הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת דנה בשבוע שעבר (4-8.6.2023) בשלושה מהדוחות שפרסם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בשנה החולפת.
דוח הביקורת המיוחד מיולי 2022, שבדק את השיטור ואכיפת החוק בערים המעורבות באירועי שומר החומות, עמד במרכזו של דיון נרחב, בהשתתפות מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יעקב שבתאי ומנכ"ל משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ישי וקנין.
"זהו דוח מקיף ומערכתי", אמר וקנין. "אני חושב שמעבר להתבוננות על האירוע בשומר החומות, המטרה היא להסתכל 'צופה פני עתיד'. לא יהיה הזוי לומר שאירועים כאלו יכולים להתרחש בתקופה הקרובה או בשנה הקרובה - ולכן צריך לראות שמפיקים לקחים".
מנהל החטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון, יובל חיו, הציג בפתח הדיון את ממצאי הדוח כשלצדו מנהלי הביקורת משה סמו, אופיר כביה-גלעדי, יוסי גנדלר וגלעד שטסמן: "האיום שהתממש בחודש מאי 2021 היה חלק מאיום הייחוס הלאומי והמשטרתי. המשטרה הייתה אמורה להתכונן אליו והיא אף הכינה תוכנית לנושא זה. בפועל פעולות המשטרה לא סיפקו את המענה לאותו איום שהוגדר והוטמע בתוך מסמכי איום הייחוס הלאומיים והמשטרתיים".
חיו הוסיף כי "מערך המודיעין של המשטרה והשב"כ לא סיפק התרעה מפני אירועי שומר החומות. הדוח מצביע על פערי כיסוי מודיעיני ופערים וחולשות במחקר ובהערכה המודיעינית בתחום הפרות הסדר. מערכת מרכזית במשטרה לניטור רשתי, שהייתה אמורה לתת מענה, לא פעלה בפרוץ האירועים". חיו ציין כי בעקבות ממצאי דוח המבקר, "אנחנו מבינים שבחלק מהתחומים שאני מפרט יש רפורמות מאוד משמעותיות שמתחוללות בשנה האחרונה ובעת הזו ממש".
"אירועי שומר החומות לימדו אותנו שיכולת המשטרה לספק מענה לאירועים חמורים רב-זירתיים נמצאת בבעיה. ללא מענה משאבי, בדגש על היבט כוח אדם, משטרת ישראל לא תוכל ככל הנראה לחולל את השינוי בנושא הזה", סיכם. "יש פה גם אחריות של הדרג המינסטריאלי למענה העתידי שיינתן בנושא הזה, בהיבטים של קבלת החלטות על משאבים - לתת את אותם כלים למשטרה לבצע את תפקידה".
המפכ"ל שבתאי אמר כי "אני מקבל את כל מה שאמר פה המבקר. אין ספק שנתפסנו ברמת מוכנות מודיעינית שלא נתנה מענה. לא הייתה שום התראה לגבי האופציה שנוכל להגיע לסחרור כזה בפרק זמן כל כך קצר. המשטרה עברה מאז כברת דרך משמעותית, אנחנו נמצאים כיום במקום אחר".
חברי הכנסת דנו (5.6.2023) גם בדוח שפרסם מבקר המדינה במאי 2023, בנושא השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ. בני גולדמן, מנהל אגף ט"ו בחטיבה לביקורת תחומי חברה ורווחה, הציג ביחד עם סגניתו מיכל לילך-מבורך ועם כותבי הדוח, ד"ר לירון נתן וד"ר נעמה קצין-מוסקוביץ, את עיקרי הדוח. הממצאים העלו, בין השאר, כי רק כ-10% מהילדים שהוצאו מבתיהם שבים אליהם לאחר שיקום.
"בדוח זה בפעם הראשונה במדינת ישראל, למיטב ידיעתנו, לקחנו נתונים ובדקנו מה קורה בפועל לילד שמתקבלת החלטה לשים אותו בפנימיות", אמר גולדמן. "מה יקרה לו כשיהיה מבוגר ומה יקרה לילד שמושם באומנה או באימוץ".
ניתוח נתוניהם של כ-1.6 מיליון ילדים שהוצאו מבתיהם במשך השנים העלה כי ילדים שגדלו בפנימיות הגיעו להישגים פחות טובים בבגרותם. "סיכוייה של נערה בפנימייה ללדת לפני גיל 17 עומד על פי חמישה ביחס לנערה באוכלוסייה הכללית", אמרה קצין-מוסקוביץ.
בעניין סוגיית אימוץ על ידי זוגות חד מיניים ציין נתן כי לפי נתוני משרד הרווחה, "בשנים 2013 עד 2021 נמסרו לזוגות חד-מיניים שבעה מתוך 835 הילדים שאומצו בישראל - פחות מאחוז".
למחרת (7.6.2023) שבה הוועדה והתכנסה - הפעם בצל הפסקת החשמל הנרחבת שאירעה מספר ימים קודם לכן, ושפגעה במאות אלפי צרכנים.
מנהל החטיבה לביקורת תחומי כלכלה ותשתיות לאומיות, צחי סעד, ומנהלת הביקורת סמי כהונאי הציגו את ממצאי הדוח מנובמבר 2022 בנושא שימור והסבה של תחנות ייצור חשמל בפחם. הדוח קבע כי הפרויקטים להסבה של היחידות הפחמיות לגז קריטיים לאספקת החשמל בעשור הקרוב ויש לקדמם במהירות האפשרית.
דיון נוסף, שהיה סגור ברובו, עסק בצנזורה הצבאית לעיתונות ולתקשורת בעידן הדיגיטלי. את משרד מבקר המדינה ייצגו בדיון זה מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון, איתן דהן, ומנהלת אגף ב' בחטיבה, שירה פחטר-ארד.
