פרסום דוחות ביקורת על: הוצאות מעונות ראש הממשלה, סוגיות במינהל הכנסת ומינהל וכספים בבית הנשיא

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום שלושה דוחות ביקורת מיוחדים:

• הוצאות מעונות ראש הממשלה
  
• סוגיות במינהל הכנסת
  
• מינהל וכספים בבית הנשיא - מעקב
  
  

שלושת הדוחות עניינם החובה המוטלת על המוסדות הממלכתיים להקפיד לא רק על שלטון החוק אלא גם על נורמות של יעילות, חסכון, מוסר וטוהר המידות.

1. הוצאות מעונות ראש הממשלה -  בדוח זה נבדקו בין השאר הנושאים הבאים:

הוצאות מזון ואירוח רשמי  -  ההוצאות גדלו מ-211,000 ₪ בשנת 2009 -  שבמהלכה (31.3.2009) החל מר נתניהו לכהן כראש הממשלה -  והגיעו ל-490,000 ש"ח בשנת 2011.  ב-2012 ההוצאות עמדו על 458,000 ₪. בשנת 2013, (לאחר שהופיעו פרסומים בתקשורת בנושא ותוך כדי הבדיקה של משרד מבקר המדינה), חלה ירידה ניכרת בהוצאות המזון והם הסתכמו ב-226,000 ₪.

הזמנת ארוחות למעון הרשמי  -  אחת מעובדות הניקיון במעון הרשמי שימשה גם כמבשלת מחודש מארס 2009 ועד אוקטובר 2011. בשנת 2010 הוזמנו למעון ארוחות בסך 71,851 ₪ שהם יותר מרבע מכלל הוצאות המזון בשנה זו וב-2011 הוזמנו ארוחות בסך 92,781 ₪ , אף על פי שהייתה מי ששימשה מבשלת במעון. התנהלות זו של משרד רוה"מ אינה תקינה.

לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח ההפחתה הניכרת בהוצאות בשנת 2013, ניתן לקבוע שהוצאות הכלכלה של ראש הממשלה, משפחתו ואורחיו במעון הרשמי, במיוחד בשנים 2010 ו-2011 ובמידה פחותה גם בשנת 2012, לא עלו בקנה אחד עם עקרונות היסוד של מידתיות, סבירות, חיסכון ויעילות.

הוצאות ניקיון  -  ההוצאות החודשית הממוצעת על ניקיון שני המעונות בשנים 2009-2013 הייתה 75,400 ₪. לדעת משרד מבקר המדינה הוצאה זו גבוהה מאוד. הוצאות הניקיון של המעון הפרטי בשנים 2010, 2011 ו-2012 היו  כ-8,200 ₪ לחודש בממוצע תלת-שנתי. זאת על אף שמר נתניהו ומשפחתו שוהים מרבית ימות השנה במעון הרשמי.  לדעת משרד מבקר המדינה, הוצאות אלה מופרזות במידה ניכרת.

מימון היטל בשל צריכת מים עודפת במעון הפרטי -  רוה"מ חויב בשנת 2009 בתשלום היטל בצורת בסך 1322 ₪ ובשנת 2010 ב-4,160 ₪. בדיון בנושא באוגוסט 2012 ציין הסמנכ"ל למנהל כי "רוה"מ מבקש במפורש שלא ישולם על ידי המשרד מרכיב מס הבצורת...". בדיון נוסף בנושא הוחלט, "לשלם את מס הבצורת על פי הנחיית ראש הממשלה..."בקיזוז החלק של המים למילוי הבריכה. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי היה שרוה"מ יישא לבדו במימון היטל הבצורת.

הוצאות ביגוד והוצאות לצורך הופעה ייצוגית של ראש הממשלה ורעייתו   - מיוני 2009 מימן משרד רוה"מ את ההוצאות הללו משני מקורות נפרדים. תקציב הוצאות האיפור ועיצוב השיער של רוה"מ מתקציב התפעול של המשרד ושל רעייתו מתקציב דמי הייצוג. ההוצאה בפועל  בממוצע הייתה פי 2.5 וחצי בקירוב יותר מהסכום שנקבע בהחלטת ועדת הכספים.

התקשרות לביצוע עבודות חשמל במעון הפרטי -  כדי לעקוף הנחיה בעניין, הוצג מצג מטעה שאיפשר להתקשר עם חשמלאי א'. בתוך 3 חודשים נוצלו 70% מהסכום שהוקצב לביצוע עבודות חשמל במעון הפרטי למשך שנה. יתר על כן, על פי החשבוניות, בשלושת החודשים האלה נקרא חשמלאי א' כמעט בכל סופשבוע לרבות יום כיפור. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שקיבל הוראות ישירות מרעיית רוה"מ וממזכירותיה, לא היה אפשר לבדוק את נחיצותן ואת דחיפותן של העבודות כדי לוודא האם אפשר לבצען בימי חול על ידי עובדי המשרד וכך לחסוך את ההוצאה האמורה.

תשלום הוצאות ראש הממשלה על ידי עובדי המשרד  - עובדים במשרד רוה"מ שילמו מכיסם הפרטי הוצאות אישיות של ראש הממשלה בלי לקבל על כך החזר מהקופה הקטנה תמורת הקבלות.

המבוא לדוח מציין, כי משרד מבקר המדינה החל בבדיקת נושא מחזור הבקבוקים. כידוע, נמצא כי רעיית רוה"מ העבירה לקופת המשרד המחאה בסך 4,000 ₪ . הגם שמדובר בדמי פיקדון שהיקפם מצומצם, אלה הם כספי ציבור בבחינת "דין פרוטה כדין מאה". בבדיקה ראשונית של נושא רכישת רהיטי הגן נמצא, כי אכן נרכשו רהיטי גן תואמים שהועברו למעון הפרטי בקיסריה. לאחר פרסום העניין הוחזרו הרהיטים החדשים למעון הרשמי בירושלים.

