במהלך יולי 2024 המשיכה הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת לדון בנושאים הנוגעים למצב החירום לצד נושאים שבשגרה מתוך ראייה ארוכת טווח. דוחות שפורסמו בשנה החולפת זכו לעיסוק נרחב, לצד נושאים בהם עוסקת הביקורת בימים אלו ממש.
הטיפול בניצולי מסיבות הטבע: "תעזרו לנו להשתקם"
מעל לעשרה חודשים מאז טבח שבעה באוקטובר, ומראות הזוועה שראו, שמעו וחוו עדיין רודפים את שורדי מסיבות הטבע שנערכו בסמוך לגבול הרצועה - נובה, פסיידאק ומידברן.
נציגיהם הגיעו לדיון שכינסה הוועדה לענייני ביקורת המדינה (15.7.2024), במטרה לבקש ממבקר המדינה חוות דעת בנושא הטיפול של המדינה בניצולי המסיבות. את המשרד ייצגו בדיון היועץ המשפטי יואל הדר ומנהלת החטיבה לביקורת תחומי חברה ורווחה ליאורה שמעוני.
הדיון חשף פערים משמעותיים בטיפול בשורדים ובמשפחותיהם וטענות כלפי משרדי הממשלה שהטיפול המוצע לשורדים, וכולל 36 מפגשים טיפוליים, אינו מספק.
בקול רועד תיארו הצעירים שניצלו את מציאות חייהם: הסיוטים שרודפים אותם יום ולילה, חוסר היכולת לשוב לשגרת עבודה ולתפקוד מלא, ההתמודדות המייסרת עם הבירוקרטיה המקשה עליהם לקבל את הטיפולים הנפשיים שלהם הם זקוקים.
"הפחד שלי שייגמרו הטיפולים גורם לי לבחור ולדחות את הטיפול", אמר רון שגב. "ברגע שנגמרים 36 הטיפולים, אנחנו צריכים להגיע לוועדה - ואז יאשרו אותנו כנכים. תעודדו אותנו לחזור למקום העבודה ולא להיות נכים".
רז פרי, ששרד את הטבח במיגונית במפלסים ונאבק במחלת הסרטן, תיאר בכאב: "שרדתי מתוך 51 אנשים שנרצחו במיגונית במפלסים. נאבקתי עם מחבל בידיים שלי. אחרי שבעה באוקטובר, הייתי מאושפז בבתי חולים. אמא שלי האכילה אותי בכפית במשך חצי שנה, בזמן שהרופאים אמרו שאין תרופה למחלה שלי. הגעתי לנובה כדי לרקוד ולשחרר את הנפש בגלל מחלת הסרטן שלי. הייתי אמור להיות בטיפול כימותרפי. במקום זה, מצאתי את עצמי עושה חוסם עורקים, מנסה להציל אחרים - ונכשל. אף אחד לא תמך בי חוץ מהמשפחה הקרובה. היום אני נלחם ברסיסים, בצלקות, וגם עם מחלת הסרטן. איבדתי את העסק שלי. אני מחפש דרך לשקם את עצמי".
מיכל אוחנה, שורדת נובה: "ירו בי ובמשך 7 שעות שכבתי מתחת לטנק. במשך תשעה חודשים האלו הסתובבתי בין פסיכולוגים, כפר שיקום ועוד. במקצועי אני אחות וטרינרית והיום לא יכולה לעסוק במקצוע ולראות דם. ראיתי דברים שאני לא רוצה לזכור. עברנו טבח אכזרי, בלתי אנושי, הכאב ילך איתנו דורות קדימה ומה שאנחנו מבקשים זה לשוב למעגל העבודה".
יצוין כי במסגרת הביקורת הנערכת בימים אלה על מלחמת חרבות ברזל, בוחן משרד מבקר המדינה עשרות נושאים - ובהם גם ההיערכות הלאומית לטיפול בנפגעי חרדה ופוסט-טראומה בעתות חירום, ורישוי המסיבה ברעים.
