לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
הטרדה מינית; תביעות; אכיפה

רקע

החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, נועד להגן על כבוד האדם ולקדם שוויון בין המינים. החוק קובע אילו התנהגויות הן הטרדה מינית ומציע שלושה הליכים עבור הנפגעים: הליך פלילי, הליך אזרחי והליך משמעתי לפי דיני העבודה.

ביום 27.2.18 ביקשה הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת ממבקר המדינה להכין חוות דעת מכוח סעיף 21 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958, בנושא יישום החוק למניעת הטרדה מינית. בגיבוש חוות דעת זו ניתנה הדעת לתשתית שהונחה להתמודדות עם התופעה הן במערך הגופים הממשלתיים והציבוריים והן מחוץ לו; כל זאת כדי לגבש תובנות, בחלוף שני עשורים מאז חוקק החוק, בתחומים המצריכים נקיטת פעולות שיבטיחו הגנה על שלומם וכבודם של הפרטים בחברה.

נתוני מפתח

  • 1 מ-4 נשים

    השיבה בסקר (2011) כי חוותה הטרדה מינית או מעשה מגונה בתחבורה הציבורית.

  • 153,000

    נפגעו מהטרדה מינית בשנת 2018, לפי סקר ביטחון אישי 2018 של המשרד לביטחון הפנים והלמ"ס.

  • 95%-98%

    מהמשיבים שדיווחו על הטרדה מינית בסקרי ביטחון אישי שערך המשרד לבט"פ בחרו שלא להתלונן במשטרה על הפגיעה.

  • 4,814

    מספר הפניות על הטרדה מינית שהתקבלו במרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית בשנת 2018.

  • 1,568

    מספר התלמידות והתלמידים שדיווחו בשנת 2017 בסקר ראמ"ה על הטרדה מינית בידי עובדי הוראה.

  • 302

    מספר התלונות על הטרדה מינית של מטופלים בידי צוות רפואי שהתקבלו במערכת הבריאות בשנים 2015 עד 2017.

  • 146

    מספר התביעות שהוגשו בשנת 2018 לבתי משפט השלום ולבתי הדין לעבודה בגין הטרדה מינית.

  • 29

    מספר כתבי האישום שהוגשו בשנת 2019 ובהם הטרדה מינית הייתה העבירה היחידה או המרכזית, מתוך 129 כתבי אישום שכללו עבירת הטרדה מינית.

פעולות הביקורת

חוות הדעת עוסקת בנושאים שלהלן: נתונים ומחקרים על תופעת ההטרדות המיניות; מסלולי החוק להתמודדות עם הטרדות; הטיפול בהטרדות מיניות בשוק העבודה ומניעתן; הטיפול בהטרדות מיניות במערכת הבריאות ובמערכת החינוך ומניעתן.

לצורך הכנת חוות הדעת נעשו פעולות ביקורת במשרד המשפטים, בנציבות שירות המדינה (נש"ם), במשרד החינוך, במשרד הבריאות, במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וברשות לקידום מעמד האישה שבמשרד לשוויון חברתי. בדיקות השלמה נעשו במשרד הכלכלה והתעשייה, במכון התקנים, בצה"ל, במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (שב"ס).

