facebook

פרסום דוח בין-לאומי בנושא המוכנות לשוק העבודה העתידי

הדוח נעשה בשיתוף עם מבקרי המדינה של האיחוד האירופי, פינלנד, דרום קוריאה, איטליה, בולגריה וצפון מקדוניה

מבקר המדינה פרסם היום (26.12.21) דוח בין-לאומי בנושא המוכנות לשוק העבודה העתידי. הדוח נעשה בשיתוף עם מבקרי המדינה של האיחוד האירופי, פינלנד, דרום קוריאה, איטליה, בולגריה וצפון מקדוניה.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: "הדוח משקף את חלקם של מוסדות ביקורת לאומיים בקידום סוגיות חברתיות-כלכליות מערכתיות ובהנעת הממשלות לפעולה בנושאים גלובליים, כמו שוק העבודה המשתנה, מתוך כוונה להבטיח את איכות חיי האזרחים ואת קידום היעדים לפיתוח בר-קיימא לטובת הכלל. אני תקווה שדוח הביקורת המשותף ישמש דוגמה להמשך שיתוף פעולה פורה בין מבקרי מדינה לטובת הציבור".

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם דוח בין-לאומי בנושא מוכנות שוק העבודה 2030 - אתגרים והזדמנויות. את חלקו הראשון של הדוח שעסק בהיבט הישראלי בלבד פרסם המבקר אנגלמן באפריל 2021, וכלל מקבץ פרקים בנושא התמודדות מדינת ישראל עם אתגר המוכנות לשוק העבודה המשתנה בהיבטים מגוונים הנוגעים להון האנושי של העובדים הקיימים והעתידיים בישראל.

משרדי מבקר מדינה רבים ברחבי העולם מכירים בחשיבות הנושא ובצורך במעורבות של ביקורת המדינה בבחינת מוכנות מדינות וממשלות לשינויים הצפויים בשוק העבודה. משרד מבקר המדינה של ישראל יזם, ניהל והוביל את פרויקט הביקורת שנעשה בשיתוף פעולה בין-לאומי עם משרדי מבקרי מדינה של האיחוד האירופי ושל כמה מדינות: פינלנד, דרום קוריאה, איטליה, בולגריה וצפון מקדוניה. שיתוף פעולה זה מדגיש את מעמדו הייחודי של משרד מבקר המדינה הישראלי בזירה הבין-לאומית. כזכור, משמש מבקר המדינה אנגלמן גם כסגן נשיא ראשון של ארגון הגג של מבקרי המדינה של אירופה (EUROSAI) - ועומד בשנת 2024 להיכנס לתפקיד נשיא הארגון.

הדוח הבין-לאומי המשותף מציג את ממצאי הביקורת שביצעה כל אחת מהמדינות, כאשר כל משרד מציג את המענה של מדינתו לאתגרים שמציב שוק העבודה המשתנה בהתייחסות לתנאים המקומיים ותוך ניתוח של פתרונות אפשריים.

המדינות המשתתפות בביקורת מגוונות מאוד מבחינת גודל האוכלוסייה שטחן, מיקומן ורמת הפיתוח הכלכלי-חברתי שלהן. כך למשל:

שיעור המשרות הנמצאות בסיכון משמעותי לשינוי עקב השינויים בשוק העבודה נע בין 34% בפינלנד, 43% בקוריאה, 45% בישראל, 48% ב-19 מדינות באיחוד האירופי בממוצע, ל-51% באיטליה.

פריון העבודה נע בין 26 דולר לשעת עבודה בבולגריה, 40 דולר בקוריאה, 42 דולר בישראל, 53 דולר באיטליה, 54 דולר בממוצע באיחוד האירופי, ל-62 דולר בפינלנד.

שיעור בעלי תואר אקדמי נע בין 20% באיטליה, 21% בצפון מקדוניה, 28% בבולגריה, 33% באיחוד האירופי בממוצע, 46% בפינלנד, ל-50% בקוריאה ובישראל.

ההשקעה במחקר ופיתוח נעה בין 0.4% מהתמ"ג בצפון מקדוניה, 0.76% בבולגריה, 1.5% באיטליה, 2% באיחוד האירופי בממוצע, 2.8% בפינלנד, 4.5% בקוריאה, ל-4.9% בישראל.

מנעד זה  תרם להצגת תמונה מורכבת ורחבה של הסוגיות הרלבנטיות לשוק העבודה המשתנה - החל מסוגיות של הזדקנות האוכלוסייה והגירה שלילית, ועד הצורך בחיזוק ענפי ההיי-טק.

