המתלוננת, ניצולת שואה, בת 88, נוהגת לבקר במועדון עירוני לקשישים ברמת גן.
בתלונתה היא מציינת, שלפני מס' חודשים, במהלך הרצאה שהתקיימה במועדון, ציינה המרצה, בעקבות שיח שהתפתח בין הנוכחים, שניסיונות שביצע ד"ר יוזף מנגלה בזמן מלחה"ע השנייה תרמו למדע הרפואה.
המתלוננת יצאה נסערת מההרצאה וביקשה ממנהלת המועדון להפסיק את הרצאותיה של אותה מרצה במועדון. בעקבות זאת, המרצה התנצלה בפני המתלוננת על הפגיעה שחוותה מהדברים שנאמרו בהרצאה. אולם, המתלוננת לא קיבלה את ההתנצלות ועמדה על דרישתה להפסיק את הרצאותיה.
משלא נענתה דרישתה, נאלצה המתלוננת להדיר את רגליה מהמועדון באותם ימים בהם התקיימו הרצאותיה של אותה מרצה.
בפנייתה לנציבות, ביקשה המתלוננת את סיועה של הנציבות בהפסקת עבודתה של המרצה במועדון.
עם קבלת התלונה היא נמצאה מתאימה לגישור. לאחר קבלת הסכמת הצדדים, נערכה ישיבת גישור בה נכחו: המתלוננת, מנהלת המועדון והמרצה. במהלך המפגש קיבלה המתלוננת את התנצלותה הכנה של המרצה (דבר שלא סיפק אותה קודם לכן). בעקבות זאת, הודיעה לנו שתחזור לשמוע את הרצאותיה במועדון. בנוסף, הוחלט של שיתוף פעולה בין השתיים במתן הרצאות בנושא השואה.