מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום, יום שני א' באייר תשע"ט, 06.05.2019, את הדוח השנתי 69ב'.
מדובר בדוח רחב ביותר בהיקפו - נכללים בו 40 פרקי ביקורת על משרדי הממשלה וגופים ציבוריים. כמו קודמיו, הוא משקף חתירה למצוינות ולחדשנות (כך למשל, הורחב השימוש בכלים של שיתוף הציבור ושימוש במידע הרב המתקבל באמצעותו); הקפדה על כללי אתיקה ומינהל תקין ועמידה בנורמות מקצועיות עדכניות.
מדיניות זו מוכיחה את עצמה בביצוע תהליכי בדיקה וביקורת באופן יסודי, מקצועי והוגן ובפרסומם של דוחות ביקורת ברורים, אפקטיביים ורלוונטיים, אשר יורדים לשורשן של תופעות.
אחד מיתרונותיה המשמעותיים של ביקורת המדינה הוא הדיסציפלינות הרבות שבהן היא עוסקת והיכולת לבצע בדיקות מערכתיות בגופים שונים בעת ובעונה אחת.
לכן, משרד מבקר המדינה שם דגש מיוחד על ביצוע ביקורות בנושאים מערכתיים בעלי השפעות לאומיות רחבות בעניינים הנוגעים לכמה משרדי ממשלה ורשויות ציבוריות.
בהתאם לאמות מידה אלה נערכו 5 מטלות ביקורת רוחביות ובין משרדיות:
1. היבטים בהגנה על הפרטיות במאגרי מידע - מערכת הבחירות האחרונה הבליטה שוב את הרגישות הרבה של הנושא. נמצאו ליקויים בפעולות הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים. בכלל זה, מעורבות מצומצמת שלה בסוגיות הגנת הפרטיות במאגרי מידע העולות במגזר הציבורי והיעדרה של מדיניות אכיפה ברורה. במשרדי הבריאות והחינוך התמונה מדאיגה - הם מבצעים פרויקטים מקיפים או פועלים לאיסוף מידע אישי רב מבלי שהוסדרה כראוי המסגרת הנורמטיבית לכך. נוסף על כך, נמצאו ליקויים במדיניות אבטחת המידע וביישומה.
2. היבטים בטיפול המדינה בעבריינות מין כלפי קטינים - הביקורת מצביעה על חולשות וחוסרים המהווים פגיעה בציבור כולו. לגבי הנפגעים: מרכזי ההגנה מנוצלים רק בחלקם ולמרות ההצהרות, טרם הושלמה הקמת המערך למניעה ולאכיפה של תופעות אלימות ופשיעה באינטרנט. אשר לפוגעים: יותר ממחציתם אינם משולבים בתוכניות טיפול ייעודי בתקופת מאסרם; הערכת מסוכנות נעשית לחלקם; ובקהילה קטן שיעור המורשעים המשולבים במרכזי טיפול. נושא זה מקבל ביטוי גם בפרק הביקורת שעוסק בהיעדרויות עובדי הוראה והעסקת ממלאי מקום בהוראה.
3. הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלויות בהליכים משפטיים - נבדק האם המדינה עומדת בחובתה לממש את זכותו של אדם עם מוגבלות להשתתפות מלאה ופעילה בחברה ולתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים במסגרת הליכים משפטים. יש בכך לקבוע כיצד יתנהלו חייו ואף להגביל את חירותו. לצד פרסום פרק זה בנוסחו המלא, מתפרסמת גם תמצית הפרק בשפה פשוטה, על מנת שיהיה נגיש גם לאנשים עם מוגבלות.
4. טיפול רשויות המדינה והרשויות המקומיות במבני מגורים שאינם בשימוש - הטלת ארנונה בשיעור מוגדל - בנובמבר 2017 פנתה הועדה לביקורת המדינה להכין חוות דעת בנושא "דירות הרפאים". מדובר בהוראת שעה משנת 2014 שאפשרה לרשויות מקומיות לגבות כפל ארנונה מדירות שאינן היו מאוכלסות בשנים 2015 ו-2016. מטרתה הייתה לעודד את אכלוס אותן דירות ובכך להרחיב את היצע הדיור. עלה כי רק שלוש העיריות הגדולות - ירושלים, תל אביב וחיפה - החילו את המחויבות וכי משרדי הפנים והאוצר, שהופקדו על התקנתה, לא פעלו נמרצות לאישור החלתה.