ההיבטים שנבדקו על ידי המדינות כללו:

מוכנות מערכת החינוך לשוק העבודה המשתנה. משרד מבקר המדינה הישראלי בדק סוגיות הנוגעות למוכנות מערכת החינוך לשוק העבודה המשתנה ואת התאמת סביבת הלימודים בחטיבות העליונות לתשתיות הנדרשות לשם הקניית מיומנויות המאה ה-21.

עלה כי בישראל, כחמש שנים מאז החל משרד החינוך ליישם את רפורמת הלמידה המשמעותית, סבורים כמחצית מבעלי התפקידים בחינוך העל-יסודי - המפקחים המרכזים (מפמ"רים), מנהלי בית הספר ורכזי המקצוע בבית הספר - כי השפעת הרפורמה על קידום הקניית מיומנויות המאה ה-21 לתלמידי החינוך העל-יסודי לא הייתה רבה. עוד נמצא כי מאז יישום הרפורמה ועד מועד סיום הביקורת, לא ערך משרד החינוך תהליך הפקת לקחים שיטתי ומקיף מתהליך היישום.

הביקורת בפינלנד בדקה עד כמה מערכת החינוך לגילי 7 - 15, המשרתת מעל חצי מיליון תלמידים, לוקחת בחשבון את צורכי הכישורים העתידיים והעלתה כי קיימים פערים בהקניית כישורי העתיד בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה, וכי למורים אין די זמן כדי לפתח את מסוגלותם להקנות את הכישורים.

ההמלצות בתחום זה עסקו בצורך להתאים את ההכשרה והתמיכה שיש להקנות לצוותי ההוראה ובכלים הדיגיטליים הנדרשים לשם הקניית המיומנויות המתאימות.

תחום נוסף שבא לידי ביטוי הוא תחום ההכשרות המקצועיות לבוגרים (מעל גיל 18), אותו בחנו משרד מבקר המדינה הבולגרי, משרד מבקר המדינה הקוריאני ומשרד מבקר המדינה הישראלי. מטרת הבדיקה הייתה לבחון את ההתאמה של ההכשרות המקצועיות ושל היקפי הלמידה לאורך החיים לדרישות השוק המשתנה. ההמלצות נגעו לצורך לעדכן את תחומי ההכשרה ואת תכניות הלימוד בהתאם לצרכים החדשים של שוק העבודה וכן לצורך בשיפור האפקטיביות של ההכשרות.

עלה כי בישראל כ-15% מהמשרות הן בסיכון גבוה לשינוי והעובדים בהן עלולים להיפלט משוק העבודה, ועוד כ-54% מהמשרות הן בסיכון בינוני, אך ההוצאה הציבורית על הכשרות מקצועיות היא 0.07% מהתמ"ג, לעומת 0.11% בממוצע במדינות ה-OECD. מספר המשתתפים בהכשרות המקצועיות והטכנולוגיות במימון ציבורי ב-2018 עמד על כ-53,200 איש, אך רק כ 7% מהמשתתפים בהכשרות המקצועיות הממומנות של האגף להכשרה מקצועית עושים זאת באחד המסלולים שבשיתוף מעסיקים על אף ההסכמה שמסלולים אלו הם האפקטיביים ביותר.

WORKFORCE-2030-image.jpg

 משרד מבקר המדינה הבולגרי העלה כי כ-250,000 סיימו בהצלחה הכשרה מקצועית בשנים 2017 - 2019, וכי מערך ההכשרה לא פיתח את הבנתו לגבי צורכי כוח האדם של המעסיקים וצורכי הכישורים בשוק העבודה.

בקוריאה יש כ-660,000 סטודנטים במכללות להכשרה מקצועית. משרד מבקר המדינה הקוריאני העלה כי היו ליקויים בתפעול התוכנית הלאומית לשיפור שיתוף הפעולה בין המכללות למעסיקים, ובהם הצבת יעדים נמוכים ואי קביעת שיעורי תעסוקה לאחר קבלת תעודה כיעד מרכזי.

בתחום האוריינות הדיגיטלית הנדרשת לשוק העבודה המשתנה, בדק משרד הביקורת על האיחוד האירופי את פעולות מדינות האיחוד להתמודדות עם כ-75 מיליון האנשים שלהם מיומנויות דיגיטליות נמוכות במיוחד, והעלה כי על אף שאוריינות דיגיטלית היא מהיעדים המרכזיים של הקרן החברתית האירופית (ESF), רק 2% מתקציב הקרן בשנים 2014 - 2020 הוקדשו לתוכניות לשיפור אוריינות דיגיטלית, והמליץ על השקעת משאבים מתאימה, קביעת יעדים ומדידת תוצאות.

