לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור

למידה לאורך החיים והכשרה מקצועית למבוגרים - התאמתן לשוק העבודה המשתנה

הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
הכשרה מקצועית; טכנולוגיות; אבטלה; אנגלית

רקע

שוק העבודה ברחבי העולם עובר שינויים עמוקים המביאים עימם שינויים במקצועות ובתפקידי העובדים. שיעור גדול מהמשרות המוערכות בסיכון גבוה לשינוי בישראל הן בענפים שבהם מועסקים עובדים שאינם אקדמאים ועובדים מעוטי מיומנויות העשויים להיפלט משוק העבודה, שכן רבים מהתפקידים שדרשו יכולות בסיסיות בלבד מתייתרים.

כדי לאפשר למאות אלפי עובדים להשתלב ולהישאר בשוק העבודה מתגבר הצורך בהתאמת המיומנויות והידע של העובדים הנכנסים לשוק העבודה, וגם של העובדים הנמצאים בו, לצורכי השוק המשתנה, ובפרט של עובדים מעוטי מיומנויות. הדבר נחוץ במיוחד לאור הדרישה הגוברת מצד המעסיקים לעובדים מיומנים גם במקצועות לא-אקדמיים ונוכח שיעור גדול - בהשוואה בין-לאומית - של בוגרים מעוטי מיומנויות בסיס , ובפרט בקרב האוכלוסיות החרדית, הערבית וקבוצות מעוטות אמצעים, שבשל כשלי שוק יתקשו לשדרג את מיומנויותיהם ללא סיוע. 

התאמת הכישורים והמיומנויות , שתגביר את המסוגלות התעסוקתית של העובדים, נעשית באמצעות "למידה לאורך החיים" (Lifelong Learning) - רצף של פעילויות לימוד והכשרה בעלות הקשר תעסוקתי, המורכב מ"הכשרה מקצועית וטכנולוגית" (הכשרה למקצוע חדש -Reskilling) ו"למידה למבוגרים” (שדרוג ידע ומיומנויות -Upskilling).

נתוני מפתח

  • 600,000 עובדים

    הערכת מספר העובדים בישראל המועסקים במשרות שבסיכון גבוה לשינוי מהותי ועלולים להיפלט משוק העבודה בשנים הקרובות (כ-15% מהמשרות), וכ-2.1 מיליון עובדים...

  • 37%

    שיעור המבוגרים בישראל (בגילי 16 – 65) בעלי רמת מיומנויות נמוכה באוריינות קריאה או באוריינות כמותית (לעומת 27% בממוצע במדינות ה-OECD ב-2015)

  • 500 מיליון ש"ח

    תקציב ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות במימון ציבורי ב-2018

  • 53,200

    מספר המשתתפים בהכשרות המקצועיות והטכנולוגיות במימון ציבורי ב-2018

  • 29%

    שיעור הצעירים שאינם משתתפים בהכשרות או בלימודים אקדמיים במימון ציבורי - רבים מהם מרקע חברתי-כלכלי חלש

  • 7%

    שיעור המשתתפים בהכשרות מקצועיות שבשיתוף מעסיקים מכלל המשתתפים בהכשרות שבמימון האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה

  • 0.07%

    ההוצאה הציבורית על הכשרות מקצועיות כשיעור מהתמ"ג, לעומת 0.11% בממוצע במדינות ה-OECD

  • 38%

    שיעור העובדים במשרות שבסיכון גבוה שהיו מעוניינים בתוכנית למידה לאורך החיים אך לא השתתפו בה בשל עלותה

פעולות הביקורת

​בחודשים מרץ 2019 עד מאי 2020 בחן משרד מבקר המדינה את מערך ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות למבוגרים ואת היוזמות הממשלתיות לעידוד למידה לאורך החיים, ובדק את התאמתן לצורכי שוק העבודה המשתנה ולעובדים בו. הבדיקה התבצעה בזרוע העבודה שבמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (משרד העבודה), במשרד החינוך, במשרד הכלכלה והתעשייה, במשרד האוצר - אגף התקציבים, במטה ישראל דיגיטלית ובשירות התעסוקה הישראלי. בדיקות השלמה בוצעו במשרד העלייה והקליטה.