תמונת מצב העולה מן הביקורת

  • dislike
    קיימים פערים ניכרים במערך התמיכה, הטיפול והאכיפה בתחום ההטרדות המיניות במרחבים השונים. ככל שמתרחקים ממעגל הגופים הממשלתיים והציבוריים למעגלי הציבור הרחב - השפעת האסדרה פוחתת ומערכות הטיפול טובות פחות.
  • dislike
    שירות המדינה - בשנים 2015 - 2018 הוגשו לנש"ם 595 תלונות על הטרדה מינית (כ-150 תלונות בשנה). מספר התלונות ביחס למספר עובדי המדינה מלמד ככל הנראה על תת-דיווח. בתשובות לשאלון שהעביר משרד מבקר המדינה לממונות על מניעת הטרדה מינית המשך קריאה בקובץ המצורף.
  • dislike
    משרדי ממשלה בממשק עם אזרחים - משרד הבריאות ומשרד החינוך - האינטראקציות הבין-אישיות ופערי הכוח הופכים את ההתמודדות של מערכות אלו עם נושא ההטרדות המיניות למורכבת במיוחד, בין היתר בגלל זהות הנפגעים (אוכלוסיות של חולים וקטינים), המשך קריאה בקובץ המצורף.
  • dislike
    משרדי ממשלה בממשק עם אזרחים - משרד הבריאות ומשרד החינוך - אין איסוף מידע על פוגעים במשרד הבריאות, וכך פוגעים עלולים לעבור בין מקומות עבודה ולבצע פגיעות נוספות.
  • dislike
    משרדי ממשלה בממשק עם אזרחים - משרד הבריאות ומשרד החינוך - מערכת המידע המשמעתית של משרד החינוך אינה מאגדת את כלל המידע על בגירים הפוגעים בקטינים. בהיעדר נתונים מרוכזים, פוגעים עלולים לחזור ולפגוע בתלמידות ובתלמידים.
  • dislike
    משרדי ממשלה בממשק עם אזרחים - משרד הבריאות ומשרד החינוך - משרד החינוך אינו משתמש בכלים הקיימים ברשותו המאפשרים פיטורי עובד הוראה כאשר תלונת קטין על הטרדה מינית לא הגיעה לכלל הרשעה פלילית.
  • dislike
    שוק העבודה הפרטי - הסמכויות שהוקנו בדין לכמה גורמים ממשלתיים רלוונטיים הן מצומצמות, ואין גורם מאסדר האמון על הטיפול בנושא ההטרדות המיניות במגזר העבודה הפרטי.
  • dislike
    המרחב הציבורי - בהיעדר גורם ממשלתי מאסדר, מוטרדות במרחב הציבורי יכולות להגיש תלונה פלילית או לתבוע בתביעה אזרחית, אך נמצא מיעוט בולט של תלונות פליליות ועוד פחות מכך - תביעות אזרחיות.
  • like
    משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את עריכת סקר הביטחון האישי העקבי בידי המשרד לביטחון הפנים, שלפיו ניתן לזהות מגמות ולהסיק מסקנות מעשיות.
  • like
    שירות המדינה - בגופי הביטחון הגדולים - צה"ל, המשטרה ושב"ס - פעלו במגוון אמצעים לשינוי התרבות הארגונית ולמניעת הטרדות מיניות בקרב העובדים.

תרשים התקציר

בתרשים מוצגים ארבעת המרחבים האלה: המרחב הציבורי, שוק העודה הפרטי, הממשקים בין תושבים ובין עובדי ציבור במערכות הבריאות והחינוך ובמרחב שבין עובדי מדינה.

עיקרי המלצות הביקורת

  • [alt]
    על משרד המשפטים, הממונה על ביצוע החוק, לשקול בחינה של אופן הטיפול הממשלתי הכולל במניעת תופעת ההטרדה המינית, לרבות בחינת הצורך בשינויים בחלוקת האחריות בין הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר, תוך מיקוד באוכלוסיות מוחלשות המשך קריאה בקובץ המצורף.
  • [alt]
    ראוי כי משרד המשפטים יבחן את האפשרות להרחיב את תחולתה של תקנה 9 לתקנות למניעת הטרדה מינית (תקנה שקבעה חובות דיווח שנתיות למניעת הטרדה מינית במוסדות השכלה גבוהה ובכוחות הביטחון) ולהחילה על גופים נוספים ובהם משרדי החינוך והבריאות.
  • [alt]
    על משרד הבריאות לערוך הסדרה כוללת של דרכי הטיפול בתלונות על הטרדות מיניות ומניעת ההטרדות באופן המותאם למאפיינים הייחודיים של מוסדות מערכת הבריאות, לנוכח שלל האוכלוסיות והמוסדות שבאחריותו. בתוך כך עליו לבחון את דרכי העדכון המשך קריאה בקובץ המצורף.
  • [alt]
    המצב הנוכחי, שבו מורים אשר חזרו והטרידו מינית תלמידות ותלמידים אך לא הורשע בהליך פלילי יכולים להמשיך בעבודתם, דורש הסדרה מטעם משרד החינוך, למניעת הישנות המקרים ולהגנה על המתלוננים ועל כלל התלמידים.
  • [alt]
    על משרד המשפטים לבחון את יישום החוק במקומות עבודה, ובפרט עליו לבחון עם המשרדים הרלוונטיים את האפשרויות לטיוב הטיפול בתלונות בשוק העבודה הפרטי. לצורך כך יש לשקול לבצע תהליך של RIA -Regulator Impact Assessment.

סיכום

​מוסדות המדינה הקימו מנגנונים למניעת הטרדות מיניות בין עובדי ציבור ועובדי מדינה ולטיפול בהן. לעומת זאת, אירועי הטרדה מינית שבין עובדי ציבור ובין הציבור הרחב אינם מטופלים די צורכם, ואילו הטיפול באירועי הטרדה מינית המתרחשים במגזר העבודה הפרטי ובמרחב הציבורי לקוי, וחסר פיקוח מדינתי בתחום זה.