מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם את דוח מימון מפלגות לכנסת ה- 23 ולתקופה השוטפת של הכנסת ה- 22
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: "מאז תוקן החוק המאפשר לסיעות לקבל הלוואות מאוצר המדינה באמצעות הכנסת (במקום מבנקים) חלה עלייה בסכומי ההלוואות שנוטלות הסיעות. יתרת החובות של הסיעות לכנסת נכון ל- 31.3.20 עומדת על כ- 200 מיליון ש"ח - עליה של כ- 470% לעומת החוב לבנקים לפני התיקון לחוק. נראה כי הסיעות רואות בהלוואות מקור הכנסה נוסף, ומשעבדות את תקציבן השוטף להחזר הלוואות, ובכך אינן מקיימות את מטרת החוק - קיום קשר רעיוני וארגוני עם הציבור בין בחירות לבחירות. על הסיעות לפעול ביעילות ובתקינות להחזר ההלוואות לאוצר המדינה.
בנוסף, אני קורא למחוקק לבחון את נושא שימוש הסיעות בכספי המימון הממלכתי השוטף לטובת כיסוי גירעונות שיצרו במהלך הבחירות הקודמות".
הבחירות לכנסת ה- 23 (15.12.19 - 2.3.20)
בבחירות לכנסת ה- 23 התמודדו 29 רשימות מועמדים שהוגשו מטעם 41 סיעות ומפלגות.
16 רשימות מועמדים לא מסרו למשרד מבקר המדינה את דיווחיהן לתקופת הבחירות. 3 רשימות מועמדים הגישו למשרד מבקר המדינה תצהירים או הצהרות שלפיהם לא היו להן הוצאות במערכת הבחירות או שהוצאותיהן הסתכמו בסכומים מזעריים וממומנו מתרומה עצמית של נציגיהן. 10 רשימות מועמדים הגישו את דיווחיהן למשרד.
הרשימה המשותפת "הרשימה המשותפת חד"ש, רע"ם, תע"ל, בל"ד" שהגישו ארבע סיעות, כמפורט להלן, הודיעה כי תתנהל במשותף, ולפיכך הביקורת עסקה בכלל חשבונות הרשימה המשותפת כסיעה אחת. חמש הרשימות המשותפות הנותרות בחרו לנהל את חשבונותיהן בנפרד. לפיכך בדוח זה יפורטו תוצאות הביקורת על חשבונותיהן של שמונה רשימות המועמדים שהוגשו מטעם 20 הסיעות:
הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה - רשימת מועמדים משותפת שהוגשה מטעם הליכוד - תנועה לאומית ליברלית (להלן - הליכוד); וכולנו בראשות משה כחלון (להלן - כולנו).
העבודה - גשר - מרצ - רשימת מועמדים משותפת שהוגשה מטעם גשר בראשות אורלי לוי אבקסיס (להלן - גשר); מפלגת העבודה הישראלית (להלן - העבודה); ומרצ.
הרשימה המשותפת חד"ש, רע"ם, תע"ל, בל"ד - רשימת מועמדים משותפת שהוגשה מטעם בל"ד - הברית הלאומית הדמוקרטית (להלן - בל"ד); התנועה הערבית להתחדשות (להלן - תע"ל); חד״ש - החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון, המפלגה הקומוניסטית הישראלית וחוגי ציבור אחרים (להלן - חד"ש); רשימת האיחוד הערבי - רע"ם (להלן - רע"ם).
התאחדות הספרדים שומרי תורה תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל (להלן - ש"ס).
יהדות התורה והשבת אגודת ישראל - דגל התורה - רשימת מועמדים משותפת שהוגשה מטעם אגודת החרדים - דגל התורה (להלן - דגל התורה); והסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל (להלן - אגודת ישראל).
ימינה הימין החדש - הבית היהודי - האיחוד הלאומי - רשימת מועמדים משותפת שהוגשה מטעם אח"י - ארץ, חברה, יהדות (להלן - אח"י); האיחוד הלאומי - תקומה (להלן - האיחוד הלאומי); הבית היהודי - מיסודה של המפד"ל (להלן - הבית היהודי); וצל"ש - ציונות, ליברליות ושוויון (להלן - צל"ש).
ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן (להלן - ישראל ביתנו).
כחול לבן בראשות בני גנץ - רשימת מועמדים משותפת שהוגשה מטעם חוסן ישראל; יש עתיד - בראשות יאיר לפיד (להלן - יש עתיד); ותל"ם - תנועה לאומית ממלכתית (להלן - תל"ם).
בביקורת עלה כי מתוך 17 סיעות, ל- 13 ניתן דוח חיובי ואילו ל- 4 סיעות לא ניתן.
המבקר אנגלמן קבע בעניינן כי תישלל מהן יתרת המימון בסכומים המפורטים בדוח המלא, בסך מצטבר של 65,000 ₪.
הכנסות - לעומת מערכת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, שסכום יחידת המימון שלה היה 1,384,400 ₪, סכום יחידת המימון לצורך מערכת החירות לכנסת ה- 23 היה 1,819,066 ₪ (גידול של כ- 31%). כתוצאה מכך, סך ההכנסות של 20 סיעות ממימון ממלכתי בבחירות לכנסת העשרים ושתיים הסתכמו בכ- 182.7 מיליון ₪, ואילו הכנסותיהן של 17 סיעות מהמימון הממלכתי בבחירות לכנסת ה- 23 הסתכמו בכ- 236.5 מיליון ₪.
הוצאות - על פי דיווחי הסיעות, הוצאותיהן במערכת הבחירות הסתכמו בכ-233.7 מיליון ש"ח.
בחשבונותיה של סיעת אח"י נכללו הוצאות שאינן תקינות בגין תשלום שכר למועמדת הסיעה בתקופת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, ללא שהוצגו אסמכתאות לגבי עבודתה המקצועית ושלא לפי החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית במב"כ 3/21 (ראו בפרק נושאים בעלי היבטים עקרוניים - "הוצאות בלתי תקינות - העסקת מועמדים בתקופת בחירות").
בחשבונותיה של סיעת ש"ס נכללו הוצאות שאינן תקינות בגין תעמולה שלא בהתאם להוראות חוק דרכי תעמולה.
הוצאות הפרסום - מהדוח עולה כי הסיעות משתמשות יותר ויותר במרחב הדיגיטלי לצורך קיום תעמולה פוליטית. בכנסת ה- 23 הוציאו הסיעות 99.6 מיליון ₪, כאשר 46.7% מהן עבור שימוש באינטרנט וברשתות החברתיות, 17.1% מהם לטובת שלטים ושלטי חוצות ו- 4.8% מהם לפרסומים בעיתונות.
תקרת ההוצאות - בדוח נמצא כי הוצאותיה של סיעת מרצ, שהתמודדה בבחירות במסגרת רשימה משותפת, חרגו מתקרת ההוצאות שנקבעה בהתאם לחוק בשיעור של כאחוז אחד. על הסיעות לפעול באופן שיעמדו בתקרת ההוצאות בהתאם לחוק.
לפי החוק, על הסיעות לנהל את מערכת החשבונות שלהן בהתאם להנחיות מבקר המדינה. מהדוח עולה כי סיעת הליכוד ניהלה את חשבונותיה שלא לפי הנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בעיקר בכך שבידי הסיעה לא היו אסמכתאות מספקות כגון הסכם, חשבונית ותיעוד מפורט בגין שירותי ייעוץ מחברה בחו"ל, שיש בהן כדי לבסס את סבירות ההוצאות שדווחו על ידה.
סכום המימון הממלכתי שהסיעות זכאיות לו נקבע כאמור רק לאחר פרסום תוצאות הבחירות. בבואן לתכנן את תקציב הבחירות הסיעות מביאות בחשבון שיקולים שונים, ובין היתר הן מנסות להעריך מראש בכמה מנדטים יזכו בבחירות בהתבסס בין היתר על סקרי דעת קהל. ואולם, לא אחת מתגלים פערים ניכרים בין ממצאי הסקרים לבין תוצאות הבחירות בפועל. סיעות רבות טענו כי בסיום מערכת הבחירות נצבר להן גירעון מפני שהסקרים צפו להן הישגים גבוהים יותר מאלה שהשיגו בפועל.
