facebook

פורסם דוח הביקורת 71א, אוקטובר 2020

דוח זה מוקדש בעיקרו לנושאים בתחומי הכלכלה והתשתיות, בדגש על נושאים חברתיים-כלכליים

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (19 באוקטובר 2020) את הדוח השנתי 71א לשנת 2020.

דוח זה מוקדש בעיקרו לנושאים בתחומי הכלכלה והתשתיות, בדגש על נושאים חברתיים-כלכליים, להם השפעה ניכרת על חייהם של כל אזרחי המדינה ועל פיתוח המשק בשנים הבאות.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: "חשיבותם של הנושאים הכלכליים ניכרת במיוחד בעת הזו, בעיצומה של התפרצות הגל השני של נגיף הקורונה והמשמעויות התקציביות המהותיות הנובעות ממנה בכל הנוגע לצורכי הבריאות, לצורך לסייע לאוכלוסיות שנפגעו במהלך המשבר ובעקבותיו ולצרכים אחרים. במציאות כזאת גוברת החשיבות של פעילות כלכלית תקינה, יעילה וחסכונית. חשוב שכלל המבוקרים יעמיקו בדוח, ילמדו את ממצאי הביקורת ואת ההמלצות ויביאו לתיקונם. אנו נוסיף לעקוב אחר הפקת הלקחים בגופים המבוקרים ביסודיות, במקצועיות ובהגינות, כך שביקורת המדינה תהווה כלי אפקטיבי לטיוב השירות הציבורי בישראל".

בדוח 19 פרקים בנושאים הבאים:  

  1. הפיקוח והבקרה על התאגידים הציבוריים.
  2. התייעלות אנרגטית.
  3. קידום אנרגיות מתחדשות והפחתת התלות בדלקים.
  4. המבקר, הגזבר והיועץ המשפטי ברשות המקומית- תפקידם והתנהלותם.
  5. אסדרת שוק ביטוחי הבריאות בישראל.
  6. ניהול מערך הגימלאות של עובדי המדינה.
  7. סיוע המדינה לניצולי שואה - ביקורת מעקב.
  8. מיסוי רווחים לא מחולקים.
  9. יישום תוכנית מענק עבודה ברשות המיסים - ביקורת מעקב.
  10. מחקר ופיתוח במרכז האנרגיה.
  11. הפיקוח על תחנות תדלוק ומעקב אחר הטיפול בתחנות תדלוק פירטיות ותחנות תדלוק פנימיות.
  12. מערך הטיפול בנושאי בטיחות של כלי רכב כבדים
  13. התחבורה הציבורית באוטובוסים בירושלים
  14. ביצוע פרויקט חשמול קווי הרכבת ופתיחת הקו המהיר לירושלים - ביקורת מעקב.
  15. תאגידי מים וביוב - אסדרה, ניהול ופיקוח
  16. חיבור רמת הגולן, מעלה כינרת והעמקים המזרחיים למערכת המים הארצית
  17. פעולות הרשויות המקומיות וספקי המים להבטחת איכות מי השתייה - ביקורת מעקב.
  18. מכון התקנים הישראלי - ביקורת פיננסית.
  19. מוכנות ללחימה בחזית תחת איום חומרי לחימה כימיים.

הפיקוח והבקרה על התאגידים הציבוריים

בישראל 54 תאגידים ציבוריים, כאשר מספר העובדים בכלל התאגידים עומד על 15,000. היקף הנכסים בבעלות כלל התאגידים הציבוריים עומד על 300 מיליארד ש"ח ואומדן ההכנסות השנתיות בכל התאגידים הוא 100 מיליארד ש"ח. בביקורת נמצא, בין היתר, כי 73% מהתאגידים לא מפרסמים לציבור דוחות כספיים מלאים וב- 55% מהתאגידים הרכב הדירקטוריון אינו מלא. עוד נמצא כי כל תאגיד פועל על פי החוק שמכוחו הוקם ואין גורם ממשלתי המרכז בידיו באופן בלעדי את הפיקוח על כלל התאגידים הציבוריים ובוחן שיטות פיקוח חדשניות ומתקדמות מהבחינה הטכנולוגית; כמו כן לא מתבצעת הסדרה כוללת בעניינים של כלל התאגידים הציבוריים.

