בוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת נערך היום דיון על דוחות הביקורת: "סיוע בדיור לזכאים", "אי מיצוי זכויות חברתיות" ו-"דירות דיור ציבורי שהושכרו שלא לזכאי דיור ציבורי" מתוך הדוחות השנתיים 65ג ו-64א של מבקר המדינה.
רוב הדירות במאגר הדיור הציבורי הן בבעלות המדינה והן מושכרות במחיר מסובסד. קהל היעד של דירות אלו הוא בדרך כלל אוכלוסייה חלשה המתקשה לעמוד בנטל הכלכלי הכרוך בקניית דירה או בשכירתה בשוק החופשי ועומדת בתנאי זכאות שקבע משרד הבינוי והשיכון.
על פי נתוני המשרד, כ-2,500 משפחות ויחידים זכאים ממתינים כיום לקבלת דיור ציבורי. רבים מהם ממתינים לדירות שנים רבות, לעתים אף יותר מעשר שנים. מאגר דירות הדיור הציבורי עמד בסוף שנת 2011 על כ-63,500 דירות; מהן כ-2,300 מושכרות לגופים ציבוריים, ובהם רשויות מקומיות, מוסדות לימוד, משרדי ממשלה, עמותות, בתי חולים וקיבוצים עירוניים. רוב הדירות יכולות לשמש למגורי זכאים, אך משמשות בפועל למגורים של דיירים מטעם השוכרים, שאינם מוכרים כזכאים - סטודנטים, אברכים, חוסים של משרד הרווחה ומורים חיילים. הדירות האחרות משמשות לצרכים קהילתיים כמו בתי כנסת, גני ילדים, מועדונים וישיבות. יתרה מכך, 240 דירות (כ-10%) מושכרות לשימושים החורגים מנוהלי המשרד למשל מגורי עובדי בית מלון ולשימושים שאינם מוגדרים "יעדים ציבוריים" למשל משרדים. מדובר בחריגה מהותית של המשרד ושל חברות האכלוס, שהתירו במשך שנים ארוכות את השכרתן של הדירות בניגוד לכללים.
בנוגע למשרד ולחברות האכלוס עלו בביקורת ליקויים חמורים הנוגעים לסדרי הניהול של השכרת דירות ממאגר הדיור הציבורי לשוכרים שאינם זכאים ולהיעדר הנחישות שלהם בעניין פינוי סרבנים שנדרשו לפנות את הדירות אף שהדירות נדרשות לטובת זכאי דיור ציבורי. ליקויים אלה מלמדים על פיקוח שאין בו די על השימושים הנעשים בנכסי המדינה שבאחריותו של משרד השיכון. בהתנהלותו זו הפר המשרד את חובתו לשמירת נכסים אלו ולניתובם לזכאי דיור ציבורי, כנאמן הציבור. בכך, הוא פוגע באוכלוסייה החלשה הנזקקת לסעדו ובאמון הציבור במוסדות השלטון וכן נפגעת החובה החוקתית להבטיח את הזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד.
לקריאת דוח הביקורת "דירות דיור ציבורי שהושכרו שלא לזכאי דיור ציבורי"
סיוע בדיור לנזקקים הזכאים לכך הוא מרכיב מהותי במימוש זכותם של האוכלוסיות החלשות בחברה לחיים בכבוד בסיסי. משרד הבינוי נותן סיוע בדיור לזכאים לו המתבטא בעיקר בהשתתפות בתשלום שכ"ד ובהקצאת דירות של הדיור ציבורי בשכ"ד מופחת. בשנת 2014 התגוררו כ-60,000 בתי אב בדיור ציבורי. נוסף להם נמצאו כ-2,570 זכאי משרד הבינוי וכ-27,000 זכאי משרד הקליטה, הממתינים לקבלה או להחלפה של דירת דיור ציבורי עוד כ-142,000 קבלו סיוע בשכ"ד. היקף הסיוע בשנת 2014 עמד על כ-1.5 מיליארד ש"ח.
בשנת 2014 היה זמן ההמתנה הממוצע של זכאי משרד הבינוי לקבלת דירה בדיור הציבורי כ-2.7 שנים; כ-250 ממתינים יותר מ-7 שנים, 19 ממתינים 15-10 שנים ו-2 ממתינים יותר מ-15 שנים. במציאות כזאת ניטעת בזכאים תקווה למימוש זכאותם, אך לנוכח היעדר מלאי דירות זמינות אין לתקווה זו כל תוחלת ממשית. אי-מימוש הזכאות לדיור ציבורי וההמתנה הארוכה ללא כל תכלית עלולים לעורר בזכאים, נוסף לפגיעה בכבודם, גם תחושת תסכול ומרמור.
נמצאו ליקויים משמעותיים בטיפול של משרד הבינוי בתחום הסיוע בדיור לנזקקים. המשרד לא קיים עבודת מטה ראויה ברוב תחומי הסיוע בדיור, וממילא לא גובשה כל מדיניות המכתיבה כיצד ומתי יינתן מענה ראוי לזכאים לסיוע בדיור. אף שמדובר במצוקה קשה במלאי זמין של דירות דיור ציבורי, משרד הבינוי אינו מנהל אותו ביעילות, לעתים עד כדי הזנחה של משאב יקר זה: יותר מ-26,000 דירות נמצאות בחזקתם של דיירים שזכאים לדירות קטנות מאלה שהם מתגוררים בהן, במקרים מסוימים מדובר בזכאים שהחזיקו בדירות כפולות ובהן דיירים מעטים, לעתים אף דייר אחד בלבד. לעומת זאת כ-1,500 זכאים גרים בצפיפות דיור. המשרד וחברות האכלוס לא נקטו פעולות להחלפת דירות הזכאים כך שיתאימו לגודל המשפחה. מאות דירות דיור ציבורי אינן מאוכלסות, חלקן במשך שנים, ורבות מהן נמצאות ביישובים במרכז הארץ ולהן ביקוש רב. משרד הבינוי לא גיבש תכנית להשבתן למצב תקין, לא בדק את התאמתן לזכאים ובמקרים נדרשים הוא לא מכר אותן בשוק החופשי כדי לרכוש במקומן דירות אחרות למאגר הדיור הציבורי. המשרד גם לא נקט פעולות כדי למנוע אי-מיצוי זכויות בסיוע לדיור למי שעשוי להיות זכאי להן, ועיקר הנפגעים הם השכבות החלשות באוכלוסייה שעבורן הסיוע הוא מרכיב מהותי המאפשר להם לממש את זכותם לחיות בכבוד.
לקריאת דוח הביקורת " סיוע בדיור לזכאים"