לתשע מהסיעות נותרו עודפים בסך מצטבר של כ-21 מיליון ש"ח. בתום תקופה זו נותרו לשמונה מהסיעות שהתמודדו בבחירות גירעונות שסכומם נע בין כמה עשרות אלפי ש"ח לכ-4 מיליון ש"ח, וסכומם הכולל של הגירעונות היה כ-17 מיליון ש"ח.
סכומי הגירעונות או העודפים שצברו הסיעות בעקבות פעילותן במערכת הבחירות (מהגירעון הגדול ביותר עד לעודף הגדול ביותר) מוצגים בדוח המלא.
המבקר אנגלמן קורא למחוקק לבחון את נושא שימוש הסיעות בכספי המימון הממלכתי השוטף לטובת כיסוי גירעונות שיצרו במהלך הבחירות הקודמות.
"הסיעות עושות שימוש חוזר ונשנה בכספי המימון הממלכתי השוטף לצורך כיסוי גירעונות שמקורם במערכות בחירות קודמות, ובין היתר הן נוטלות הלוואות מהכנסת כדי לכסות את הגירעונות שיצרו במהלך הבחירות" מציין המבקר, "החוק מבחין בין הוצאות בחירות לבין הוצאות שוטפות של סיעה, ומקצה מימון נפרד לכל אחד מסוגי ההוצאות האמורים. כפי שכבר צוין בדוחות קודמים, כאשר המימון הממלכתי השוטף המשולם לסיעות משמש בפועל לכיסוי הגירעונות שנוצרו במערכות בחירות, משתמע מכך כי למעשה נפגעת יכולתן של סיעות להשתמש בכספי המימון הממלכתי השוטף למטרה שלה הם יועדו לפי החוק, דהיינו - קיום קשר רעיוני וארגוני עם הציבור בין בחירות לבחירות.
התקופה השוטפת של הכנסת ה- 22 (1 באוקטובר 2019 עד ה- 31 במרץ 2020)
דוח זה עוסק בתוצאות ביקורת החשבונות השוטפים של 20 הסיעות בכנסת העשרים ושתיים שקיבלו מימון ממלכתי לכיסוי הוצאותיהן השוטפות בתקופה השוטפת, ואלה הסיעות:
אגודת החרדים - דגל התורה (להלן - דגל התורה);
אלתג'מוע אלווטני אלדימוקרטי - בל"ד (להלן - בל"ד);
גשר בראשות אורלי לוי אבקסיס (להלן - גשר);
האיחוד הלאומי - תקומה (להלן - האיחוד הלאומי);
הליכוד - תנועה לאומית ליברלית (להלן - הליכוד);
הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל (להלן - אגודת ישראל);
התנועה הירוקה - המפלגה החברתית סביבתית (להלן - התנועה הירוקה);
התנועה הערבית להתחדשות (להלן - תע"ל);
חד"ש - החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (המפלגה הקומוניסטית הישראלית וחוגי ציבור יהודים וערבים) (להלן - חד"ש);
חוסן ישראל;
יש עתיד בראשות יאיר לפיד (להלן - יש עתיד);
ישראל ביתנו;
כולנו בראשות משה כחלון (להלן - כולנו);
מפלגת העבודה הישראלית (להלן - העבודה);
מרצ;
עצמאות;
צל"ש - ציונות, ליברליות ושוויון (להלן - צל"ש);
רשימת האיחוד הערבי (להלן - רע"ם);
ש"ס - התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה (להלן - ש"ס);
תל"ם - תנועה לאומית ממלכתית בהנהגת משה (בוגי) יעלון (להלן - תל"ם).
סיעת הבית היהודי לא מסרה למשרד מבקר המדינה במועד את חשבונותיה ואת הדוח הכספי לתקופה השוטפת. נוכח לוחות הזמנים שנקבעו למסירת דוח מבקר המדינה, תוצאות הביקורת בעניינה יפורסמו לציבור במועד מאוחר.
