- הודעה מעדכנת ובקשה לביטול צו הביניים מטעם מבקר המדינה
לחלופין בית המשפט התבקש לקבוע מועד לדיון דחוף, שבחלקו יהא דיון חסוי במעמד צד אחד, שכן מבקר המדינה מבקש להציג בפני בית המשפט הנכבד טיוטות דו"ח ביקורת הנמצאות בישורת האחרונה ושלא ניתן לקדם את השלמתן, נוכח צו הביניים.
בכתב התשובה לבג"ץ הודגש כי, "נכון למועד הגשת ההודעה בחלוף כשנה מאירועים אלו, אין אף גוף חיצוני שמתחקר את תפקודם של צה"ל ושב"כ... מצב דברים זה אינו מתקבל על הדעת ועומד בניגוד גמור לחוק יסוד: מבקר המדינה ולחוק מבקר המדינה... אין בחוקים אלו הגבלה על עריכת ביקורת המדינה על גופים מבוקרים בעת לחימה...
בפועל, נציגי המבקר עודכנו, כי אושרה עריכת ביקורת ביחס ל-6 ביקורת משלב א'...(טיפול מוסדות להשכלה גבוהה בסטודנטים משרתים; מיצוי זכויות בביטוח לאומי של אנשי מילואים; יסיוע לעסקים קטנים; טיפול בחירום באנשים עם מוגבלויות; בנקי הדם בחירום; ההיערכות לטיפול בנפגעי חרדה). במתווה צה"ל לא נכללו תשעה מעשרת נושאי הביקורת בשלב א' ונושאי הביקורת המצויים בישורת האחרונה שמשרד המבקר ביקש כי תינתן להם קדימות. בנוסף, צה"ל לא נכון היה להציג מתווה עתידי להמשך עריכת הביקורת.
בנוסף צה"ל אינו מוכן לאפשר את השלמת טיוטות הדוחות שכמעט הושלמו וממתינות להתייחסות נקודתית של צה"ל בנושאים חשובים ביותר כמו הגנת היישובים בדרום ורישוי המסיבה ברעים; אינו מוכן להציע לוחות זמנים או מתווה עתידי כלשהו ביחס לשאר נושאי הביקורת; בנוסף, צה"ל הודיע, כי אינו מוכן להעביר את המסמכים שנאספו על-ידו לצורך עריכת התחקירים הפנימיים או את התחקירים עצמם בין אם הושלמו ובין אם לאו. בפרט צה"ל הודיע כי לא יעביר את התחקיר בעניין הלחימה בבארי אף שתחקיר זה הושלם.
משרד המבקר פרט דוגמאות למכביר המלמדות בבירור, שביקורת המדינה לא נחסמה במלחמות קודמות ובעת לחימה. נהפוך הוא.
הטענות שהעלו (צה"ל, שב"כ והיועמ"שית) לפיהן עריכת ביקורת המדינה בזמן לחימה פוגעת בביטחון המדינה ובקשב המפקדים, מלמדות על היעדר הפנמה של חשיבות הביקורת ותפקידה.
הטענות הללו גם אינן מתיישבות עם העובדה שבד בבד עם הלחימה צה"ל מוצא קשב לעניינים נוספים שאינם נוגעים במישרין ללחימה כמו עריכת טקסי פרישה לקצינים, ראיונות של קצינים בתקשורת ועריכת תחקירים פנימיים, שחלקם, לפי הפרסומים בתקשורת, חופפים במידה רבה את נושאי ביקורת המדינה ודורשים הסטת קשב.
כפי שמבקר המדינה ציין לא אחת, הביקורת תיערך תוך התחשבות באילוצים מבצעיים ובהתפתחויות הביטחוניות. דירוג שלבי הביקורת בצה"ל נעשה בדיוק מטעם זה, כאשר השלבים הראשונים של הביקורת אינם נוגעים לליבת המערכים המבצעיים של צה"ל.
שב"כ סירב ומסרב לשתף פעולה באופן גורף עם פניות משרד המבקר בנושא... צה"ל מצידו, ניהל את המגעים תוך 'גרירת רגליים' ונמנע מלקיים הליך הידברות של ממש.
פעם אחר פעם, ניאות מבקר המדינה, להיעתר לבקשות ארכה שהוגשו מטעם (צה"ל, השב"כ והיועמ"שית) בתקווה שניתן יהיה להגיע להסכמות אשר ייתרו את הצורך בהכרעה בעתירה. דא עקא, שהרושם שהתקבל אצל נציגי משרד המבקר שניהלו את המגעים עם צה"ל, הוא שלמרבה הצער, צה"ל והשב"כ מבקשים להותיר את המצב הקיים על כנו, בו, בחסות צו הביניים, נמנעת הלכה למעשה ביקורת המדינה בצה"ל ושב"כ משך תקופה ארוכה ומעת לעת הם נדרשים להגיש לבית המשפט הנכבד, בקשה מטעמם למתן ארכה לקיום המגעים בין הצדדים. בדרך זו, הלכה למעשה, מתקבלת העתירה וביקורת המדינה נחסמת עד למועד לא ידוע".
להלן רשימת נושאי הביקורת המצויים בשלבים מתקדמים אשר הוצגו לצה"ל על מנת להשלים את הביקורות כדי לפרסמן לציבור (מתוכן צה"ל הביע נכונות לשתף פעולה רק בנושא הראשון ובחר נושאים נוספים שלא נכללו בתעדוף של המבקר):
- טיפול המוסדות להשכלה גבוהה בסטודנטים המשרתים במילואים.
- האבטחה בשדרות ואופקים.
- איסוף, פינוי וזיהוי חללים אזרחיים באירועי 7.10.
- פינוי פצועים לבתי החולים באוקטובר 2023.
- פינוי אוכלוסייה וקליטתה כולל תהליך קבלת ההחלטות על פינוי האוכלוסייה מיישובי העוטף.
- אפקטיביות מכשול קו התפר בעוטף ירושלים.
- שימור יכולות ייצור אמל"ח בישראל (כחול לבן), וההשפעה על מלחמת "חרבות ברזל".
- מערכות תקשוב לתכלול לאומי של מידע וטיפול במפונים לפני פרוץ המלחמה ובמהלכה.
- ההסברה הבין-לאומית במהלך מלחמת "חרבות ברזל".
- ענף החקלאות במלחמת "חרבות ברזל".
- מצב מרכיבי ביטחון וכיתות הכוננות ביישובי עוטף עזה לפני, במהלך ובעקבות מלחמת "חרבות ברזל".
- רישוי המסיבה ברעים ואבטחתה.
- הודעה מעדכנת ובקשה לביטול צו הביניים מטעם מבקר המדינה