תמונת מצב העולה מן הביקורת

  • dislike
    תכלול ושיפור מערך ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות: המערך מבוזר, וחלקיו על פי רוב אינם מתואמים ביניהם בהיבטים מרכזיים. למשל, קורסים במקצועות דומים כוללים תוכן פדגוגי שונה; האגף להכשרה מקצועית, מה"ט ומערך כיתות י"ג-י"ד של משרד החינוך...
  • dislike
    היקף ההכשרות עבור מי שאינם פונים לאקדמיה ועבור האוכלוסייה הערבית: כ-29% מגודל שנתון ממוצע של צעירים (בני 18 – 27) ב-2018 כמחצית מאלה שאינם לומדים לתואר אקדמי, שרבים מהם באים מרקע חברתי-כלכלי חלש - אינם זוכים לתקציב ממשלתי להכשרתם...
  • dislike
    שיתוף מעסיקים בהליכי ההכשרות של האגף להכשרה מקצועית: לאגף להכשרה מקצועית אין הליך מוסדר של התייעצות עם מעסיקים ברמה הענפית כדי ללמוד על ההתפתחויות בשוק, וגם לא עם מעסיקים מהפריפריה הגיאוגרפית ועם מעסיקים קטנים ובינוניים...
  • dislike
    אנגלית כמיומנות מרכזית לאוכלוסיות שאינן פונות לאקדמיה: כ-40% מתלמידי כיתה י"ב נבחנו באנגלית ברמה של 3 יחידות לימוד או שלא נבחנו באנגלית לבגרות כלל בשנת הלימודים התשע"ט (2918 - 2019) רבים מהם מיישובים באשכול חברתי-כלכלי נמוך...
  • dislike
    תכלול הפעילות הממשלתית ואסטרטגיה ללמידה לאורך החיים: אין גורם אחד המרכז את תחום הלמידה למבוגרים והמוביל את נושא המיומנויות הנדרשות לשוק העבודה על שינויו. ריבוי הגורמים הציבוריים המספקים מענה עלול להקשות על משתמשי הקצה - הציבור...
  • dislike
    השתתפות בלמידה לאורך החיים ואיכותה: בישראל, שיעור גדול יחסית של מבוגרים (העובדים במשרות בכלל רמות הסיכון) – 25% -רצו להשתתף בלמידה או בהכשרות אך לא עשו זאת משיקולי עלות (לעומת 16% בממוצע במדינות ה-OECD); גם התשואה במונחי שכר...
  • dislike
    עידוד אוכלוסיות מעוטות אמצעים ומיומנויות לשפר את מיומנויותיהן או להסב מקצוע: על אף הצורך בפעילות פרו-אקטיבית ומותאמת אישית אין תוכנית פעולה כוללת לגייס אוכלוסיות מעוטות מיומנויות ללמידה, ואין מסגרת לאבחון מעמיק של יכולות האדם וצרכיו...
  • like
    פעולות לשיפור מערך ההכשרות: הוועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת שנת 2030 (שמונתה על ידי שר העבודה; להלן - ועדת התעסוקה 2030) ביצעה בחינה מעמיקה של נושאי ההכשרות המקצועיות ושוק העבודה המשתנה. כמו כן, בעת סיום הביקורת מתבצעת רפורמה במה"ט...
  • like
    הנגשה מקוונת: במועד סיום הביקורת משרד העבודה מפתח מערכת מידע מקוונת להכוון תעסוקתי למטרת הנגשת המידע על אפשרויות לימודים ועבודה. כמו כן, מטה ישראל דיגיטלית הקים פלטפורמה ללמידה מקוונת בחינם – קמפוסIL - כלי למידה מרכזי למבוגרים.
  • like
    פעולות נוכח המשבר התעסוקתי הנלווה למגפת הקורונה: שירות התעסוקה הרחיב את מבחר הסדנאות שהוא מציע ללא עלות, והתאים את דרכי העברתן לאמצעים דיגיטליים. נוסף על כך, הוא החל להציע קורסים מקוונים להקניית כישורים או ידע שיש בהם כדי לסייע...

