המתלוננת היא אם לילדה בת ארבע וחצי הסובלת מכִּפיוֹן (אפילפסייה), שבעטיו נגרמים לה פרכוסים חוזרים ובלתי צפויים. בתלונתה טענה המתלוננת כי ביקשה מאגף השיקום במשרד הרווחה והשירותים החברתיים לשלב את בתה בצהרון הממוקם באותו מבנה שבו ממוקם גן הילדים שבו שוהה הבת עד שעות הצהריים, זאת כדי שהבת תשהה עם חבריה לגן. ואולם אף שהסייעת שמשגיחה על הילדה בגן הילדים הסכימה להשגיח עליה גם בשעות שבו פועל הצהרון, סירב אגף השיקום לבקשה וטען שהצהרון אינו רשאי לשאת באחריות הרפואית הכרוכה בשהייתה של הילדה בצהרון.
בהתאם להמלצת הנציבות קיבלה האם חוות דעת רפואית המבהירה שהילדה אינה זקוקה לליווי של אחות, וכי ליווי של הסייעת מספק לה מענה טיפולי ורפואי הולם. הנציבות הציגה את חוות הדעת הרפואית לפני הלשכה המשפטית במשרד הרווחה וביקשה כי המשרד יבחן שוב את שילובה של הילדה בצהרון. נוכח חוות הדעת הרפואית, ומאחר שבמקרה זה קיים רצף בין השעות שבהן פועל גן הילדים ובין השעות שבהן פועל הצהרון, נעתרה הלשכה המשפטית לבקשת האם והנחתה את הצהרון לשלב את הילדה, בעזרתה של הסייעת המשגיחה עליה בגן.