מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן:
משרד ראש הממשלה צריך להיות מהמוגנים ביותר מבחינת אבטחת מידע. הביקורת מעלה חשד שעובדים לשעבר, לרבות בכירים, השתמשו בחשבונותיהם במשרד ראש הממשלה לאחר סיום העסקתם. ממצא חמור נוסף הוא העובדה שהצטמצמה יכולת משרד ראש הממשלה לזהות פעולות לא מורשות במערכות ברשת שנבחנה, לזהות מתקפות ולהתאושש מהן היטב ובמהירות. אלו תקלות חמורות שיש לתקנן בהקדם.
כך גם בכל הנוגע למערך הגיור במשרד ראש הממשלה: הצוות הצליח להנפיק תעודת המרה כוזבת, המאפשרת להתחזות ליהודי, לקבל אזרחות מכוח חוק השבות ולהתל בכל אדם ובמוסדות המדינה, הרואים בתעודה זו אסמכתה לגיור כהלכה, תוך עקיפת תהליך העבודה ואמצעי הבקרה המובנים במערכת".
על חקירת השריפות:
"היקף חקירות מצומצם של שריפות פוגע בהרתעה ומונע אכיפה אפקטיבית כלפי טרוריסטים ועבריינים אחרים. כך, נמצא כי רק ב-9% מהשריפות שטופלו על ידי הרשות הארצית לכבאות והצלה בשנת 2022 בוצעה חקירה. כמו כן, 228 תיקי חקירה נפתחו במשטרה בשנים 2022-2019 בחשד להצתה עם רקע לאומני ורק ב-33% מהם הוגשו כתבי אישום".
"לצד הדוח שפורסם ובעקבות סיורי המבקר בצפון פנינו לאחרונה לשר לביטחון לאומי ולנציב כבאות והצלה תוך הצבעה על כך שסכנת השריפות התעצמה משמעותית נוכח ירי הטילים לצפון הארץ מצד חיזבאללה. על השר לביטחון לאומי ומערך הכבאות לתת פתרונות הולמים לסכנת השריפות. ההגנה על אזרחי ישראל מפני השריפות בכלל, וכאלה הנובעות מירי טילים בפרט, היא חובה עליונה של הממשלה".
על מספר הרופאים:
"בישראל קיים מחסור גדול ברופאים. כך, החוסר בפסיכיאטרים בא לידי ביטוי ביתר שאת בעקבות "חרבות ברזל". רפורמת יציב תפגע בפריפריה, ובפרט באזורי עימות. הגידול המועט במספר הסטודנטים הישראליים, בעוד שבישראל לומדים בתוכניות זרות ותופסים שדות קליניים – הוא כשל ויש לתקנו".
רק ב- 9% מהשריפות שטופלו על ידי הרשות הארצית לכיבוי והצלה בשנת 2022 בוצעה חקירה. 75% מתיקי משטרה שנפתחו במשטרה בחשד להצתה נסגרו ללא כתב אישום. 228 תיקי חקירה נפתחו בשלוש שנים בחשד להצתה על רקע לאומני – רק ב- 33% מהם הוגשו כתבי אישום.
מבקר המדינה מצא כי הרשות הארצית לכיבוי והצלה (כב"ה) פועלת ללא מסמכי מדיניות כתובים ומאושרים על ידי מטה הרשות הקובעים את תפיסת ההפעלה שלה בתחום חקירת שריפות. המדיניות הקיימת בתחום חקירת השריפות אינה מתבססת על ניתוח סיכונים מתועד ועל ניהול מיטבי שלהם. דרגות הסיכון של אירועי הדליקה שנקבעו בנוהלי אגף המבצעים, המתייחסות למתארי הדליקות, אינן בהכרח תואמות את סיווג האירועים שנקבע בתקנות המתמקד בפרמטרים אחרים (חשד להצתה; שריפה עם נפגעים; ושריפה במבנה שטופל על ידי הרשות).
הרשות לא חקרה בממוצע רב-שנתי כ-89% מהשריפות שטופלו בכב"ה בשנים 2019 - 2022 (כ-188,000 אירועי דליקות) ושדווחו למערך החקירות על ידי מרכז השליטה בכב"ה (המשל"ט); זאת בלא שהגורמים המוסמכים ברשות בחנו אם אירועי הדליקות האמורים מחייבים פתיחה בחקירה על פי התקנות. בשנת 2022 ביצע המערך כולו 4,016 חקירות. עם זאת, לא נמצאו מסמכים המתעדים את תהליך קבלת ההחלטה שלא לפתוח בחקירה לגבי 40,573 אירועי הדליקה שפרטיהם הועברו בשנת 2022 לידיעת מערך החקירות (90.6% מכלל השריפות שטופלו בכב"ה באותה השנה).
הנציב או מפקד המחוז אינם מוסמכים להחליט באופן גורף שלא לקיים חקירה של כל השריפות שהתרחשו בכלי רכב. אף על פי כן, במחוזות חוף ויו"ש הוחלט כי אין חובה לפתוח בחקירה של אירועי דליקה בכלי רכב, ובפרט בעת נסיעה. בפועל, בשנת 2022 טופלו 736 דליקות בכלי רכב במחוזות יו"ש וחוף, ומהן נחקרו 25 דליקות בלבד. יוצא אפוא שהגורמים המוסמכים בתקנות לא בחנו מלכתחילה אם נדרשת חקירה בכ-96% מהאירועים שדווחו למערך החקירות במחוזות אלה בשנת 2022.
בשנת 2022 הוקמה בכב"ה חטיבת איסוף וחקירות שייעודה לקיים פעילות שוטפת בתחומי האיסוף והמחקר של מידע ממקורות שונים על אירועי דליקות ולנהל את מערך חקירת השריפות ברשות; אולם עד פברואר 2024, טרם אוישו כ-62% (8 מ-13) מהמשרות המקצועיות שבתקן חטיבת איסוף וחקירות בנציבות, ולכן בחלוף ארבע שנים מאז הוחלט על הקמתה, היחידות החדשות שנוספו למערך החקירות במסגרת החטיבה, פעילות באופן חלקי.
בשנת 2023 היו המשרות התקניות של מפקדים וחוקרים במערך החקירות בתת-איוש: מתוך שבע משרות של רע"נים במחוזות, משרה אחת לא הייתה מאוישת; מתוך שבע משרות של ראשי מדורי החקירות, שתי משרות לא היו מאוישות; וכן 18% ממשרות החוקרים בתקן בתחנות הכיבוי האזוריות, לא היו מאוישות.
הביקורת העלתה כי כב"ה לא הסדירה בנהליה הוראות למניעת ניגודי עניינים של לוחמי אש המבצעים תפקיד של חוקר נע"ת. במצב דברים זה עלול לוחם אש המועסק בתפקיד חוקר נע"ת להידרש לגבות עדויות מעמיתיו על השתתפות בכיבוי דליקה שאירעה בזמן משמרת משותפת, באופן שעלול להעמיד אותו במצב של חשש לניגוד עניינים.
פרט לקורס חוקרים בסיסי, הרשות אינה מקיימת קורסים מתקדמים שנועדו להעלות את רמת החקירות ואיכותן ולהכשיר חונכים לחוקרי דליקות חדשים. כתוצאה מכך נבצר מהחוקרים לפתח את המיומנויות המקצועיות שלהם ולשפר את תהליכי החקירה ותוצריה.
על פי נוהל כב"ה חקירת שריפה צריכה להיפתח בסמוך לאירוע; אולם 28% מהחקירות (4,428 מתוך 15,868) שבוצעו בשנים 2020 עד 2022 נפתחו באיחור של יומיים ומעלה ו-5% מהחקירות (825) נפתחו באיחור של שבוע ומעלה מעת כיבוי הדליקה.
ממשקי המשטרה וכב"ה: 74% מתיקי החקירה (6,728) שנפתחו בחשד להצתה בשנים 2019 עד 2022, נסגרו בעילה של "עבריין לא נודע", ו-21% מהתיקים (1,869) נסגרו מחוסר ראיות.
על פי הנחיות מדור חקירות בכב"ה, חקירת שריפה אמורה להימשך עד חודש ממועד פתיחת תיק החקירה. אולם בשנים 2020 - 2022 לפחות 50% (8,011) מתיקי החקירה טופלו במשך זמן ממוצע של יותר מ-11 חודשים, מהם 1,537 תיקי חקירות נותרו פתוחים בחלוף יותר מ-20 חודשים, רובם ללא עילה מתועדת ותוך אי-מתן שירות יעיל לאזרחים שנפגעו כתוצאה מהשריפה.
המבקר מצא כי מערך החקירות אינו מצויד בכלים טכנולוגיים חדשניים המקובלים לשימוש בשירותי הכבאות במקומות אחרים בעולם לשם ייעול הליך החקירה וחיסכון במשאבים. כמו כן, קיים מחסור בציוד חקירה ומיגון אישי, כגון כפפות, קסדות, נעלי בטיחות, פנסים, מצלמות ייעודיות ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים, העלול לסכן את בריאותם ובטיחותם של חוקרי הדליקות, לעכב את ביצוע החקירה ולהכביד עליה.
הכשל במוצרי החשמל הביתיים הוא הגורם המוביל לדליקות (31% - 1,310 מתוך 4,178); ובראש המוצרים הדליקים - רכיבים שונים במכשירי המזגנים (59%) המותקנים כמעט בכל מבנה בישראל. אולם מידע ממוקד בדבר הכשלים במוצרים כאמור, אינו מפורסם לציבור באתר כב"ה במרשתת, לרבות בנוגע לאופן מניעת התלקחות שריפה במוצרי החשמל הביתיים.
המבקר אנגלמן קבע כי על כב"ה לבצע את הפעולות האלה: ניסוח תפיסת הפעלה אפקטיבית של מערך החקירות; גיבוש מבנה ארגוני תואם צרכים; קביעת מדיניות מבוססת ניהול סיכונים; ניסוח מתודולוגיה סדורה; מתן מעטפת הגנה לחוקרים לשם ביצוע החקירות באופן מיטבי; הכשרת כוח אדם ייעודי ושימור כשירותו לאורך זמן; והסדרת ממשקי עבודה עם גופים עמיתים.
למשרד הבריאות אין מנגנון לתכנון אסטרטגי שיאפשר לו לגבש תוכנית ארוכת טווח להגדלת מספר הרופאים בישראל. המחסור ניכר במגוון תחומים ובהם גריאטרייה, הרדמה, טיפול נמרץ ופסיכיאטרייה - שם הצורך ברופאים פסיכיאטריים בולט במיוחד נוכח מלחמת "חרבות ברזל". המבקר מצא ליקויים מהותיים גם בהסדרת ההכשרה הקלינית של הרופאים ובהקצאה יעילה של השדות הקליניים בבתי החולים ובקהילה.
שיעור הרופאים בישראל בשנת 2020 היה 3.3 רופאים ל-1,000 נפש, מעט פחות מממוצע ה-OECD: 3.7 רופאים ל-1,000 נפש.
מבקר המדינה מצא כי המחסור ברופאים במקצועות מסוימים יוצר תחרות קשה על כל רופא; פיתוי של מרכזים רפואיים חזקים לגייס רופאים על חשבון מרכזים חלשים ופריפריאליים; התארכות תורים וסגירת שירותים בפריפריה; וזינוק במחירי הרפואה הפרטית. כך כבר קורה למשל בתחום בריאות הנפש, אבל נוכח המחסור הקיים והצפוי ברופאים בישראל, המצב עתיד להחריף לתחומי מומחיות נוספים ברפואה.
מאז דוח הביקורת הקודם של משרד מבקר המדינה משנת 2018, משרד הבריאות העלה על סדר יומו את הגדלת מספר הרופאים בישראל, הוא פועל בדרכים שונות להשגת המטרה ואף פעל לתיקון חלק מהליקויים שעלו בדוח הקודם.