מחירי המזון: "עובדים על דוח נוסף בימים אלה"
הוועדה הקדישה שני דיונים לדוח שפירסם השנה המבקר בנושא הפיקוח על המחירים בענף המזון (1.7.2024 ו-9.7.2024). מומחי בריאות שהוזמנו לוועדה הזהירו מפני אי-ביטחון תזונתי גובר בעקבות יוקר המחייה ועליית מחירי המזון המפוקחים ושאינם מפוקחים. "רבים אינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש מוצרי מזון בריאים. למדינה, ולאזרחיה הרבה יותר יקר לטפל בבעיות הנגרמות מתזונה לא בריאה", אמר יו"ר הוועדה ח"כ מיקי לוי. הוא הוסיף כי קיימת רווחיות מופרזת של החברות השולטות בשוק, והמדינה איבדה שליטה ביוקר המחייה: "ישראל נמצאת בכאוס של מחירים. אנחנו מקום שני בעולם ביוקר המחייה אחרי שוויץ".
צחי סעד, מנהל החטיבה לביקורת תחומי כלכלה ותשתיות לאומיות, עדכן בפעולות הביקורת הנמשכות גם כעת וציין כי "בימים אלה אנו עובדים על דוח נוסף בנושא הפיקוח על המחירים בענף המזון".
מנהל אגף ח' בחטיבה, דוד בר, הוסיף כי "נושא חולי הצליאק נמצא על שולחננו ואני רואה את הנושא הזה כדבר שנמצא בתוך חוק הפיקוח. מחירו של לחם מלא כפול ממחירו של לחם לבן וזה דורש חשיבה. שמנו דגש רב בדוח על נושא זה ואני מקווה שהוא שוב יועלה בוועדת המחירים". דבריהם של נציגי משרדי הממשלה וארגוני הבריאות בהמשך הדיון ציירו תמונת מצב מדאיגה אודות שוק המזון בישראל.
הטיפול במשבר האקלים: "מרבית הליקויים לא תוקנו כלל"
כשלושה חודשים לאחר פרסומה של ביקורת המעקב המורחבת בנושא פעולות הממשלה והיערכותה למשבר האקלים, קיימה הוועדה דיון בממצאיה - שאליו זומנה גם השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן (2.7.2024).
מנהל החטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון יובל חיו, ומנהל אגף י"ב בחטיבה אהרון הלינגר, הציגו את הממצאים החמורים שעלו בביקורת המעקב על דוח המבקר בנושא משבר האקלים משנת 2021.
"ביקורת המעקב המקיפה העלתה תמונה מדאיגה, מרבית הליקויים לא תוקנו כלל", ציין הלינגר בפתח דבריו. לדבריו, "בהיעדר גורם ממשלתי מוביל שייקח אחריות כוללת על הנושא, נוצר עיכוב משמעותי בקידום חקיקה הכרחית להנחת בסיס משפטי לפעולה יעילה. ניהול הסיכונים ברמה הלאומית לוקה בחסר, ונראה כי תשומת הלב הממשלתית לנושא אינה מספקת".
הדוח קורא לפעולה ממשלתית מקיפה ומשמעותית, הכוללת שילוב של אמצעי הפחתה והסתגלות, במטרה להשיג איפוס פחמני עד שנת 2050. ללא נקיטת צעדים דרסטיים, מזהיר המבקר בביקורת המעקב, ישראל לא רק מסכנת את עתידה הסביבתי, אלא גם את מעמדה הבינלאומי ואת יכולתה להתמודד עם האתגרים העצומים שמשבר האקלים מציב בפנינו.
יו"ר הוועדה ח"כ מיקי לוי: "דוח המעקב החדש בנושא היערכות ישראל למשבר האקלים מעלה תמונה מדאיגה של התקדמות מינימלית, אם בכלל, מאז הדיון הקודם בינואר 2023. למרות האזהרות החוזרות ונשנות, ישראל ממשיכה לפגר אחרי העולם המפותח בהתמודדות עם אתגר האקלים. ישראל חייבת להתעורר ולפעול".
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן אמרה בדיון: "היה חשוב לנו שהיעדים יוגדרו באמצעות חוק ולא החלטות ממשלה. אנו משקיעים ככל יכולתנו למרות הקיצוצים להביא לקדמת הבמה מיטיגציה ואדפטציה. כדי שהמשרדים יחויבו לתת דיון וחשבון בנושאים אלו. אנו נמצאים לצד משרד האוצר כדי לקדם את מס הפחמן".
