשתית טכנולוגית ודיגיטלית מקיפה ואיכותית בבתי הספר, שתהווה את הנדבך הבסיסי והחיוני ללמידה מרחוק. ראוי לציין את תוכנית ההצטיידות של משרד החינוך שגובשה בתקופת הקורונה, כאמור בתגובתו המשלימה של משרד החינוך באוקטובר 2020, לצורך צמצום הפערים בנושא תקשוב בתי הספר וקידום תשתית דיגיטלית ללמידה מרחוק.

מומלץ שמשרד החינוך יפעל לניצולו של התקציב שהוקצה לו ליישום תוכנית מקיפה לטיפול בלמידה מרחוק בצל הקורונה וימשיך לפעול כדי לקדם את שיפורה של סביבת הלימודים הפיזית והטכנולוגית, ירחיב את מעגל בתי הספר הנהנים מסביבה חדשנית ויעילה ומאמצעי טכנולוגיה שונים ויעודד את בתי הספר עצמם (ובעיקר את בתי הספר העל-יסודיים) להשתתף בפרויקטים המקדמים הקמת סביבה כזו תוך הסרת החסמים הנקרים בדרכם ובהתייחס לפערים הקיימים בבתי ספר חלשים מהבחינה החברתית-כלכלית, בחינוך החרדי ובחינוך הלא-יהודי.

יצוין כי דוח זה מציג את תמונת המצב בנושא ערב משבר הקורונה. לקראת סוף הביקורת, בעקבות משבר הקורונה, גיבש משרד החינוך תוכנית הצטיידות לצורך צמצום הפערים בנושא תקשוב בתי הספר וקידום תשתית דיגיטלית ללמידה מרחוק.

מבקר המדינה ציין בדוח כי "כדי להכין את בוגריה לתפקוד מוצלח בחייהם העתידיים, ולאור ההירתמות הכלל-עולמית לנושא זה, על מערכת החינוך להטמיע בקרב תלמידיה את המיומנויות שיהיו נחוצות להם כבוגרים בחייהם החברתיים, האישיים והמקצועיים במאה ה-21. נכון לערב משבר הקורונה, בתחילת שנת 2020, סביבת הלימודים הפיזית, הטכנולוגית והתקשובית של בתי הספר בכלל ובתי הספר העל-יסודיים בפרט לא סיפקה בצורה מיטבית את התנאים הנחוצים להקניה אפקטיבית של מיומנויות המאה ה-21 בכלל, והאוריינות הטכנולוגית והדיגיטלית בפרט. נגישותם של התלמידים לאמצעי למידה ממוחשבים הייתה מועטה; נגישותם של המורים לאמצעי הוראה ממחושבים הייתה מועטה אף היא; ולא היה די בשינויים שנעשו בסביבה הפיזית בבתי הספר העל-יסודיים כדי לאפשר קיום למידה חדשנית מיטבית".

פעולות המדינה להגדלת מספר העובדים בתעשיית ההי-טק

 

גופים בין-לאומיים שונים צופים שינויים מרחיקי לכת בשוק העבודה כתוצאה מהמהפכה הטכנולוגית המהירה. מחסור כרוני בעובדים מיומנים בתעשיית ההיי-טק בישראל הוא איום אסטרטגי על מגזר הטכנולוגיה בפרט ועל המשק הישראלי בכלל: ביולי 2019 נאמדו כ-18,500 משרות טכנולוגיות פנויות בתעשיית ההיי-טק. מבקר המדינה בדק את פעולות המדינה להגדלת מספר העובדים בתעשיית ההיי-טק, והצורך להיערך לביקושים העתידיים לעובדים בתעשייה זו.

מבקר המדינה בדק את פעולות המדינה להגדלת מספר העובדים בתעשיית ההיי-טק, בהתאם להחלטת הממשלה והצורך להיערך לביקושים העתידיים לעובדים בתעשייה זו. הביקורת העלתה כי  עיקר הנבחנים ב-5 יחידות לימוד (יח"ל) במקצועות המדעיים-טכנולוגיים, תחומי לימוד שהם בעלי מתאם גבוה ללימודי מקצועות ההיי-טק באקדמיה ולהשתלבות בתעשיית ההיי-טק, הוא בבתי ספר "חזקים" מבחינה חברתית-כלכלית. כך למשל, יותר ממחצית הנבחנים ב-5 יח"ל במתמטיקה ובמדעי המחשב (53% ו-55% בהתאמה) משתייכים לבתי הספר החזקים יותר. לעומת זאת, רק 8% מהם (בכל אחד מהמקצועות) משתייכים לבתי הספר החלשים יותר. מערכת החינוך אינה ממצה את הפוטנציאל של התלמידים שיכולים ללמוד את המקצועות המדעיים-טכנולוגיים - בעיקר בקרב בנות, בקרב המגזר הערבי ובקרב המגזר היהודי-חרדי.

