החוסן הפיננסי של הרשויות המקומיות

​בשנת 2018 היו בישראל 255 רשויות מקומיות. הרשויות המקומיות הן גופים דמוקרטיים נבחרים הנתונים לפיקוח של השלטון המרכזי בתחומים רבים. הרשויות המקומיות מעניקות לתושביהן שירותים ממלכתיים, כגון חינוך, רווחה וקליטת עלייה, ושירותים מקומיים, כגון ניקיון ותברואה, פיקוח עירוני ותכנון. החוסן הפיננסי של הרשויות נדרש כדי שיהיה ביכולתן להעניק לתושביהן שירותים ברמה נאותה והוא מבטיח כי תישמר האוטונומיה של הרשויות וחופש הפעולה שלהן בהתאם לסמכויותיהן, שכן בנסיבות של ערעור החוסן הפיננסי ומשבר כספי יש למשרד הפנים סמכויות נרחבות להתערב בניהולן השוטף.

​בחודשים אפריל עד דצמבר 2020 בדק משרד מבקר המדינה את החוסן הפיננסי של הרשויות המקומיות בישראל באמצעות ניתוח מאגר נתונים כספיים של כלל הרשויות המקומיות שיש במשרד הפנים. הבדיקה התייחסה לנתוני השנים 2008 - 2018, ומטרתה לעמוד על מגמות השינוי של כמה תבחינים ומדדים פיננסיים, כמו שיעור ההכנסות העצמיות, שיעור הגירעון השוטף ושיעור הגבייה. עוד בדק משרד מבקר המדינה את המבנה הפיננסי של הרשויות המקומיות, את יכולתן להתמודד עם שינויים כספיים ואת הדיווח לציבור בנושאים פיננסיים. הביקורת נערכה במשרד הפנים, והשלמות מידע נעשו במשרד האוצר ובשתי רשויות מקומיות.

בעשור שנבדק חל שיפור ניכר בשורה של מדדים פיננסיים המשקפים חוסן פיננסי של הרשויות המקומיות. לצד זאת, ל-80% מהרשויות אין אפשרות לממן בעצמן את הוצאותיהן והן נזקקות למענק איזון. כמו כן, חלה ירידה בשיעור ההכנסות העצמיות, ואולם הדבר נובע בעיקרו מגידול בהכנסות ממקורות ממשלתיים בגין שירותים ממלכתיים.

בדוח נמצאו פערים גדולים במשאבים שיש לרשויות המקומיות וביכולתן לספק שירותים לתושביהן. כמו כן, בשיטות המימון של הרשויות טמונים סיכונים וחסרים כלים שיסייעו לרשויות המקומיות להתמודד עם איומים על חוסנן. האתגר העומד אפוא בפני משרד הפנים והרשויות המקומיות בישראל עם כניסתנו לעשור השלישי של המאה העשרים ואחת הוא לצמצם את הפערים בין הרשויות, לבחון את שיעור ההכנסות העצמיות שלהן, לגוון את מקורות ההכנסה שלהן ולפעול להתייעלות ולשיפור בחוסנן הפיננסי לצד טיוב השירות לתושבים.