לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
ביציות; קריטריונים; קופות חולים; בתי חולים; היעדר מידע

תקציר

​הפריה חוץ-גופית IVF - In Vitro Fertilization)) היא הפריית ביצית על ידי זרע מחוץ לגוף ולאחר מכן העברת העובר אל הרחם במטרה שייקלט בו ויתפתח היריון. הפריה חוץ-גופית היא אחד מהאמצעים לטיפול בבעיות אי-פריון, וטיפולי הפריה חוץ-גופית קיימים בישראל מתחילת שנות השמונים של המאה העשרים. מחזור של טיפול הפריה חוץ-גופית מורכב משלב א', שבו נבדקת האישה ונעשים בה טיפולים, ומשלב ב', שבו שואב הרופא ביציות מהאישה בהרדמה מלאה או חלקית. אמבריולוגים  מפרים את הביציות, והרופא מחזיר את הביציות המופרות לרחם האישה.

ב-1987 פורסמו תקנות בריאות העם (הפריה חוץ-גופית), התשמ"ז-1987 (להלן - תקנות בריאות העם). התקנות מסדירות את נושא ההפריה החוץ-גופית. סעיף 6ד לתוספת השנייה של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן - החוק), קובע כי בסל שירותי הבריאות (להלן - הסל) ייכללו טיפולי הפריה חוץ-גופית לצורך לידת ילד ראשון ושני, כל עוד לבני הזוג אין שני ילדים מהנישואין הנוכחיים , בלא הגבלה של מספר מחזורי הטיפול שתוכל המטופלת לעבור; נוסף על כך, שירותי הבריאות הנוספים (להלן - שב"ן) שנותנות כל קופות החולים וכן ביטוחי בריאות פרטיים - מאפשרים טיפולי הפריה חוץ-גופית גם לצורך לידת ילד שלישי ומעלה. לפי כללי משרד הבריאות, הטיפול ניתן לנשים עד גיל 45.

בזמן שנחקק החוק היה מספר מחזורי הטיפול שבוצעו בישראל קטן, אולם עם השנים חלה במספרם עלייה ניכרת. כך למשל ביצעו היחידות להפריה חוץ-גופית בארץ (להלן גם - היחידות) בשנת 2010 34,538 מחזורי טיפול, לעומת 18,011 בשנת 2000 (גידול של כ-92%). כיום מספר מחזורי הטיפול למיליון נפש בישראל הוא הגבוה בעולם ונמצא בעלייה מתמדת, ויש נשים המבצעות 20 מחזורי טיפול ואף יותר - לעתים רבות ללא הצלחה. עלותו של מחזור טיפול נאמדת בכ-12,000-15,000 ש"ח, וההוצאה הלאומית הכוללת על טיפולי הפריה חוץ-גופית נאמדת בכחצי מיליארד ש"ח בשנה, והיא צפויה אף לעלות.

בבתי החולים הכלליים בישראל פועלות 24 יחידות להפריה חוץ-גופית: תשע מהן בבעלות ממשלתית, שש בבעלות שירותי בריאות כללית (להלן - הכללית), חמש יחידות הן ציבוריות, וארבע יחידות הן פרטיות.

פעולות הביקורת

בחודשים מרץ-יולי 2012 בדק משרד מבקר המדינה מגוון סוגיות מרכזיות הנוגעות להפריה חוץ-גופית, ובכלל זה הבקרה של משרד הבריאות על היחידות; מספר היחידות ופיזורן בארץ; קיומו של מסד נתונים לאומי המרכז את הנתונים הקשורים לטיפולי הפריה חוץ-גופית; הקריטריונים לזכאות לטיפולי הפריה חוץ-גופית; טיפול משרד הבריאות בסוגיית אחסנתן של ביציות מופרות מוקפאות; תקני כוח אדם של היחידות להפריה חוץ-גופית; ותנאי מיזוג האוויר במעבדות היחידות. דוח הביקורת מציג כמה סוגיות ערכיות-חברתיות-כלכליות בעלות משקל ובהן גיל הזכאות להפריה חוץ גופית ומספר מחזורי הטיפול המותר. הדוח בא להדגיש כי סוגיות אלה דורשות דיון. בביקורת לא נבדקה סוגיית הטיפול בבעיות פוריות של הגבר אף שקיים חשש שלחץ של מטופלים יביא להפנייתה של האישה לטיפולי הפריה חוץ-גופית עוד לפני שמוצו כל האפשרויות לטיפול בגבר, הבדיקה נעשתה במשרד הבריאות (להלן גם - המשרד), ביחידות להפריה חוץ-גופית בבתי החולים הממשלתיים ובבתי החולים של הכללית, וכן בארבע קופות החולים: הכללית, מכבי שירותי בריאות (להלן - מכבי), קופת חולים מאוחדת (להלן - מאוחדת) ולאומית שירותי בריאות (להלן - לאומית). בירורים נעשו גם באיל"ה - האגודה הישראלית לחקר הפוריות  ובמועצה הלאומית  לרפואת נשים, נאונטולוגיה  וגנטיקה (להלן - המועצה הלאומית לרפואת נשים).

