מאז שהחלה מלחמת "חרבות ברזל" ב-7 באוקטובר 2023 מקיימת הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת דיונים בדוחות קודמים של מבקר המדינה שרלוונטיים למצב החירום השורר כעת בישראל. בימים האחרונים נערכו דיונים במגוון נושאים, מהמאבק באנטישמיות ועד לפינוי האוכלוסייה בזמן המלחמה.
הוועדה דנה (8.11.2023) בדוח שפרסם מבקר המדינה ב-2016 במאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי אנטישמיות בחו"ל. הדיון נערך בעקבות העלייה החדה שחלה במספר התקריות האנטישמיות ברחבי העולם מאז פרוץ המלחמה. את משרד מבקר המדינה ייצגו בדיון מנהל החטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון יובל חיו, מנהלת אגף ט"ז בחטיבה ציפי שלזינגר, וסגניתה עינת וסל.
"התבוננות בממצאי הדוח הזה יכולה לסייע לכולנו בתובנות עכשוויות, שכן אין ספק שכרגע מדינת ישראל ניצבת בפני אתגר יותר גדול", אמר חיו בדיון - והציג את ממצאי הדוח מהם עולה כי "לאחר כל מבצע צבאי חלה נסיגה בעמדות העולם כלפי ישראל, כולל במדינות ידידותיות כמו ארה"ב, בריטניה וגרמניה".
חיו הציג את הליקויים העיקריים שעלו בביקורת: "משנת 2005 ועד היום, בכל תחום המאבק באנטישמיות ובדה לגיטימציה, יש נדידה של הסמכויות בין משרדי הממשלה. תמונה דומה קיימת גם בעולם ההסברה. האתגר שכרגע ניצב בפני מדינת ישראל מחייב אותה לנתח את המשמעויות, ואולי גם את המחירים, שיש לתופעת הנדידה הזו לאורך שנים. אם אנחנו רוצים לקיים את היעד - מתן הגיבוי הדרוש לעם היהודי - אנו צריכים לראות איך אנו מגיעים לאופטימיזציה תפקודית במערכת הממשלתית".
המבקר המליץ לממשלה לאגם את המשאבים הלאומיים המוקצים למאבק בחרמות על ישראל ובגילויי האנטישמיות. "אי אפשר שכל גוף ממשלתי יבנה את הנתיב שלו", הדגיש חיו. "לא מדובר באתגר חדש. אבל בעת הזו, האתגר אחר לגמרי. האירועים שהיו בשבועות האחרונים - זו מציאות חדשה. למול המציאות הזו, המערכת הממשלתית חייבת להגיע לפעולה מיטבית".
מצבת מלאי החירום של המזון בישראל עלתה לדיון בוועדה (6.11.2023) בעקבות שני דוחות שפרסם מבקר המדינה ב-2015, בנושא היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום ובנושא השלכות אובדן המזון.
מנהל החטיבה לביקורת תחומי כלכלה ותשתיות לאומיות, צחי סעד, הציג את ממצאי הדוח ביחד עם מנהל אגף ח' בחטיבה, דוד בר, ועם סגנו נתן שטיבלמן. הביקורת העלתה כי רמות המלאי של חלק ממוצרי המזון החיוניים נמוכות מהרמות שנקבעו בתרחישים, וכי לא נקבעו קריטריונים לתעדוף של מוצרי המזון שברשימת המלאי הממשלתי, על מנת לבצע שינויים במלאים על פי קריטריונים אלה במקרה של שינוי תקציב או במחירי מוצרי המזון החיוניים. עוד נמצא כי בשל הפערים בין רמת המוכנות של המפעלים החיוניים לרמה הנדרשת, קיים חשש כי בזמן חירום יתקשו חלק מהמפעלים המרכיבים את שרשרת האספקה של המוצרים החיוניים לעמוד ביעדי השירות שהוגדרו להם.
ההיערכות להגנת העורף מפני איום הטילים והרקטות נדונה בוועדה (31.10.2023) בעקבות ביקורת המעקב שפרסם המבקר על כך ב-2020. את ממצאי הדוח סקרו מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון איתן דהן, מנהל אגף ג' בחטיבה אייל זוננפלד וסגניתו אפרת אוריין.
"מבקר המדינה, מנהלי החטיבות וגורמים נוספים במשרד מבקר המדינה מקיימים סיורים מאז ה-7 באוקטובר", אמר דהן בפתח דבריו. "סיירנו כמעט בכל המקומות, מאילת ועד קריית שמונה, כולל שיחה של מבקר המדינה עם המפונים".
הדוח מצא כי ישנם כ-2.6 מיליון תושבים בישראל ללא מיגון תקני סמוך למקום מגוריהם, ודהן הדגיש כי הפערים עדיין ניכרים בשטח: "סוגיית המקלטים שבבניינים הפרטיים היא נקודת תורפה בכל המועצות שביקרנו בהן". עוד העלתה אז הביקורת כי רשות החירום הלאומית טרם גיבשה תפיסה לאומית לטיפול במתפנים עצמאיים. דהן ציין כי מהסיורים שנערכו בשבועות האחרונים עולה הרושם כי הנושא עדיין לא הוסדר סופית.
לאחר מכן דנה הוועדה בדוח שפרסם מבקר המדינה ב-2007 לאחר מלחמת לבנון השנייה, בנושא פינוי אוכלוסייה בעת המלחמה. את ממצאי הדוח הציגה בדיון מנהלת החטיבה לביקורת השלטון המקומי, מירה רזין. "בדקנו בשש רשויות מקומיות מהצפון שפונו וברשויות שקלטו. מצאנו שכל התוכניות לא נתנו מענה לתרחישים השונים שהיו", אמרה רזין. "רק בשבוע השלישי למלחמה משרד ראש הממשלה ומשרד התיירות יצאו עם פתרונות לאירוח בבתי מלון ובאוהלים. לא היה מידע על מי פונה ולאן".
צילום: ערוץ הכנסת
צילום: ערוץ הכנסת
