לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
מסחר מקוון; מגזר חרדי; אכיפה; מגזר ערבי; הגנת הפרטיות; מע"מ

רקע

​הביקורת הקודמת: מבקר המדינה, דוח שנתי 69א (2018), "התמודדות הממשלה עם הגידול במסחר המקוון", עמ' 209. 

הכלכלה הדיגיטלית היא תופעה המעוררת בשנים האחרונות עניין רב בהיבטי הצרכנות, התחרות והפרטיות, והיא נמצאת על סדר יומן של רשויות רבות בעולם, בין היתר לאור העלייה בכוחן של ענקיות המרשתת (אינטרנט), הרשתות החברתיות והפלטפורמות הדיגיטליות. מ-2017 עד 2020 עלה שיעור הפדיון הממוצע השנתי בעולם למשתמש, במסחר המקוון, בכ-1% בשנה, וב-2021 היה גובהו כ-1,000 דולר. ב-2025 הוא צפוי לעמוד על כ-1,174 דולר. הפדיון הממוצע השנתי במסחר המקוון למשתמש בישראל צפוי לעלות מכ-1,101 דולר ב-2017 לכ-2,311 דולר ב-2025. שיעור השימוש ברכישה מקוונת, שעמד על כ-28% ב-2017, עלה ב-2020 לכ-45%. בשנת 2022 בוטל הפטור ממע"ם על יבוא אישי במדינות האיחוד האירופי ובאוסטרליה. בארה"ב הפטור ממע"ם ומכס עומד על 800 דולר. בישראל, משלוח המכיל סחורות שערכן הכולל עד 75 דולר פטור לחלוטין ממיסי יבוא, ובסכומים גבוהים יותר המיסוי מדורג.

לכלכלה הדיגיטלית השלכות חשובות לנוכח התמורות הגדולות שהתרחשו בעולמות המסחר והצרכנות, בשירותים דיגיטליים, במנועי חיפוש, ברשתות חברתיות, בשירותי ענן ועוד, ולנוכח איסוף המידע על הרגלי צריכה והעדפות של צרכנים. כל אלה מציבים אתגרים לאומיים וגלובליים ניכרים, המחייבים בחינה מחודשת של האסדרה הקיימת, וכן פיתוח ושילוב של כלים מתקדמים לניתוח ואכיפה.

בשנת 2018 פרסם משרד מבקר המדינה דוח בנושא התמודדות הממשלה עם הגידול במסחר המקוון (להלן - הדוח הקודם) . הדוח העלה ליקויים בהתמודדות הממשלה עם נושא זה, ובהם: הרשויות המוסמכות טרם השלימו שינויי אסדרה הנוגעים ליבוא אישי ולחוקיות היבוא, וצו יבוא אישי לא תוקן באופן שיקל יבוא מסוג זה; לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים לא היה פתרון טכנולוגי המאפשר שליפה אוטומטית של נתונים על סעיפי החוק שבגינם נקבעו הפרות בתיקי האכיפה ועל היקף השימוש שלה בסמכותה להטיל קנס כספי על המפירים; ומשרד החינוך לא לימד בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים תוכניות לחינוך פיננסי ולצרכנות נבונה במרשתת. 

דוח זה עוקב אחר תיקון הליקויים שעלו בדוח הקודם. 


נתוני מפתח

  • 5 מיליארד ש"ח

    ההכנסות מהמסחר המקוון בישראל ב-2020

  • 12 מיליארד ש״ח

    תחזית ההכנסות מהמסחר המקוון בישראל ב-2025

  • 53%

    שיעור העסקים בישראל שרשמו גידול מתון (עד 25%) בהיקף הפעילות במסחר מקוון בעקבות מגפת הקורונה

  • 59%

    שיעור הצרכנים שסבלו מעוולות בעסקאות במרשתת בתחום המזון, מבין הקונים בתחום (כפי שעלה בסקר משרד מבקר המדינה)

  • 35%

    השיעור הממוצע של הצרכנים שסבלו מעוולות, מבין הקונים בכל התחומים (כפי שעלה בסקר משרד מבקר המדינה)

  • 107

    הליכי האכיפה המינהליים שביצעה הרשות להגנת הפרטיות ב-2020 כנגד מפירי הוראות החוק

  • 50%

    שיעור בני ה-16 - 18 שקונים במרשתת יותר מפעם בחודש

  • 36%

    שיעור העסקים הקטנים והבינוניים שהמסחר המקוון היה יותר מ-50% מסך המחזור שלהם ב-2021

