מתי הוקם מוסד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ועל איזה צורך הוא נועד לענות?
"עוד בראשית דרכה הכירה מדינת ישראל בחשיבותה של ביקורת המדינה. כבר בשנת ה'תש"ט (1949) חוקקה הכנסת את חוק מבקר המדינה – ובשנת ה'תשמ"ח (1988) גם את חוק יסוד מבקר המדינה - מתוך הבנה שהביקורת היא חלק חיוני ממערך האיזונים והבלמים של המשטר הדמוקרטי.
היקפה של ביקורת המדינה בישראל הוא מן הנרחבים ביותר בעולם. מדובר במעל ל-2,000 גופים מבוקרים - כל משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, זרועות הביטחון, החברות הממשלתיות, התאגידים הסטטוטוריים ועוד. אנו בודקים את החוקיות והסדירות של פעולות המינהל הציבורי, את טוהר המידות, את השמירה על זכויות הפרט, את המינהל התקין ואת היעילות והחיסכון.
משרד המבקר בודק גם איך מנוהלים ענייני הכספים של המפלגות והסיעות בכנסת וברשויות המקומיות. החוק אף מחייב את השרים ואת סגני השרים להגיש למבקר המדינה מדי שנה הצהרת הון.
מאז שנת ה'תשל"א (1971), ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה מבקר המדינה משמש גם כנציב תלונות הציבור, וככזה מסייע לאדם הפרטי בבעיות שבהן הוא נתקל מול רשויות השלטון. קורה, למשל, שריבוי תלונות בנושא מסוים עשוי להצביע על ליקוי כללי שיש לו השפעה על ציבור רחב. במקרה כזה המבקר עשוי שלא להסתפק במתן מענה לתלונות הנקודתיות שקיבל בשבתו כנציב - אלא להחליט לפתוח בביקורת מקיפה בנושא".
כגוף שבודק את פעילותם של עובדי המדינה ומפקח על הדרך בו הם מבצעים את תפקידם, האם אתם מנסים לרתום את עובדי המשרדים המבוקרים לבצע את השינויים הנדרשים כבר במהלך הביקורת?
"אנחנו שואפים תמיד לכך שהביקורת שאנו עורכים תניע את הגופים המבוקרים לפעולה ולנשיאה באחריות. שהיא תביא לא רק לתיקון ליקויים נקודתיים שהתגלו במהלך הביקורת, אלא גם תשפר את כלל פעילותם של הגופים המבוקרים. לעתים קרובות, עוד לפני שהביקורת מתחילה - בשלב שבו גוף מבוקר רק מקבל הודעה על כך שאנו מתכוונים לבדוק את פעילותו - הוא מקדים ובודק את עצמו, מאתר ליקויים ופועל לתקן אותם".
מי מוודא שהדו''חות עבי הכרס שעובדים עליהם לעתים במשך חודשים רבים אכן מיושמים בשטח והליקויים באים על תיקונם?
"האחריות היא בראש ובראשונה על ראשי הגופים המבוקרים. החוק מחייב את הגופים המבוקרים לדווח למבקר המדינה בתוך 105 ימים מהנחת הדו"ח על שולחן הכנסת ופרסומו לציבור, כיצד בכוונתם לתקן את הליקויים שהתגלו - או לנמק מדוע הם סבורים שאין צורך לתקן אותם. אבל אנחנו לא מסתפקים בכך ועורכים גם יותר ויותר ביקורות מעקב: חוזרים כעבור שנתיים-שלוש ובודקים אם הליקויים שהתרענו עליהם אכן תוקנו. בביקורות המעקב, שנעשות על כ-20% מהדו"חות שאנו מפרסמים, אנחנו מצביעים על ליקויים שלא תוקנו או שתוקנו בצורה חלקית - אך גם על כאלה שתוקנו במלואם. כך אפשר לראות איך הביקורת אכן מניעה לפעולה ומסייעת לגופים להפוך לטובים וליעילים יותר.
אולם מעבר לכך, גם לציבור יש תפקיד משמעותי בשיח שיאיץ בגופים המבוקרים למלא את תפקידם. אנחנו עובדים קשה מאוד כדי להפוך את הביקורת לחדשנית ונגישה יותר ויותר לציבור. כל מטלה, פרק בדו"ח המבקר, נפתחת בתקציר של עיקרי הממצאים וההמלצות. אנו מפרסמים סרטונים שבהם מוצגים עיקרי הדו"חות בשפה בהירה ובגובה העיניים, ומנגישים את ממצאי הביקורת גם באתר המרשתת וברשתות החברתיות. משרדנו עורך גם כנסי חשיפה, בהם אנו מציגים את עיקרי הדו"חות בפני הגופים המבוקרים וגורמים מתאימים אחרים".
כיצד מבוררות ומטופלות התלונות הרבות המגיעות לנציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, שהוא לעתים הגוף הממסדי היחיד שמגן על האזרח שמרגיש נפגע מפעולות גוף ציבורי, וכיצד ביכולתכם להכריע עם מי הצדק, הפונה או הנילון?
"עובדי נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה מקיימים פגישות עם המתלוננים ועם הגופים הנילונים ומקבלים את כל האסמכתאות המתאימות לבירור התלונה. הנציבות בודקת את הוראות החוק והנהלים - ורק אז, כשיש בפנינו את התמונה המלאה, אפשר להכריע אם התלונה מוצדקת או לא ולהצביע על דרך הפעולה לטיפול בתלונה. לעתים קרובות אין אפילו צורך להגיע להכרעה מכיוון שברגע שאנו מציגים את התלונה לגופים הנילונים, הם מבינים שטעו ומתקנים. הנציבות אף פיתחה מנגנון של גישור ויישוב סכסוכים שגם דרכו נמצא פעמים רבות הפתרון המוסכם".
הריאיון נערך על ידי שראל שפייר, יועץ נציב שירות המדינה והממונה על העמדת מידע לציבור בנציבות שירות המדינה.
פורסם במידעון נציבות שירות המדינה, אלול התשפ"ב - ספטמבר 2022.