בביקורת ניתן דוח חיובי ל- 16 סיעות ואילו ל- 2 סיעות לא ניתן דוח חיובי - בל"ד והליכוד. המבקר אנגלמן קבע בעניינן כי תישלל מהן יתרת המימון בסכומים המפורטים בדוח המלא, בסך מצטבר של 300,000 ₪
מאחר ששתי סיעות - התנועה הירוקה ועצמאות לא השיבו לאוצר המדינה יתרות הלוואות בהיקף מצבר של כ- 7,2 מיליון ₪, ההחלטה לגבי תוצאות הביקורת בעניי תינתן בכפוף להצגת תוכנית להשבת הכספים לאוצר המדינה.
הכנסות - הכנסות הסיעות בתקופה השוטפת הסתכמו בכ-78.2 מיליון ₪, כאשר 69 מיליון ₪ מתוכן הינם ממימון ממלכתי, 6 מיליון ש"ח דמי חבר, 2.7 מיליון ₪ תשלומים מהכנסת למימון העסקתו של צוות פרלמנטרי, 0.3 מיליון ₪ הכנסות אחרות ו- 0.2 מיליון ₪ מתרומות.
תרומות - בדומה לתקופות השוטפות הקודמות, גם בתקופה השוטפת הנוכחית התקיים אירוע הלאומיאדה. קיום אירועים אלה נדון בהרחבה בדוחות הביקורת שעסקו בחשבונות סיעת הליכוד בתקופות השוטפות הקודמות, והועלה כי מתקיימים מאפיינים רבים המעידים על קשר ישיר ומובהק בין אירועים אלה לבין הסיעה ועל תרומתם לקידום ענייני הסיעה, ולפיכך הסיעה קיבלה תרומה אסורה בניגוד להוראות החוק.
בעצם קיומו של האירוע בתקופת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש - גם אם בשינוי מסוים ממתכונתם של אירועי הליכודיאדה הקודמים - האירוע שימש במה לשרים ולחברי הכנסת של הסיעה וניתן לו סיקור תקשורתי - ולפיכך גלומה בו תרומה אסורה לסיעה, ועקב כך הכנסות הסיעה לא היו בגבולות הקבועים בחוק לעניין קבלת תרומות.
אין לי אלא לחזור על כך כי על הסיעה להסדיר נהלים ברורים בכתב הן כלפי מארגני האירוע והן כלפי המשתתפים בו בכל הנוגע לאירוע זה, לרבות בנוגע לפרסומים בדבר האירוע, בנוגע להשתתפות אקטיבית של חברי הסיעה ונבחריה באירוע ובנוגע למסרים המועברים במהלכו, ציין המבקר אנגלמן.
הוצאות - על פי דיווחי 20 הסיעות הסתכמו הוצאותיהן בתקופה השוטפת בכ-69.8 מיליון ש"ח. בביקורת עלה כי בחשבונותיהן של הסיעות בל"ד והליכוד נכללו הוצאות בגין ייצוגם המשפטי של עובדים, יועצים ובעלי זיקה לסיעות בהליכים פליליים ללא אסדרה וללא מנגנוני השבה.
כמו כן בחשבונותיה השוטפים של סיעת הליכוד נכללו הוצאות שאינן תקינות בגין תשלום שכר למועמדי הסיעה בתקופת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, שלא לפי החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.
יתרות הנכסים וההתחייבויות ואת העודפים או הגירעונות הנצברים של הסיעות ל-31.3.20 מוצגים בדוח המלא.
מהנתונים עולה כי נכון לסוף התקופה השוטפת היו לסיעות התחייבויות שוטפות בסך כולל של כ-204 מיליון ש"ח, מהן כ-50 מיליון ש"ח לכנסת והתחייבויות לזמן ארוך בסך כולל של כ-149 מיליון ש"ח, מהם כ-146 מיליון ש"ח לכנסת. כמו כן ל-12 סיעות היה גירעון נצבר בהיקף כולל של כ-125 מיליון ש"ח.
נכון ל- 31.3.20, נכסי הסיעות עמדו על 264.6 מיליון ₪ - 253.8 מיליון ₪ רכוש משותף ו- 10.8 מיליון ₪ רכוש קבוע והשקעות.
ההתחייבויות וגירעון נצבר - 264.6 מיליון ₪ - 88.8 מיליון ש"ח גירעון נצבר, 204.2 מיליון ₪ התחייבויות שוטפות ן- 149.2 מיליון ₪ התחייבויות לזמן ארוך.
העודפים והגירעונות מוצגים בדוח המלא.
