בנו של ניצול שואה קשיש ואלמן הגיש תלונה לנציבות תלונות הציבור על כך שעיריית בת ים סירבה לרשום את אביו כמחזיק בדירה שבה הוא מתגורר מזה שנים רבות ולתת לו הנחה בארנונה בהתאם לזכאותו לכך כאזרח וותיק וכניצול שואה.
בירור התלונה העלה כי האב מתגורר באותה דירה בבת ים משנת 1996. בתחילה התגורר בדירה עם רעייתו המנוחה שהדירה הייתה רשומה על שמה בטאבו, ולאחר פטירתה בשנת 2007 המשיך להתגורר בדירה בהתאם לחוזי שכירות עם בניה היורשים. ואולם, עיריית בת ים סירבה לרשום אותו כמחזיק בנכס ולתת לו את ההנחה המגיעה לו כמקבל קצבת זקנה וכניצול שואה בטענה שהדירה רשומה ע"ש רעייתו המנוחה, זאת אף שכבר בשנת 2013 פנה המתלונן לעירייה וביקש את ההנחה המגיעה לאביו תוך צירוף חוזי השכירות, נסח טאבו וכן אישור מהרשות לזכויות ניצולי שואה על הכרתו של אביו כניצול שואה.
בעקבות התערבותה של נציבות תלונות הציבור נרשם האב כמחזיק בדירה וניתנה לו ההנחה המגיעה לו למפרע, משנת 2008 כמקבל קצבת זקנה ומשנת 2013 כניצול שואה. נציבות תלונות הציבור העירה לעיריית בת ים על שסירבה לרשום את אביו של המתלונן כמחזיק בדירה ולתת לו את ההנחה שלה הוא זכאי כניצול שואה וכקשיש למרות המסמכים שהמציא לה.