5. היערכות גופים חיוניים להגנת הסייבר - בשנים הבאות צפוי גידול ניכר בחדירת מרחב הסייבר לשגרת היום-יום - למשל, המכוניות האוטונומיות. בהתאם, צפויה עלייה ניכרת בשכיחותם של איומי סייבר ובמידת חומרתם. בישראל גאים להיחשב כמעצמת סייבר. אולם, עדיין קיימים פערים בהגנת הסייבר של גופים מסוימים של הממשלה ואף של המשק - כאשר דווקא משרדי הממשלה ויחידות הסמך, אינם מיישמים כראוי את החלטות הממשלה ואת ההנחיות בתחום הגנת הסייבר. פרק זה מתפרסם בחלקו בשל חסיון שהטילה ועדת המשנה של הועדה לביקורת המדינה בתוקף סמכותה.
בנוסף, עברו תהליך חסיון בוועדת המשנה הפרקים הבאים:
• טיפול משרד החקלאות בהגנת הפרטיות ובאבטחת מידע - מתפרסם רובו ככולו.
• פעולות הלמ"ס לתכנון, לתקצוב וליישום של משימות ופרויקטים - מתפרסם ברובו.
• פעילות מערכת הביטחון בתחום הגנת הסביבה - מתפרסם בשלמותו.
• השירותים הרפואיים לנכי צה"ל - מתפרסם בשלמותו.
• היבטים בפעילות המשטרה הצבאית החוקרת - מתפרסם רובו ככולו.
• פעילות בתי המשפט הצבאיים באזור יהודה והשומרון - מתפרסם רובו ככולו.
להלן הרחבה לגבי עוד כמה מפרקי הביקורת בדוח 69ב:
כזכור, פורסם באחרונה דוח מיוחד על מערך הרכש במשטרת ישראל. בדוח הנוכחי נבדק טיפול המשטרה בעבירות רכוש. כשליש מתיקי החקירות של עבירות הרכוש שמנהלת המשטרה נסגרים בתוך יום או יומיים ממועד הגשת התלונה בעילת עבריין לא נודע, והסיכוי שעבריין רכוש ייתפס ויוגש נגדו כתב אישום הוא נמוך. רבים מהאזרחים נפגעי עבירות הרכוש כלל אינם מדווחים למשטרה, בין היתר, בשל חוסר האמון שלהם ביכולתה לטפל בתלונתם. המשטרה, בתיאום עם המשרד לביטחון פנים, נדרשת לבצע בחינה מערכתית של דרך הטיפול בעבירות רכוש, לגבש מתווה פעולה סדור וליישם אותו, כדי שיביא לידי שיפור ההרתעה והאכיפה ולהגברת אמון הציבור ביכולתה לטפל בעבירות אלה.
בשנת 2017 הוקמה במשרד מבקר המדינה היחידה לביקורת על מייצגי המדינה בערכאות, בהתאם לחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו-2016. דוח זה כולל שני פרקים הנוגעים למייצגי המדינה בערכאות: פיתוח והטמעה של מערכת מחשוב לתכנון, ניהול ובקרה בפרקליטות המדינה (תנופ"ה); מערך התביעה המשטרתית - שיוכו הארגוני ועצמאותו. בנושא זה המליץ מבקר המדינה להקים ועדה ציבורית מקצועית בלתי תלויה שתשוב ותידרש לשאלות היסוד המבניות הנוגעות לאיחוד מערך התביעה המשטרתית עם הפרקליטות.