בנוסף, כ-40% בלבד מקרב בתי הספר במדד הטיפוח 10 (החלשים ביותר) מלמדים גם מתמטיקה ברמת 5 יח"ל וגם מדעי המחשב ותכנון ותכנות מערכות ברמת 5 יח"ל. לעומת זאת, בקרב בתי הספר ה"חזקים" מבחינה חברתית-כלכלית, שיעור בתי הספר שמלמדים בהם מקצועות אלה ברמת 5 יח"ל הוא הגבוה ביותר. כך למשל, 88% מבתי הספר במדד הטיפוח 1 (החזקים ביותר) המלמדים 5 יח"ל במתמטיקה מלמדים גם מדעי המחשב ברמה של 5 יח"ל. מצב זה פותח שער ללימודים אקדמיים בתחום ההיי-טק בעיקר לתלמידים החזקים. ככלל, לכ-3,000 מן הלומדים 5 יח"ל במתמטיקה בבתי הספר אין אפשרות ללמוד מדעי המחשב, וזאת בעיקר עקב מחסור במורים.

מהדוח עולה כי החסמים המרכזיים להגדלת מספר הבוגרים באוניברסיטאות במקצועות ההיי-טק הם מחסור בסגל אקדמי ושיעור נשירה גבוה של סטודנטים ממקצועות אלה - 22% מהסטודנטים שהתחילו את לימודי מדעי המחשב באוניברסיטאות לא סיימו תואר בתוך שש שנים. בנוסף, 20% מהסטודנטים שהתחילו לימודי מקצוע זה סיימו תואר במקצוע אחר. אולם הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) לא קבעה יעדים לגידול במספר אנשי הסגל ולצמצום שיעור הנשירה. ות"ת גם לא ביקשה מהאוניברסיטאות לבחון את הסיבות לנשירת הסטודנטים. בהיבט העוסק במינוף השירות הצבאי לטובת הגדלת כוח האדם המיומן לתעשיית ההיי-טק, נמצא כי משרד הביטחון לא גיבש תוכנית אופרטיבית למינוף השירות הצבאי בצה"ל, כפי שנדרש בהחלטת הממשלה לעניין זה.

עוד עלה כי בשנת 2019 חלקן של הנשים בתעשיית ההיי-טק בתפקידים טכנולוגיים היה כ-22%, ובתפקידי ניהול טכנולוגיים - 18%. התוכניות הממשלתיות לשילוב נשים בתעשיית ההיי-טק מופעלות ומתקיימות ללא תכנון מערכתי.

מבקר המדינה ציין בדוח כדי להבטיח את המשך הגדרתה של מדינת ישראל כ"אומת סטארט-אפ", ראוי כי גופי הממשלה הרלוונטיים (מל"ג; משרד האוצר; משרד החינוך; משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; רשות החדשנות; משרד הביטחון) יטפלו בהסרת החסמים להשגת מטרה זו: נדרש לצמצם את המחסור הקיים בכוח אדם מיומן בתעשיית ההיי-טק ולהבטיח היצע כוח אדם מתאים בראייה ארוכת טווח; דגש מיוחד וחיוני יש לשים על שילוב איכותי של מערכת החינוך במשימה זו; מקור נוסף להרחבת פוטנציאל הפעילים בהיי-טק הוא שילוב אוכלוסיות שכעת מיוצגות בה במידה מועטה, וככלל ניתן לומר שהן מודרות ממנה - בראש ובראשונה מדובר בייצוג חסר של נשים, אך גם של האוכלוסייה הערבית והחרדית. צורך נוסף שעלה בביקורת זו, וחיוני ביותר לתת לו מענה כדי להבטיח את דור ההיי-טק העתידי, הוא השלמת המחסור באנשי סגל באקדמיה וצמצום נשירתם של סטודנטים הלומדים את מקצועות ההיי-טק.

למידה לאורך החיים והכשרה מקצועית למבוגרים - התאמתן לשוק העבודה המשתנה

 

שוק העבודה ברחבי העולם עובר שינויים עמוקים המביאים עימם שינויים במקצועות ובתפקידי העובדים. שיעור גדול מהמשרות המוערכות בסיכון גבוה לשינוי בישראל הן בענפים שבהם מועסקים עובדים שאינם אקדמאים ועובדים מעוטי מיומנויות העשויים להיפלט משוק העבודה, שכן רבים מהתפקידים שדרשו יכולות בסיסיות בלבד מתייתרים. מבקר המדינה בדק את פעולות המדינה בתחום ההכשרות והלמידה לאורך החיים למבוגרים במטרה להתאימן לשוק העבודה העתידי.

כדי לאפשר למאות אלפי עובדים להשתלב ולהישאר בשוק העבודה, מתגבר הצורך בהתאמת המיומנויות והידע של העובדים הנכנסים לשוק העבודה, וגם של העובדים הנמצאים בו, לצורכי השוק המשתנה, ובפרט של עובדים מעוטי מיומנויות. הדבר נחוץ במיוחד לאור הדרישה הגוברת מצד המעסיקים לעובדים מיומנים גם במקצועות לא-אקדמיים ונוכח שיעור גדול - בהשוואה בין-לאומית - של בוגרים מעוטי מיומנויות בסיס ובפרט בקרב האוכלוסיות החרדית, הערבית וקבוצות מעוטות אמצעים, שבשל כשלי שוק יתקשו לשדרג את מיומנויותיהם ללא סיוע.