כפי שעולה מהנתונים, בתום התקופה השוטפת נותרו ל-12 סיעות גירעונות נצברים בסך כולל של כ-125 מיליון ש"ח, ולשמונה סיעות נותרו עודפים נצברים בסך כולל של כ-37 מיליון ש"ח - יחד הסתכמו אלה בגירעון בסך כ-88 מיליון ש"ח.
המבקר אנגלמן מציין כי על 12 הסיעות שבתום התקופה השוטפת נותרו להן גירעונות נצברים של כ-125 מיליון ש"ח לפעול לצמצום הגירעונות עד כיסוים המלא.
ההתחייבויות השוטפות של הסיעות מוצגים בדוח המלא.
מבקר המדינה אנגלמן ציין בדוח כי ימשיך ויעקוב אחרי פירעון ההתחייבויות האמורות במסגרת הביקורת של התקופות השוטפות הבאות.
הוצאות שכר ופרסום - שיעור הוצאות השכר מכלל ההוצאות של הסיעות לתקופה השוטפת היה 5% עד 85%, ואילו שיעור הוצאות הפרסום לאותה תקופה היה קטן בהרבה, ונע בין 0% לכ-41% לכל היותר (אצל שש מהסיעות שיעור הוצאות הפרסום היה קטן מ-3%). בתקופה השוטפת כספי המימון הממלכתי השוטף אשר משולמים לסיעות משמשים בעיקר לארגון פעולותיהן של הסיעות ולשימור המנגנון המנהל שלהן ולא לתעמולה ולקשר עם הציבור. וזאת לאחר כיסוי גירעונות ממערכת הבחירות.
הסיעה עם הוצאות הפרסום הגבוהות ביותר היא התנועה הירוקה - 41.67%, בעוד הסיעה עם הוצאות השכר הגבוהות ביותר היא תע"ל עם 85.25%.
נושאים נוספים שעולים מהדוח:
מימון הוצאות ייצוג משפטי של עובדים, יועצים ובעלי זיקה לסיעה
לפי הדין חלים כללים על ייצוגם המשפטי בהליכים פליליים של עובדי מדינה ונושאי משרה בגופים ציבוריים, הכוללים מנגנון להשבה או להשתתפות של אותם עובדים ונושאי משרה בעלויות ייצוגם והגבלה מראש של עלויות הייצוג המשפטי וגובה תעריף שכר הטרחה של עוה"ד. בביקורת הועלה כי שתי סיעות (בל"ד והליכוד) כללו בחשבונותיהן לתקופה השוטפת הנוכחית הוצאות בסך של כ-305 אלף ש"ח ושל כ-336 אלף ש"ח ובסך מצטבר של כ-1.5 מיליון ש"ח ושל כ-2 מיליון ש"ח עבור ייצוג משפטי של עובדים, יועצים ובעלי זיקה לסיעה במסגרת חקירתם הפלילית, לרבות שימוע והליכי ערעור שונים, וכן במסגרת כתב אישום שהוגש כנגד חלקם. (סיעת הליכוד מימנה את הוצאות לייצוגם של 4 עובדים, יועצים ובעלי זיקה כאשר 96% מהסכום שולם למשרד עו"ד אחד עבור ייצוגם של 2 מהגורמים והיתרה שולמה לשני משרדים נוספים; סיעת בל"ד שילמה עבור ייצוג המפלגה ו-36 בעלי זיקה למפלגה כאשר 65% מהסכום שולם למשרד עו"ד אחד והיתרה שולמה לתשעה משרדים אחרים). יצוין כי במקרה של סיעת בל"ד גם הסיעה עצמה נחשדה בפלילים, וחלק מעלויות הייצוג כללו גם את ההגנה המשפטית שניתנה לה וכי בהתאם לתגובת הסיעה הוחלט שלא להעמידה לדין פלילי.