עיקרי הממצאים

הגיל המרבי לטיפולי הפריה חוץ-גופית

הפריה חוץ-גופית היא הליך רפואי הכרוך בסיכונים בריאותיים. על פי נתונים שמסרו 15 יחידות להפריה חוץ-גופית למשרד מבקר המדינה, רובם המכריע של מחזורי טיפול בהפריה חוץ-גופית הנעשים בנשים בנות 43-45 אינם מביאים ללידת ילד חי. במאי 2005 המליצה המועצה הלאומית לרפואת נשים להוריד את הגיל המרבי לטיפולי הפריה חוץ-גופית ל-44 שנים. ואולם לא נמצא כי משרד הבריאות דן בהמלצות המועצה עד מועד סיום הביקורת, יולי 2012, כשבע שנים מאז הוגשו. יצוין כי לאמור בהמלצות יש משמעויות ניכרות הן בתחום הבריאותי, בנוגע למטופלות, והן בתחום הכלכלי, בנוגע להוצאה הלאומית לבריאות.

קביעת המספר הרצוי של מחזורי הטיפול

בכל מדינות העולם יש הגבלה על מספר מחזורי הטיפול שאישה זכאית למימון ציבורי עבורם. היות שבישראל אין הגבלה על מספר המחזורים, יש מטופלות העוברות 15-20 מחזורים ואף יותר במימון סל שירותי הבריאות, אף שהסיכוי להרות פוחת לאחר מחזורים מעטים. בשנת 1997 המליץ האיגוד הארצי למיילדות וגינקולוגיה למשרד הבריאות להגביל את מספר מחזורי הטיפול, אולם עד מועד סיום הביקורת ביולי 2012 לא דן משרד הבריאות בנושא. להיעדר ההגבלה על מספר המחזורים יש מחיר בריאותי וכלכלי.

היעדר מידע

מסד נתונים לאומי: היחידות להפריה חוץ-גופית מדווחות פעם בשנה למשרד הבריאות על פעילותן. הדיווח נעשה בקצרה ובדיעבד, ועל כן יש חשש שהנתונים הנמסרים בו אינם מדויקים. כמו כן, הדיווח הוא לפי מחזורי טיפול ולא לפי מטופלות, ולכן לא ניתן לדעת אם אישה עברה בשנה אחת או בכמה שנים מחזור טיפול אחד או יותר, לא ניתן לדעת את גיל האישה, לא ניתן לדעת אילו מחזורי טיפול שעברה הסתיימו בלידת ילד חי ועוד. עוד הועלה כי מבין 15 היחידות שאליהן פנה משרד מבקר המדינה רק חמש יחידות ממוחשבות במלואן.

היעדר מסד נתונים לאומי מקוון אינו מאפשר למשרד הבריאות לבצע בקרה נאותה על הישגי היחידות להפריה חוץ-גופית ולקבוע מדיניות לאומית, בין השאר לגבי מספר מחזורי הטיפול האפקטיביים, ומספר היחידות הנדרש. כמו כן, היעדר מסד נתונים אינו מאפשר לקופות החולים לדעת כמה מחזורי טיפול עברה המבוטחת בקופות אחרות, על מנת לתת לה טיפול רפואי נאות.

2. היעדר מידע בקופות החולים על אודות המטופלות: בכללית ובלאומית אין מידע מלא על אודות המטופלות שלהן. אף על פי שמדובר בפעילות כלכלית בהיקפים ניכרים, לא מסרה לאומית נתונים המאפשרים לחשב את עלות הטיפול בגילים השונים עד ללידת ילד, וכן הכללית לא מסרה נתונים המאפשרים לבדוק כמה מטופלות עברו יותר מעשרה מחזורי טיפול במסגרת שב"ן "כללית מושלם", ומה הייתה עלות הטיפול בגילים השונים עד ללידת ילד.