בביקורת עלה כי מערך ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות מבוזר, וחלקיו על פי רוב אינם מתואמים ביניהם בהיבטים מרכזיים. למשל, קורסים במקצועות דומים כוללים תוכן פדגוגי שונה, האגף להכשרה מקצועית ומערך כיתות י"ג-י"ד של משרד החינוך משתפים פעולה עם מעסיקים בהיקפים שונים ובוועדות מקצוע נפרדות, אין בנמצא אתר אינטרנט אחד המרכז עבור הציבור את כלל אפשרויות ההכשרה ואין הליך מאוחד של אבחון, הכוון וגיוס. היעדר התכלול פוגם במיצוי המשאבים ומקשה את ההתאמה של ההכשרות לצורכי שוק העבודה המשתנה ולצורכי אוכלוסיות שונות.

בנוסף, בהיבט העוסק בהיקף ההכשרות עבור מי שאינם פונים לאקדמיה ועבור האוכלוסייה הערבית נמצא כי כ-29% מגודל שנתון ממוצע של צעירים (בני 18 - 27) ב-2018 - כמחצית מאלה שאינם לומדים לתואר אקדמי, שרבים מהם באים מרקע חברתי-כלכלי חלש - אינם זוכים לתקציב ממשלתי להכשרתם לעולם העבודה. דבר זה, יש בו כדי לפגוע בהשתלבות איכותית וממושכת בעבודה. חלקם של הצעירים הערבים בקרב המשתתפים בהכשרות מקצועיות וטכנולוגיות שבמימון ציבורי (22%) נמוך מחלקם באוכלוסייה (27%) ומחלקם בקרב הצעירים שאינם פונים ללימודים אקדמיים (33%). בנוסף עלה כי לאגף להכשרה מקצועית אין הליך מוסדר של התייעצות עם מעסיקים ברמה הענפית כדי ללמוד על ההתפתחויות בשוק, וגם לא עם מעסיקים מהפריפריה הגיאוגרפית ועם מעסיקים קטנים ובינוניים. במציאות זו סקרי בוגרים מעידים על אפקטיביות לא-מיטבית של ההכשרות. בפועל רק חלק קטן - כ-7% - מהמשתתפים בהכשרות המקצועיות הממומנות של האגף להכשרה מקצועית עושים זאת באחד המסלולים שבשיתוף מעסיקים על אף ההסכמה שמסלולים אלו הם האפקטיביים ביותר.

בביקורת נמצא כי כ-40% מתלמידי כיתה י"ב נבחנו באנגלית ברמה של 3 יחידות לימוד או שלא נבחנו באנגלית לבגרות כלל בשנת הלימודים התשע"ט (2018 - 2019) - רבים מהם מיישובים באשכול חברתי-כלכלי נמוך. משרד החינוך לא פעל די בשיתוף פעולה עם המעסיקים ועם משרדי הממשלה הרלוונטיים כדי לוודא שתוכנית הלימודים באנגלית נותנת מענה גם לצורכי השתלבות במקצועות לא-אקדמיים. גם היקף לימודי האנגלית בקורסי האגף להכשרה מקצועית ובקורסים של משרד החינוך בכיתות י"ג-י"ד אינו צפוי לענות על הצרכים בשוק העבודה המשתנה, וקיים חשש שהתלמידים לא ישלטו ברמה מספקת במיומנויות השפה להן יזדקקו בבואם להשתלב בעבודה.

עוד נמצא כי אין גורם אחד ממשלתי המרכז את תחום הלמידה למבוגרים והמוביל את נושא המיומנויות הנדרשות לשוק העבודה על שינויו. ריבוי הגורמים הציבוריים המספקים מענה עלול להקשות על משתמשי הקצה - הציבור - להכיר את מגוון האפשרויות העומדות לפניהם ולבחור מתוכן באופן מושכל. בנוסף, בישראל, שיעור גדול יחסית של מבוגרים (העובדים במשרות בכלל רמות הסיכון) - 25% - רצו להשתתף בלמידה או בהכשרות אך לא עשו זאת משיקולי עלות (לעומת 16% בממוצע במדינות ה-OECD); גם התשואה במונחי שכר על ההשתתפות בלמידה לאורך החיים נמוכה בישראל לעומת ממוצע מדינות ה-OECD (5.4% לעומת 8.5%). בנוגע לעידוד אוכלוסיות מעוטות אמצעים ומיומנויות לשפר את מיומנויותיהן או להסב מקצוע נמצא כי על אף הצורך בפעילות פרו-אקטיבית ומותאמת אישית אין תוכנית פעולה כוללת לגייס אוכלוסיות מעוטות מיומנויות ללמידה, ואין מסגרת לאבחון מעמיק של יכולות האדם וצרכיו לשם התאמה מיטבית של הלמידה וההכשרה שלהן הוא זקוק. נוסף על כך, רבים מהעובדים בשכר נמוך במשרות שבסיכון גבוה או מן המובטלים עשויים לוותר על קורס הכשרה ממומן או לנשור במהלכו נוכח המחויבות של זמן וכסף הכרוכה בהשתתפות בו.

