הורים לנערה פנו לנציבות תלונות הציבור והלינו על מחלקת החינוך ברשות המקומית בה הם מתגוררים בנוגע להליך הרישום של בתם לכיתה ט'. ההורים ציינו כי בתם לא התקבלה לסמינר שאליו הם רשמו אותה בנימוק של אי-עמידה במבחן הסף, אולם לדבריהם מדובר באפליה על רקע עדתי.
ההורים פנו למחלקת החינוך ברשות המקומית לאחר קבלת הודעת הדחייה, וזו מסרה להם לטענתם שבתם תתקבל לסמינר, ולכן לא הגישו ערר על הדחייה. ואולם לאחר זמן מה הם קיבלו הודעה על שיבוץ הבת בסמינר אחר שלדבריהם אינו תואם את השקפת עולמם. ההורים הוסיפו כי ההודעה האמורה נשלחה אליהם לאחר המועד האחרון להגשת ערר, ובכך נמנעה מהם האפשרות להגיש ערר במועד.
עם קבלת התלונה בנציבות תלונות הציבור התברר כי הנערה לא ביקרה במסגרת חינוכית במשך שנה וחצי בשל סירובם של ההורים לקבל את השיבוץ הקיים ורצונם בשיבוץ אחר.
בשל רגישות המקרה הוחלט לטפל בתלונה בהליך של גישור.
בפגישת הגישור הביעו ההורים כעס על אי-קבלת הבת למסגרת המבוקשת וכאב על כך שהיא נמצאת בבית ואינה זוכה לחוויית למידה בסמינר עם חברותיה.
גורמי החינוך ברשות המקומית הסבירו להורים על אמות המידה לקבלה לסמינר המבוקש, ומנהלת מחלקת החינוך ציינה שהמחלקה אינה מתערבת בשיקול הדעת הפדגוגי של הסמינרים. כמו כן, גורמי החינוך ברשות ציינו לפני ההורים כי מאחר שבתם אינה מבקרת בבית הספר, מתעצם עוד יותר הפער הלימודי שעליה להשלים, שהיה קיים ממילא בשל קשייה הלימודיים.
בפגישת הגישור המשותפת וכן בפגישות נפרדות שהתקיימו עם הצדדים הועלו אפשרויות שונות, כגון איתור מסגרת חינוכית מתאימה מחוץ לעיר ורישום לכיתה נמוכה יותר כדי לאפשר לנערה להדביק את הפער הלימודי, והוצעו דרכים לעודד את הנערה לחזור לספסל הלימודים ברצון.
בעקבות טיפול נציבות תלונות הציבור הונעו ההורים לפעול ביתר שאת למציאת מסגרת לימודית עבור הבת. ואכן, בסיוע נציגי מחלקת החינוך ברשות המקומית אותר סמינר מחוץ לעיר המתאים להשקפת העולם של המשפחה, והבת שובצה בו לשביעות רצונה ורצון הוריה.