הליכוד
| -
| 39,377,311
| 42,515,876
| 81,893,187
|
יש עתיד
| 4,493,378
| 6,831,841
| 28,146,571
| 39,471,790
|
ש"ס
| 2,978,229
| 17,511,449
| 4,908,651
| 25,398,329
|
חוסן ישראל
| 9,521,785
| 935,955
| 1,039,314
| 11,497,054
|
מרצ
| 7,143,504
| 816,989
| 2,651,686
| 10,612,179
|
ימינה (צל"ש)
| 1,833,018
| 18,535
| 4,700,243
| 6,551,796
|
העבודה
| 2,760,878
| 1,455,495
| 1,148,491
| 5,364,864
|
אגודת ישראל
| 1,026,582
| 140,762
| 3,381,497
| 4,548,841
|
ישראל ביתנו
| 2,389,970
| -
| 592,702
| 2,982,672
|
דגל התורה
| 1,731,948
| 116,732
| 271,535
| 2,120,215
|
האיחוד הלאומי
| 415,168
| 238,910
| 1,191,055
| 1,845,133
|
דרך ארץ
| 965,719
| 8,574
| 129,043
| 1,103,336
|
כולנו
| -
| 10,799
| 305,180
| 315,979
|
גשר
| -
| 37,317
| 166,712
| 204,029
|
תל"ם
| -
| 77,792
| 41,933
| 119,725
|
המבקר אנגלמן ציין בהיבט זה כי בכוונתו לעקוב אחרי פירעון ההתחייבויות האמורות במסגרת הביקורת על התקופות השוטפות הבאות.
היבטים עקרוניים שעלו בביקורת
הלוואות
יתרות החוב של הסיעות בגין הלוואות שנטלו למימון הוצאותיהן גדלו במידה ניכרת מאז חוקק החוק שמאפשר לקבל הלוואות מהכנסת (במקום מתאגידים בנקאיים) - יתרת ההלוואות שניטלו מתאגידים בנקאיים קודם לתיקון 33 לחוק הסתכמו בכ-35 מיליון ש"ח, ולעומת זאת נכון ל-31.3.21 (סוף התקופה השוטפת הנוכחית) יתרת ההלוואות לכנסת מסתכמת בכ-181 מיליון ש"ח, גידול של כ-417% בסכום יתרות החוב של הסיעות בגין הלוואות.
המבקר אנגלמן ציין "נוכח ריבוי מערכות הבחירות בשנים האחרונות, נוצר מצב שבו הכנסת מסיימת את כהונתה מוקדם מהצפוי כך שהסיעות נותרות חייבות לכנסת סכומים גבוהים שאין ביכולתן להחזיר לאוצר המדינה עד לתום כהונת הכנסת. גם בפעם זו, מכוח הוראת השעה האמורה, הוגדל סכום ההלוואה שרשאית כל סיעה לקבל מהכנסת, וכן התאפשר לסיעות לפרוס את החזרי ההלוואות שקיבלו על פני פרק זמן ארוך יותר, ובפועל גדל הסיכון לכך שהלוואות שניתנות לסיעות לא יוחזרו ולמעשה יהיו בבחינת חובות אבודים. על הסיעות שקיבלו הלוואות מאוצר המדינה לפעול להשבת חובותיהן".
יתרת הלוואות שלא נפרעו של סיעות שחדלו להתקיים
כפי שצוין בדוח לתקופה השוטפת הקודמת, שתי מפלגות, התנועה הירוקה ועצמאות, לא השיבו לאוצר המדינה יתרות הלוואות בסכום מצטבר של כ-7.2 מיליון ש"ח. יצוין כי שתי המפלגות קיבלו את ההלוואות מכוח החוק, והן גיבשו מול הכנסת הסכמי השבה להחזר עתידי של יתרות ההלוואות שנותרו. ואולם אין כל ודאות שהסכמים אלה יתממשו, ועד מועד פרסום דוח זה, ההחזרים ממועד גיבוש ההסכמים הסתכמו בכ-696,000 ש"ח שהשיבה התנועה הירוקה בלבד.
על פי נתוני חשבות הכנסת, נכון ל-31.3.21 סיעת הבית היהודי, שכיהנה בכנסת העשרים ושלוש וחדלה להתקיים מאז, טרם פרעה יתרת הלוואה בסך כ-3.2 מיליון ש"ח, ולא נחתם בינה ובין הכנסת הסכם להשבת היתרה.