בתחום משרד הבריאות נבדקו כמה נושאים ובהם:
מערך הניתוחים הבריאטריים בישראל - תופעת השמנה קשורה לתמותה בהיקף הולך וגדל, ועלותה הלאומית-כלכלית גבוהה ביותר. שיעור הניתוחים הבריאטריים בישראל הוא הגבוה מבין כלל 36 מדינות ה-OECD, והוא מוסיף לגדול בשיעורים גבוהים מאוד. משרד הבריאות אינו מנהל נכון תחום רגיש ועתיר הוצאות זה. כך גם קופות החולים והמרכזים הבריאטריים בבתי החולים. הליקויים שהתגלו מחייבים את משרד הבריאות, קופות החולים והמרכזים הבריאטריים בבתי החולים, בשידוד מערכות יסודי בתחום.
פתיחת מחלקות ויחידות בבתי החולים הכלליים - תוכניות המשרד לתוספת מיטות במערכת האשפוז עד לשנת 2035 אינן שלמות, ולא נקבעו יעדים בנושא. כמו כן, המשרד לא גיבש תוכנית רב-שנתית למילוי צורכי כוח האדם הרפואי והסיעודי העתידיים בכל תחום התמחות, ולא הכין תוכנית מפורטת למתן מענה לגידול הניכר הצפוי במספר הקשישים.
אסדרת תחום הטיפולים והניתוחים הפלסטיים האסתטיים - קוסמטיקאיות עוסקות לעיתים בפעולות המוגדרות "עיסוק רפואי" וניתוחים מתבצעים בידי רופאים מתחומי התמחות שלא קשורים לניתוחים פלסטיים ואסתטיים. משרדי הבריאות והעבודה לא אסדרו את תחום העיסוק של קוסמטיקאיות ואת גבולות עיסוקן, למרות הערות משרד מבקר המדינה והמלצות ועדה מקצועית בעניין זה מלפני יותר מעשור. היעדר האסדרה מתבטא אף בפרסומים אסורים העלולים להטעות את הציבור.
פרקי ביקורת מערכת החינוך:
כוח אדם בהוראה - תכנון, הכשרה והשמה - משרד החינוך אינו מנהל את מערך כוח האדם בהוראה, אלא בתי הספר והמוסדות האקדמיים לחינוך הם שמכתיבים את פני הדברים. הועלו ליקויים משמעותיים בתחום תכנון כוח האדם בהוראה; פערים בין הכשרת המורים במוסדות האקדמיים להוראה ובין הדרישות והכישורים הנדרשים ממורה, כפי שהגדיר משרד החינוך וכפי שהם עולים מהצרכים בשטח.
היעדרויות עובדי הוראה והעסקת ממלאי מקום בהוראה - מכלול הליקויים בדוח מעלה, בין היתר, חשש כבד לפגיעה של ממש ברמת ההוראה והליקויים בהעסקת ממלאי המקום בהוראה אף עלולים להעמיד את התלמידים בסיכון (זכור המקרה של המורה המחליף בבית ספר בתל-אביב, שנידון ל-7 שנות מאסר).
המדינה הקצתה משאבים עצומים - כ-1.7 מיליארד ש"ח לשנים 2012-2022 - לקידום השכלה גבוהה במגזר החרדי. הפרק הנגשת ההשכלה הגבוהה למגזר החרדי העלה כי התוכניות לוקות בחסר ואינן אפקטיביות דיין. שיעור הנשירה מהלימודים של סטודנטים חרדים גדול יותר מפי שניים מזה של יהודים לא-חרדיים, ורק כרבע מהגברים החרדים הלומדים במכינות מקבלים תואר אקדמי. חלק הארי שקיבלו תואר אקדמי במסגרת התוכניות הם נשים שקיבלו תואר אקדמי כללי בהוראה. זהו תחום שיש בו עודף גדול ורובן (כ-88%) אינן עוסקות בו. על אף זאת, ועדת ההיגוי של התוכנית, ות"ת ומל"ג החליטו להמשיך ולתת עדיפות ללימודי ההוראה. החלטותיהן בעניין זה סותרות לכאורה את ההסכם עם משרד האוצר, והן מביאות להשקעת משאבים שלא יניבו תועלת למשק.