עם זאת, בביקורת המעקב עלו ליקויים מהותיים בהסדרת ההכשרה הקלינית של הרופאים, ובפרט בגיבוש מנגנון לתכנון אסטרטגי של כוח האדם הרפואי ובגיבוש תוכנית ארוכת טווח להגדלת מספר הרופאים בישראל, בתכנון מספר המומחים הנדרש בכל תחום מומחיות רפואי ובהערכת המחסור הצפוי בכל תחום בשנים הבאות.
למשרד הבריאות יש מודל לחיזוי שיעור הרופאים הצפוי ל-1,000 נפש, והוא גיבש תוכנית פרטנית להגדלת מספרם של לומדי הרפואה בישראל, אך שלא כמו מדינות מתקדמות בעולם כדוגמת ארצות הברית, אנגלייה, קנדה, צרפת, אוסטרליה ובלגייה, אין למשרד הבריאות מנגנון מקצועי לתכנון אסטרטגי של כוח אדם רפואי שיאפשר לו לגבש תוכנית רב-שנתית מתאימה לצורכי האוכלוסייה. המשרד גם לא ביצע הערכת מצב מדויקת ובפרט לא מיפה את הנתונים לגבי הרופאים המומחים בכל תחום והמחסור בהם ולא העריך את הצורך העתידי ברופאים על פי תחומי התמחות ופיזור גיאוגרפי. עוד עלה שלמשרד הבריאות אין נתונים מלאים על אלפי רופאים השוהים בחו"ל (משרד הבריאות העריך כי בשנת 2022 כ-3,700 רופאים שהו בחו"ל), על משך שהייתם שם, על רופאים שעברו לחו"ל ושבים ארצה ועל מועד חזרתם הצפוי, ואין למשרד מערך או תוכנית סדורה להשבתם.
לפי נתוניהם של נציבות שירות המדינה ומשרד הבריאות קיים מחסור ברופאים במקצועות האלה: גריאטרייה, נוירולוגיית ילדים, הרדמה, טיפול נמרץ, כירורגייה כללית, כירורגיית ילדים, רפואה פנימית, אונקולוגיה, רפואה דחופה (טיפול נמרץ), פתולוגיה, רדיולוגיה, שיקום, נוירולוגיה, רפואה משפטית ופסיכיאטרייה. כך למשל, בשנת 2022 המליצה הוועדה לבחינת מקצוע הנוירולוגיה בבתי החולים ובקהילה להגדיל את מספר הנוירולוגים בכ-300 רופאים מומחים כדי למלא את צורכי האוכלוסייה באותה העת. בתחום הפסיכיאטרייה נאמד המחסור בשנת 2019 בכ-280 רופאים (בבתי חולים ובקהילה). הצורך ברופאים פסיכיאטריים והמחסור בהם בשירות הציבורי בולט במיוחד נוכח מלחמת "חרבות ברזל" אשר לה השלכות על הבריאות הנפשית והחוסן הנפשי של כלל הציבור בישראל. לפי חישוב של משרד הבריאות לחיזוי שיעור הרופאים בשנים הבאות (החישוב לא כלל גידול במספר הסטודנטים לרפואה), בשנת 2035 המחסור ברופאים אף יגדל כך ששיעור הרופאים יהיה 3.02 רופאים ל-1,000 נפש, קטן משיעורם בשנת 2020 - 3.3 רופאים ל-1,000 נפש.
בשנת 2022 ניתנו 1,025 רישיונות רפואה בישראל לבוגרי חו"ל; 634 (כ-62%) מהם ניתנו לישראלים שלמדו רפואה באוניברסיטאות שלגביהן הוחלט, במסגרת רפורמת יציב, שסטודנטים שהתחילו את לימודי הרפואה בהן החל בשנת 2019 לא יוכלו לגשת למבחן רישוי ברפואה בישראל וממילא לא יוכלו לעסוק ברפואה בישראל. רפורמת יציב אמורה להבטיח שרק סטודנטים בוגרי אוניברסיטאות בחו"ל, שהאגף לרישוי מקצועות רפואיים הכיר בהן כעומדות בסטנדרטים מקצועיים שקבעו מומחים בארץ, יוכלו לגשת לבחינת הרישוי בישראל. עם זאת יצוין כי רופאים שלמדו בחו"ל באוניברסיטאות שנפסלו השתלבו בעיקר בפריפריה: על פי נתוני משרד הבריאות בנוגע לרופאים שקיבלו רישיון בשנת 2022, שיעורם הוא 51% מהרופאים בנגב ו-63% מהרופאים בגליל, ובסך הכול שיעורם עמד על 34% מכלל הרופאים שקיבלו רישיון בשנה זו בישראל. מכאן שרפורמת יציב תפגע בעיקר במספר הרופאים באזורי הפריפריה (בצפון ובדרום).
בביקורת המעקב עלו ליקויים נוספים:
- הקצאה לאומית יעילה של השדות הקליניים בבתי החולים ובקהילה: בביקורת עלה כי על פי נתוני ה-OECD, בשנת 2020 הכשירה מדינת ישראל רק 24 סטודנטים לכל 1,000 מיטות אשפוז, פחות מממוצע ה-OECD שהיה 38 סטודנטים לכל 1,000 מיטות אשפוז, ואף הגיע ל-80 סטודנטים בדנמרק. עלה כי אף שמשרד הבריאות והמל"ג אחראים לתוכנית לימודי הרפואה, הם לא קבעו את תחומי האחריות של כל אחד מהם בנוגע לתכנון, לניהול ולהפעלה של השדות הקליניים המשולבים בתוכנית הלימודים. הם גם לא קבעו הסכם בסיס קבוע שיסדיר את שיתוף הפעולה בין הפקולטות לרפואה ובין בתי החולים להפעלת השדות הקליניים. משרד הבריאות והמל"ג לא הסדירו במשותף את הפעלת ההכשרה הקלינית של הסטודנטים הישראלים מחו"ל שעוברים הכשרה בשדות קליניים בארץ, ובפועל הם אינם יודעים מה היקף הכשרה זו ואין להם מידע על הסטודנטים הלומדים במסגרתה.
- הסדרת שנת הסטז': בשנים 2017 - 2023 גדל מספר הסטז'רים מ-1,547 ל-1,793 (כ-16%). לעומת זאת, תקן מיטות האשפוז באותן השנים גדל מ-15,798 ל-16,408 מיטות - גידול של כ-4% בלבד. מכאן שבחלוף כחמש שנים ממועד פרסום הדוח הקודם המגמה של גידול יתר במספר הסטז'רים ביחס לגידול במספר המיטות נותרה בעינה. עלה גם שהמשרד לא קבע את היחס הרצוי בין מספר הסטז'רים למספר המיטות.
- קידום איכות לימודי הרפואה באמצעות שימוש בשיטות הוראה חדשניות: מאז הדוח הקודם החלו ששת בתי הספר לרפואה לשלב שיטות חדשניות להוראה, בהתאם להמלצות ועדה של המל"ג. עם זאת תוכניות הלימודים של חלקם לא עודכנו כך שעוד לפני לימודי השלב הקליני, ישולבו שיטות למידה המבוססות על טכנולוגיה מתקדמת, סימולציות מרובות רכיבים וחשיפה לכלי אבחון קליניים חדשניים. עוד עלה כי המל"ג לא השלימה את ההליכים הפנימיים הנדרשים לשיפור איכות ההוראה והחינוך הרפואי בישראל, ואף לא את ההליכים עם בתי הספר לרפואה.
המבקר אנגלמן ממליץ למשרד הבריאות והמל"ג לגבש תכנון אסטרטגי ארוך טווח של כוח האדם הרפואי, לקבוע יעדים ברורים ולגבש תוכנית עבודה להשגתם תוך הסרת החסמים הקיימים להפעלת השדות הקליניים בקהילה ותקצובם בהתאם. מומלץ כי שר הבריאות ושר החינוך בתפקידו כיו"ר המל"ג יעקבו אחר תיקון הליקויים שעלו בדוח זה, כדי להבטיח את הגדלת מספר הרופאים והסדרת הכשרתם.
התוכנית הלאומית לקידום הוראת האנגלית הופסקה באופן בלתי רשמי שנתיים לפני המועד, מבלי שהשיגה את כל יעדיה. רמת האנגלית של תלמידים מיישובים מבוססים גבוהה במידה ניכרת מזו של תלמידים מיישובים חלשים - ורמת האנגלית של תלמידים יהודים טובה מזו של תלמידים לא-יהודים. 70% מבוגרי 5 יחידות אנגלית לא מצליחים להשיג פטור מלימודי השלמה באנגלית במוסדות להשכלה גבוהה. המחסור במורים לאנגלית נותר גבוה * כ-26% מהמורים לאנגלית לא עמדו בדרישות ההכשרה להוראת המקצוע.
משרד החינוך החל להפעיל בספטמבר 2017 תוכנית רב-שנתית - "התוכנית הלאומית לקידום הוראת האנגלית" - שנועדה לחזק את האנגלית המדוברת בפי התלמידים, להגדיל את שיעור הנבחנים ברמות המוגברות של בחינות הבגרות ולשפר את איכות הוראת האנגלית. מבקר המדינה מצא כי התוכנית נועדה להימשך חמש שנים, אולם צומצמה מאוד במהלך שנת 2020, ולמעשה הופסקה באופן בלתי רשמי. לתוכנית לא הוכנה תוכנית תקציבית ליישומה השנתי והרב-שנתי.
הביקורת העלתה כי נכון לשנת 2022, היו פערים ניכרים בין תלמידים מקבוצות אוכלוסייה שונות ברמת האנגלית בסיימם את לימודיהם במערכת החינוך. רמת האנגלית של התלמידים מהשכבות החברתיות-כלכליות הגבוהות, המרוכזים ברשויות מקומיות המסווגות באשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, כפי שהיא משתקפת בבחינות הבגרות באנגלית, גבוהה במידה ניכרת מרמת האנגלית של תלמידים משכבות חברתיות-כלכליות נמוכות, המרוכזים ברשויות מקומיות המסווגות באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים: שיעור הנבחנים בבחינות הבגרות ברמה הגבוהה ביותר - 5 יח"ל - היה 66% בקרב תלמידים מאשכולות חברתיים-כלכליים 7 - 10 לעומת 26% בקרב תלמידים מאשכולות 1 - 3; בדומה לכך, שיעור המצטיינים מקרב הנבחנים ב-5 יח"ל מאשכולות 7 - 10 היה 74% ואילו באשכולות 1 - 3 (וגם 4 - 6) הוא היה 64%.
למרות התוצאות המצביעות על השפעתה החיובית של תוכנית "סולמות" להעלאת מספר התלמידים הלומדים במסלול מוגבר לבגרות, ולמרות הכוונה שהייתה להרחיבה משנה"ל התשפ"א ואילך, החליט משרד החינוך דווקא לצמצם מאוד את היקף התוכנית - בשנה"ל התשפ"א צומצמה מכסת השעות שהוקצתה לתוכנית "סולמות" בשיעור של כ-75% למסלול של 5 יח"ל וכ-88% למסלולים של 3 ו-4 יח"ל, ובשנה"ל התשפ"ב נעשה צמצום נוסף בתקצוב התוכנית והיא הופעלה ב-200 בתי"ס בלבד לעומת 533 בשנה"ל התש"ף (מתוך כ-1,100 חטיבות עליונות - ירידה מכ-48% בהפעלת התוכנית בחטיבות העליונות בשנה"ל התש"ף לכ-18% בהן בשנה"ל התשפ"ב).
על פי הנתונים בשנת 2022, רמת האנגלית של תלמידי המגזר היהודי, כפי שהיא משתקפת בבחינות הבגרות, הייתה גבוהה במידה ניכרת מרמת האנגלית בקרב תלמידי המגזר הלא-יהודי: שיעור הנבחנים בבחינות הבגרות ברמת 5 יח"ל היה 54% בקרב תלמידי המגזר היהודי לעומת 27% בקרב תלמידי המגזר הלא-יהודי, ושיעור המצטיינים מקרב הנבחנים מהמגזר היהודי ברמת 5 יח"ל היה 71% לעומת 59% במגזר הלא-יהודי.