נציגי שתי הסיעות האמורות מסרו כי הפעילות מושא החקירה הפלילית וכתב האישום נעשתה כחלק מתפקידם של אותם עובדים, יועצים ובעלי זיקה, ואף בנסיבות מסוימות לטובת הסיעה ועבורה, ולפיכך החליטו אותן שתי סיעות לשאת בעלות הייצוג המשפטי. עוד נמסר כי ייצוג משפטי כמתואר הוא אמצעי לגיטימי של מפלגה כחלק מפעילותה ההסברתית מול דעת הקהל ומהגנתה על הזכות לשם טוב שלה ושל עובדיה ויועציה. באחת הסיעות (הליכוד) ההחלטה בדבר מימון הייצוג המשפטי התקבלה בידי מנכ"ל הסיעה בהתבסס על אישורו של היועץ המשפטי של הסיעה, אשר חוות דעתו בנושא נכתבה כחצי שנה לאחר תחילת ההתקשרות עם עוה"ד המייצגים, ואילו בסיעה השנייה (בל"ד) לא הוצגו מסמכים בנוגע לאופן קבלת החלטתה זו.
לאור העובדה כי מקורות המימון של הייצוג המשפטי הם מכספי ציבור, נדרש היה כי את ההחלטה בדבר מתן ייצוג משפטי ומימונו מראש מקופת הסיעות, תקבל ועדה בת כמה חברים במסגרת הליך סדור, תוך התייחסות להיבטים דוגמת תעריף שכר הטרחה של עוה"ד המייצגים, הגבלה מראש של עלויות הייצוג המשפטי, היקפם וקביעת מנגנון להשבה או להשתתפות, וכי ההחלטה תתועד בכתב. זאת כנהוג וכמקובל בסוגיה זו אצל גורמים וגופים אחרים הממומנים בכספי ציבור. לפיכך, נוכח היקף ההוצאות ובהיעדר מסמכים מספקים בנוגע להיבטים שונים הכרוכים בהחלטה בדבר מימון ייצוג משפטי בהליכים פליליים לעובדים, יועצים ובעלי זיקה לסיעה ולבחינה חוזרת של הנושא מפעם לפעם, ומשלא הוסדר מראש מנגנון להשתתפותם בהוצאות ולהשבתן בנסיבות המתאימות, קבעתי כי ההוצאות בנסיבות המתוארות הן הוצאות בלתי תקינות של כספי הציבור שהופקדו בנאמנות בידי הסיעות.
על הסיעות לגבש נוהל בעניין מתן הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות של עובדים, יועצים ובעלי זיקה לסיעה, אשר יחייב כי החלטותיה בנושא יתקבלו בהליך סדור ומתועד על ידי ועדה תוך הגבלה מראש של עלויות הייצוג המשפטי וקביעת מנגנון השתתפות או השבה במקרים המתאימים, בהתאם למקובל בקרב עובדי מדינה או בכנסת.
נוסף על כך, ומכוח חובת הנאמנות והאחריות הציבורית בנוגע לכל הוצאה מתמשכת הממומנת מכספי ציבור, ראוי לעגן בנוהל כי במסגרת אותה ועדה תיערך בחינה מחדש, מפעם לפעם, של המשך מימון הייצוג המשפטי בהתאם להתפתחויות בחקירה או בהליכים פליליים אחרים תוך שקילת הסיכויים והסיכונים המשפטיים וגובה שכר הטרחה של עוה"ד.
תנאים מקילים לקבלת הלוואות מאוצר המדינה
ב-8.12.14 התקבל תיקון 33 לחוק המאפשר לסיעות לקבל הלוואות מאוצר המדינה כדי להפחית את תלותן של הסיעות במערכת הבנקאית שעליה העיר מבקר המדינה בעבר . עלה כי נכון ל-31.12.14, ערב תחילתו של התיקון דיווחו 11 סיעות למשרדי על יתרות הלוואות לזמן קצר ולזמן ארוך מתאגידים בנקאיים בסך כולל של כ-35 מיליון ש"ח . בעקבות התיקון לחוק, לאחר הבחירות לכנסת העשרים ואחת שהתקיימו ב-17.3.15 החוב הכולל של הסיעות בגין הלוואות - מאוצר המדינה במקום מהבנקים - הצטבר לכדי סך כולל של כ-79 מיליון ש"ח.
יתרת קרן ההלוואות ל-31.3.20 מוצגת בדוח המלא.