לאור המציאות של שוק העבודה המשתנה ונוכח החשש שעובדים רבים יתקשו להשתלב בו, ממליץ מבקר  המדינה כי משרדי הממשלה הרלוונטיים - ובראשם משרד העבודה, משרד החינוך, משרד הכלכלה ומשרד האוצר - יבחנו במשותף את מערך ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות הקיים ואת הדרכים לעדכונו, את היצע התוכניות ללמידה למבוגרים ואת הנגשתן לאוכלוסיות הזקוקות להן ביותר, ויפעלו לשיתוף המעסיקים בהליכי ההכשרה של העובדים בהתאם להמלצות לעיל. הצורך בפעולות אלה חשוב במיוחד בעת המשבר הכלכלי הנלווה למגפת הקורונה - עת שבה סביר כי יהיה צורך בהתאמות ובהסבות מקצועיות בכלל המשק, ובפרט בענפים שנפגעו. יש לראות בעת הזו הזדמנות לשדרוג כישורים למובטלים רבים, כדי שיוכלו להתאים את עצמם לשוק העבודה המשתנה ולהשתלב חזרה בעבודה בהקדם.

הקניית אוריינות דיגיטלית לאורך החיים

 

אוריינות דיגיטלית מוגדרת כמכלול היכולות, המיומנויות והידע הנדרשים להתנהלות בסביבה הדיגיטלית וכאחד מהכישורים הנחוצים והחיוניים ביותר במאה ה-21. בעידן של מהפכה טכנולוגית ייחודית ומהירה צפוי יתרון מהותי לעובדים שיודעים לעבוד בסביבה הדיגיטלית. מבקר המדינה בדק את פעולות המדינה בתחום הקניית אוריינות דיגיטלית לאורך החיים.

רבים מהכישורים הדיגיטליים ומההבנה הטכנולוגית ניתן וצריך להקנות לילדים ולנוער כבר בתקופת לימודיהם במערכת החינוך, בטרם יצאו לשוק העבודה. מוכנות כזו תאפשר לתלמידים, לאורך חייהם כבוגרים, להמשיך ולשדרג את האוריינות הדיגיטלית שלהם. גם מבוגרים בגיל העבודה זקוקים להקניית אוריינות דיגיטלית, וצורך זה בולט במיוחד אצל עובדים במשרות הצפויות לעבור אוטומציה בעתיד הקרוב. סיוע בהגברת האוריינות הדיגיטלית עשוי להקל על עובדים אלה, שרבים מהם מעוטי מיומנויות ושכרם נמוך, להישאר בשוק העבודה. מבקר המדינה בדק את פעולות רשויות המדינה להגברת האוריינות הדיגיטלית בקרב ילדים ונוער ובקרב מבוגרים בגיל העבודה, כולל בקרב האוכלוסיות החרדית והערבית.

בביקורת נמצא כי למרות שמשרד החינוך מנסה להעריך את מידת השימוש באמצעים דיגיטליים בדרכים שונות, הוא אינו מודד את רמת המיומנויות הדיגיטליות של רוב התלמידים בשום שלב משלבי הלימודים בבתי הספר. בשל כך אין בידיו מידע אודות הרמה של המיומנויות הדיגיטליות של התלמידים במערכת החינוך לצורך גיבוש מדיניות בנושא, לרבות בנוגע לצורך לצמצם את הפערים. עוד נמצא כי בשנים 2014 - 2017 רק לכמחצית מתלמידי החינוך היסודי ולמיעוט (23% - 30%) מתלמידי החינוך העל-יסודי הוקנתה אוריינות אינטרנט. שיעור המשתמשים במחשב לצורכי למידה והיבחנות נע סביב 50% בשכבות הגיל השונות לאורך שנות הלימודים 2015 - 2019.  עוד נמצא כי שיעור ניכר מתלמידי ישראל, ובפרט במגזרים היהודי-חרדי והערבי, אינם רוכשים במסגרת הלימודים מיומנויות דיגיטליות החיוניות להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה המשתנה. כך למשל, שיעור דוברי הערבית שעושים שימוש במחשב לצורכי למידה יורד החל בכיתה ז' ונעשה נמוך משיעור דוברי העברית - בכיתות י'-י"א הפער מגיע לכדי 21% בנוגע לחיפוש מידע באינטרנט ול-13% בנוגע לעיבוד מידע ולהצגתו במחשב. בבתיה"ס של החינוך היהודי-חרדי שיעור הכיתות המתוקשבות מסך הכיתות במגזר זה הוא הנמוך ביותר מבין כל המגזרים - כשני אחוזים.

בנוסף, רמת המיומנות הדיגיטליות של המורים אינה מיטבית וכך גם הכשרתם לנושא זה. רק 52% מהמורים שהשתתפו במחקר טאליס 2018 העידו כי הם בעלי תחושת מסוגלות לסייע לתלמידים ללמוד באמצעות שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית, לעומת 67% בממוצע ה-OECD. כמו כן, משרד החינוך אינו מבצע מעקב ובקרה על השימוש של מורים ותלמידים בתכנים הדיגיטליים הלימודיים באופן שיאפשר לו לבחון את האפקטיביות של השימוש בתכנים אלו. עוד עלה כי פעולות משרד החינוך בשלבי החינוך השונים לא הביאו להקניה של מיומנות זו בקרב חלקים ניכרים ממערכת החינוך (למשל, היא לא הופיעה ב-91% מפריטי התוכן של 12 מקצועות הלימוד שנבדקו במיפוי שערך משרד החינוך לפי הנחיית ה-OECD). למעשה, ישראל עדיין בשלב ההתחלתי של הטמעתה בתוכניות הלימודים.