במגזר היהודי בולטת חולשתם של תלמידי החינוך החרדי בלימודי אנגלית: יותר ממחציתם (55%) אינם נבחנים כלל בבחינות הבגרות באנגלית, ורק מיעוטם נבחנים בבחינות הבגרות ברמות המוגברות (11% נבחנים ב-5 יח"ל ו-12% נבחנים ב-4 יח"ל). במגזר הלא-יהודי בולטת חולשתם של התלמידים במגזר הבדואי בלימודי אנגלית - קרוב לרבע מהם (23%) אינם נבחנים בבחינות הבגרות באנגלית, כשליש מהם (33%) נבחנים בבחינת הבגרות ברמה של 3 יח"ל, ומקרב הנבחנים ברמת 5 יח"ל שיעור המצטיינים נמוך במידה ניכרת מזה שבמגזרים הלא-יהודיים האחרים (30% מצטיינים במגזר הבדואי לעומת 66% במגזר הערבי ו-49% במגזר הדרוזי).
לפי נתוני בחינות המיון באנגלית של המועמדים ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה בשנת 2022, רמת השליטה של בוגרי מערכת החינוך בשפה האנגלית נמוכה. רובם של הנבחנים לא הגיעו לרמת "פטור" מלימודי השלמה באנגלית במוסדות אלה: רק כ-30% מהנבחנים בעלי בגרות באנגלית ברמה הגבוהה ביותר - 5 יח"ל - ו-4% מהנבחנים בעלי הבגרות באנגלית ברמה של 4 יח"ל הגיעו לרמת פטור.
חלה הרעה בתוצאות של בוגרי אנגלית ברמת 5 יח"ל בשיעור הנבחנים שאינם מגיעים לרמת הפטור בבחינת המיון (עלייה מ-64% בשנת 2015 ל-70% בשנת 2022). השיעורים הנמוכים של הנבחנים בבחינות המיון באנגלית שהגיעו לרמת פטור מלימודי השלמה באנגלית מעלים חשש בנוגע ל"אינפלציה" בציוני הבגרות באנגלית; חשש זה, אף שהועלה במחקרים שערכו מאל"ו והלמ"ס בשנים 2013 ו-2021, לא נבחן על ידי משרד החינוך קודם הפעלת התוכנית הלאומית לאנגלית או אחריה.
משרד החינוך קבע יעד לגיוס 1,000 מורים לאנגלית בכל שנה בשנות הלימודים התשע"ח - התש"ף, והוא עמד בו ואף גייס מספר גדול יותר של מורים חדשים. למרות זאת לא נפתרה בעיית המחסור הכמותי במורים, ובכל שנה לקראת פתיחת שנת הלימודים חסרים במערכת החינוך מאות מורים לאנגלית. מחסור זה מצביע על כך שבקביעת היעד האמור לעיל לא הובא בחשבון מלוא הגידול העתידי בביקוש למורים לאנגלית ומעלה ספק בדבר התשתית העובדתית שעל פיה קבע המשרד את היעד הזה. לקראת שנה"ל התשפ"ג (שהתחילה בספטמבר 2022) חסרו 711 מורים לאנגלית, מהם 375 מורים (יותר ממחציתם) במחוזות ת"א והמרכז. גם המחסור האיכותי במורים לאנגלית נותר גבוה, ועל פי הנתונים ביוני 2023 כ-26% מהמורים לאנגלית (כ-3,300 מורים) לא עמדו בדרישות ההכשרה להוראת המקצוע.
המבקר אנגלמן ממליץ לשר החינוך - בשיתוף גורמי המקצוע במטה משרד החינוך ובראשם המפמ"רית לאנגלית - לגבש תוכנית המשך לתוכנית הלאומית שתתבסס על הפקת לקחים מקיפה. יש לקבוע לה יעדים לצמצום הפערים בהישגים של אוכלוסיות התלמידים השונות, להקצות את המשאבים הנדרשים ליישומה ולעקוב אחר ביצועה.
37% מבוגרי מערכת החינוך המיוחד הזכאים לקבל שירות אינם מקבלים כל שירות ממשרד הרווחה. רק 5% מבוגרי החינוך המיוחד משתתפים בתכניות ההכנה לחיים בוגרים. רק 4% מהאנשים עם מוגבלות מתגוררים בקהילה - ורק 40% מהם מועסקים בתעסוקה עצמאית. אין יכולת לקיים אינטימיות בין בני זוג במעונות.
כמיליון איש בישראל מדווחים כי הם חיים עם מוגבלות. מתוכם, בשנת 2022, כ-44,000 היו זכאים לקבל שירותים ממשרד הרווחה וכ-57% מהם (כ-25,500) קיבלו שירותים בפועל. אנשים עם מוגבלות הם בראש ובראשונה בני אדם; על כן מתחדדת מחויבותו של משרד הרווחה לספק להם שירותים המכבדים אותם כבני אדם ולאפשר להם לחיות כשווי ערך בחברה, תוך חירות ועצמאות. כניסתו לתוקף של חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות בתחילת 2024 והתוספת התקציבית הנלווית לו - כשני מיליארד ש"ח לחמש שנים (החל בשנת 2024) - הן הזדמנות פז עבור משרד הרווחה למימוש מחויבות זו.
אף שהחזון שמתווים חוק שירותי רווחה ומדיניות משרד הרווחה ניתן למימוש באופן מיידי בקרב מצטרפים חדשים לשירותי המשרד, מבקר המדינה מצא כי בוגרים עם מוגבלות רבים עומדים בפני שוקת שבורה. ושיעורים ניכרים (37%) של בוגרים צעירים עם מוגבלות אינם מקבלים ממנו כל שירות. כמו כן, למרות החשיבות שמקנה משרד הרווחה לחיים עצמאיים בקהילה, בביקורת נמצא כי רוב האנשים עם מוגבלות אינם מתגוררים בקהילה (96%) ואינם מועסקים בתעסוקה עצמאית (60%).
התעריף הממוצע במסגרות מוגנות (מרכז יום ומע"ש) עומד על כ-3,800 ש"ח, והגמול הממוצע בהן עומד על 0 - 3 ש"ח לשעה; ואילו התעריף הממוצע במסגרות העצמאיות (קבוצות עבודה והשתלבות פרטנית בשוק החופשי) עומד על כ-1,900 ש"ח, והשכר הממוצע בהן עומד על 17 ש"ח לשעה. משרד הרווחה העסיק בשנת 2022 רק כ-10,000 אנשים עם מוגבלות במסגרות התעסוקה השונות מתוך כ-37,000 הזכאים לקבל שירותים מהמשרד. בביקורת עלה כי לכרבע (24% שהם כ-600 איש) מהאנשים המתגוררים בהוסטלים ובדירות לא הייתה תעסוקה כלל במהלך היום לאורך כל שנת 2022, וככל הנראה הם היו חסרי מעש.
הביקורת העלתה כי 5% בלבד מבוגרי מערכת החינוך המיוחד משתתפים בתוכניות הכנה לחיים בוגרים. פחות מ-1% מהאנשים עם מוגבלות המושמים במסגרות דיור חוץ-ביתיות עוברים למסגרות דיור קהילתיות יותר.
זאת ועוד, אף שמסגרות הדיור שמפעיל משרד הרווחה הן ביתם של אנשים עם מוגבלות לאורך שנים, עקרונות מרכזיים של חיים בקהילה ושירות מוכוון אדם אינם מתקיימים בהן; והם גם אינם מתקיימים במסגרות התעסוקה, בפרט במסגרות המוגנות.
במסגרת הביקורת הפיץ משרד מבקר המדינה מספר שאלונים - ובהם שאלון שהופץ לראשונה בישראל לאנשים עם מוגבלות שמתגוררים במסגרות דיור של משרד הרווחה.
בשאלון דיווחו 100% מהם כי לא מתאפשרת במעון אינטימיות בין בני זוג. 41% מהאנשים שמתגוררים בדירות של משרד הרווחה דיווחו בשאלון שהם מועברים בסופי שבוע וחגים לדירה או לחדר אחר.
המבקר אנגלמן ממליץ כי משרד הרווחה יפתח שירותי דיור המאפשרים לאנשים המתגוררים בהם חיים אמיתיים בקהילה תוך כבוד וחירות לבחור באורח חייהם, ושירותי תעסוקה המספקים משמעות ומימוש עצמי והמאפשרים ככל הניתן לעבוד בתעסוקה עצמאית. השינוי הנדרש ממשרד הרווחה הוא רב היקף ואתגרים. מומלץ כי משרד הרווחה יפעל להסרת החסמים ולשיפור השירותים שהוא מספק, ראשית בקרב אנשים עם מוגבלות המצטרפים לראשונה למעגל הזכאים לקבל את שירותיו, ובהם בוגרי מערכת החינוך המיוחד; ויפעל כדי לספק לאנשים עם מוגבלות רצף של שירותים בשלבי החיים השונים.
משרד הרווחה אינו מבצע בקרה על התנהלות כספית של מפעילים. החברות הפרטיות המפעילות מסגרות עבור משרד הרווחה מרוויחות פי 2.5 יותר ממה שנקבע בתעריף המשרד. קיים שיעור עודפים של למעלה מ-200% אצל עמותות המפעילות מסגרות. משרד הרווחה משלם למעלה מחצי מיליארד ש"ח למפעילים על משרות לא מאוישות.
אספקת שירותי הרווחה בישראל מוסדרת בחוק חובת המכרזים ותקנותיו, שמטרתם להבטיח שיוגשו די הצעות שיאפשרו לבחור מהן את ההצעה הטובה ביותר ולהבטיח תחרות הוגנת ושוויונית.
בשנת 2022 הוציא משרד הרווחה כ-36% מסך תקציבו על רכישת שירותים חברתיים חוץ-ביתיים במיקור חוץ (כ-3.5 מיליארד ש"ח). תמונת המצב לגבי מאפייני שוק הרכש החברתי במיקור חוץ של משרד הרווחה מלמדת על סממנים ליתירות (שולי רווח ועודפים) בקרב מפעילי המסגרות החוץ-ביתיות. ממצאי הביקורת מצביעים על כך שהמנגנון המכרזי אינו מייצר בפועל מצב של תחרות ממשית, שכן בכ-60% מהמכרזים כל הצעה שעוברת את תנאי הסף זוכה במכרז; והדבר מוביל לחוסר דינמיות בשוק השירותים החברתיים החוץ-ביתיים, אשר נשלט באופן כמעט מוחלט על ידי מפעילים ותיקים. כך 89% (3.1 מיליארד ש"ח) מהתשלומים עבור שירותים אלה משלם משרד הרווחה למפעילים שיש להם ותק של 17 שנה ואף יותר באספקת השירותים למשרד. מצב זה נובע מתנאי הסף במכרזים המשמשים חסם כניסה למציעים חדשים, למשל של דרישות מינהליות שמציעים חדשים מתקשים לעמוד בהן וכן מאמות המידה אשר אינן משקפות בהכרח את איכות השירות שיינתן בפועל, ולכן מקנות יתרון למפעילים הוותיקים.
ממצאי הביקורת מעלים כי מבנה התעריף שמשלם משרד הרווחה למפעילי המסגרות החוץ-ביתיות אינו מותאם למבנה ההוצאות בפועל שלהם, וכי המשרד אינו מקזז את הכספים ששילם לספקים עבור שירותים שבפועל הם לא סיפקו; מדובר בסכום של יותר מחצי מיליארד ש"ח. כמו כן, משרד הרווחה מתקשה לבצע פיקוח אפקטיבי על איכות השירותים שהוא מספק. עוד נמצא כי מספר הביקורים השנתי החציוני של מפקחים במסגרות חוץ-ביתיות עמד על 3-2 ביקורים בלבד, במקום 18-13 ביקורים בשנה, כפי שהמליץ בשנת 2016 הצוות הממשלתי לטיוב אופן אספקת שירותים חברתיים הניתנים במיקור חוץ.