3. היעדר מידע בדבר היקף הטיפולים והיקף ההוצאות: למשרד אין נתונים בדבר כמות הטיפולים שביצעו בתי החולים הממשלתיים, של הכללית, הציבוריים האחרים וכן הפרטיים, להולדת ילד ראשון ושני - טיפולים שניתנים במסגרת סל הבריאות, טיפולים שבוצעו במסגרת השב"ן להולדת ילד ראשון ושני וכן על אודות כמות הטיפולים שבוצעו מעבר לזכאות סל הבריאות (בשב"ן ובביטוחי הבריאות הפרטיים - לילד שלישי ומעלה) פעילות שכרוכה גם בהוצאה פרטית משמעותית.

טיפולי הפריה חוץ-גופית בבתי חולים פרטיים וטיפולי הפריה בבתי חולים ציבוריים

1. התפלגות הפעילות בין הטיפולים בבתי החולים הפרטיים ובין הטיפולים בבתי החולים הציבוריים: מנתוני משרד הבריאות עולה כי מכ-35,000 מחזורי טיפול שבוצעו בשנת 2010 בארץ, ביצעו היחידות להפריה חוץ-גופית בבתי החולים הפרטיים כ-19,000 מחזורים (כ- 54%) . רשת בתי החולים הפרטיים אסותא ביצעה לבדה כ-12,400 מחזורי טיפול (כ- 35% מסך המחזורים ); בית החולים הפרטי אלישע שבחיפה ביצע כ-3,500 מחזורים, לעומת כ-1,600 מחזורים שביצעו כול שלוש היחידות האחרות להפריה חוץ-גופית הנמצאות בחיפה והשייכות לבתי החולים הממשלתיים ולבתי החולים של הכללית (213%). יוצא שבמערכת הפרטית מתבצעת יותר ממחצית הפעילות בתחום ההפריה החוץ-גופית, וברשת אחת - יותר משליש מהפעילות. משרד הבריאות לא שקל את היחס הרצוי בין היקף הפעילות בתחום זה בבתי החולים הציבוריים ובין היקף הפעילות בבתי החולים הפרטיים.

2. תמריץ להעברת מטופלים לבתי החולים הפרטיים: לרופא המייעץ למטופלת בנוגע לתהליך הפריה חוץ-גופית והעובד הן במרפאת פוריות של אחת מקופות החולים, הן בבית חולים ממשלתי/ציבורי והן בבית חולים פרטי - עלול להיות תמריץ להפנות את האישה לטיפול בבית החולים הפרטי, מאחר ששם הוא יקבל תגמול רב על הטיפולים. הרחבה ניכרת של הפעילות הנעשית בבתי החולים הפרטיים ומימונה ממקורות פרטיים פוגעת באופייה השוויוני של מערכת הבריאות - דבר שאינו עולה בקנה אחד עם העקרונות שעליהם מבוסס החוק.

מספר היחידות בארץ ופיזורן

כיום יש בארץ 24 יחידות להפריה חוץ-גופית, 11 מהן במחוזות המרכז ותל אביב. מהנתונים שמסרו היחידות למשרד הבריאות עולה כי שתיים מהן ביצעו בשנת 2010 235 ו-341 מחזורי טיפול, לעומת שאר היחידות אשר ביצעו בשנה זו 470 מחזורי טיפול ויותר כל אחת. באחת מהיחידות אף בוצעו 9,000 מחזורים . ואולם למשרד הבריאות אין די נתונים המאפשרים לו לבדוק את היקף הפעילות הנכון והיעיל לכל יחידה בכל אזור ולבחון שונות גבוהה זו.

כללים רפואיים לטיפולי הפריה חוץ-גופית

לפי המלצה של ועדה לנושא טיפולי הפריה חוץ-גופית שמינתה המועצה הלאומית לרפואת נשים משנת 2005, אין לאפשר למטופלות בגילאים 38-40, בתנאים מסויימים, לקבל טיפול נוסף בהפריה חוץ-גופית לאחר שני מחזורי טיפול שבהם היו ערכי הורמון מסויים גבוהים משני שלישים של הערך הקודם שנקבע לו. ואולם למרות המלצת הוועדה, עד מועד סיכום הביקורת לא דן משרד הבריאות בצורך לעדכן כללים רפואיים שאישר שר הבריאות לפני כ-13 שנים, ואשר לדעת הוועדה אינם נשענים על יסודות מוצקים מהבחינה הרפואית, וממילא גם לא פרסם נוהל או חוזר מעודכן בנדון, והרופאים נאלצים לטפל בנשים שמהבחינה הרפואית אין הצדקה לטפל בהן.