סוגיית יוקר המחיה מעסיקה רבות את מבקר המדינה במהלך שנות כהונתו ובכלל זה מחירי המזון. כך ב-12.09.2012 סמוך לתחילת כהונתו פורסמה חוות דעת בנושא הפיקוח על מחירי המזון והפיקוח על מחירי מוצרי חלב. הפרק פעולות הממשלה לעידוד התחרות בשוק הפירות והירקות מעלה, כי פעולות הממשלה בתחום זה מקודמות באיטיות ואינן מגיעות לשלב הסיום. זה כ-17 שנים אין עולה בידי הממשלות ליישם את החלטותיהן בדבר הקמת שוק סיטוני חדש לפירות וירקות. הטיפול משקף פעולה ממשלתית שמתאפיינת בשורה של חולשות מקצועיות ותפקודיות.
כנדרש מדי שנה, גם הדוח הנוכחי כולל פרק ביקורת על מאזן המדינה. הפרק מאזן המדינה ליום 31.12.17 - מזומנים ושווי מזומנים מעלה ליקויים בכל הקשור לניהול חשבונות הממשלה על ידי משרדי הממשלה ויחידות הסמך בבנק ישראל ובבנק הדואר. עוד עולה כי אגף החשכ"ל מפרסם את הדוחות הכספיים של הממשלה לאחר המועד הקבוע בחוק ובלא להציג את הדוחות על תזרימי המזומנים של הממשלה. התנהלות זו פוגעת בקיומה של בקרה ציבורית אפקטיבית על פעילות הממשלה ומקשה על הממשלה לקיים את המחויבות הציבורית (Accountability) על המשאבים שהופקדו בידיה.
פרק הביקורת ליקויים בתהליכי מינוי של בעלי תפקידים בכירים - משרד העבודה, הרווחה והשירותים והחברתיים והמוסד לביטוח לאומי מעלה ליקויים חמורים הנוגעים לתהליכי מינוי של בעלי תפקידים בכירים במשרד הרווחה, במוסד לביטוח לאומי ובמועצת המוסד לביטוח לאומי. במשרד הרווחה ובמוסד לביטוח לאומי הפרו השר כץ ומנכ"ל משרד הרווחה מר קפלן את עקרון שוויון ההזדמנויות בהליכי בחירה ומינוי. בקרב חברי המועצה וועדותיה מונו אנשים רבים המקורבים לשר כץ, בעלי זיקה למרכז הליכוד ולתעשייה האווירית.
אכיפה בתחומי הגנת הסביבה - אחד הכשלים הבולטים בפעילות האכיפה של המשרד הוא מיעוט האכיפה הפלילית והסתפקות בהסדרת המפגע ובאכיפה מינהלית מוגבלת ולפיכך, הסיכוי שגורם מזהם ייענש בחומרה הוא נמוך.
דוח 69ב הוא הדוח השנתי האחרון שמגיש מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, שבקרוב מסיים שבע שנות כהונה בתפקיד. מתחילת כהונתו, הציב המבקר כמה מטרות מרכזיות ובכללן: חיזוק המשטר הדמוקרטי; שמירה והבטחה של זכויותיהן של אוכלוסיות חלשות והגנה על זכויות האדם; הגברת הנשיאה באחריות; הטמעת נורמות של תקינות בסדרי הממשל ובמינהל הציבורי וביצור מעמדו של מבקר המדינה כמוביל המאבק בשחיתות הציבורית למען טוהר המידות בשירות הציבורי.
בדברים לעובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, כתב השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא: "אני יכול להעיד כי אתם אנשי מקצוע מהמדרגה הראשונה, בעלי יושרה אישית ומקצועית, ורואים בעבודתכם שליחות לטובת כלל אזרחי המדינה ותושביה. בזכותכם חשף משרדנו ליקויים רבים והביא לשיפור המינהל הציבורי ולחיזוק שלטון החוק. בזכותכם אף התחזק במידה ניכרת ביותר אמון הציבור בעבודת הביקורת בישראל".
לקריאת הדוח המלא