מכלל האמור לעיל עולה, כי שיטת המכרזים שמפעיל משרד הרווחה לניהול ורכישת שירותי רווחה במיקור חוץ אינה מיטבית, ולא מניבה את התוצאה הרצויה של מבנה שוק בו קיימת תחרות בין מפעילים אשר מובילה לשיפור השירות הניתן למושמים בפועל.
המבקר אנגלמן ממליץ כי משרד הרווחה יידע את המפקחים אודות ההצעות שזכו במכרזים; יפעל לצמצום העיוותים במנגנון התעריף הקיים; ויקזז את התעריף בגין אי איוש מלא של תקן כוח האדם. עוד ממליץ המבקר כי המשרד יבצע ניתוח עיסוקים לתפקיד המפקח ויבחן האם יש צורך לעדכן את אופי התפקיד בדומה למודלים אחרים בעולם. בראיה אסטרטגית על שוק הרכש החברתי של משרד הרווחה במיקור חוץ בטווח הארוך, מומלץ כי רשות התחרות בשיתוף עם משרד האוצר, משרד ראש הממשלה ומשרד הרווחה יגבשו צוות בין-משרדי אשר יבחן לעומק את שוק אספקת שירותי הרווחה במיקור חוץ ואת המנגנון המיטבי למינוף היתרונות המובנים של תחרות, תוך בחינת מודלים אחרים לאספקת שירותי רווחה המקובלים בעולם.
ישראל מדורגת במקום ה-64 בקרב 145 מדינות במדד חציוני של מהירות ההורדה בגלישה סלולרית – הדבר מעיד על דירוג נמוך של ישראל ביחס לעולם. משרד התקשורת לא עשה שימוש בסמכותו להטיל עיצומים כספיים על חברות תשתית הסלולר בכל הנוגע לכיסוי סלולרי. חברות הסלולר דיווחו למשרד התקשורת שהן עומדות בחובתן לספק כיסוי סלולרי לכל היישובים בישראל, אבל מבקר המדינה בדק ומצא שבעשרות יישובים יש קשיים משמעותיים באיכות הקליטה: רק 3% מהרשויות המקומיות שנבדקו דיווחו שיש אצלן קליטה טובה. אין בידי משרד התקשורת די מידע כדי לדעת אם ובאיזו מידה עומדות החברות בחובותיהן לספק שירות סלולרי בכיסוי ובאיכות הנדרשים על פי הרישיונות שהוענקו להן. ליקויים בהגנה על הציבור מפני קרינה ממתקני שידור סלולריים.
על פי נתוני משרד התקשורת, צריכת הנתונים בישראל באמצעות רשתות הסלולר בין השנים 2013 ל-2022 גדלה פי 28, בקצב מעריכי של 40% בשנה, וצפויה עלייה בגידול בצריכת הנתונים בשנים הבאות עד 2030, עד כדי גידול פי 43, עם התפתחות יישומים חדשים על גבי התשתית הסלולרית.
מבקר המדינה מצא כי נכון לאוגוסט 2023, ישראל מדורגת במקום ה-64 בקרב 145 מדינות במדד מהירות הגלישה החציונית. הדבר מעיד על דירוג נמוך של ישראל ביחס לעולם. בביקורת עלו קשיים בעלי משקל באיכות הקליטה הסלולרית בעשרות יישובים בארץ וליקויים בפעולות משרדי הממשלה המופקדים על הבטחת .שירות סלולרי יעיל ובטוח לציבור.
חלק ניכר מממצאי הביקורת נוגעים לאופן שבו מילא משרד התקשורת את תפקידו כמאסדר של הענף. כך למשל נמצא כי משרד התקשורת לא הפעיל את מלוא סמכויותיו כדי לקבל מידע מחברות הסלולר על השירות הסלולרי שהן נותנות לציבור, והסתפק בתחזיות של החברות, שאינן משקפות את השירות בפועל. כמו כן, משרד התקשורת לא גיבש מתודולוגיית פיקוח לבחינת מידת העמידה של חברות תשתית הסלולר בחובותיהן ולמעשה, אין בידיו די מידע כדי לדעת אם ובאיזו מידה עומדות החברות בחובותיהן לספק שירות סלולרי בכיסוי ובאיכות הנדרשים על פי הרישיונות שהוענקו להן.
המבקר מצא עוד כי משרד התקשורת לא עשה שימוש בסמכותו להטיל עיצומים כספיים על חברות תשתית הסלולר בכל הנוגע לכיסוי סלולרי.
נוסף על כך, באמצעות סקר שערך משרד מבקר המדינה ושאלון שהפיץ לרשויות מקומיות, נמצאו פערים ניכרים בין הנתונים שבידי משרד התקשורת לבין דיווחי הרשויות המקומיות והמרואיינים על איכות הקליטה הסלולרית בפועל. כך לדוגמה, ב-18 היישובים שנכללו בסקר 11% - 78% מהמרואיינים דיווחו על קליטה סלולרית בינונית או לא טובה. לעומת זאת, על פי הנתונים שבידי משרד התקשורת, שיעור הכיסוי הסלולרי ביישובים האלה נע מ-99.92% ל-100%, כלומר - כיסוי מלא או כמעט מלא. ממצאי הביקורת מעלים חשש שחברות תשתית הסלולר אינן עומדות ברף הכיסוי והקליטה המתחייב על פי הרישיונות.
בבסיס תמונת המצב שהעלתה הביקורת, על קשיים בעלי משקל בקליטה הסלולרית ביישובים שנבדקו, מצוי מחסור במתקני שידור. משרד התקשורת לא בדק מהו היקף מתקני השידור הדרושים, ולכן אין לו נתונים על מספר המתקנים החסרים. בחינת קצב הפריסה וההפעלה של מתקני דור 5 מעלה כי ככל הנראה, היקף הפריסה של מתקני השידור בטכנולוגיית דור 5 עד יולי 2023 לא עמד בדרישות משרד התקשורת ברישיונות שנתן, וכן נראה כי שיעור הכיסוי של ישראל בטכנולוגיה זו נמוך מהשיעורים שהיו שנה קודם לכן ברוב מדינות האיחוד האירופי. זאת, בשעה שנכון ליולי 2023 היו פעילים בישראל 1,943 מתקני שידור בטכנולוגיית דור 5.
נוסף על כך, נמצאו פערים ניכרים בפריסת תשתיות תקשורת בטכנולוגיית דור 5 בין רשויות מקומיות גדולות לבין רשויות פריפריאליות, והמחסור במתקני שידור בטכנולוגיית דור 5 חמור ביותר ביישובים פריפריאליים ערביים. משרד התקשורת קידם תיקוני חקיקה במטרה לשפר את תהליכי התכנון והרישוי של תשתית הסלולר בישראל, אך לא השלים את הפעולות הנחוצות לשיפור תהליכים אלה.
עוד מצביע הדוח על ליקויים בהגנה על הציבור מפני קרינה ממתקני שידור סלולריים. אמצעי הפיקוח שמפעיל המשרד להגנת הסביבה לצורך בחינת הקרינה בפועל ממתקני השידור תלויים ברובם בנתוני מדידות שהמשרד מקבל מחברות תשתית הסלולר. נוסף על כך, לא הותקנו תקנות לקביעת רמות חשיפה מרביות כמתחייב מהחוק. תחת זאת, המשרד להגנת הסביבה קבע כללים לרמת החשיפה המותרת, ללא התייעצות עם משרד הבריאות, כיוון שמשרד הבריאות אינו עוסק בנושא השפעות הקרינה הבלתי מייננת על הבריאות.
משרד הבריאות, המופקד על בריאות הציבור, לא פעל לגיבוש מידע מקצועי בדבר השפעות הקרינה הבלתי מייננת על בריאות הציבור, ונותר ללא מקור מידע בנושא נוכח הפסקת פעילות מרכז ידע שהקימה הממשלה. הגם שמשרד הבריאות בדעה כי לא קיים ידע מספק על אודות השלכות הקרינה ממתקני שידור בטכנולוגיית דור 5 על בריאות הציבור, ולפיכך קיים קושי להעריך את ההשפעות הבריאותית של החשיפה לקרינה, משרד הבריאות לא נטל חלק בגיבוש ההחלטות שהתקבלו בדבר סיכונים בריאותיים בפריסת תשתיות תקשורת סלולרית.
שקיפות הממשל, בהיבט של הצגת הנתונים שבידי משרדי הממשלה לציבור, עשויה לאפשר לתושבים לקבל החלטות מושכלות הנוגעות לשימוש בטלפון הסלולרי. מדינות משקפות נתונים לציבור על כיסוי סלולרי במגוון דרכים, כגון פרסום מידע לציבור על תחזיות הכיסוי הסלולרי או על תוצאות מדידות שערכו, באמצעות מפות. בתחום זה נמצאו ליקויים בפרסום מידע ונתונים לציבור, הן בדבר היקף הכיסוי הסלולרי ואיכות השירות הסלולרי והן בדבר תוצאות מדידות הקרינה ממתקני שידור סלולריים. נמצאו ליקויים גם בגיבוש מתכונת הסברה לציבור בדבר השלכות הקרינה ממתקני שידור סלולריים על בריאות הציבור - הסברה הנחוצה לצורך מתן מידע מהימן לציבור בנושא ולצורך הפחתת התנגדויותיו והרחבת התשתית הסלולרית, כנדרש לצורך מתן שירות סלולרי איכותי.
המבקר אנגלמן ממליץ שמשרדי הממשלה, ובראשם משרדי התקשורת, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, והשרים שבראשם, יפעלו לתיקון כלל הליקויים המפורטים בדוח. תיקון הליקויים עשוי להשיג שיפור ברמת השירות הסלולרי הניתן לציבור בישראל, תוך הקפדה נאותה על שמירה על בריאות הציבור.
המבקר מצא ליקויים בהיבטים שונים של ניהול-העל בנוגע להגנת המידע במשרד רה"ם. נמצא כי הרשתות המסווגות של משרד רה"ם הן ברמת הגנה נמוכה מהנדרש. הביקורת מעלה חשד שעובדים לשעבר, לרבות בכירים, השתמשו בחשבונותיהם לאחר סיום העסקתם. בין היתר נעשה שימוש בחשבונו של שר לשעבר ובחשבונו על בעל תפקיד בכיר במשרד רה"ם, שסיימו את כהונתם זה מכבר. על רקע האופן שבו הופעל מערך ניטור, הצטמצמה יכולת משרד רה"ם לזהות פעולות לא מורשות במערכות ברשת שנבחנה, לזהות מתקפות ולהתאושש מהן היטב ובמהירות.
בחודשים מרץ עד אוגוסט 2023 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא ההגנה על המידע הממוחשב המצוי בעיקר ברשתות המחשוב של משרד ראש הממשלה (משרד רה"ם), בהן רשתות מסווגות. בביקורת נבחנו בין היתר הנושאים האלה: ניהול-העל של הגנת המידע במשרד רה"ם, לרבות היבטי תקציב הכרוכים בניהול; מערך הזדהות המשתמשים וניהול ההרשאות; ניטור המערכות ברשת מסויימת שנבחנה; עדכניות גרסאות של מערכות ההפעלה והתוכנה; ואבטחת המידע המסווג ביטחונית. הביקורת נערכה בעיקרה במשרד רה"ם ובמל"ל. בדיקות השלמה נעשו ביחידה להגנת הסייבר בממשלה (יה"ב), בשב"כ ובנציבות שירות המדינה.
ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח על שולחן הכנסת ולא לפרסם נתונים מפרק זה לשם שמירה על ביטחון המדינה, בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]. חסיון נתונים אלה אינו מונע את הבנת מהות הביקורת.