תאגיד ציבורי הוא גוף עצמאי שהוקם בחיקוק הפועל במסגרת המגזר הציבורי. יש לו מאפיינים של משרד ממשלתי ושל חברה ממשלתית וגם מאפיינים ייחודיים. הוא מקדם עניינים ציבוריים בהתאם לחוק שעל פיו הוא הוקם. כנאמן הציבור בביצוע תפקידו, חלות עליו חובות מתחום המשפט הציבורי, ייעודו הוא השגת המטרות שנקבעו לו בחוק, ויש לו תקציב משלו; מקורן של חלק מהכנסותיו הוא מתקציב המדינה. התאגידים הציבוריים פעילים בקשת רחבה של פעילות ציבוריות, בין היתר - תרבות וספורט, סניטציה, ארכיאולוגיה, בטיחות, ביטוח, בריאות, ופיתוח אזורי. יש תאגידים העוסקים במתן שירות טכני לתעשייה, תחבורה, תעסוקה ותקשורת וכן יש תאגידים העוסקים בפעילות אסדרה. בחודשים דצמבר 2018 - יוני 2020 בדק משרד מבקר המדינה היבטים הנוגעים לפיקוח הממשלתי על התאגידים הציבורים ולממשל התאגידי בהם. 

בביקורת נמצא כי  הדירקטוריון של כ-55% מהתאגידים הציבוריים שנסקרו פעל בהרכב חסר. ב-9 (כ-30%) מ-31 תאגידים שנבדקו לא מונו דירקטורים מקרב עובדי מדינה, שלא כנדרש. כמו כן, מסקירת 15 חוקי הקמה של תאגידים ציבוריים עלה כי בשישה מהם לא נקבע המניין החוקי לקיום ישיבה, וכי מספר הדירקטורים בתאגידים אלו היה בין 7 ל-35.  בנוסף, ב-11 (כ-40%) מ-26 תאגידים שענו לשאלו שהעביר משרד מבקר המדינה אין דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית.

עוד נמצא כי בארבעה מחמשת התאגידים הציבוריים שנבדקו נמצא כי הם אינם מגישים הצהרת מנהלים בדבר נשיאה באחריות אישית, וכן אינם מגישים דוח נוסף בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית, זאת שלא בהתאם לסטנדרטים המקובלים בארץ ובעולם בעניין ממשל תאגידי בחברות ממשלתיות ואחרות. בנוגע לאחריות מבקר הפנים, רק ב-6 מ-25 התאגידים שענו על השאלה בנושא (כ-25%) מבקר הפנים אחראי כלפי ועדת הביקורת או כלפי ועדה דומה של הדירקטוריון, ובשאר התאגידים (כ-75%) מבקר הפנים אחראי כלפי יו"ר הדירקטוריון או המנכ"ל.