בהיבט העוסק בהיקף הפעילות הממשלתית להקניית אוריינות דיגיטלית למבוגרים, נמצא כי רק כאחוז אחד מהמבוגרים בגיל העבודה (18 - 64) שרמת האוריינות הדיגיטלית שלהם נמוכה או מזערית השתתפו ב-2019 בתוכנית ממשלתית כלשהי (עם ליווי והדרכה) להקניית אוריינות דיגיטלית. על אף הוראת החלטת הממשלה מיוני 2017 על פעולה משותפת בין המשרדים השונים, נמצא כי כל משרד ראה עצמו כמוביל בתחום, ואין גורם או צוות המתכלל בפועל בין הגופים את ההיבטים של קהלי היעד והיקף המשתתפים. לאור העובדה שמדי שנה גדלה קבוצת האנשים בגיל העבודה, עולה חשש שאם מספר המשתתפים בתוכניות להקניית אוריינות דיגיטלית למבוגרים יישאר בעינו, יפחת עוד יותר שיעור המשתתפים מכלל האנשים בעלי אוריינות נמוכה או מזערית.

בביקורת עלה כי באוכלוסייה הערבית היו ב-2019 כ-1,029,000 איש בגיל העבודה (18 - 64) בעלי רמת אוריינות דיגיטלית נמוכה או מזערית, אך רק כ-13,700 איש מאוכלוסייה זו השתתפו בתוכניות ממשלתיות (עם ליווי והדרכה) להקניית אוריינות דיגיטלית (כ-1.3%). באוכלוסייה החרדית היו כ-360,000 איש ברמת אוריינות נמוכה או מזערית, וכ-13,100 איש השתתפו בתוכניות (כ-3.6%). השתתפות מועטה של אוכלוסיות המאופיינות ברמת אוריינות נמוכה, ולרוב גם מעוטות אמצעים, מעלה חשש שהן יתקשו לצמצם בעצמן את הפער הדיגיטלי שהן שרויות בו, ולדבר עלולות להיות השלכות על יכולתן לשפר את מצבן הכלכלי ולהשתלב בעבודה יציבה לאורך זמן.

מבקר המדינה ציין בדוח כי היות שאוריינות דיגיטלית היא אמצעי חיוני ונדרש להשתלבות איכותית בשוק העבודה המשתנה, היא אחד הכלים שבכוחם למנוע הרחבה של פערים ולשפר את פריון העבודה. מכאן החשיבות שאוריינות דיגיטלית תהווה יעד שיש להשיגו בכל מערכות הלמידה וההכשרה לאורך החיים. יש לשים דגש על הקניית המיומנויות הדיגיטליות על שלל רובדיהן כבר לילדים ולנוער - ככלים שישרתו אותם לאורך חייהם וכבסיס להמשך למידה - וכן יש לאפשר למבוגרים שאינם שולטים בהן היטב לרכוש אותן בבגרותם. בעת סיום הביקורת מתפרצת בארץ ובעולם מגפת הקורונה, והשפעתה מדגישה את הצורך של תלמידים ומורים במיומנויות דיגיטליות המאפשרות למידה מרחוק. מומלץ לקדם את רמת האוריינות הדיגיטלית של מבוגרים, בדגש על מקבלי קצבת אבטלה. כך יתאפשר להם להשתלב בתעסוקה יציבה ואיכותית בשוק העבודה המשתנה. 

חברת נתיבי ישראל - התקשרויות עם ספקים וגיוס עובדים

חברת נתיבי ישראל אשר מתחזקת ומפקחת באופן שותף על כ- 8,000 ק"מ אורך כבישים מנהלת תקציב שנתי של  51.9 מיליארד ש"ח ו- 3,000 התקשרויות עם ספקים בשווי התקשרות של 1.268 מיליארד ש"ח בשנים 2017-2019. החברה גייסה 211 עובדים חדשים בין השנים 2016-2019. איך מנהלת החברה את גיוס העובדים ואת ההתקשרויות עם הספקים? להלן הממצאים.

משרד מבקר המדינה ביצע ביקורת בתחומי המינהל התקין בנוגע לתהליך גיוס העובדים לחברת נתיבי ישראל ובנוגע להיבטים של ייצוג הולם ואת התקשרויותיה עם ספקים. בביקורת עלו ליקויים בתחומים הללו.

בנושא המינויים נמצא כי בשנים 2017 - 2019 פרשו מהחברה סך הכל 86 עובדים (מתוך כ-413 עובדים בממוצע בשנים אלו), מתוכם כ-62% עזבו מרצון. בנוסף עלה כי ב-3 מתוך 6 מהמכרזים למינוי עובדים בכירים ב-2018 שנבדקו על ידי הביקורת לא היה בוועדת האיתור ייצוג לנשים, שלא בהתאם להנחיית רשות החברות ושלא בהתאם לנוהל החברה.

בכל הקשור לייצוג הולם לבני העדות האתיופית והדרוזית, נמצא כי  ב-2019 מתוך 439 עובדים בחברה, 4 עובדים הם בני העדה האתיופית ו-4 הם דרוזים. שלא בהתאם להחלטת ועדת כוח אדם של הדירקטוריון, החברה לא פרסמה משרות ייעודיות לבני העדות האתיופית והדרוזית.