הביקורת העלתה ליקויים בהיבטים שונים של ניהול-העל בנוגע להגנת המידע במשרד רה"ם, לרבות בנוגע לסדרי עבודתן של ועדות היגוי להגנת הסייבר שפעלו במשרד ולניהול תקציבי טכנולוגיות המידע של המשרד: ועדת ההיגוי להגנה על מידע בלמ"ס לא התכנסה בתדירות הנדרשת בשנים 2018 - 2022; תפקיד יו"ר הוועדה לא אויש בשנת 2020; בשנים 2022-2020 לא עמד בראש הוועדה מנכ"ל משרד רה"ם, כנדרש בהחלטת הממשלה. ועדות ההיגוי למידע בלמ"ס ולמידע מסווג לא מילאו את תפקידן כנדרש בכל הנוגע להליך הבחינה והאישור של תוכניות העבודה השנתיות בשנים 2019 - 2022.
עוד נמצא כי המדיניות של משרד רה"ם לגבי הגנה על המידע הבלתי מסווג אושרה בנובמבר 2018 ולא עודכנה ותוּקפה במשך ארבע שנים וחצי, כנדרש בהנחיות הגופים המאסדרים, אף על פי שבשנים האלה חלו שינויים ארגוניים ניכרים - הוקמה חטיבת הגנת המידע באגף ביטחון וחירום, ומשרד רה"ם קיבל את האחריות לניהול מערכות המידע ואבטחת המידע בעוד משרדי ממשלה. משרד רה"ם אף ביצע סקר סיכונים שלא על פי הנדרש בהנחיות.
במערכות הממוחשבות במשרד רה"ם אצור מידע רב, לרבות מידע רגיש ומידע ברמת סודיות גבוהה ביותר. ההגנה הנדרשת על המידע המסווג היא ברמה הגבוהה ביותר. בחודשים ינואר-מאי 2023 לבדם אירעו כ-49 מיליון ניסיונות להתקפה על שירות החיבור מרחוק במשרד רה"ם.
מבקר המדינה מצא כי רמת ההגנה על רשתות שבמשרד רה"ם נמוכה מהנדרש. רמת הגנה שאינה מספקת עלולה להביא לפגיעה מהותית במדינת ישראל בהיבטים מדיניים, ביטחוניים, כלכליים ותדמיתיים.
נמצאו ליקויים בניהול הרשאות הגישה של משרד רה"ם למערכות הממוחשבות שלו, לרבות בנוגע להחלפה עיתית של סיסמאות הגישה לרשתות, שלא על פי הנדרש בנוהל המשרדי.
מלבד הרשאת גישה לרשת, ניתנות לעובד גם הרשאות שהוגדרו לקבוצות העבודה שאליהן הוא משתייך. ברשת המסויימת שנבחנה אותרו קבוצות הרשאה שכבר אינן רלוונטיות, כגון קבוצה שיוחדה לצוות של שר ללא תיק לשעבר שסיים את תפקידו לפני למעלה מעשור וכן עשרות קבוצות "כפולות" בעלות שם זהה, שבכל אחת מהן חברים משתמשים אחרים. למשרד רה"ם אין מידע מרוכז בדבר תוכנה ועניינה של כל קבוצת הרשאה.
ממצאי הביקורת העלו חשד שעובדים לשעבר השתמשו בחשבונותיהם לאחר סיום העסקתם, או שגורמים אחרים, במשרד או מחוצה לו, השתמשו בחשבונות עובדים שהעסקתם הסתיימה, תוך שהם נחשפים למידע המצוי ברשתות משרד רה"ם שלא היו אמורים להיחשף אליו ומסוגלים לבצע פעולות שאינם אמורים לבצע. בין היתר נעשה שימוש בחשבונו של שר לשעבר ובחשבונו על בעל תפקיד בכיר במשרד רה"ם, שסיימו את כהונתם זה מכבר. חשדות אלה מחייבים בדיקת עומק ממצה של כל אחד מהמקרים שעלו, כדי לאמת או לשלול כל אחד מהחשדות.
עוד מצא המבקר כי משרד רה"ם לא הפעיל כנדרש את מערך הניטור באחת הרשתות ועקב כך הצטמצמה יכולתו לזהות מתקפות על המערכות ולהתאושש מהן היטב ובמהירות; המשרד לא הקפיד על התקנת עדכונים נדרשים של מערכות שונות, ובכלל זה מערכות ההפעלה בשרתיו, ועקב כך נותרו מערכות מידע חשופות לפגיעויות שונות, לרבות פגיעויות שנעשה בהן שימוש תדיר על ידי תוקפי סייבר ברחבי העולם.
האחריות לתיקון הליקויים שעלו בביקורת בנוגע לניהול טכנולוגיות המידע של משרד רה"ם ואבטחת המידע הממוחשב שבו מוטלת על מנכ"ל משרד רה"ם, העומד גם בראש ועדת ההיגוי להגנת הסייבר.
המבקר אנגלמן ממליץ למשרד רה"ם לפעול לתיקון הליקויים שעלו בביקורת. על שב"כ ויחידת יה"ב במערך הדיגיטל הלאומי, האמונים על הנחיית משרד רה"ם בכל הנוגע לאבטחת המידע, לוודא שמשרד רה"ם יפעל כנדרש לתיקון הליקויים.
פרצות וליקויים באבטחת המידע של מערך הגיור: צוות הביקורת הצליח להנפיק באמצעות המערכת תעודת המרה כוזבת, המאפשרת למחזיק בה להתחזות ליהודי ולהתל באופן הזה בכל אדם ובמוסדות המדינה, הרואים בתעודה זו אסמכתה לגיור כהלכה.
מערך הגיור הפועל במשרד ראש הממשלה (משרד רה"ם) ממונה על מכלול התהליכים הקשורים לתחום הגיור הממלכתי במדינת ישראל. המערך אחראי לבתי הדין המיוחדים לגיור, להליכי הכשרת המתגיירים לקראת הגיור, לליווי המתגיירים ותמיכה בהם בתהליך ולביצוע הליכי הגיור בפועל עד להנפקת תעודת המרה, שהיא אישור אזרחי-משפטי להמרת הדת ומוכרת לכל דבר ועניין בישראל.
מבקר המדינה בדק את חוסנה של המערכת הממוחשבת המשמשת את מערך הגיור. המידע והמסמכים הנאספים במערכת זו הם רגישים, ופגיעה בסודיות, בשלמות או בזמינות של המידע שבמערכת עלולה לגרום נזק כלכלי ותדמיתי למדינת ישראל ולמתגיירים. באוגוסט 2023 ביצע משרד מבקר המדינה בדיקת חוסן יישומית (אפליקטיבית) למערכת מאור המשמשת את מערך הגיור, הפועל במשרד משרד רה"ם. הביקורת נערכה במשרד רה"ם, ובפרט באגף הגיור הפועל בו.
ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח על שולחן הכנסת ולא לפרסם נתונים מפרק זה לשם שמירה על ביטחון המדינה, בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]. חסיון נתונים אלה אינו מונע את הבנת מהות הביקורת.
צוות הביקורת הצליח להנפיק באמצעות המערכת תעודת המרה כוזבת, המאפשרת למחזיק בה להתחזות ליהודי ולהתל באופן הזה בכל אדם ובמוסדות המדינה, הרואים בתעודה זו אסמכתה לגיור כהלכה, תוך עקיפת תהליך העבודה ואמצעי הבקרה המובנים במערכת.
בביקורת הועלו חמישה ליקויים ברמת סיכון גבוהה, לרבות אפשרות לתוקף אנונימי להציף את המערכת בנתונים, באמצעות שליחה אוטומטית של טופסי פתיחת תיק. כן הועלו חמישה ליקויים ברמת סיכון בינונית ועשרה ליקויים ברמת סיכון נמוכה. יצוין כי רוב הליקויים שהועלו בבדיקה נוגעים ל"איום פנימי", כלומר איום פוטנציאלי מצד משתמשים בעלי הרשאת גישה למערכת מאור. זאת, בשונה מ"איום חיצוני" מצד גורמים שאינם בעלי הרשאת גישה למערכת זו.
המבקר אנגלמן ממליץ למשרד רה"ם לפעול לתיקון הליקויים שעלו בביקורת. יש מקום שמערך הדיגיטל הלאומי ויחידת ממשל זמין שבו יבדקו אם הליקויים שמפורטים בדוח זה רלוונטיים גם לשירותי ממשל ממוחשבים אחרים העוסקים בהנפקת תעודות רשמיות לציבור.
6,000 דירות נגרעו מהדיור הציבורי תוך 5 שנים. בעוד שמשרד הבינוי והשיכון מכר 3,500 דירות הוא רכש במקומן 460 בלבד. בתוכניות "מחיר מופחת" ו"מחיר מטרה" כלל לא נכללו דירות ציבוריות. 4,300 זכאים המתינו לדיור ציבורי ב- 2023 לעומת 3,700 ב- 2019.
מבקר המדינה מצא כי במאי 2023 מספר הזכאים שהמתינו לדירה בדיור הציבורי היה כ-4,300 לעומת 3,700 בשנת 2019 (גידול של כ-16%). זמן ההמתנה הארצי הממוצע לקבלת דירה ציבורית התארך מכ-31 חודשים בשנת 2019 לכ-35 חודשים במאי 2023 - גידול של כ-13%.
בכל אחת מהשנים 2014 - 2022 מספר הדירות שמכר משרד הבינוי והשיכון מכוח חוק הדיור הציבורי היה גדול ממספר הדירות שרכש: במצטבר הוא מכר כ-12,900 דירות בשווי של 3.55 מיליארד ש"ח לעומת רכש של כ-3,100 דירות בשווי של כ-3.93 מיליארד ש"ח. בשנים 2016 - 2019 העלות הכוללת של רכש דירות הייתה גבוהה מהתמורה הכוללת ממכר דירות (כ-2,300 דירות שנרכשו ב-2.93 מיליארד ש"ח לעומת כ-5,700 דירות שנמכרו תמורת 1.53 מיליארד ש"ח), ואילו בשלוש השנים 2020 - 2022 הייתה התמורה הכוללת ממכר דירות גבוהה מהעלות הכוללת של רכש דירות (460 דירות שנרכשו ב-676 מיליון ש"ח לעומת כ-3,500 דירות שנמכרו תמורת 1.13 מיליארד ש"ח). עקב זאת גדל בקרן הדיור הציבורי הסכום המיועד לרכש דירות מכ-453 מיליון ש"ח בשנת 2020 לכ-1.254 מיליארד ש"ח בתחילת 2023 - גידול של כמעט פי שלושה. יצוין כי בספטמבר 2023 יועדו כמיליארד ש"ח מהיתרה לתשלום עבור קניית הדירות שכבר נחתמו הסכמים לרכישתן, כך שבפועל הייתה בקרן יתרה זמינה של כ-250 מיליון ש"ח לרכש דירות. כמו כן, תוקף החוק פג בפברואר 2023, ובדצמבר 2023 הליך חקיקה להארכת תוקפו שהחל בכנסת בתמיכת הממשלה טרם הושלם.
עוד נמצא כי חלה ירידה בשיעור הדירות הציבוריות מכלל הדירות במדינה: בשנת 2022 שיעור הדירות הציבוריות מכלל הדירות בישראל היה כ-1.7% - נמוך משיעורן בשנת 2018 (2%), לאחר שמספר הדירות הציבוריות בשנים 2018 - 2022 קטן מכ-54,000 לכ-48,000 (כ-10%) עקב מכירת דירות לזכאים ונוכח עליית מספר כלל הדירות במדינה מכ-2.65 מיליון לכ-2.85 מיליון (כ-8%).