תרשים התקציר

התפלגות שנתון של צעירים לפי סוג הלימודים או ההכשרה לאחר התיכון במימון ציבורי, וגובה התקציב הממוצע לתלמיד לשנה, 2018

עיקרי המלצות הביקורת

  • [alt]
    תכלול מערך ההכשרות: מומלץ כי משרדי העבודה, החינוך, הקליטה והאוצר ושירות התעסוקה יפעלו יחד כדי לשפר את רמות התיאום ביניהם, את תכלול מערך ההכשרות ואת איכותו. בהקשר הזה מומלץ כי המלצות ועדת התעסוקה 2030 הנוגעות למערך ההכשרות ולשוק...
  • [alt]
    היקף ההכשרות עבור מי שאינם פונים לאקדמיה ועבור האוכלוסייה הערבית: מומלץ כי משרד העבודה, משרד החינוך ומשרד האוצר (בהיוועצות עם משרדים נוספים שיש להם נגיעה להכשרה מקצועית, כגון משרדי הקליטה, הכלכלה והביטחון ושירות התעסוקה) ינתחו במשותף...
  • [alt]
    שיתוף המעסיקים בהליכי ההכשרה של האגף להכשרה מקצועית: מומלץ כי האגף להכשרה מקצועית יקיים שיח שיטתי עם קשת רחבה של מעסיקים ברמה הענפית וברחבי הארץ לשם התעדכנות בצורכיהם, ובכלל זה ישקול לבצע סקר מעסיקים מעמיק מדי פעם בפעם, לעודד...
  • [alt]
    אנגלית כמיומנות מרכזית לאוכלוסיות שאינן פונות לאקדמיה: לאור הצורך העתידי של כלל התלמידים בשליטה באנגלית לשם השתלבות מיטבית בשוק העבודה, מומלץ כי משרד החינוך יקבע יעד אסטרטגי לשיפור רמת השליטה באנגלית של התלמידים במוסדות במדדי הטיפוח...
  • [alt]
    השתתפות בלמידה לאורך החיים ואיכותה: נוכח פערי המיומנויות של מבוגרים בישראל, שלהם קשר הדוק לפערים הגדולים בפריון העבודה והשלכה על השרידות של העובדים בשוק העבודה המשתנה, מומלץ שמשרדי העבודה, החינוך, הכלכלה והאוצר (בהיוועצות עם שירות התעסוקה...

סיכום

​לאור המציאות של שוק העבודה המשתנה ונוכח החשש שעובדים רבים יתקשו להשתלב בו, מומלץ כי משרדי הממשלה הרלוונטיים - ובראשם משרד העבודה, משרד החינוך, משרד הכלכלה ומשרד האוצר - יבחנו במשותף את מערך ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות הקיים ואת הדרכים לעדכונו, את היצע התוכניות ללמידה למבוגרים ואת הנגשתן לאוכלוסיות הזקוקות להן ביותר, ויפעלו לשיתוף המעסיקים בהליכי ההכשרה של העובדים בהתאם להמלצות לעיל. הצורך בפעולות אלה חשוב במיוחד בעת המשבר הכלכלי הנלווה למגפת הקורונה - עת שבה סביר כי יהיה צורך בהתאמות ובהסבות מקצועיות בכלל המשק, ובפרט בענפים שנפגעו. יש לראות בעת הזו הזדמנות לשדרוג כישורים למובטלים רבים, כדי שיוכלו להתאים את עצמם לשוק העבודה המשתנה ולהשתלב חזרה בעבודה בהקדם.