לצד אלו, הגם שחלה עלייה במספר העובדים עם מוגבלות המועסקים בחברה בשנים 2016 - 2019 (מ-3 עובדים ל-9), שיעור העובדים עם מוגבלות בחברה ב-2019 עמד על 2% בלבד, שלא בהתאם לשיעור של 5% המחויב על פי חוזר הנציבות לשוויון בעניין זה.

בנוסף, כאשר עלה הצורך בגיוס עובדים בכירים, נוהל הגיוס הכולל אמות המידה שקבעה החברה לניסיון המקצועי ולכישורים הנדרשים ממועמדים לתפקידים בכירים לא הובא לאישור ברשות החברות. בביקורת עלו שלושה מקרים בהם בוועדות האיתור לא הוקפד על הכללים למניעת ניגוד עניינים ועל נימוק החלטות לגבי פסילת מועמדים, ולא נבחנה העדפה למועמדת שהייתה בעלת כישורים דומים למועמד הזוכה. עוד נמצא כי בשלשה מתוך עשרה מקרים שנבדקו עלו ליקויים בהקפדה על נוהלי החברה בנושא ניגוד עניינים, בעת קידום וגיוס עובדים. בהיבט ההתקשרויות עלה כי ב-13 מכרזי מסגרת מתוך 21 מכרזים שפורסמו בין השנים 2016 - 2019 לא קבעה החברה סף מינימלי למרכיב האיכות.

בנוסף, נמצאו פערים בין ההנחיות של מינהל תשתיות ותיאום במשרד התחבורה לבין  הניסיון שדרשה החברה ממועמדים לתפקיד מנהלי פרויקטים ביחס לגודל הפרויקט. החברה לא נצמדה לקטגוריות שנקבעו בהנחיות, וכתוצאה מכך נדרש בפרויקטים קטנים ניסיון רב יותר מהקבוע בהנחיות.

בהתאם למידע שמסרה החברה למשרד מבקר המדינה, עולה כי במכרזי המסגרת האחרונים שפרסמה החברה לגיוס מנהלי פרויקטים, לא נעשה שימוש בניסיון שנצבר מהעבודה עם מנהלי הפרויקטים הקיימים ובהערכות האיכות שעברו לצורך קביעת ציון ההצעות במכרזים.

בנוסף, בחברה מועסקים כשמונה משרדי עורכי דין תקופות זמן ממושכות העולות על עשר שנים. תקופת העסקה זו חורגת ממגבלת 6 השנים שקבעה רשות החברות. רשות החברות המשיכה לאשר את העסקת אותם משרדים בחלק מהמקרים בנימוק של היכרות המשרד עם החברה או עם המקרה הרלוונטי. נוסף על כך נמצאו היקפי תשלומים בלתי שוויוניים למשרדים השונים, בהתבסס על מנגנון חלוקת העומסים שיושם בחברה.

נת"י היא זרוע הביצוע המרכזית של הממשלה לצורך קידום פרויקטים לאומיים בעלי חשיבות מן המעלה הראשונה, הן בהיבט התחבורתי והכלכלי והן בהיבט החברתי,  היות שפרויקטים אלה מקצרים במידה ניכרת את זמני הנסיעה ומקלים על האזרחים בפריפריה להגיע למרכז הארץ.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ציין כי "כחברה ממשלתית מבצעת נתיבי ישראל מאות פרויקטים שונים במקביל, ולצורך כך מעסיקה מאות ספקים. לפיכך עליה לפעול ביעילות, בשקיפות ובחיסכון. לנוכח מכלול הליקויים, על הנהלת החברה ועל רשות החברות לוודא כי הליכי ההתקשרות עם הספקים, וכן גיוס העובדים לחברה בכל הדרגים, ייערכו בהתאם לכללים ולנוהלי החברה, בשקיפות מלאה ותוך שמירה על עקרון השוויון ועל כללי מינהל תקין".

היבטים בהחלת חוק הפיקדון על מכלי משקה

 

מספר מיכלי המשקה שנמכרו בישראל בשנת 2018 עמד על 1.8 מיליארד ויותר מ- 300 מיליון ש"ח שולמו כדמי פיקדון בגין מיכלים קטנים בשנה זו. בביקורת נמצא, בין היתר, כי רק 7% מהפסולת הביתית מוחזרה בישראל, לעומת 26% בממוצע ב- OECD והשתתפות הציבור באיסוף מיכלי משקה גדולים במיחזוריות ירדה ל- 41% ב- 2016-2017 ול- 33% ב- 2019.

הזיהום הסביבתי שיוצרים מכלי המשקה הוא בעיה עולמית ונזקיו נאמדים במיליארדי דולרים בשנה. משרד מבקר המדינה קיים ביקורת בנוגע להחלת חוק הפיקדון על מכלי משקה. הביקורת נערכה במשרד להגנת הסביבה (הגנ"ס). בביקורת עלה בהיבט שיעור מיחזור הפסולת בישראל כי נתוני ה-OECD מצביעים על כך שנכון לשנת 2018 משקל הפסולת הממוצע לאדם בישראל (675 ק"ג) גבוה, שיעור המיחזור (7%) נמוך ושיעור הטמנת הפסולת (76%) גבוה יחסית לממוצע במדינות ה-OECD (העומד על כ-39%) ובייחוד יחסית למדינות בעלות צפיפות אוכלוסין גדולה.

