הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת דנה בשבוע שעבר (29-31.5.2023) בשניים מהדוחות שפרסם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בשנה החולפת - ובדוח נוסף שפורסם ב-2016.
הדיון הראשון (29.5.2023) עסק בדוח שפרסם המבקר אנגלמן בנובמבר 2022, ושבו בדק הלוואות ומקורות אשראי של גופים שונים. מנהל החטיבה לביקורת משרדים כלכליים, צחי סעד, הציג בפני חברי הכנסת את הרקע לעריכת הביקורת, כשלצדו מנהל אגף ג' בחטיבה, אהוד לנגרמן, ומנהלת הביקורת, שירה לומר, שכתבו את הדוח: "אנחנו חיים היום בסביבת ריבית גבוהה, אינפלציה בעלייה וגם בהקשר של חיפוש מקורות מימון לרשויות מקומיות, שזה נושא אקטואלי בימים אלה. בהחלט יש מה להסתכל על הממצאים שמעלה הדוח הזה".
לומר פירטה את ממצאי הדוח שהעלו כי מרבית הישויות הממשלתיות לא מאמצות פתרונות מימון אחרים מלבד נטילת הלוואות מהבנקים: "הרשויות המקומיות צריכות להחזיר בשנים הבאות חמישה עשר מיליארד שקלים, סכום די משמעותי. 82% מההלוואות שאושרו ע"י משרד הפנים נלקחו מארבעה בנקים בלבד מתוך חמישה עשר בנקים. אין ספק שמציאת אופציות מימוניות אחרות יכולה להוביל להוזלה של עלויות המימון".
סעד הוסיף כי "בסופו של דבר מה שנדרש הוא שימוש נכון ואופטימלי במקורות האשראי השונים, ומה שאנחנו ממליצים בשורה התחתונה זה חשיבה משותפת של הגורמים השונים למציאת אלטרנטיבות מימוניות נוספות, לאיתור ופתיחת החסמים הבירוקרטיים שאנו מצביעים עליהם - על מנת להביא לשימוש נכון יותר, אפקטיבי וזול יותר במקורות מימון ליישויות האלה".
מנהלת החטיבה לביקורת תחומי חברה ורווחה, ליאורה שמעוני, פתחה את הדיון הנוסף שנערך באותו יום, בנושא הטיפול הממשלתי בחוסר מעש בקרב צעירים בחברה הערבית. עמה הגיעו לדיון סגנית מנהל אגף ט"ו, מיכל לילך-מבורך, ומנהלי הביקורת ד"ר הודיה למפרט וד"ר גיא אלעד.
שמעוני הדגישה בסקירתה כי בעבודת הביקורת על הדוח, שפורסם לפני כחודש, "השתמשנו בכלים מתודולוגיים משמעותיים שאני לא בטוחה שיש להם אח ורע בעולם". לאחר מכן הציג אלעד את הממצאים שהעלו כי שיעור הצעירים הערבים שאינם עובדים, לומדים או נמצאים בהכשרה מקצועית מגיע לכ-29%: "הנזק הפוטנציאלי החמש-שנתי למשק כתוצאה מכך עומד על כ-5 מיליארד שקל".
למפרט ציינה כי "למערכת החינוך יש את האפשרות לתת לצעירים הללו שוויון הזדמנויות ולהעניק להם כלים כדי שבבגרותם לא יהיו חסרי מעש. אחד הכלים המשמעותיים הוא ידיעת השפה העברית. בדקנו את רמת העברית הנלמדת בבתי הספר ואת איכות ההוראה. מצאנו שלכ-50% מהמורים לעברית בחינוך הערבי אין את ההשכלה המתאימה כדי ללמד עברית, וכי 96% מהמועמדים להוראת עברית לא עברו מבחן בקיאות בשפה העברית".
הוועדה שבה והתכנסה כעבור יומיים (31.5.2023) כדי לדון בדוח המבקר בנושא המאבק בתאונות הדרכים ותפקוד הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), שפורסם בנובמבר 2016. "אני לא מאפשר לדוחות המבקר להעלות אבק", אמר יו"ר הוועדה ח"כ מיקי לוי, "והיום אני רוצה לראות מה השתנה בשבע השנים מאז פרסום הדוח, הן בפעילות הרלב"ד לאור המלצות המבקר והן במשרד התחבורה".
מנהל החטיבה לביקורת משרדים כלכליים, צחי סעד, שהגיע לדיון עם מנהלת הביקורת סמי כהונאי, אמר כי "אנחנו מברכים על קיומו של הדיון הזה בנושא שחשוב לכל תושבי המדינה". סעד הציג הן את ממצאי הדוח והן ממצאים משני דוחות מאוחרים יותר, ביקורת המעקב בנושא תחזוקת כבישים בין-עירוניים (אוקטובר 2021) ודוח שבדק את בטיחות כלי רכב כבדים (אוקטובר 2020).
"מזה שנים רבות סוגיית תאונות הדרכים נמצאת על סדר היום של הממשלה, אולם הנתונים מראים כי הפעולות השונות שננקטו בעשור האחרון אינן מצליחות להקטין את מספר ההרוגים והנפגעים בתאונות", אמר סעד. הוא ציין כי בשנים האחרונות הכין משרד מבקר המדינה דוחות רבים שעסקו בנושא, וגילה לחברי הוועדה כי "המשרד מכין כיום דוח רחב היקף בנושא הבטיחות בדרכים שבוחן את הסוגיות הבאות: איסוף וניתוח מידע על תאונות דרכים, פעילות הגופים הממשלתיים המובילים את המאבק בתאונות דרכים, הטיפול בגורם האנושי, בגורם התשתיתי ובגורם הרכב".
לקריאת הדוחות:
