לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
רכוש; חקירה פלילית

תקציר

רקע כללי

המשרד לביטחון הפנים (להלן - המשרד לבט"פ) ממונה על אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים במדינה באמצעות משטרת ישראל (להלן - המשטרה). תפקידי המשטרה נקבעו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, ולפיה תעסוק המשטרה במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובהבאתם לדין, בהבטחת הגנתם של אסירים, בקיום הסדר הציבורי ובביטחון הנפש והרכוש.

עבירות הרכוש מסווגות על ידי המשטרה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - הלמ"ס) לכמה קטגוריות:  (1) פריצות לבתים ולבתי עסק, גניבה מתוך רכב וגניבת רכב (להלן - עבירות פע"ר), עבירות שלדעת המשטרה הן עבירות הרכוש המשפיעות ביותר על תחושת הביטחון האישי של האזרח; 

(2) גניבת אופניים, חלקי רכב, טלפונים סלולריים, ארנקים, וחפצים אחרים (להלן - עבירות גניבה);  (3) החזקת רכוש גנוב, קבלת רכוש גנוב וסחר בו, הצתה, כייסות, שוד וכד' (להלן - עבירות רכוש אחרות).

מנתוני המשטרה עולה כי יותר מ-40% מהתיקים הפליליים שפתחה המשטרה בשנים 2015 - 2017 הם תיקי עבירות רכוש. בשנת 2015 פתחה המשטרה כ-341 אלף תיקי חקירה ובכל אחת מהשנים 2016 ו-2017 כ-330 אלף תיקים. בשנת 2015 אמד המשרד לבט"פ את הנזק הכלכלי שנגרם למשק כתוצאה מעבירות רכוש בכארבעה מיליארד שקלים. 

פעולות הביקורת

בחודשים אפריל - ספטמבר 2018 בדק משרד מבקר המדינה את טיפול המשטרה בעבירות רכוש. הבדיקה התמקדה בין היתר בנושאים אלה: היקף תופעת עבירות הרכוש ושיעור הדיווח עליהן למשטרה; הפעילות הרגולטורית של המשרד לבט"פ בתחום זה; טיפול המשטרה בתיקי החקירה של עבירות רכוש ומיצוי החקירות. הבדיקה נעשתה במשרד לבט"פ, במשטרה - באגף החקירות והמודיעין (להלן - אח"ם), באגף השיטור ובתחנות המשטרה בחיפה, בלב תל אביב, במרחב איילון, בראשון לציון ובבאר שבע.

הליקויים העיקריים

בחינת ממצאי סקר ביטחון אישי

הממצאים של סקרי ביטחון אישי שמבצעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהזמנת המשרד לבט"פ מלמדים כי בשנים האחרונות מסתמנת מגמה לפיה חלה ירידה בהיקף עבירות הרכוש. ואולם נמצא כי בד בבד עם מגמה זו קיימת תופעה נוספת - מרבית מנפגעי עבירות הרכוש כלל אינם מדווחים למשטרה על ביצוע עבירות הרכוש; כמו כן, רבים מאלו שכן דיווחו על כך למשטרה אינם שבעי רצון מטיפולה של המשטרה. בשני תחומים אלו - שיעורי הדיווח ורמת שביעות הרצון - לא חל שיפור ממשי בשנים האחרונות.  

נמצא כי המשטרה לא דנה בממצאי סקרי הביטחון האישי ולא ניתחה את ממצאיהם. דיון וניתוח הנתונים הסטטיסטיים נדרש שכן לא ניתן על סמך מכלול הנתונים - הירידה בהיקף עבירות הרכוש למול העדר הדיווח של נפגעי העבירות - לקבל תמונה ברורה על היקף העבירות ועל יעילות פעולות המשטרה בתחום זה. כמו כן, המשטרה לא בדקה את הפערים שבין ממצאים אלו לבין ממצאים העולים מסקרים שביצעה בעצמה. גם המשרד לבט"פ שהזמין את סקר הביטחון האישי כדי שממצאיו ישמשו כלי תכנוני מרכזי לקביעת מדיניותו, לא דן עם המשטרה בממצאיו. 

הטיפול המשטרתי בעבירות רכוש

מיגור הפשע מושג בין היתר על ידי חיזוק ההרתעה והגדלת סיכויי ההיתפסות של העבריין. מהנתונים עולה כי הרוב המוחלט של התיקים נסגר. במרבית החקירות של עבירות הרכוש המשטרה אינה מצליחה לבסס ראיות שיביאו לידי הגשת כתב אישום. רק באחד מכל 15 תיקי חקירה (6.5%) מוגש כתב אישום. מכאן שלמעשה המשטרה אינה משיגה הרתעה שתביא לצמצום המקרים של עבירה על החוק ופגיעה באזרח. 

מרבית תיקי החקירות של עבירות רכוש נסגרים בעילת עבריין לא נודע (להלן - על"ן) בתוך שבוע ימים מיום פתיחתם - כשליש מהם נסגרים בתוך יומיים בלבד. מדובר בתוצאה המחייבת פעולות הערכה ותיקון ממשיות שיבטיחו מיצוי של כל מערכי החקירה העומדים לרשות המשטרה.

מיצוי החקירות של עבירות רכוש

משרד מבקר המדינה ערך בדיקה אקראית לבחינת טיפול המשטרה בתיקי חקירות בשל עבירות רכוש (להלן - הבדיקה). הבדיקה נערכה בחמש תחנות משטרה (לב תל אביב ומרחב איילון במחוז תל אביב, בתחנת חיפה במחוז חוף, בתחנת ראשון לציון במחוז מרכז ובתחנת באר שבע במחוז הדרומי) וכללה 149 תיקי חקירה שנסגרו בעילת על"ן. להלן הממצאים:

1. למרות המשקל הרב של עבירות הרכוש מכלל העבירות, לא קבעה המשטרה נהלים ופקודות בנוגע לאופן הטיפול הנדרש בעבירות הרכוש השונות לרבות קריטריונים ותבחינים להפעלת אמצעי החקירה הקיימים במשטרה בתיקים אלה.

2. המשטרה לא הקפידה לתעד בתיק החקירה הממוחשב את המאפיינים הייחודיים של רכוש גנוב, הדבר מצמצם את יכולתה לזהותו מבין כל פריטי הרכוש שתפסה, לאתר את בעליו החוקיים ולקשור חשוד לעבירת הגניבה. 

3. המשטרה סגרה תיקי חקירה בעילת על"ן בלי שפעלה לאתר ראיות דיגיטליות ויזואליות ולבדוק אותם באמצעים טכנולוגיים שברשותה.

4. המשטרה סגרה בעילת על"ן תיקים של גניבת טלפונים סלולריים בלי שפעלה לקבל נתוני תקשורת כדי לאתרם וכדי להשיג ראיות נגד העבריינים. 

5. בתיקי חקירה שנפתחו בשל גניבת כרטיסי אשראי לא גבתה המשטרה מהמתלונן את פרטי הכרטיס ולא בדקה אם נעשה בו שימוש.

6. המשטרה אינה ממצה את כל שלבי החקירה הפורנזית לפני שהיא סוגרת תיקי חקירת עבירות רכוש בעילת על"ן, ואף אין ביכולה לתת מענה לכל הבדיקות הפורנזיות הנדרשות בתיקי החקירה האלו. 

מנתוני המשטרה עולה כי קיימת אי-התאמה בין ההיקף המצומצם של הידיעות המודיעיניות הקשורות בעבירות רכוש שנאספות בידי מערך המודיעין, ובין מספרם הרב של תיקי החקירות בשל עבירות אלה מכלל התיקים שבטיפול המשטרה.

לפי נתוני המשטרה, סיירי המשטרה איחרו להגיע לכ-28% מהאירועים הקשורים בעבירות רכוש. איחור בהגעה לזירה עלול לפגוע בסיכויים ללכידת העבריין.