בנוסף, נמצא כי שיעורי האיסוף של כל מכלי המשקה במדינות אירופה בהן מוטל פיקדון (80% - 97% בשנים אחרונות) עולים בשיעור ניכר על שיעור האיסוף של מכלי המשקה הגדולים בישראל בשנת 2017 (57% מהמכלים הגדולים) כמו כן, בישראל נעשה שימוש מזערי בטכנולוגיות מתקדמות המאפשרות לייעל את תהליך האיסוף ואת תשלום החזר דמי פיקדון.

עוד עלה כי במשך שש השנים שעברו ממועד התיקון לחוק משנת 2010 עד המועד הקובע לתחולת התיקון על מכלי משקה גדולים לא נערך המשרד להגנ"ס ליישום הוראות החוק בעניין איסופם. בספטמבר 2020 טרם סיכם המשרד את נתוני האיסוף המאושרים לשנת 2018.

לצורך הדיווח על מספר המכלים הגדולים שנאספו הם נשקלים, ומשקלם הכולל מומר למספר היחידות. המרה זו מחייבת שימוש בבדיקות סטטיסטיות ואומדנים. עד מועד סיום הביקורת לא הנחה המשרד להגנ"ס את היצרנים והיבואנים בדבר אופן קביעת האומדנים, וכל חברת איסוף מדווחת על אומדנים משלה.

בנוסף, השתתפות הציבור באיסוף מכלי משקה גדולים באמצעות המיחזוריות ירדה מ- 41% בשנים 2016 ו-2017 ל-33% ב-2019. השתתפות הציבור באיסוף מכלים במיחזוריות ובפח הכתום יחד ירדה מ- 45% בשנים 2016 - 2017 ל- 40% ב-2019. לעומת זאת, נרשמה עלייה בחילוץ מכלי המשקה מזרם האשפה הממוין בתחנות המעבר מ-55% בשנים 2016 ו-2017 ל-60% בשנת 2019.

על פי נתוני הלמ"ס, כ-10.5% מהמשקאות הלא-אלכוהוליים שנמכרו בישראל בשנת 2018 וכ-40.4% מהמשקאות האלכוהוליים שנמכרו בה בשנת 2015 היו מיובאים. במועד סיום הביקורת לא היו במשרד להגנ"ס או במשרד הכלכלה נתונים המכמתים את העלויות העודפות של הטלת אסדרה שתאפשר בקרה על יבוא מכלי משקה במסגרת תהליך שחרורם מהמכס, ואין כלים רגולטוריים המאפשרים בקרה בזמן אמת על הכנסת משקאות לישראל.

בביקורת נמצא כי המשרד להגנ"ס לא ערך בשנים 2015 - 2020 פעולות הסברה לציבור בנוגע לאיסוף ולמיחזור של מכלי משקה בכלל ולעידוד מימוש הזכות לקבלת החזר הפיקדון. בפרט, בערים שבהן 50,000 תושבים ומעלה שבהן נאספו בשנת 2017 מהמיחזוריות כ-22 מכלים לנפש בממוצע. ברשויות מקומיות בעלות דירוג חברתי-כלכלי גבוה של 8 ומעלה נאספו בשנת 2017 מהמיחזוריות כ-31 מכלי משקה לנפש (141% מהממוצע), ואילו ברשויות מקומיות בדירוג חברתי-כלכלי 3 ומטה נאספו כ-8 מכלים לנפש (36% מהממוצע).

בנוסף, יעד המיחזור שנקבע בחוק הפיקדון למכלי המשקה הגדולים (90% מהאיסוף המוכר) לא הושג בשנים 2016 ו-2017 (43% ו-54%, בהתאמה). עולה חשש כי מכלים שנאספו ולא מוחזרו, הועברו להטמנה.

יצויין כי באוקטובר 2020, במהלך הביקורת, הודיעה השרה להגנת הסביבה על אי-עמידה ביעד האיסוף של מכלי משקה גדולים לשנת 2016. בנוסף,  פרסמה השרה להערות הציבור את תזכיר צו הפיקדון על מכלי משקה (דחיית מועד תחולת החוק על מכלי משקה גדולים), התשפ"א-2020, הדוחה את תחולת הוראות חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים. ב-1.12.20 אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת  החלת פיקדון על מכלי משקה גדולים החל מ-1.1.21.

בדוח צוין כי הטמנת פלסטיק גורמת למפגעים סביבתיים שעלותם הגלובלית נאמדת בעשרות מיליארדי דולרים בשנה. מבקר המדינה ממליץ כי המשרד להגנ"ס ימשיך ויקדם פעולות שיביאו לשמירת המקרקעין והקטנת הזיהום הסביבתי כמקובל במדינות ה-OECD ויבחן את תיקון היעדים כך שעד 2025 יעמוד יעד איסופם של מכלי המשקה מפלסטיק ששווקו בכל שנה על 77% ועד לשנת 2029 יעמוד על 90%. עוד מומלץ כי המשרד יפעל להסדרת הנושאים שבאחריותו לצורך ההתארגנות המשקית כדי לוודא את ביצוע ההתאמות הנדרשות לצורך יישום החוק במועד שנקבע להחלת הפיקדון על מכלי משקה גדולים, 1.12.21.