פעולות הביקורת

​בחודשים אוגוסט 2021 - דצמבר 2021 (להלן - מועד סיום הביקורת) ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב ובה נבדקו הפעולות שנקטו משרדי ממשלה שונים לתיקון הליקויים שעלו בדוח הקודם ומידת השיפור שחלה לאחר התיקון. ביקורת המעקב נעשתה בעיקר ביחידת הממונה על חוקיות היבוא, בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים (להלן - הסוכנות לעסקים קטנים) ובאגף הבכיר להכשרה מקצועית ולפיתוח ההון האנושי שבמשרד הכלכלה והתעשייה (להלן - משרד הכלכלה). בדיקות השלמה נעשו במשרד המשפטים, בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וברשות להגנת הפרטיות שבמשרד המשפטים (הרשות להגנת הפרטיות), במזכירות הפדגוגית במשרד החינוך (להלן - משרד החינוך), במועצה הישראלית לצרכנות, ברשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים שבמשרד לשוויון חברתי, במינהל התכנון במשרד הפנים, ברשות התחרות, במינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן - משרד התחבורה), במשרד הבריאות, במשרד התקשורת, במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגייה והמים (להלן - משרד האנרגיה), במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן - משרד החקלאות), במכון היצוא הישראלי (להלן - מכון היצוא), ובעיריות באר שבע, ראשון לציון, כפר סבא ואשדוד. ביקורת המעקב הורחבה לבדיקת חוזים אחידים והנגשת מסחר מקוון למגזר החרדי. במסגרת הליכי הביקורת, משרד מבקר המדינה ביצע סקר שיתוף ציבור במרשתת בנושא "סוגיות בצרכנות".  


תמונת מצב העולה מן הביקורת

  • dislike
    שיעור קוראי תנאי השימוש והעוולות בקרב צרכנים במסחר מקוון - בהתאם לממצאי סקר מבקר המדינה מדצמבר 2021 92% ממשתתפי הסקר מבצעים רכישות במרשתת, ו-56% מהמשתתפים אינם קוראים את תנאי השימוש באתר הקנייה. שיעור הצרכנים הרוכשים ביגוד והנעלה במרשתת עומד על 58%...
  • dislike
    מסחר מקוון במגזר החרדי - עלה כי נכון לשנת 2020 רק כרבע מהאוכלוסייה החרדית הבוגרת מבצעת רכישות מקוונות, לעומת יותר ממחצית משאר האוכלוסייה וכן נמצאו חסמים בכישורי האוריינות הדיגיטלית בקרב אוכלוסייה זו.
  • dislike
    בחינת חוזים אחידים של אתרי הסחר המקוון ע"י משרד המשפטים - עלה כי משרד המשפטים פועל באמצעות הגשת התייצבויות של היועץ המשפטי לממשלה והגשת התנגדויות להסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות רלוונטיות. עם זאת אין הוא פועל לבדיקת חוזים אחידים-תקנונים של אתרי הסחר המקו...
  • dislike
    היקף הליכי אכיפה על ידי הרשות להגנת הפרטיות - עלה כי ב-2020 מחד גיסא חלה עלייה של 22% בפתיחת תיקי הליכי אכיפה מינהליים מ-88 תיקים ב-2019 ל-107 תיקים ב-2020 על ידי הרשות להגנת הפרטיות, ומאידך גיסא חלה ירידה של 40% בהשלמת הטיפול בהליכי אכיפה מ-58 תיקים ב...
  • dislike
    תוכניות לחינוך פיננסי במשרד החינוך - בביקורת הקודמת נמצא כי כל התוכניות לחינוך פיננסי, אינן עוסקות בנושא צרכנות נבונה במרשתת. בביקורת הנוכחית נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה: עלה מדוח הרגלי קניה (יוני 2019) כי בגילי 16 - 18 ישנה מעורבות הורית בולטת בתש...
  • dislike
    אזרחים ותיקים - בביקורת הקודמת נמצא כי סדנאות הסברה בנושא "צרכנות נבונה" אינן שמות דגש על נושא צרכנות נבונה במרשתת. בביקורת הנוכחית נמצא כי הליקוי לא תוקן: סך המודרכים במסגרת תכנית ישראל דיגיטלית בשנים 2018 - 2021 שהם אזרחים ותיקים עמד על כ-8,400 בתחום...
  • dislike
    עסקים קטנים במגזר הערבי - בדוח הקודם נמצא כי אין גוף פרטי או ממשלתי המחזיק בנתונים על מספר העסקים הקטנים מהמגזר הערבי המוכרים במרשתת. גם הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים שבמשרד לשוויון חברתי אינה מחזיקה במידע כזה, ואין היא מקיימת מחקרים לאיתור הקשיי...
  • dislike
    איסוף נתונים על הפעילות בתחום המסחר המקוון ע"י רשויות מקומיות - בדוח הקודם הומלץ כי הרשויות המקומיות יתנו דעתם על השינוי בתמהיל הצריכה ועל השפעתו על מרכזי המסחר הקיימים והעתידיים במרחב הפיזי, ובעקבות זאת יבחנו את הצורך בגיבוש קווים מנחים לתכנון אזורי מ...
  • like
    צו יבוא אישי - בדוח הקודם נמצא כי משרדי הכלכלה והאוצר טרם השלימו את הקמת המערכת הממוחשבת ליבוא אישי, הרשויות המוסמכות עדיין לא השלימו את שינויי האסדרה הנוגעים ליבוא אישי ולחוקיות היבוא, וצו יבוא אישי התשע"ט-2018 (להלן- צו יבוא אישי) לא תוקן באופן שיאפש...
  • like
    חוקיות היבוא - בדוח הקודם נמצא כי חלק מהרשויות המוסמכות טרם החלו להתאים את יבוא המוצרים שבאחריותן לכלל היבוא האישי, ולצמצם את מספר המוצרים שיש להמציא עבור יבואם אישורים על עמידה בדרישות חוקיות היבוא. עוד נמצא כי חלק מהשינויים דורשים התאמות בחקיקה ובנהל...