טיפול המדינה בליקויים מהביקורת קודמת:
- בביקורת הקודמת עלה כי צוות בין-משרדי שהקימה הממשלה לא הגיש המלצות לממשלה בנוגע לתוכנית פעולה רב-שנתית להגדלת מלאי הדירות הציבוריות. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה. בפברואר 2022 הוקמה ועדה ציבורית לבחינת אמות המידה לזכאות לדיור ציבורי; בסוף שנת 2023 עסקה הוועדה בגיבוש מסקנותיה והמלצותיה, אך אלו טרם הוגשו.
- בביקורת הקודמת עלה כי כעניין שבמדיניות לא רכש משרד הבינוי והשיכון דירות ביישובים שבהם אין דירות ציבוריות, ובכלל זה ערים באשכול חברתי-כלכלי נמוך, שרובן ערים שבהן האוכלוסייה היא של בני מיעוטים או של חרדים. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה - אומנם משרד הבינוי והשיכון שינה את מדיניותו והחליט, בשלב ראשון, על רכישת דירות ביישובים שבהם לא היו דירות ציבוריות - עשר דירות בשלושה יישובי מיעוטים - אום אל פחם (ערבי), רהט (בדואי) ושפרעם (ערבי-דרוזי) ו-11 דירות ביישוב חרדי (מודיעין עילית), אולם פעולות משרד הבינוי והשיכון ועמידר לרכש הדירות ביישובים אלה היו חלקיות ולא מוצו ערוצים פוטנציאליים שיכלו להניב רכש דירות ביישובי המיעוטים. בפועל, עד סוף 2023 לא נרכשו דירות באותם יישובי מיעוטים, ובמודיעין עילית נרכשו שש דירות.
- בביקורת הקודמת עלה כי עד אוגוסט 2019 פרסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מכרזים רק לחלק מהפרויקטים, ובהם נכללה בנייתן של 203 דירות ציבוריות במסגרת פרויקטים שונים של "מחיר למשתכן" בשישה יישובים. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן. עד סוף שנת 2020 שיווקה רמ"י קרקעות במסגרת מכרזי "דירה בהנחה" שבהם נכללו רק 232 דירות ציבוריות (כולל 203 הדירות שנכללו בנתוני הביקורת הקודמת), ובשנים 2021 - 2023 לא שיווקה רמ"י קרקעות שבהן נכללו דירות ציבוריות, וזאת בין היתר עקב שינוי מדיניות מועצת מקרקעי ישראל בנושא. יוצא כי בפועל המדינה כמעט לא עשתה שימוש לטובת זכאי הדיור הציבורי בכלי המרכזי שלה לטיפול במשבר הדיור, שבמסגרתו בשנים 2020 - 2022 היא חתמה על עסקאות לבניית כ-33,000 יח"ד במסלולי מחיר מטרה ומחיר מופחת, תוך מתן הנחות בערך הקרקעות, שהסתכמו בכ-8.6 מיליארד ש"ח לכל הפחות, לפי נתוני אגף החשכ"ל.
- בביקורת הקודמת עלה כי בכ-2,100 דירות ציבוריות לא הייתה הלימה בין גודלן לבין גודל המשפחה שהתגוררה בהן - דירות של ארבעה חדרים ויותר שבהן התגוררו דייר יחיד או שני דיירים בלבד; בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן. מלבד הגדרת ״עודף דיור״ כמצב שבו דיירים מחזיקים ביותר מדירה אחת, לא התייחס משרד הבינוי והשיכון להגדרה "דיור בשטח עודף", במצב שבו משק בית הזכאי לדיור ציבורי מורכב מנפש אחת או שתיים המתגוררות בדירת ארבעה חדרים ויותר, כפי שצוין בדוח הקודם. יתרה מכך, משרד הבינוי והשיכון טרם בחן מנגנונים אפשריים לתמרוץ הדיירים להחליף דירה ואת שיעור הדיירים שיהיו מוכנים להחליף את דירתם בדירה קטנה יותר.
המבקר אנגלמן קבע כי על שר הבינוי והשיכון לפעול לתיקון הליקויים שטרם תוקנו וליישום ההמלצות המפורטות בדוח זה במטרה לטייב את המענים לזכאי הדיור הציבורי, כך שיקוצר תור הממתינים וכן זמן ההמתנה לקבלת דירה ציבורית. עוד המליץ המבקר כי בהמשך להחלטות הממשלה בעניין הארכת תוקף חוק הדיור הציבורי ובהתאם להתקדמות הליך החקיקה, יפעלו משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר לגיבוש הסכמות בנושא, ובמסגרת זו יבחנו את הקריטריונים בנוגע לתנאי הזכאות לרכש הדירות, כגון בחינת המצב הכלכלי של הדייר, וכן את היקפי ההטבה.
בסוף שנת 2022 היו חברים בשירותי בריאות כללית כ-4.8 מיליון חברים (כ-51% מתושבי ישראל). המבקר מצא כי בהשוואה לשנים 2019 - 2021 חלה הרעה במצבה הכספי של הכללית: שנת 2022 הסתיימה בגירעון של 589 מיליון ש"ח - והמלחמה עלולה להגדיל את הוצאותיה בכחצי מיליארד ש"ח. הכללית לא עמדה בהוראות הסכם הייצוב בנושא הפסקת הענקת זכויות יתר והטבות לעובדים חדשים.
שירותי בריאות כללית (הקופה או הכללית) היא הגדולה מארבע קופות החולים, ובדצמבר 2022 היא סיפקה שירותי בריאות לכ-51% מתושבי ישראל (כ-4.8 מיליון חברים). לכללית שני מגזרי פעילות: מגזר קהילה, שבו היא מפעילה כ-1,400 מרפאות המספקות שירותי בריאות באמצעות תשעה מחוזות הפזורים ברחבי הארץ; ומגזר בתי חולים, שבו היא הבעלים והמפעילה של 14 בתי חולים הפזורים גם הם ברחבי הארץ.
בשנים 2019 - 2021 הציגה הכללית מגמת שיפור בעודף (גירעון) בנכסים נטו אך המבקר מצא כי בשנת 2022 חלה הרעה במצבה הפיננסי, אשר הביאה לירידה בעודף בנכסים נטו מ-710 מיליון ש"ח בשנת 2021 ל-190 מיליון ש"ח; את שנת 2022 סיימה הכללית בגירעון של 589 מיליון ש"ח.
הסבר לשינויים במגמה מתבסס על העובדה שבשנים 2020 - 2021 התפשטה מגפת הקורונה, ועימה השתנה תמהיל השירותים שסיפקה הקופה. במקביל לכך הקופה קיבלה מהמדינה תקציב נוסף כדי לסייע לה להתמודד עם מגפת הקורונה באמצעות תוספת של כוח אדם עבור בתי החולים ותמיכה בסכום של כ-900 מיליון ש"ח עבור כל אחת משתי השנים 2020 - 2021. לאחר קבלת התקציב הנוסף סיימה הקופה את השנים האלו בעודף של 354 מיליון ש"ח ו-495 מיליון ש"ח בהתאמה. מנגד, את שנת 2022 סיימה הקופה בגירעון של 589 מיליון ש"ח בין היתר מאחר שהמדינה לא המשיכה לשפות את הקופה בגין ההוצאות מהתמודדות עם מגפת הקורונה ומעלייה בהוצאות שכר עקב הסכמים חדשים שנחתמו. הגירעון בהון החוזר של הכללית עלול להעמיק את המשבר התזרימי ולהקשות את תפקודה השוטף. המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 עלולה להרע את מצבה הכספי של הקופה שכן הוצאותיה צפויות לגדול בכחצי מיליארד ש"ח, לפי הערכת הקופה בסוף אוקטובר 2023 - מועד שבו הקופה עדיין לא קיבלה שיפוי בגינן.
שיעור הגירעון בבתי החולים של הכללית בשנים 2019 - 2022 היה כ-20% ממחזור הפעולות, ואילו בבתי החולים הממשלתיים שיעור הגירעון היה כ-5% - 9% בשנים 2019 - 2021 ועודף בשיעור של 11% בשנת 2022. תשתיות בתי החולים של הכללית אינן מנוצלות במלואן (למשל אי-ניצול חלק מחדרי הניתוח מהשעה 15:00), ותורי ההמתנה לקבלת חלק מהשירותים הרפואיים נותרים ארוכים.
משרדי הבריאות והאוצר וכן הכללית לא הסדירו את פעילות כל חברות הבנות של הקופה בדרך של היתרי החזקה, כנדרש על פי חוק ביטוח בריאות, דבר המגביל את דרכי הפיקוח והבקרה של המשרדים על פעילות החברות שלהן יתרת עודפים של כמיליארד ש"ח ומעכב העברת רווחים מהן לכללית. לכללית, אשר בבעלותה נדל"ן בשווי רב, יש שיעור גדול של מרפאות שעבורן מדד היעילות שקבעה הקופה (מספר שעות הרופאים והמטפלים ביחס לשעות הפתיחה ומספר החדרים במרפאה) נמוך מהסף שנקבע. הקופה לא השלימה פיילוט שעשתה בירושלים שהניב פוטנציאל להשבחה של שמונה נכסים לבחינה כלל-ארצית של כל הנכסים שבבעלותה כדי לאתר נכסים נוספים שניתן להשביח. הכללית לא עמדה בהוראות הסכם הייצוב בנושא הפסקת הענקת זכויות יתר והטבות לעובדים חדשים, ולהערכתה סך ההטבות לעובדיה ולגמלאיה מסתכם בכ-70 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים 2019 - 2022. בדירקטוריון ובמועצת הכללית אין ייצוג הולם לחברה הערבית, לחברה החרדית ולנשים.
המבקר אנגלמן ממליץ כי הכללית תפעל כדי להגיע לאיזון בכל תחומי פעילותה, ובפרט בדרך של הרחבת הפעילות במגזר בתי החולים תוך ניצול היתרון לגודל שממנו נהנית הקופה. מומלץ שמשרד הבריאות יפעל להגביר את הוודאות התקציבית של קופות החולים ויבחן בשיתוף עם קופות החולים ומשרד האוצר את המנגנונים שלפיהם מתעדכן תקציב סל הבריאות כך שאלו ישיגו את מטרתם, וכך תיפסק מגמת הגידול בגירעונות קופות החולים.
בשנת 2020 דווחו כ-18,400 מקרים חדשים של שבץ מוחי בישראל, אך לפי ההערכה יש 100,000 מקרי שבץ מוחי לשנה - פי כ-5.5 מהמקרים המדווחים. 46.5% מנפגעי השבץ בשנת 2021 לא הגיעו לבתי החולים באמבולנס אלא בדרך עצמאית - דבר שעלול לעכב את הטיפול בהם. כ-50% מנפגעי השבץ בשנת 2020 לא אושפזו במחלקה נוירולוגית או במחלקה נוירוכירורגית ובפרט לא ביחידות שבץ. למשרד הבריאות אין מנגנון לניהול יעיל ומרכזי של מערך צנתורי המוח.
שבץ מוחי הוא הסיבה השנייה בהיקפה לתמותה בעולם. השבץ עלול לפגוע באזורים שונים של המוח, לחולל מגוון גדול של הפרעות מוטוריות, קוגניטיביות, שפתיות, רגשיות והתנהגותיות ועלול להוביל לנכות ואף למוות. בשנת 2020 דווחו כ-18,400 מקרים חדשים של שבץ מוחי, אך לפי ההערכה יש 100,000 מקרי שבץ מוחי לשנה - פי כחמישה וחצי מהמקרים המדווחים. העלויות הישירות והעקיפות של השלכות השבץ המוחי בישראל מוערכות בסכום של 2.3 מיליארד ש"ח בשנה, נכון לשנת 2018. גורם הזמן קריטי במתן טיפול לנפגע שבץ מוחי, וטיפול בחלון הזמן הנדרש מוביל להקטנה משמעותית של שיעורי הנכות והתמותה הנגרמים מהשבץ ומשפיע על החלמת הנפגע. אלא שמבקר המדינה מצא כי 46.5% מנפגעי השבץ בישראל ב-2021 (כ-8,300) לא הגיעו לבתי החולים באמבולנס אלא בדרך עצמאית - דבר העלול לעכב את ההגעה, לגרום נזקים בריאותיים ולפגוע בסיכויי ההחלמה.