המבקר אנגלמן ציין בדוח "אני קורא למחוקק לתת דעתו על נושא זה ולשקול פתרונות אפשריים, כגון דרישת ערבות בנקאית, בדומה לקבוע בסעיף 4(א2) לחוק, על מנת להבטיח את החזרת כספי ההלוואות לאוצר המדינה ולמנוע הישנות מקרים כגון אלה בעתיד. לפיכך, בשלב זה, ומאחר שהסיעות טרם הציגו לי תכניות להשבת יתרת ההלוואות לאוצר המדינה, איני קובע את תוצאות ביקורת החשבונות לתקופה שבין 1.10.19 ל-31.3.20 בעניינן של הסיעות האמורות. על הסיעות לדווח למשרדי על החזר ההלוואות לאוצר המדינה, ובכוונתי להמשיך לעקוב אחר נושא זה".
השבת יתרות של סיעות שחדלו להתקיים
בביקורת לתקופה השוטפת הועלה כי לשלוש סיעות לשעבר (להלן גם - מפלגות) גשר, תל"ם וכולנו, אשר חדלו להתקיים בתור סיעות ואינן מיוצגות בכנסת ה-24, נותרו נכון ל-31.3.21 עודפים נצברים בסך כולל של כ-11.7 מיליון ש"ח, לפי הפירוט שלהלן: מפלגת גשר - כ-1.3 מיליון ש"ח, מפלגת כולנו - כ-5.8 מיליון ש"ח, מפלגת תל"ם - כ-4.6 מיליון ש"ח. כמו כן, לאחר הבחירות לכנסת ה-21 נותרו גם למפלגת התנועה, אשר אינה מיוצגת עוד בכנסת, יתרות כספים בסך של כ-1.3 מיליון ש"ח. בהמשך לכך, ונוכח הוראות סעיף 13ה לחוק, פנו עובדי משרד מבקר המדינה לנציגי המפלגות האמורות על מנת לקבל מהם פרטים בנוגע לפעולות שנקטו להשבת הכספים לאוצר המדינה. מפלגת גשר הודיעה כי בכוונתה להשיב את הכספים, וב-30.5.22 עדכנה כי העבירה לכנסת סך של כ-1.2 מיליון ש"ח .
המבקר אנגלמן: "על שלוש המפלגות הנותרות, התנועה, כולנו ותל"ם, לפעול להחזרת יתרת הכספים שברשותן לכנסת בהיקף כולל של כ-11.7 מיליון ש"ח. מומלץ כי הכנסת, כמי שהעבירה למפלגות הללו כספים, תפעל לכך שיובא לידיעתן, בסמוך למועד שבו הן חדלות מהיות סיעה, דבר חובתן להשיב את יתרות הכספים שבידיהן לאוצר המדינה מכוח סעיף 13ה לחוק. זאת על מנת שאותן סיעות לא ישתמשו בכספים אלה לאחר שחדלו להתקיים. בכוונתי להמשיך לעקוב אחר ביצוע ההחזרים האמורים".
הגנה על מאגרי המידע של סיעות ומפלגות
מדיווחי הסיעות והמפלגות למשרדנו עולה כי לעשר מהן מאגר רשום או כמה מאגרים רשומים בפנקס מאגרי המידע של הרשות ובהם מידע על מתפקדים, תורמים או תומכים, אך שום מפלגה לא רשמה את המאגר המתבסס על נתוני פנקס הבוחרים לאחר הליכי טיוב ועדכון של נתונים, וזאת שלא לפי הנחיות הרשות בדבר חובותיהן לפי חוק הגנת הפרטיות. עוד הועלה כי שש מהסיעות והמפלגות ביצעו טיוב של נתוני המאגרים שברשותן באמצעות חברות מסחריות, אך הן לא בחנו את מידת החוקיות של המידע שרכשו מאותן חברות ואת קיומה של הסכמה מצד האנשים להיכלל במאגר כנדרש בחוק הגנת הפרטיות ובהנחיות הרשות, אלא הסתפקו לכל היותר בהצהרותיהן של החברות האמורות או בהחתמתן על הסכמים מחייבים ולפיהם אותן החברות פועלות באופן חוקי. עוד מסרו הסיעות והמפלגות כי האנשים שפרטיהם כלולים במאגר המידע רשאים לפנות אליהן בבקשה להסיר את פרטיהם מהמאגר.
המבקר אנגלמן: "בעידן שבו ההתקשרות עם הבוחרים מתבצעת יותר ויותר באמצעים דיגיטליים, קיימת חשיפה לסיכונים נרחבים מבעבר בכל הנוגע להגנה על פרטיותם של הבוחרים ולאבטחת המידע האישי הנוגע להם כמתחייב מהוראות הדין.