עוד עלה בביקורת כי מסקירת חוקי הקמה של 15 תאגידים עולה כי בשישה מהם (40%) אין הגבלה על תקופת העסקת המנכ"ל, וכי בשאר החוקים תקופת כהונת המנכ"ל הוגבלה לשמונה עד עשר שנים. מהביקורת עלה כי בשלושה (10%) מ-30 תאגידים ציבוריים המנכ"ל מכהן 12 שנים או יותר. כמו כן, ב-13 (כ-50%) מ-25 התאגידים שענו על השאלה בנושא הועסקו יועצים משפטיים חיצוניים במשך יותר משמונה שנים ברציפות (10 מהם תאגידים קטנים). כמו כן, בעשרה  מ-25 התאגידים (40%) רואה החשבון המבקר מכהן עשר שנים ויותר. בכל הנוגע לשקיפות, נמצא מבדיקת אתרי האינטרנט של התאגידים כי רק ב-4 מ-15 התאגידים הגדולים שנסקרו (27%) מפרסמים דוחות כספיים מלאים. עוד נמצא כי שלושה תאגידים אחרים מפרסמים רק תמצית של דוחות כספיים. עוד עלה כי 6 מ-26 התאגידים, שענו לשאלה בנושא סקר סיכונים (כ-23%) מסרו שלא ביצעו סקר סיכונים בשנים 2016 - 2018. רק שניים מ-26 התאגידים האמורים הקימו ועדה של הדירקטוריון לניהול סיכונים. בנוסף, רק 6 מ-15 התאגידים הגדולים שנסקרו (40%) פרסמו קוד אתי באתר האינטרנט שלהם. ב-9 מהתאגידים (כ-30%) אין נוהל למניעת ניגודי עניינים. ב-13 מהתאגידים (כ-43%) אין נוהל בנוגע לקבלת מתנות וטובות הנאה, ורק ב-9 מהם (30%) יש נוהל שמחייב מנהלים ודירקטורים להודיע על ניגודי עניינים לפני תחילת כהונתם ובמהלכה. יצוין כי למרות שברובם הגדול של החוקים המקימים אין חובה להקים ועדת ביקורת, בהתאם לשאלון שהופץ לתאגידים נמצא כי ב-27 מ-31 התאגידים שהשיבו על השאלון מונתה ועדת ביקורת.

שיעור התאגידים שבהם היו ליקויים שונים בממשל התאגידי

  שיעור התאגידים שבהם היו ליקויים שונים בממשל התאגידי

בסיכום לדוח מצוין כי כל תאגיד פועל על פי החוק שמכוחו הוקם ואין גורם ממשלתי המרכז בידיו באופן בלעדי את הפיקוח על כלל התאגידים הציבוריים ובוחן שיטות פיקוח חדשניות ומתקדמות מהבחינה הטכנולוגית; כמו כן לא מתבצעת הסדרה כוללת בעניינים של כלל התאגידים הציבוריים. חלק מהגופים המבוקרים העיקריים (משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים, רשות החברות הממשלתיות, משרד התרבות והספורט ורשות שדות התעופה) ציינו כי הם מייחסים חשיבות רבה לדוח הביקורת ולממצאיו בנושא הפיקוח והבקרה בתאגידים ציבוריים ולצורך בחיזוק הממשל התאגידי בהם. בהתאם לממצאי הביקורת בתחום הממשל התאגידי בתאגידים הציבוריים מוצע כי משרד המשפטים בשיתוף משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר יפעלו להסדרה כוללת של כלל התאגידים הציבוריים ויבחנו את האפשרות לרכז בידי גורם ממשלתי אחד את האחריות לכלל התאגידים הציבוריים והפיקוח עליהם, תוך שמירה על עצמאות של גופים בעלי אופי רגולטורי. עוד מומלץ לפתח ולפרסם מדריך להתנהגות ראויה (best practice guide), כדי להגביר את הפיקוח והבקרה על כלל התאגידים.

היבטי ממשל תאגידי בחמישה תאגידים ציבוריים

משרד מבקר המדינה בדק היבטים מסוימים בממשל תאגידי במכון התקנים הישראלי, המועצה להסדר ההימורים בספורט ורשות הטבע והגנים. כמו כן בוצע מעקב בנוגע לממצאים שעלו בדוחות קודמים במגן דוד אדום וברשות שדות התעופה. דוח זה מעלה ליקויים בממשל התאגידי של התאגידים הציבוריים הללו שמחזור פעילותם יחד נאמד במיליארדי ש"ח. להלן הממצאים המרכזיים. 