המבקר מצא ליקויים נוספים הנוגעים לטיפול המיטבי הנדרש לנפגעי השבץ ובכללם אלו:
- כ-50% מנפגעי השבץ בישראל בשנת 2020 (כ-9,000) לא אושפזו במחלקה נוירולוגית או במחלקה נוירוכירורגית ובפרט לא ביחידות שבץ; יעד האיגוד האירופי לשנת 2030 הוא ש-90% מהנפגעים יאושפזו ביחידות לשבץ מוחי. אשפוז הנפגעים במחלקות שאינן ייעודיות לטיפול בשבץ מוחי מתאים פחות לנפגעי שבץ, וזאת בין היתר מפני שהטיפול בשבץ מוחי אינו בתחום ההתמחות של הצוות המטפל, ובפרט הרופאים והצוות הסיעודי.
- למשרד הבריאות אין מנגנון המאפשר ניהול יעיל ומרכזי של מערך הצנתורים, היעדר שגורם לכך שמטופלים הזקוקים לצנתור מוח עלולים שלא לקבל אותו או לבזבז זמן יקר בהגעה לבית חולים מצנתר זמין, תוך סיכון להרעה במצבם.
- נפגעי השבץ אינם מקבלים את מלוא שירותי השיקום הנדרשים להם במהלך האשפוז הכללי, והשירותים שהם מקבלים במסגרות השיקום אינם בזמינות ובנגישות הראויה, בדגש על מחוזות שבהם יחס מיטות השיקום לנפגע שבץ נמוך יותר מאחרים. המשרד אף אינו בודק את היעילות של כלל מערך השיקום לנפגעי השבץ.
מספר מקרי השבץ צפוי לגדול באופן משמעותי בעשורים הקרובים בשל שינויים דמוגרפיים בגודל האוכלוסייה ובהרכבה, ובפרט בשל הגידול החזוי בקבוצות הגיל של גיל 65 ומעלה - מכ-18,400 מקרים בשנת 2020 ל-30,000 בשנת 2030, פי 1.7. זאת לעומת הגידול הצפוי של האוכלוסייה מעל גיל 18, שהוא פי 1.2. ההערכה מצביעה על כך שאחד מכל ארבעה אנשים בעולם יחווה שבץ מוחי בדרגת חומרה כלשהי במהלך חייו.
המבקר אנגלמן ממליץ למשרד הבריאות לפעול להגברת המודעות לזיהויו של אירוע שבץ ולהגעה מהירה לבית החולים, כדי שהנפגעים יקבלו את הטיפול המתאים והמיטבי בטווח הזמן המתאים ובמיטות הייעודיות לטיפול בשבץ. כמו כן, נחוץ שהמשרד יפעל לפיזור המצנתרים ולהגדלת זמינותם באופן שייתן מענה מיטבי בכל חלקי הארץ, כמו גם למתן שיקום מועיל, שיוכל להחזיר את נפגעי השבץ לתפקוד עצמאי תוך שיפור איכות חייהם ושל בני משפחתם.
הירקות והפירות התייקרו בכ-25% בעשור לעומת התייקרות של 10% במדד המחירים הכללי. בתקציב המדינה המקורי לשנים 2023 - 2024 שאושר במאי 2023 הוקצו למעלה מחצי מיליארד ש"ח לצורך תמיכות ישירות בענף הצומח - אך לא הוסכם על אופן חלוקתו. הממשלה לא מינתה נציגים למליאת מועצת מוצרי הפירות והירקות.
דוח זה עוסק במועצות הייצור בענף הצומח (מועצת הצמחים, מועצת הדבש, מועצת אגוזי האדמה, מועצת גפן היין ומועצת מוצרי הפירות והירקות) ולא במועצת החלב והמועצה לענף הלול, שתפקודן נבחן בדוח אחר. מבקר המדינה מצא כי בכל מועצות הייצור שנבדקו, למעט במועצת אגוזי האדמה, שיעור ההוצאות על רכיבי הנהלה וכלליות מההכנסות גבוה מהקבוע בנוהל משרד האוצר לתמיכות המתייחס להוצאה זו: במועצת הצמחים הוצאות אלו חורגות ב-57% (כ-5.8 מיליון ש"ח) מהקבוע בנוהל; במועצת גפן היין - ב-71.6% (כ-310,000 אלף ש"ח); במועצת הדבש - ב-27.9% (כ-153,000 ש"ח); ובמועצת מוצרי הפירות והירקות - ב-247% (כ-252,000 ש"ח).
למועצת הדבש יתרת רווחים אשר עמדה בתחילת שנת 2022 על כ-5.3 מיליון ש"ח, סכום הגדול בכ-800,000 ש"ח מתקציבה השנתי של המועצה לאותה שנה (כ-4.5 מיליון ש"ח). המועצה משקיעה שיעורים גבוהים מיתרת המזומנים ושווי מזומנים שלה בניירות ערך (עד 70%): כ-3.2 מיליון ש"ח בשנים 2020-2022.
אף שמטרת האיחוד של כמה ממועצות הייצור למועצת הצמחים בשנת 2003 הייתה לייעל את המערכת ולצמצם בהוצאות המטה, מועצת הצמחים מפעילה ארבעה צוותי גבייה שונים, הפועלים בנפרד זה מזה. בנוסף, גביית ההיטלים מתבצעת בהתאם לנוהל שנקבע לפני כ-15 שנים ולא עודכן עד למועד הביקורת (וכך ענף הזית לא נכלל בהליך הגבייה). הפיצול במנגנוני הגבייה גורם לנזק כלכלי שמקורו בכפילות של הוצאות השכר של העובדים האמונים על הגבייה בכל ענף ובהתמשכות הליכים מול החייבים, מה שעשוי היה להיחסך אם היה מוקם צוות גבייה אחד לכלל המועצה. מחירי הפירות והירקות בעשור האחרון, אך לפעולותיה בייצוג ענפי הצמחים מול הרשות המבצעת ובאספקת מידע על מחירים - השפעות עקיפות על המחיר לצרכן. תפקידי המועצה המעוגנים בחוק - ובהם אחריותה וחובותיה כלפי המגדלים - עשויים לסתור את אחריותה כלפי כלל הציבור. כך, נמצא כי בסקר שעורכת המועצה עבור המגדלים היא מפרסמת באופן עקבי תעריפי תוצרת במחירים גבוהים יותר מאלו שמפרסם משרד החקלאות, והדבר עלול להוביל להתייקרות המחיר המגולגל לצרכן. יתרה מזו, המועצה פעלה לשכנע את מקבלי ההחלטות לפעול באופן שייטיב עם החקלאים, תוך שהיא נותנת משקל יתר לתפקידה הנוגע להבטחת המחירים למגדל על פני תפקידה הנוגע להבטחה של אספקה סדירה של צמחים במחירים נאותים לכלל האוכלוסייה. המחיר הממוצע הכולל של הירקות שנבחנו במסגרת הביקורת בקבוצת האיכות סוג א' בסקר מועצת הצמחים היה גבוה בכ-32% מהמחיר בסקר של משרד החקלאות. כך למשל מחיריהם של חציל וקישוא גבוהים בסקר מועצת הצמחים בכ-70% ובכ-60% בהתאמה. הדבר עשוי לתרום להתייקרות המחיר המגולגל לצרכן. סכום ההיטלים שטרם שולמו למועצת הצמחים עבור השנים 2020 – 2022 היה כ-8.5 מיליון ש"ח.
מחירי הפירות והירקות הטריים לצרכן התייקרו בכ-24% ו-25% בהתאמה בפרק זמן של עשר שנים, מנובמבר 2013 עד אוקטובר 2023. זאת לעומת התייקרות של כ-10% במדד מחירי המזון ללא פירות וירקות ובמדד המחירים הכללי לצרכן. נמצא כי להיטלים שגובה מועצת הצמחים מהמגדלים השפעה זניחה על עליית מחירי הפירות והירקות בעשור האחרון, אך לפעולותיה בייצוג ענפי הצמחים מול הרשות המבצעת ובאספקת מידע על מחירים - השפעות עקיפות על המחיר לצרכן. תפקידי המועצה המעוגנים בחוק - ובהם אחריותה וחובותיה כלפי המגדלים - עשויים לסתור את אחריותה כלפי כלל הציבור. כך, נמצא כי בסקר שעורכת המועצה עבור המגדלים היא מפרסמת באופן עקבי תעריפי תוצרת במחירים גבוהים יותר מאלו שמפרסם משרד החקלאות, והדבר עלול להוביל להתייקרות המחיר המגולגל לצרכן. יתרה מזו, המועצה פעלה לשכנע את מקבלי ההחלטות לפעול באופן שייטיב עם החקלאים, תוך שהיא נותנת משקל יתר לתפקידה הנוגע להבטחת המחירים למגדל על פני תפקידה הנוגע להבטחה של אספקה סדירה של צמחים במחירים נאותים לכלל האוכלוסייה. המחיר הממוצע הכולל של הירקות שנבחנו במסגרת הביקורת בקבוצת האיכות סוג א' בסקר מועצת הצמחים היה גבוה בכ-32% מהמחיר בסקר של משרד החקלאות. כך למשל מחיריהם של חציל וקישוא גבוהים בסקר מועצת הצמחים בכ-70% ובכ-60% בהתאמה. הדבר עשוי לתרום להתייקרות המחיר המגולגל לצרכן.
מנתוני ה-OECD עולה כי בשנת 2020 שיעור יבוא הסחורות מהתוצר בישראל היה כ-17.1% בלבד, והוא השיעור החמישי הנמוך ביותר בקרב 34 מדינות ה-OECD שנבדקו באותה שנה. על פי אומדני ה-OECD, בשנת 2021 היה שיעור התמיכות העקיפות 90.7% מסך התמיכות בחקלאים בישראל. שיעור זה גדול במידה ניכרת משיעור התמיכות העקיפות במדינות ה-OECD, שבהן הוא 23.1% בלבד. ה-OECD המליץ על הפחתה של תמיכות עקיפות במקביל להענקת תמיכות ישירות לחקלאים
הממשלה החלה לפעול בשנת 2021 להפחתת התמיכות העקיפות. ואולם ההפרש בשיעורי הפחתת המכסים על יבוא פירות וירקות בין החלטת הממשלה מאוגוסט 2021 לבין הצעת המועצה מנובמבר 2021 היה 68% בממוצע, כאשר בעניין 16 מינים מתוך 28 מינים שהוזכרו בהצעות המועצה, פעלה המועצה לביטול כל הפחתה במכסי המגן. מכאן שמתוקף תפקידה להבטחת מחיר הוגן למגדלים, מועצת הצמחים פעלה לשכנע את מקבלי ההחלטות לצמצם את הרפורמה בתמיכות העקיפות בחקלאות שנועדו להעלות את מחיר היבוא. מועצת הצמחים עשתה כן בלי לאזן זאת מול ההשפעות של המהלך על המחיר לצרכן, אף על פי שמתוקף תפקידה היא גם מחויבת להבטיח מחיר נאות לאוכלוסייה.
בשנים 2022 - 2023 החל הליך של צמצום התמיכות העקיפות ובוצעו שתי פעימות ראשונות של הפחתות מכסים. ואולם במהלך שנת 2023 החליטו משרד החקלאות ומשרד האוצר על הקפאת המשך ביצוע המתווה שנקבע להפחתת התמיכות העקיפות. זאת לאחר שלא הגיעו להסכמות על אופן חלוקת התמיכות הישירות בין החקלאים. כתוצאה מכך נכון לדצמבר 2023 לא נוצלו תקציבי התמיכות הישירות בסך של כ-518 מיליון ש"ח לתמיכות ישירות בענף הצומח (כ-270 מיליון ש"ח עבור שנת 2023 וכ-248 מיליון ש"ח עבור שנת 2024).