האלימות בחברה הערבית: "זה איום אסטרטגי"
הפשיעה הגואה ביישובים הערביים והמעורבים ממשיכה לגבות קורבנות. הוועדה הקדישה לנושא דיון בדוח המבקר שבדק את התמודדות משטרת ישראל עם הפשיעה בחברה הערבית (10.7.24). במהלך הדיון עלו נתונים המצביעים על המשך מגמת עלייה במקרי האלימות בחברה הערבית והיו"ר לוי ציין כי "האלימות בחברה הערבית שוברת שיאים שטרם נראו".
משה סמו, סגן מנהל אגף ו' בחטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון, אמר בדיון: "עסקנו בשני דוחות בנושא של עבירות ירי ואמל"ח בחברה הערבית בשנים 2018 ו-2021 נוכח השפעתו על כלל החברה הערבית. אנו רואים בחיוב את דיוני המעקב של הוועדה. האיום הגלום בנושא הוגדר כאיום אסטרטגי. ללא תוכנית מקיפה, מערכתית, מפורטת ומתוקצבת לא יהיה ניתן לחולל שינוי. נמשיך לעקוב אחר יישום החלטות הממשלה בנושא".
הטיפול בהלומי קרב: "אנחנו חיים בגיהינום"
הוועדה ערכה דיון נוסף (16.7.2024) בדוח שפרסם השנה המבקר בנושא יישום רפורמת "נפש אחת" לטיפול בנכי צה"ל.
בדיון קודם העלתה הוועדה את הצורך בהעלאת שכר הרופאים והפסיכולוגים, שכן תנאי העסקתם מקשים על הקצאת טיפול נאות למשרתי כוחות הביטחון. המלחמה מציבה אתגר גדול בפני אגף השיקום, וישנה דחיפות גדולה ביישום המלצות דוח המבקר הנוגעות
רועי ברדה, הלום קרב, תיאר את מצוקתו: "אנחנו חיים בגיהינום, וכשרופאה באגף שיקום אמרה לי 'אז מה אם אתה לא ישן בלילה, גם אני לא ישנה', הבנתי שזו הגישה לפוסט-טראומה. אנחנו נגמרים מדיון לדיון, כשכל צליל הופך לאזעקה, כל אהוב הופך לאויב, ואתה נדרך לקרב - אלו לא סתם מילים, אלא חיינו."
הגנת העורף: "החלטות שהתקבלו לא מתקיימות"
מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון, איתן דהן, הופיע בדיון משותף של הוועדה לענייני ביקורת המדינה וועדת החוץ והביטחון (29.7.2024), והציג את ממצאי הביקורת בנושא היערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות: "הביקורת בחנה את המיגון הפיזי, מקלטים, מרחבים מוגנים, את מערך הגילוי וההתראה, שבעניין הזה נעשתה הרבה עבודה".
"הנושאים המרכזיים שעלו בדוח עצמו הם קודם כל פערי מיגון משמעותיים בין תושבי ישראל, פערים במקלטים המשותפים, הפרטיים, גם בממ"דים - רק ל-38% מהאוכלוסייה בישראל יש ממ"ד. לכ-8% מהאוכלוסייה אין מיגון תקני. בסוגיה של המקלטים הציבוריים לשהייה ארוכה היו פערים, מבחינת חשמל, סניטציה, יכולת לספק מזון, אוורור ודברים נוספים. בדרום, בטווח של בין 0 ל-40 קילומטר מהגבול, ישנו פער של 230 אלף תושבים בלי מיגון תקני. בצפון, 614 אלף תושבים בפערי מיגון. דובר כאן על תכנית 'מגן הצפון', שעלותה המדויקת 5 מיליארד, היא אמנם לא נגעה רק במיגון אלא גם בהיערכות לרעידת אדמה, אבל אם ההחלה שהתקבלה הייתה מתממשת במלואה היינו במקום אחר".
דהן הוסיף כי "נושא נוסף שערכנו עליו ביקורת בתקופה האחרונה הוא אישור מרחבים מוגנים על ידי פיקוד העורף ומכוני הבקרה. הסתכלנו בעיקר על ההליך הבירוקרטי שאורך זמן רב. ישנה הוראת שעה מאוקטובר להיתרי ממ"ד ללא רשויות התכנון. אני מברך על זה. ראינו חשיבות רבה בהעברת סמכויות למהנדסים ואדריכלים לאישור עצמי של נספחי מיגון. ישנן מספר ביקורות שנערכות עכשיו, ועוסקות בדברים שעלו כאן. למשל בסוגיית מיגון מוסדות החינוך והקמת מוסדות חינוך זמניים ובתי חולים".