בקרות של משרד הבריאות

משרד הבריאות כמאסדר מבצע בקרות על בתי החולים לקראת חידוש רישיונם (פעם בשלוש שנים). ואולם המשרד אינו מבצע בקרה על היחידות להפריה חוץ-גופית, אלא רק על פעילות המעבדות בהן. לדוגמה הועלה כי משרד הבריאות לא בדק האם קיים שוני בשיעור המקרים שבהם החזירו היחידות לנשים שלושה עוברים ויותר  אף על פי שקיימות הנחיות בנדון ובפועל קיים שוני רב בין היחידות בתחום זה. היעדר הבקרה אינו מאפשר למשרד לפקח על פעילות היחידות ועל יישום הנחיותיו.

טופס ההסכמה לטיפולי הפריה ביחידות להפריה חוץ-גופית

נמצא כי נוסח טופס ההסכמה לטיפולי הפריה שעליו חותמים המטופלים  שונה מיחידה ליחידה גם בנושאי מהות הטיפולים:

1. הגדרת פעולת מיקרומניפולציה : בטופס המצוי ביחידות במרכז רפואי רמב"ם (להלן - רמב"ם) ובמרכז הרפואי שיבא (להלן - שיבא), מוסבר שפעולת המיקרומניפולציה שנעשית לעתים היא פעולה ניסיונית. עוד נאמר בטופס שהמעקב שנעשה אחר פעולה זו עד היום אינו מראה כי השימוש בה מעלה במידה ניכרת את הסיכון ליילודים, וכי רק בעתיד יהיה אפשר לדעת אם סיכון כזה אכן קיים. לעומת זאת, בטופס ההסכמה המצוי ביחידות של הכללית במרכז רפואי כרמל בחיפה ובמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בבאר שבע פעולת המיקרומניפולציה אינה מוגדרת ניסיונית, וכן מובהר בו כי פעולת המיקרומניפולציה עלולה להגביר את הסיכוי ללידת תינוקות בעלי מום, אף שלא ברור אם סיכוי זה גובר בעקבות השימוש במיקרומניפולציה או בשל בעיית אי-הפוריות בכללה. יצוין כי יחידות אחרות בבתי החולים של הכללית מחתימות מטופלים על טופס הסכמה שבו מוגדרת פעולת המיקרומניפולציה - ניסיונית.

2. פעולות רפואיות שכבר אינן מבוצעות: בטופסי ההסכמה ביחידות ברמב"ם בחיפה, בשיבא בתל השומר וביחידות מסוימות בבתי החולים של הכללית מצוינות פעולות רפואיות שכבר אינן מבוצעות, כמו החזרת הביציות ותאי הזרע לחצוצרות (GIFT).

איכות האוויר במעבדות להפריה חוץ-גופית והשפעתו על איכות הטיפולים מביקורות שעשתה המחלקה למעבדות במשרד הבריאות (להלן - המחלקה למעבדות) ב-15 יחידות להפריה חוץ-גופית בשנים 2011-2012 עולה כי מערכות מיזוג האוויר בחלק מהמעבדות המצויות בהן, שהן חיוניות להצלחת הטיפולים, אינן פועלות לפי חוזר משנת 2007  שממליץ להתקין בהן מערכת מיזוג היוצרת "על-לחץ".

הקפאת ביציות מופרות ואחסנתן

על פי נתוני היחידות להפריה חוץ-גופית , יש בהן יותר מ-1,900 ביציות מופרות המוקפאות יותר מ-20 שנה, ויותר מ-5,700 ביציות מופרות המוקפאות 15-20 שנה. עוד עולה מהנתונים כי 215 ביציות מוקפאות שייכות לנשים בנות יותר מ-60, כי יותר מ-1,100 ביציות מוקפאות שייכות לנשים בנות 54-59 , וכי 17 נשים שביציותיהן המופרות המוקפאות שמורות ביחידות כבר נפטרו. המשך שמירת הביציות המופרות יותר מחמש שנים בלי שהזוג המטופל מאשר זאת בכתב הוא בניגוד לתקנות בריאות העם (הפריה חוץ-גופית), התשמ"ז-1987. נוסף על כך, שמירת הביציות המופרות כרוכה בעלויות כספיות ועלולה לגרום לעומס ולהימנעות מהקפאת ביציות מופרות אחרות.