עוד מומלץ כי המשרד להגנ"ס ימשיך לפעול עם משרד הכלכלה לשם עידוד המיחזור במדרג הגבוה בישראל ולבקרה על יצוא המכלים למיחזור במדינות אחרות, כך שהיצוא יעשה לאתרים בעולם הממחזרים במדרג הטיפול הגבוה, בהתאם לעקרונות השמירה על הסביבה וכדור הארץ.

הרפורמה במבחני הנהיגה

משרד מבקר המדינה בדק את יישום הרפורמה במבחני הנהיגה ומצא, בין היתר, כי שיעור הנבחנים שעברו את מבחן הנהיגה ירד בתקופת הרפורמה, כאשר במחצית הראשונה של שנת 2020 עמד על 38.8% ובשנת 2019 היה שיעור המעבר 38.4%, זאת לעומת שיעור מעבר של 44.8% ערב הרפורמה. בנוסף, שיעור הערעורים על תוצאות מבחני הנהיגה שהתקבלו או שנקבע בעקבותיהם מבחן חוזר היה 8.5% לעומת 1.7% בתשעת החודשים הראשונים של הרפורמה.

בחודשים ינואר עד יולי 2020 בדק משרד מבקר המדינה את יישום הרפורמה במבחני הנהיגה, לפיה מבחני הנהיגה יתבצעו במיקור חוץ באמצעות שני זכיינים פרטיים אשר מפעילים בארץ 46 אתרי יציאה למבחנים. הביקורת נעשתה במשרד התחבורה.

במסגרת הביקורת נמצא כי בתקופה שקדמה לרפורמה היה שיעור המעבר בבחינה במגמת עלייה, וערב הרפורמה הוא היה 44.8%. עם יישום הרפורמה פחת שיעור המעבר. בשנת 2019 הוא היה 38.4% ובמחצית הראשונה של שנת 2020 הוא היה 38.8%. כמו כן הייתה שונות בשיעור המעבר בין שני הזכיינים.

בנוסף נמצא כי בתקופה שבין אפריל 2019 לאוגוסט 2020 היה שיעור הערעורים שהתקבלו או שנקבע בעקבותיהם מבחן חוזר, מכלל הערעורים שהוגשו - 8.5%, זאת לעומת 1.7% בתשעת החודשים הראשונים של הרפורמה. מתחילת הרפורמה ועד אוגוסט 2020 היה שיעור הערעורים מכלל מבחני הנהיגה (יותר ממיליון מבחנים) כ-1.3%.

עוד עלה בביקורת כי בשנת 2019 היה התשלום הממוצע של משרד התחבורה לזכיינים בגין ביצוע מבחן נהיגה 161.4 ש"ח, זאת לעומת אגרת מבחן נהיגה בסך 141.0 ש"ח הנגבית מהנבחנים על ידי משרד התחבורה, כלומר עודף עלות למדינה בסך 20.4 ש"ח. בהתחשב בכך שבשנת 2019 היו 617,599 מבחני נהיגה, הדבר מצביע על פער תקציבי של כ-12.6 מיליון ש"ח.

בנוסף, עקב הקושי של הזכיינים לעמוד בתנאי המכרז העניק להם משרד התחבורה הקלות שונות. הגם שחלק מההקלות ניתנו בהחלטת ועדת המכרזים, הדבר עלול להוות תמריץ למציעים עתידיים במכרזים דומים למיקור-חוץ של שירותים חיוניים להגיש הצעות כדי לזכות במכרז, ולאחר מכן לבקש הקלות ושינויים.

עוד עלה כי משרד התחבורה לא צפה את הקושי בגיוס בוחני נהיגה בעלי ניסיון ונדרש לתת הקלות לזכיינים, בין היתר בתנאי ההכשרה של הבוחנים שנקבעו במכרז.

לחיוב צוין בדוח כי בעקבות הרפורמה שופר השירות לציבור הנבחנים, וזמן ההמתנה למבחן הנהיגה התקצר במידה ניכרת - מ-60 - 90 ימים ל-7 - 14 ימים.

מבקר המדינה ציין בדוח כי מומלץ שמשרד התחבורה יפיק לקחים מיישומה של רפורמה זו, כדי שבעתיד לפני פרסום מכרז לקבלת הצעות תתבצע עבודת מטה מעמיקה לצורך הקטנת רמת אי-הוודאות והצגת נתונים מדויקת ככל האפשר. כמו כן מומלץ כי משרד התחבורה יבצע סקר שביעות רצון בקרב התלמידים ומורי הנהיגה לצורך הפקת לקחים מהרפורמה וטיוב השירות לציבור.

עוד מומלץ כי משרד התחבורה יגבש תוכנית להשלמת הפערים שנוצרו בתקופת הקורונה בנוגע למבחני הנהיגה ויבחן תגבור של מספר הבוחנים, לשם הפחתת זמני ההמתנה עקב פערים אלו.