לידי הסיעות והמפלגות נמסר מידע אישי על אזרחי המדינה מכוח הוראות הדין - מידע המוצלב בדרך כלל עם מידע אישי רגיש נוסף שאוספות הסיעות והמפלגות ממקורות אחרים - ועל כן מוטלת עליהן החובה להשתמש במימון הציבורי המוענק להן ובמקורותיהן הנוספים כדי לאבטח מידע זה ברמה הנדרשת והמצופה מגורמים ציבוריים אחראיים וזהירים. על הסיעות והמפלגות להקפיד לשמור על פרטיותם של האנשים שפרטיהם כלולים במאגרים שברשותן, ולנהוג לפי הכללים והמגבלות שנקבעו בחוק הגנת הפרטיות והתקנות גם בעת השימוש במידע מפנקס הבוחרים או במידע המתבסס עליו. בכוונתי להמשיך לעקוב גם בעתיד אחר השימוש שעושות הסיעות והמפלגות במימון הציבורי המוענק להן, לצורך מילוי חובותיהן לעניין מאגרי המידע שבידיהן וכלפי אזרחי מדינת ישראל בתחום רגיש זה".
מסירת דוחות למבקר המדינה באיחור רב
הרשימה המשותפת (חד"ש, תע"ל, בל"ד) לא מסרה למשרד מבקר המדינה את חשבונותיה ואת הדוח הכספי לתקופת הבחירות לכנסת העשרים וארבע. בנוסף, שלוש סיעות המרכיבות את אותה הרשימה - חד"ש, תע"ל ובל"ד - לא מסרו למשרד מבקר המדינה את חשבונותיהן ואת הדוחות הכספיים שלהן לתקופה השוטפת שבין 1.4.20 ל-31.3.21.
בשל כך, הודיע מבקר המדינה במרץ 2022 ליושב ראש הכנסת כי הסיעות לא מסרו את הדוחות הכספיים למשרדו כנקבע בחוק, ואין הצדקה סבירה למחדלן, ובעקבות כך ובתוקף סמכותו, הוא הורה במאי 2022 שלא לשלם לשלוש הסיעות את המימון הממלכתי שהן זכאיות לו לצורך מימון הוצאותיהן השוטפות לפי חוק זה.
בתחילת יוני 2022 מסרו שלוש הסיעות האמורות למשרד מבקר המדינה את דוחותיהן הכספיים וציינו כי סיבת העיכוב במסירתם היא עומס שנוצר עקב ריבוי מערכות הבחירות ואילוצי מגפת הקורונה. מבקר המדינה הודיע על כך ליו"ר הכנסת והמליץ, בתוקף סמכותו, כי יישלל מכל אחת משלוש הסיעות 5% מהתשלום שלא שולם להן בשל אי-מסירת דוחותיהן למשרדי במועד.
חשבונות המועמדים בבחירות המקדימות לתפקיד יו"ר המפלגה במפלגת "העבודה"
המבקר המדינה קבע כי על המועמדים ליו"ר מפלגת העבודה להעביר לאוצר המדינה את הסכומים הבאים:
מירב מיכאלי - בשל חריגה מתקרת ההוצאה - 7,000 ש"ח.
אבי שקד - בשל חריגה מתקרת ההוצאות ואי ניהול חשבון בנק כנדרש - 15,000 ש"ח.
הוצאותיהם של שני המועמדים חרגו מתקרת ההוצאות המותרת בסכום מצטבר של כ-295,000 ש"ח, כמפורט להלן: הוצאותיה של המועמדת מיכאלי מרב חרגו מתקרת ההוצאות בסכום של כ-91,000 ש"ח (כ-18% מהתקרה), והוצאותיו של המועמד שקד אבי חרגו מתקרת ההוצאות בסכום של כ-204,000 ש"ח (כ-40% מהתקרה); הוצאותיהם של יתר המועמדים לא חרגו מתקרת ההוצאות.
הכנסות והוצאות - על פי דיווחי המועמדים הסתכמו הכנסותיהם במערכות הבחירות המקדימות לתפקיד יו"ר המפלגה ב-1,402,426 ש"ח, כולן מתרומות, מהן 909,825 ש"ח תרומות במימון עצמי ובמימון של בני משפחה, 465,810 ש"ח תרומות מהארץ ו-26,791 ש"ח תרומות מחו"ל. על פי דיווחי המועמדים הסתכמו הוצאותיהם במערכות הבחירות המקדימות לתפקיד יו"ר המפלגה ב-1,435,776 ש"ח.