היועמ"ש לממשלה עודכן בזמנו בפרטים. לפי בקשתו הועבר אליו החומר ב-2.2.15. החומרים הועברו הואיל ועלה מהם חשש לכאורה לפגיעה בטוהר המידות עד כדי חשש למעשה פלילי. כמו כן הועברו ליועץ המשפטי לממשלה חומרים הנוגעים לסוגיות נוספות שאף הן אינן נכללות בדוח, אשר מידע לגביהם התקבל במשרד המבקר לאחר גיבוש הטיוטה של דוח זה וכן חומרים הנוגעים לגורמים שאינם מבוקרים. כל זאת לטיפולו ככל שימצא לנכון.

2. סוגיות במינהל הכנסת – בדוח זה מובאים ליקויים מהותיים בתחום ניהול משאבי אנוש ובהם ליקויים חמורים במשמר הכנסת.

גידול כוח האדם ושינויים ארגוניים בכנסת – מנכ"ל הכנסת בשנים 2010-2013, אישר שינויים ארגוניים ובכלל זה תוספת משרות ושדרוג משרות קיימות על סמך מידע חסר. בהליכי הבחינה וההחלטה בשינויים האמורים נתגלו ליקויים.

תנאי השירות במשמר הכנסת -  איש משמר הכנסת מתקבל לעבודה לתקופה של חמש שנים, אלא אם הוא מתמנה לתפקיד המזכה אותה להמשיך שירות במשמר. נמצאו סטיות מכלל זה והחלטות לגבי הארכת שירות נתקבלו בלי שקיימים כללים כתובים כלשהם.
 
תוספת לשכר אנשי משמר הכנסת – עובדי משמר הכנסת נהנים הן מתוספות  ייחודיות למשטרה הן מתוספות ייחודיות למנהל הכנסת. היועצת המשפטית למנהל הכנסת כתבה, כי פערי השכר בין אנשי המשמר לשוטרים אינם תואמים את הוראת החוק. למרות זאת החליט יו"ר הכנסת הנוכחי להחיל את תוספת "שיטור חדש" שהונהגה במשטרה. יתירה מזאת, נמצא כי תוספת "שיטור חדש" נעשתה  על פי אמות מידה מקלות וניתנה ליותר מ-80% מעובדי המשמר. משרד מבקר המדינה מותח ביקורת, על ההתעלמות של מנהל הכנסת מחוות דעת משפטיות שהוגשו לו המסתייגות  מתשלום תוספת השכר האמורה. 

3. מינהל וכספים בבית הנשיא – משרד מבקר המדינה מצא ליקויים בפעולותיו של בית הנשיא (בתקופת הנשיא פרס) בעיקר בתחומי ניהול כ"א, כספים, רכש, תכנון העבודה והתקציב.  עוד נמצאו ליקויים בפעולות שביצע בית הנשיא כנותן חסות ל"וועידת הנשיא". מבקר המדינה גם מצביע על ליקויים שהועלו בדוח הקודם וטרם תוקנו.

ניהול ומשאבי אנוש -בבית הנשיא הועסקו 14 עובדים במשרות אמון. לא נמצא כי נעשתה בחינת צרכים לצורך העסקתם של נושאי משרות אמון אלה.

בדוח הקודם קבע המבקר, כי על בית הנשיא להפסיק העסקתו של יועץ א' כקבלן חיצוני. אף על פי כן המשיך בית הנשיא להעסיקו עד לסוף כהונתו של הנשיא פרס. משרד מבקר המדינה העיר לבית הנשיא שלא תיקן את הליקוי.

תכנון עבודת בית הנשיא ותקציבו  -  בשנים 2011-2014 נע התקציב המקורי של בית הנשיא בין כ-40 מיליון ₪ עד כ-44 מיליון ₪ בשנה. במשך אותן שנים נדרשו תוספות תקציב לבית הנשיא בשיעור ממוצע של כ-20%. דבר המלמד שאגף התקציבים באוצר לא גיבש תקציב המשקף נכונה את הוצאות בית הנשיא. הגם שאגף התקציבים באוצר קיבל עוד בשנת 2011 את המידע על כך שיש פערים בין התקציב שגיבש לבין הצרכים. כתוצאה מכך נדרשו גם בשנים 2013-2014 תוספות ניכרות במהלך השנה.

ועידת נשיא ישראל -  בדוח הקודם  על בית הנשיא אשר כלל התייחסות לנושא, נכתב כי מן הראוי שהועידה בהיותה אירוע ממלכתי תמומן מתקציב המדינה ולא באמצעות תרומות. נמצא, כי ועידות הנשיא, שהתקיימו בחסות הנשיא, מומנו מתרומות בניגוד להערת מבקר המדינה. האוניברסיטה העברית שהייתה הגוף אשר באמצעותו הוכנה הוועידה והתקיימה, לא קיבלה למעשה את האחריות לפעילות ועידת הנשיא אף שכך הוצגו הדברים.

                                                                                   ***

אמון הציבור במוסדות השלטון הינו אבן יסוד של כל משטר דמוקרטי. דווקא עתה במהלכם של ימי הבחירות לכנסת, חובה על שליחי הציבור להקפיד על קלה כבחמורה, למען שמירה על הטוהר והחוסן של הדמוקרטיה הישראלית.

לקריאת הדוח המלא