מהלוח עולה כי נכון לסוף התקופה השוטפת הקודמת היו חובות הסיעות לכנסת כ-136 מיליון ש"ח, וכי בעקבות מערכת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש ותיקון 39 לחוק גדלו חובות הסיעות לאוצר המדינה באופן ניכר והסתכמו בכ-200 מיליון ש"ח, עלייה של כ-46%.
בהשוואה ליתרות ההלוואות שניטלו מתאגידים בנקאים קודם תיקון 33 לחוק, ואשר היו כאמור כ-35 מיליון ש"ח, נכון ל-31.3.20 (סוף התקופה השוטפת הנוכחית) יתרת ההלוואות לכנסת מסתכמת בכ-200 מיליון ש"ח, עלייה של כ-470% בגובה יתרות החוב של הסיעות בגין הלוואות.
מכאן עולה כי יתרות החוב של הסיעות בגין הלוואות שנטלו למימון הוצאותיהן עלו באופן ניכר מאז חוקק החוק שמאפשר לקבל הלוואות מהכנסת (במקום מתאגידים בנקאיים). יתר על כן, נוכח ריבוי מערכות הבחירות בשנים האחרונות, נוצר מצב שבו הכנסת מסיימת את כהונתה מוקדם מהצפוי כך שהסיעות נותרות חייבות לכנסת סכומים גבוהים שאין ביכולתן להחזיר לאוצר המדינה עד לתום כהונת הכנסת, ושינויים לחוק אף איפשרו להן לקבל הלוואות נוספות למימון מערכת הבחירות הבאה. זאת ועוד, הניסיון מלמד כי הסיעות מסתמכות על המימון הממלכתי השוטף לצורך החזר הלוואות שנועדו לכיסוי גירעונות שמקורם במערכות הבחירות, וכפועל יוצא הן אינן משתמשות במימון הממלכתי השוטף למטרה שלה יועד לפי החוק, דהיינו - קיום קשר רעיוני וארגוני עם הציבור בין בחירות לבחירות.
על הסיעות שקיבלו הלוואות מאוצר המדינה לפעול להשבת חובותיהן. במסגרת הביקורת על התקופות השוטפות הבאות בכוונתי להמשיך לעקוב אחר פירעונן של ההלוואות שניטלו מהכנסת.
המבקר אנגלמן קורא למחוקק לבחון את השלכות התיקון לחוק לאור הגידול הניכר בהיקף ההלוואות שכלל הסיעות נטלו ובהתאם לקבוע את סכומי ההלוואות שסיעות רשאיות לקבל מהכנסת ואת תקופות ההחזר של ההלוואות האמורות, על מנת לוודא החזר הכספים ולעמוד בייעוד המימון הממלכתי השוטף - קיום קשר רעיוני וארגוני עם הציבור בין בחירות לבחירות.
פעילות של סיעות ורשימות ברשתות החברתיות במערכות הבחירות לכנסת
בדומה לשתי מערכות הבחירות הקודמות, גם במערכת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש בוצע מחקר שמטרתו איתור וניתוח של פעילות רשמית ולא רשמית המתקיימת ברשתות החברתיות ומשמשת לקידום של הסיעות והרשימות המתמודדות בבחירות. המחקר העלה כי לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש התקיימה פעילות תעמולתית ברשתות החברתיות עבור הסיעות והרשימות שלהלן: הליכוד, הרשימה המשותפת, ימינה, ישראל ביתנו, כחול לבן והעבודה-גשר-מרצ. במחקר הועלו אינדיקציות לכך שבוצעה פעילות תעמולתית ממומנת עבור סיעות ורשימות באמצעות רכישת חשבונות פייסבוק וטוויטר וכן באמצעות הפעלת חשבונות הנחזים להיות פיקטיביים. זאת בין היתר בהתבסס על איתור חשבונות עוקבים במדינות שונות; על הגדלת מספר העוקבים אחר חשבונות של חברי כנסת מכהנים; ועל פעילות של חשבונות רבים לקידום ולהדהוד של מסרי תעמולה דומים או זהים.
מהאמור לעיל עולה חשש כי ברשתות החברתיות מתקיים שיח רחב היקף, אשר מתיימר להיות אותנטי, העלול ליצור הטעיה של הציבור ואף להטות את דעת הקהל לטובת סיעות או נגדן, ובכך הוא עלול להשפיע על תוצאות הבחירות.