עיקרי המלצות הביקורת

  • [alt]
    על משרד הכלכלה ומשרד האוצר, המובילים את המאבק ביוקר המחייה, בהתייעצות עם רשות התחרות, לבחון את הגדלת הפטור ממיסים ביבוא האישי ככלי נוסף להפחתת יוקר המחיה, ואף לשקול הגדלת הפטור ממס לגבי מוצרים ותחומים ומוצרים שבהם קיימים כשל שוק או ניצול לרעה וגביית מח...
  • [alt]
    על משרד המשפטים לפעול באופן יזום לבדיקת חוזים אחידים-תקנונים של אתרי מסחר מקוון ולפעול להשלים את בחינת עדכונו של חוק הגנת הפרטיות לצורך מתן מענה להתפתחויות הטכנולוגיות והמסחריות, לגידול במסחר המקוון ולכל ההשלכות הנובעות מכך על הגנה על פרטיות הצרכנים.
  • [alt]
    על הרשות להגנת הפרטיות לבחן את ההלימה בין היקף האכיפה המבוצע על ידה, למול היקפי הסחר המקוון. מומלץ לגבש תכנית אכיפה יזומה ולעודד את הציבור לפנות לרשות בכל מקרה בהם הציבור חש כי נעשה שימוש במידע שנמסר על ידו שלא למטרה שלשמה הוא נמסר.
  • [alt]
    על המשרד לשוויון חברתי והמועצה הישראלית לצרכנות למפות את הצרכים והחסמים של אוכלוסיית האזרחים הוותיקים ולגבש עבורה תוכנית ייעודית לנושא הצרכנות במרשתת.
  • [alt]
    מומלץ כי משרד הכלכלה והרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי יבחנו דרכים להנגיש את התכנים בנושא מסחר מקוון לציבור החרדי, בהתחשב בצרכיו. גידול בשימוש במרשתת במגזר זה יכול לתרום לגידול הפריון והפדיון במשק.

סיכום

בשנים האחרונות צמח השוק הקמעונאי המקוון בישראל בשיעור שנתי של כ-33%, ומעריכים שב-2025 יגיע ל-12 מיליארד דולר. המסחר המקוון - יבוא אישי מחו"ל ורכישות מספקים מקומיים - מאפשר לצרכנים גישה לשווקים חדשים ולמגוון כמעט בלתי מוגבל של טובין במחירים שונים. במשק בישראל, המתאפיין בריכוזיות על-ענפית יתרה בהשוואה לשווקים אחרים, היבוא האישי הוא ערוץ להגברת התחרות ולהפחתת יוקר המחיה. לצד זאת הגידול במסחר המקוון מציב אתגרים לאומיים וגלובליים המחייבים בחינה מתמדת של האסדרה הקיימת, כדי להביא לשגשוג המשק כולו. 

ביקורת המעקב העלתה כי חלק מהליקויים שנמצאו בדוח הקודם תוקנו; על משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים להשלים את תיקון הליקויים ויישום ההמלצות מהדוח הקודם. לנוכח גל עליות המחירים במשק והעלייה ביוקר המחיה בישראל, מומלץ כי משרד הכלכלה ומשרד האוצר, המובילים את המאבק ביוקר המחיה, בהתייעצות עם רשות התחרות, יבחנו את השימוש בפטור ממיסים ביבוא האישי ככלי נוסף במאבק, תוך איזון הצורך להגן על חלקים מסוימים במגזר הקמעונאי. בכלל זאת מומלץ אף לשקול הגדלת הפטור ממס לגבי מוצרים ותחומים שבהם קיימים כשל שוק או ניצול לרעה וגביית מחיר מופרז של מונופולים או יבואנים בלעדיים בעלי כוח שוק משמעותי.