משרד הבריאות לא קבע הנחיה בנוגע להפשרת ביציות מופרות שאין להן דורש.

תקני כוח האדם והציוד של היחידות להפריה חוץ-גופית

1. תקני הרופאים ביחידות: משרד הבריאות לא קבע אמות מידה לתקינת רופאים, שמתבססות בין השאר על איכות הטיפול. היחידות בבתי החולים הממשלתיים מתבססות על רופאים המועסקים על ידי תאגידי הבריאות (קרן המחקרים ) וכן על שימוש בתקנים ממשלתיים שנקבעו לרופאים במחלקות הנשים, ולמעשה לא נקבע תקן לרופאים ביחידות. קיים הבדל בין היחידות בנוגע ליחס בין מספר הרופאים המועסקים ביחידה ובין הפעולות שהיא מבצעת. כל מנהל בית חולים קובע את תקן הרופאים ביחידה על פי שיקוליו. עקב כך קיים חשש שעקב אילוצים כלכליים יועסקו ביחידה רופאים במספר קטן מהנדרש, והדבר יגרום לפגיעה באיכות הטיפול.

2. תקן עובדי המעבדות - אמבריולוגים: מבדיקות שעשתה המחלקה למעבדות ב-15 יחידות להפריה חוץ-גופית  עולה כי חלק מהיחידות מעסיקות פחות אמבריולוגים מהדרוש על פי הכללים שקבעו ההנחיות של משרד הבריאות, דבר המעלה חשש לפגיעה באיכות הטיפול ולהגדלת הסיכון לטעויות.

3. מחסור בציוד חיוני: בבדיקה של המחלקה למעבדות של המשרד עלה כי בבתי חולים ממשלתיים, בתי חולים ציבוריים ובתי חולים של הכללית קיים מחסור באינקובטורים , במיני אינקובטורים, במכשירי מדידה מדויקים לבדיקת הטמפרטורה, במכשירים לטיפול בחומר ביולוגי ועוד. למחסור זה יש השפעה על יכולת היחידות לבצע את עבודתן כראוי.

משגיחות חיצוניות

במרבית היחידות להפריה חוץ-גופית פועלות משגיחות חיצוניות מטעם ארגונים דתיים וחרדיים . מדובר בפעילות כלכלית ניכרת, שמעורבים בה גורמים שונים וכן שיש לה השפעות כלכליות גם על המטופלים. נמצא כי המשרד לא הסדיר את פעילותן של המשגיחות ולא קבע לה כללים. כמו כן, בכמחצית היחידות פעילות המשגיחות אינה מוסדרת בנוהל פנימי, אף שהן אינן חלק מהצוות הרפואי המטפל ואף שהן נמצאות במקומות רגישים ביחידה, כמו המעבדות, וכן הן נחשפות למידע רגיש על מטופלים.

אי-בהירות לגבי הזכאים לאבחון גנטי טרום-השרשה (PGD) במסגרת הסל יש זוגות הזכאים בסל הבריאות ל"אבחון גנטי טרום-השרשה" כאשר קיים סיכון גבוה לפגמים גנטיים מסוימים ביילוד, העלולים לגרום לו למחלות תורשתיות. לאחר האבחון הגנטי העוברים מוחזרים לרחם האישה במסגרת הליך הפריה חוץ-גופית. ואולם נמצא כי ההגדרה של הזכאות אינה מפורטת דיה. לפיכך ייתכן שבקשתם של חלק מהזוגות למימון בדיקות מסוימות במסגרת הסל תיענה בחיוב, ואילו בקשתם של זוגות אחרים למימון אותן בדיקות יקרות תיענה בשלילה, אף שהסיכון ללידת ילד הסובל ממחלות תורשתיות זהה בשני המקרים. לעתים אף יימנעו זוגות שבקשתם נענתה בשלילה מלבצע את הבדיקות באופן פרטי עקב התשלום הכרוך בכך.