אגף חקירות ומודיעין לא קיים דיון מעמיק בהמלצותיה של מחלקת מחקר מודיעין שיישומן מצריך שיתוף פעולה עם גורמי חוץ, שהיה עשוי לסייע לו לצמצם את אירועי עבריינות הרכוש. 

ההמלצות העיקריות

על המשרד לבט"פ והמשטרה לבחון ולנתח את ממצאיו של סקר הביטחון האישי ואת המסקנות העולות מהם ולפעול הן להגדלת שיעורי הדיווח על עבירות והן לשיפור בדרכי הטיפול בעבירות המדווחות. פעולות כאלו יסייעו בהגברת אמון הציבור ביכולתה של המשטרה לטפל בתחום זה. 

תמונת המצב העולה מנתוני המשטרה מעידה כי מרבית התיקים נסגרו בתוך פרק זמן קצר בעילת על"ן. אף אם מאפייני העבירות הללו מקשים לעיתים על מיצוי החקירה, הרי שמדובר בתוצאה המחייבת פעולות הערכה ותיקון ממשיות שיבטיחו מיצוי של כל מערכי החקירה העומדים לרשות המשטרה. 

על המשטרה לגבש בנהלים ובפקודות את אופן הטיפול בחקירות של עבירות הרכוש.

לפני שהמשטרה סוגרת תיק של חקירת עבירת רכוש בעילת על"ן עליה למצות את השימוש בכלים ובאמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותה; למצות את החקירה בתיקים שבהם מעורב טלפון סלולרי ולהחזירו לבעליו; להפעיל את סמכותה לקבלת מידע מחברות האשראי על השימוש בכרטיסים הגנובים ולהקפיד למקסם את יכולתה הפורנזית.

על המשטרה לבחון את הדרכים שיאפשרו לה להגדיל את היקף החשיפה המודיעינית הקשורה לעבירות הרכוש, כדי לשפר את סיכוייה למצות את החקירה ולהביא את העבריינים לדין.

על המשטרה להמשיך לפעול לכך שסיירי המשטרה יגיעו לאירועים בתוך זמן ההגעה המרבי שקבעה.

על המשטרה לבחון את ההמלצות שהעלתה מחלקת מחקר מודיעין בסקירותיה ואת יישומן.

סיכום

עבריינות רכוש היא אחד הגורמים העיקריים לפגיעה בביטחון האישי. ממצאי הביקורת מעלים כי המשטרה אינה נותנת מענה הולם לטיפול בעבירות אלה ואינה מצליחה ליצור הרתעה כלפי העבריינים. כשליש מתיקי החקירות של עבירות הרכוש שמנהלת המשטרה נסגרים בתוך יום או יומיים ממועד הגשת התלונה בעילת עבריין לא נודע, והסיכוי שעבריין רכוש ייתפס בידי המשטרה ויוגש נגדו כתב אישום הוא נמוך. רבים מהאזרחים נפגעי עבירות הרכוש אינם מדווחים למשטרה, בין היתר בשל חוסר האמון שלהם ביכולתה לטפל בתלונתם. 

תפקידה של המשטרה הוא לעסוק במניעת עבירות ובפענוחן ובתפיסת עבריינים והבאתם לדין. לפיכך נודעת חשיבות למיצוים של כל אמצעי החקירה העומדים לרשותה. דוח זה מצביע על כך שיכולתה של המשטרה לפענח עבירות רכוש מוגבלת וכי היא אינה ממצה את כל הכלים העומדים לרשותה. 

תחושת הביטחון האישי מושתתת במידה רבה על האופן שבו תופסים האזרחים את היכולת של המשטרה ורשויות המדינה לאכוף את החוק. המשטרה בתיאום עם המשרד לבט"פ נדרשת לבצע בחינה מערכתית של דרך הטיפול בעבירות רכוש, לגבש מתווה פעולה סדור וליישם אותו, כדי שיביא לידי שיפור ההרתעה והאכיפה ולהגברת אמון הציבור ביכולתה לטפל בעבירות אלה.