בכל המועצות שנבדקו נמצא איוש חסר של האורגנים המנהלים את המועצות: במליאות המועצות אוישו רק 12 מתוך 24 נציגויות אפשריות על פי דין ממשרד החקלאות, ממשרד הכלכלה וממשרד האוצר, אף שהדבר נדרש בחוק המקים את המועצות או בתקנון ההתאגדות שלהן; בדירקטוריונים של כל המועצות, למעט מועצת אגוזי האדמה, חסרים 5 מתוך 12 נציגי ממשלה. במועצת מוצרי הפירות והירקות אף לא מונה יו"ר מטעם משרד הכלכלה כנדרש.
נכון למועד הביקורת כיהנו בתפקידיהם - כנותני שירותים חיצוניים - שומרי הסף במועצות הייצור החקלאיות (יועץ משפטי, רואה חשבון מבקר ומבקר פנימי) במשך תקופה של כ-13 שנים בממוצע, ללא רוטציה. בניגוד להוראות שנקבעו בכללי החברות הממשלתיות ובהנחיות נציבות שירות המדינה למשרדי הממשלה, לא נקבעה כל הוראה המגבילה את משך כהונתם של שומרי הסף במועצות הייצור וכהונתם יכולה להימשך אף עשורים (כהונתו של שומר סף אחד הגיעה ל-19 שנים).
המבקר מצא כי החשב הכללי לא פרסם באתר המרשתת של משרד האוצר את הדוחות הכספיים של מועצת מוצרי הפירות והירקות לשנת 2022, שלא בהתאם לחוק יסודות התקציב.
דברי החקיקה המסדירים את פעולתן של מועצות הייצור נקבעו באמצע המאה העשרים, ובהיבטים שונים הם נשענים על תפיסה שאינה עדכנית. אי-התאמתן של התקנות למציאות החיים בעידן הנוכחי בישראל מגיעה לעיתים להפיכתן לאות מתה. כך למשל, על פי תקנות מועצת מוצרי הפירות והירקות, על יצרני מוצרי פרי הדר לרכוש פרי הדר לתעשייה באמצעות מועצת מוצרי הפירות והירקות בלבד, ועל פי חוק מועצת הצמחים חל איסור על יצוא פירות וירקות ללא היתר יצוא של מועצת הצמחים. זאת למרות שחיקוקים אלה לא מיושמים הלכה למעשה.
אי-החלת צו הדבש ותקנות הדבורים ביו"ש עלול להוביל לצפיפות כוורות ביו"ש ובאזורים הסמוכים ליו"ש; כך גם לירידה בחוסנן של הדבורים ולפגיעה ביכולתן להתמודד עם התפשטות מחלות ומזיקים. עקב כך עלול להצטמצם יבול הדבש ועלולה להיפגע יכולת ההאבקה של הדבורים.
המבקר אנגלמן ממליץ למשרד החקלאות ומשרד האוצר להמשיך ולקדם מתווה למעבר מתמיכות עקיפות לתמיכות ישירות בחקלאים, לרבות בענפי הפירות והירקות. בעולם המערבי ניכרת מגמה של מעבר למועצות ייצור חקלאיות וולונטריות בעיקרן או למועצות סטטוטוריות שהחברות בהן מותנית בהסכמתם של רוב המגדלים של כל ענף. נוכח בחינתם פעולתן של מועצות הייצור השונות בישראל בדוח זה, נראה כי זהו הכיוון הנכון להחילו גם כאן.
ביקורת זו נערכה לפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", אולם ממצאי הדוח והמלצותיו רלוונטיים ביתר שאת בעת הזו. על אף התגבור של הכוחות בשטחי איו"ש, צה"ל לא עמד בכל משימות ההגנה אשר קבע לעצמו. לא ברור אם המטכ"ל והקבינט המדיני-ביטחוני מודעים לעובדה ששיעור ניכר מהמחסומים באיו"ש פתוחים. מחוז ש"י של המשטרה אינו מספק מענה מהיר ואפקטיבי לאזרחים: רק 24% מתושבי איו"ש שחוו אירוע ביטחוני בצירים והשיבו לשאלון משרד מבקר המדינה - דיווחו על האירוע למוקד 100, בעוד ש-75% דיווחו למוקד החירום של הרשות. סחבת בסלילת כבישים עוקפים: כביש חווארה הושלם רק אחרי 32 שנה. הכיסוי הסלולרי באיו"ש לוקה בחסר.
האוכלוסייה הישראלית באיו"ש המונה כ-503,000 תושבים סובלת זה שנים מפיגועי טרור בצירי התנועה. מתחילת שנת 2022 חלה עליה במספר אירועי הפח"ע בצירי איו"ש אשר בהם נרצחו 19 אזרחים, מתוכם 13 במחצית הראשונה של 2023.
מנתוני פקמ"ז עלה כי מספר אירועי הטרור העממי (אירועים שאינם כוללים ירי) באיו"ש במהלך שנת 2022 הסתכם בכ-3,780 אירועים (בממוצע 315 אירועים בחודש), אשר 646 (17%) מהם היו אירועי הנחת מטענים וזריקת בקבוקי תבערה. חלקם בוצעו בצירים ראשיים שמשמשים תושבים ישראליים רבים. עוד עלה מנתוני פקמ"ז כי בשנת 2022 מספר אירועי הירי באיו"ש גדל פי ארבעה לעומת שנת 2021 (167 אירועים לעומת 41 בהתאמה.
בחודשים דצמבר 2022 עד ספטמבר 2023 בחן משרד מבקר המדינה את נושא ההגנה על צירי התנועה באיו"ש והמענה לתושבים בעת אירוע ביטחוני בצירים, ובכלל זאת את הפעילות המבצעית של הגופים הנושאים במשותף באחריות לביטחון בצירים, את הפעילות להקמת כבישים עוקפים, את מענה התקשורת האזרחית באמצעות חברות הסלולר ואת המענה המודיעיני במרחב באמצעות "מרחב חכם".
במהלך הביקורת משרד מבקר המדינה שיתף את הציבור בתהליך הביקורת באמצעות קיום מפגשים עם קציני ביטחון (קב"טים) ורכזי ביטחון שוטף צבאיים (רבש"צים) מרשויות מקומיות באיו"ש. שיתוף הציבור כלל גם הפצת שאלון בקרב כלל תושבי איו"ש ועליו השיבו 5,236 תושבים.
ביקורת זו נערכה לפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", אולם ממצאי הדוח והמלצותיו מתחדדים ורלוונטיים ביתר שאת בעת הזו, ובפרט בראייה צופה פני עתיד.
המבקר מצא כי על אף התגבור של הכוחות בשטחי איו"ש, צה"ל לא עמד בכל משימות ההגנה אשר קבע לעצמו, וכי בתגבורי הכוחות הנוספים, לרוב לאחר התרחשותם של פיגועים, לא היה כדי לייצר את הביטחון הנדרש באופן עקבי ושיטתי.
כ-14%-57% ממשימות ההגנה בשלושת החטמ"רים שנבדקו (שומרון, בנימין ועציון) לא בוצעו לפי התכנון, בהן הצבת תצפיות, סיורים רגליים ורכובים, הצבת מארבים, הצבת מחסום זמני על גבי הצירים ואבטחת טרמפיאדות.
מרבית המפגעים אשר ביצעו אירועי ירי בשנים 2019 - 2023 יצאו מהערים ג'נין (145 מפגעים), שכם (104 מפגעים) ורמאללה (72 מפגעים). בשנת 2023 חל גידול במספר הפיגועים אשר מקורם בעיר ג'נין, לעומת קיטון במספרם בערים האחרות. אין ביציאות מערים אלו מחסומים קבועים. בביקורת עלה כי מדיניות צה"ל בנוגע לרמת האפקטיביות של מחסומים קבועים כאמצעי הגנה, מתואמת בין האוגדה, הפיקוד והמטה הכללי (באמצעות חטיבת המבצעים). לדברי ראש חטיבת המבצעים בצה"ל, מדיניות זו כוללת מתן מענה מבצעי באמצעות הצבת מחסומים מזדמנים והסרה של מחסומים קיימים, והיא נבחנת באופן שוטף בהערכות מצב. עם זאת, לא ברור אם העובדה כי שיעור ניכר מהמחסומים באיו"ש פתוחים ידועה לרמת המטכ"ל ולוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני).
בביקורת נמצא כי פרויקט "מרחב חכם" טרם הגיע למיצוי. עוד עלה בביקורת כי משטרת ישראל באמצעות מחוז ש"י אינה מספקת מענה מהיר ואפקטיבי לאזרחים, ומוקדי החירום הרשותיים נותנים את המענה החסר וזוכים לאמון רב יותר מהציבור. כך, בלפחות 75% מהאירועים המתועדים ביומן הקריאות של משטרת מחוז ש"י, זמני התגובה של שוטרי המחוז לא נמדדו או שהם מציינים רישום שאינו אמין. 24% בלבד מהמשיבים לשאלון משרד מבקר המדינה שחוו אירוע ביטחוני בצירים, דיווחו עליו למוקד 100 של המשטרה - בעוד ש-75% דיווחו למוקד חירום. 64% מתושבי איו"ש שהשיבו לשאלון העידו על שביעות רצון נמוכה מזמני ההגעה של משטרת ישראל לאירועים ביטחוניים בצירים.
בביקורת עלתה תמונה חמורה המעידה על התמשכות התהליכים עד לתחילת סלילתם של קטעי כבישים עוקפים לצירים העוברים ביישובים פלסטיניים ושאירעו בהם מאות אירועים ביטחוניים: סלילת כביש עוקף חווארה שאורכו 7 ק"מ, סלילת כביש עוקף אל-ערוב שאורכו 7.5 ק"מ והשלמת סלילתו של כביש בית אריה שאורכו כ-11 ק"מ.
כך, העבודות לסלילת כביש עוקף חווארה שאורכו 7 ק"מ, שייזומו החל בשנת 1992, הושלמו רק לאחר כ-32 שנה - בשנת 2024, ובהיקף כספי של 387 מיליון ש"ח. ייתכן שסלילת הכביש במועד מוקדם יותר הייתה משפיעה על מספר הפיגועים שהתרחשו בשנים האחרונות בציר זה ועל תוצאותיהם.
עוד עלה בביקורת כי הכיסוי הסלולרי בצירי איו"ש לוקה בחסר, לרבות בקטעי ציר אשר סובלים מפיגועים באופן תדיר, וכי תוכניות שונות אשר גובשו במהלך השנים לא הגיעו לכדי מימוש וכן לא קיימת אכיפה אפקטיבית מצד הגורמים המאסדרים על חברות הסלולר להשלמת הכיסוי.
המבקר אנגלמן ממליץ:
- לראש הממשלה ולקבינט המדיני-ביטחוני: לקבל החלטה בנוגע לתפיסת ההגנה באיו"ש, ובכלל זה המדיניות בנוגע להצבת מחסומים קבועים באיו"ש.
- לצה"ל: לבחון את יכולת הסד"כ בגזרת הפיקוד לעמוד במשימות ההגנה ואת המדיניות להצבת מחסומים קבועים באיו"ש.
- למטה הארצי של משטרת ישראל: לוודא כי מחוז ש"י עומד בזמני התגובה הנדרשים לקריאות מהציבור.
- למשרד התחבורה: להפיק לקחים בשילוב נת"י כדי להשלים סלילת כבישים עוקפים בעתיד בפרק זמן קצר יותר.
- למשרד התקשורת: לפעול באופן מיידי ואפקטיבי להשלמת הכיסוי התקשורתי בצירי איו"ש בכלל ובצירים האדומים בפרט, בהתאמה לרישיונות שניתנו להפעלת רשתות סלולריות באיו"ש.