סיכום והמלצות

נוכח הממצאים המשמעותיים שעלו בדוח ביקורת זה על משרד הבריאות לפעול בהקדם ולהסדיר את תחום ההפריה החוץ-גופית תוך התחשבות במגוון ההיבטים של הנושא למען בריאות המטופלות, לשיפור הטיפולים הרפואיים שמספקים בתי החולים וכדי שמשאבי מערכת הבריאות ינוצלו באפקטיביות, להלן הנושאים לטיפול:

הגיל המרבי לטיפולי הפריה חוץ-גופית וקביעת מספר מחזורי הטיפול הרצוי: יש מקום שמשרד הבריאות ידון בהמלצות המועצה הלאומית לרפואת נשים להוריד את הגיל המרבי לקבלת טיפולי הפריה חוץ-גופית, בשיתוף הגורמים המקצועיים, ובכלל זה יבחן את הסוגיה הרגשית-חברתית ואת הסוגיה הערכית של הבאת ילד לעולם. כמו כן, יש מקום שמשרד הבריאות, בשיתוף הגורמים המקצועיים, ידון בסוגיה של הגבלת מספרם של מחזורי הטיפול. מומלץ שהאיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה יביא לידיעת הציבור את העובדה כי סיכוייה של אישה בת יותר מ-40 ללדת מתרומת ביצית גבוהים במידה ניכרת מסיכוייה ללדת מביציותיה שלה.

הצורך במחשוב היחידות ובהקמת מסד נתונים לאומי מקוון: על משרד הבריאות לפעול להקמתו ולהפעלתו של מסד נתונים מקוון. על משרד הבריאות, בתי החולים הממשלתיים ובתי החולים של הכללית להבטיח כי כל היחידות להפריה חוץ-גופית יהיו ממוחשבות כדי להקל את הדיווח למסד הנתונים הלאומי שיוקם.

טיפולי הפריה חוץ-גופית בבתי חולים פרטיים לעומת טיפולי הפריה בבתי חולים ממשלתיים וציבוריים, פיזורן של היחידות והיקף פעילותן: על משרד הבריאות לבצע עבודת מטה שבה יבחן את פיזורן הרצוי של היחידות בארץ. כמו כן, לאחר ניתוח הנתונים שייאספו במסד הנתונים, השוואת הנתונים שהתקבלו מהיחידות והתחשבות במאפייני המטופלות, על המשרד לבחון מהו היקף הפעילות הרצוי לכל יחידה, כדי להגיע לתוצאות המיטביות בהפריה חוץ-גופית. יש גם לבחון את החלוקה הרצויה בין היקף הפעילות בבתי החולים הפרטיים לבין ההיקף בבתי החולים הממשלתיים והציבוריים.

עדכון הכללים הרפואיים ובקרה של משרד הבריאות: מן הראוי כי משרד הבריאות ידון בצורך לעדכן את הכללים הרפואיים לטיפולי הפריה חוץ-גופית שנקבעו לפני כ-13 שנים, זאת לפי המלצת הוועדה שמינה יו"ר המועצה הלאומית לרפואת נשים. כמו כן, על המשרד כמאסדר לפקח על פעילות היחידות ולוודא שתהליכי העבודה בהן יהיו מיטביים, כדי ששיעורי ההצלחה בהפריות יהיו גבוהים ככל האפשר.

אחסון הביציות המוקפאות: על משרד הבריאות להנחות את היחידות כיצד לנהוג בביציות המופרות המוקפאות הנמצאות ברשותן זמן רב. על המשרד גם לוודא שכל היחידות יחתימו את המטופלים על טופס שבו מצוי כל המידע הנוגע להליך הקפאת הביציות.

תקנים ביחידות להפריה חוץ-גופית: על משרד הבריאות לקבוע אמות מידה לתקינת רופאים ביחידות, כדי שתפקודן התקין ואיכות הטיפול הניתן בהן לא ייפגעו. על היחידות למלא את הנחיות משרד הבריאות לגבי מספר האמבריולוגים הנדרש במעבדה, כדי למנוע פגיעה בטיפולי ההפריה החוץ-גופית.

משגיחות חיצוניות: על משרד הבריאות לבחון את ההשפעות שיש להימצאותן של משגיחות שאינן עובדות בית החולים בזמן ביצוע הפריה חוץ-גופית ולקבוע לפי תוצאות הבחינה כללים. לאחר שיקבע המשרד את הכללים, עליו לוודא כי היחידות פועלות על פיהם.

קישורים רלוונטים