בהיבט זה בחן משרד מבקר המדינה הישראלי את הצורך בהקניית אוריינות דיגיטלית לאורך החיים לשם התאמת הכישורים לדרישות של שוק העבודה - והעלה כי מבין  3.7 מיליון האנשים בגיל העבודה (18 - 64 ( בישראל שרמת האוריינות הדיגיטלית  שלהם נמוכה או מזערית - רבים מהם מהאוכלוסיות הערבית והחרדית, רק 1% השתתפו בתוכנית ממשלתית מודרכת להקניית אוריינות דיגיטלית ב-2019. הומלץ על הקניית אוריינות לתלמידים ולמורים ולבוגרים מאוכלוסיות מעוטות אוריינות - בפרט האוכלוסייה הערבית והחרדית. כמו כן בחן משרד מבקר המדינה הישראלי את פעולות המדינה להגדלת מספר העובדים בהיי-טק.

המסקנה המשותפת של הביקורות הייתה שאוריינות דיגיטלית נדרשת בכל שכבות האוכלוסייה ולכן על הממשלות להשקיע בפיתוחה, תוך קביעת יעדים מדידים לכך.

תחום נוסף שעסקו בו משרדי מבקר המדינה האיטלקי והצפון מקדוני מתייחס למערך הקצבאות ולשירותי התעסוקה בהקשר של שוק העבודה המשתנה. משרד מבקר המדינה האיטלקי מצא כי כי מעל 1.2 מיליון משקי בית קיבלו קצבת הכנסה אזרחית של כ-570 יורו בממוצע לחודש - כשני שליש מהם בדרום איטליה, וכי הקצבה הוכיחה עצמה ככלי להפחתת עוני אך לא ככלי למדיניות פעילה בשוק העבודה. משרד מבקר המדינה הצפון מקדוני ציין כי צעירים מהווים 20% מבין המובטלים במדינה, ומצא כי תוכניות פעולה לאומיות בנושא יושמו באופן חלקי, וכי לצעירים חסרים הכישורים הנדרשים בשוק העבודה.

הדוח הבינלאומי סקר גם יוזמות מקומיות להתמודדות עם השינויים בשוק העבודה. הסתבר, שבדומה לפורטל "עבודאטה" שפיתחה זרוע העבודה בישראל לניתוח מגמות בשוק העבודה, כישורים נדרשים בעבודות שונות ואופן ההכשרה אליהן, גם בבולגריה פותח מיזם דומה, המציג בין היתר את תחזיות שוק העבודה. היוזמה של האיחוד האירופי היא קידום מדיניות הן לגבי מערכות החינוך והן לגבי הכשרות מקצועיות ולמידה לאורך החיים וזאת בכדי להתאימן לשוק המשתנה. מהדוח עלה שבפינלנד מיושמת רפורמה בנושא הלמידה לאורך החיים ובישראל חלק מהמענה לכך הוא באמצעות הפלטפורמה "קמפוסIL" המאפשר למידה מקוונת. גם באיטליה ובקוריאה יש פלטפורמות דומות ללמידה מקוונת ולשיפור החינוך הדיגיטלי והלמידה הדיגיטלית לתלמידים ומבוגרים.

הדוח המשותף מדגיש את הצורך בהשקעה בהון אנושי ובפרט את הצורך בהשקעה בשיפור הכישורים והמיומנויות של התלמידים המהווים את עתודת ההון האנושי העתידי. לצד זאת נדרש גם לשפר ולשכלל את הכישורים של העובדים כיום בשוק העבודה ובמיוחד של מי שלו מיומנויות נמוכות, כך שיוכלו להשתלב בשוק העבודה המשתנה במשרות הנדרשות לכישורים גבוהים יותר ובכלל זה - יכולת לפתרון בעיות, יצירתיות וכישורי חשיבה. בנוסף, ניתן לזהות, כבר עתה, קיטון בדרישה לעבודות רוטיניות או כאלה המתבססות על יכולת פיזית. שינוי זה התחזק ובלט במיוחד בתקופת הקורונה ואולם, משבר הקורונה עשוי לשמש כהזדמנות לממשלות לחולל את השינוי הנדרש ולהשקיע בפיתוח כישורים ומיומנויות של כלל העובדים והתלמידים ובכך להבטיח את שילובם המיטבי בשוק העבודה המשתנה.