עיקרי הממצאים שהועלו במחקר הובאו לידיעת הסיעות והרשימות האמורות, והן התבקשו למסור הבהרות והסברים בעניינם. בתגובתן טענו כל הסיעות והרשימות כי במסגרת דיווחיהן למשרד מבקר המדינה הן מסרו את מלוא המידע על פעילותן ברשתות החברתיות לקראת הבחירות. כל הסיעות והרשימות טענו כי לא רכשו חשבונות מקדמי מפלגה ולא הפעילו תמורת תשלום פרופילים שלפי פעילותם נחזים להיות פיקטיביים.
בענייננו, ובהיעדר זיהוי של הגורם האחראי לפרסומים במרשתת וברשתות החברתיות שאותרו במחקר, לא היה בידי לקבוע מי היה אחראי לפרסומים, ואם מדובר בפעילות ממומנת לטובת הסיעות שלא באה לידי ביטוי בחשבונותיהן.
אין לי אלא לחזור ולהפנות לדוח קודם שבו קבעתי כלהלן:
"נוכח החשיבות של אמון הציבור בהליך הדמוקרטי ונוכח הרצון להבטיח זרימה חופשית של מידע ורעיונות בתקופת הבחירות במרחבי המרשתת ולמנוע מניפולציות והטעיה של הבוחרים, מוצע כי המחוקק יפעל להסדרה של הכללים והמגבלות החלים על פרסומי תעמולה במרשתת וברשתות החברתיות ולקביעת דרכי אכיפה בעניין, לרבות באמצעות הטלת סנקציות על מפרי הוראות החוק בנושא".
דוח השלמה - תוצאות ביקורת חשבונות הסיעות והרשימות בבחירות לכנסת ה- 21
ב-7.4.19 התקיימו הבחירות לכנסת העשרים ואחת. דוח מבקר המדינה על תוצאות ביקורת חשבונותיהם של מרבית הסיעות והרשימות שהשתתפו בבחירות נמסר ליו"ר הכנסת ב-31.10.21.
מפלגת "זהות - תנועה ישראלית יהודית" (להלן - זהות) התמודדה בבחירות לכנסת העשרים ואחת עם מפלגת "אחיעזר" (להלן - אחיעזר) במסגרת רשימת המועמדים המשותפת "זהות - תנועה ישראלית יהודית בהנהגת משה פייגלין".
סיעת זהות מסרה את דיווחיה בהתייחס לתקופת הבחירות באיחור שלא איפשר להשלים את ביצוע הביקורת על חשבונותיה ועל חשבונות סיעת אחיעזר בהתחשב בלוחות הזמנים שנקבעו למסירת דוח מבקר המדינה לגבי חשבונות הסיעות והרשימות לתקופת הבחירות לכנסת העשרים ואחת.
בימים אלה הושלמה בדיקת החשבונות של שתי הסיעות האמורות.
לגבי סיעת אחיעזר - ניתן דוח חיובי; לגבי סיעת זהות שלא ניתן בעניינה דוח חיובי, קבע מבקר המדינה כי תישלל ממנה יתרת המימון בסך 50,000 ש"ח.
הכנסות - לפי דיווחי שתי הסיעות, הכנסותיהן למימון מערכת הבחירות הסתכמו בכ-2.6 מיליון ש"ח.
סיעת זהות קיבלה תרומות בסכומים גדולים מהמותר לפי החוק, בשל חילוט ערבויות שניתנו לה בסך כ-3 מיליון ש"ח משמונה ערבים בידי הבנקים המלווים, לאחר שהתברר שאין ביכולתה של הסיעה לפרוע את ההלוואות שנטלה. כמו כן הסיעה טרם כיסתה את הגירעון שנותר לאחר הבחירות.
הוצאות - על פי דיווחי שתי הסיעות, הוצאותיהן במערכת הבחירות הסתכמו בכ-7.9 מיליון ש"ח.
בחשבונותיה של סיעת זהות נכללו הוצאות שאינן תקינות בגין תשלום שכר לשני מועמדי הסיעה בתקופת הבחירות לכנסת העשרים ואחת שלא בהתאם לקביעות קודמות של מבקר המדינה ושלא לפי החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.