בביקורת שקיים המבקר במכון התקנים הישראלי נמצא כי דוחותיו הכספיים של המכון לכל אחת מהשנים 2015 - 2018 הועברו מהנהלת המכון לעיון הוועד הפועל ולאישורו בחודשים אוגוסט-ספטמבר, לאחר תום השנה המבוקרת. בנוסף עלה כי המכון לא מפרסם באתר שלו דוחות כספיים ופרוטוקולים של דיוני הוועד הפועל או מידע על אופן ביצוע תוכניות העבודה. בהתאם לחוק, הממונה על התקינה במשרד הכלכלה ממונה לחבר בוועד הפועל של מכון התקנים. הממונה אחראי לקבוע אם לאשר לגופים לבצע בדיקות עמידה בתקן (בפעילות זו אותם גופים מתחרים למעשה במכון) וכן קובע נהלים לפתיחת תחומים לתחרות עם המכון (תחומים שעד כה היה למכון מונופול עד כה). ריבוי תפקידים זה עלול ליצור ניגוד עניינים מוסדי בין תפקידיו. עוד נמצא כי  בשנת 2014 החליט הוועד הפועל להכין תוכנית אסטרטגית כוללת עבור המכון. במועד סיום הביקורת, יותר מחמש שנים לאחר קבלת ההחלטה האמורה, עדיין לא הוכנה התוכנית הרב-שנתית. בנוסף, משנת 2018 ועד מועד סיום הביקורת, בדצמבר 2019, ועדת ההשקעות לא התכנסה ולא קיבלה דיווח על ביצועי מנהלי ההשקעות. עוד עלה כי בנובמבר 2019, במסגרת שינויים ארגוניים במכון, הוכפף אגף המינהל למנהלת אגף משאבי אנוש. נמצא כי מדצמבר 2016 ועד נובמבר 2019, במשך כשלוש שנים, לא היה במכון מנהל אגף מינהל קבוע ובתקופה זו מונה עובד במשרת אמון לתפקיד, ללא שנקבעו הוראות בנושא. בעקבות הביקורת הביא מנכ"ל המכון את הקוד האתי לאשרור בוועד הפועל.

בביקורת שהתקיימה במועצה להסדר ההימורים בספורט נמצא כי השתתפות נציגי  בישיבות דירקטוריון הייתה חלקית כאשר בכל אחת מהשנים 2016 - 2018 התקיימו שבע עד עשר ישיבות דירקטוריון, ובכל שנה נעדרו משלוש עד שבע מהישיבות נציגי ציבור שונים. כמו כן, במועצת המנהלים של הטוטו הרכב הדירקטוריון חסר, והדבר מקשה את ניהול הדירקטוריון והפעלת תתי-הוועדות שלו. עוד נמצא כי בכל הנוגע לאישור התקציב השנתי - בשנת 2017 הצעת התקציב לא הוגשה לאישור ועדת הכספים, ובשל כך לא אושרה בהתאם לחוק להסדר ההימורים בספורט. בשנת 2018 תקציב הטוטו אושר רק בחודש יוני. בנוסף, לא נמצא כי המועצה מסרה דין וחשבון של ועדת הביקורת לשרים כנדרש בחוק. במרץ 2019, במהלך הביקורת, הועבר הדין וחשבון כנדרש לשרת התרבות והספורט ולשר האוצר. 

ברשות הטבע והגנים נמצא כי במהלך העשור האחרון הרכב הדירקטוריון במליאת רט"ג היה חסר. מתוך 19 חברים אשר נקבעו בחוק, נכון לתחילת שנת 2020 יש 8 חברים במליאת הרשות (מתוכם 3 נשים ונציג אחד שהינו בן מיעוטים). בשנים 2016 - 2018 שיעורי איוש הדירקטוריון היו 63%, 60% ו-42% בהתאמה. נוסף על כך כשלוש שנים אין יו"ר קבוע לדירקטוריון. בנוסף, טרם הותקנו תקנות המאפשרות לשלם שכר ליו"ר המליאה ולחבריה. מצב זה משפיע על הנוכחות הדלילה בישיבות המליאה, על ניהולה ועל תהליך קבלת ההחלטות. בהיבטי השקיפות שנבדקו, נמצא כי רט"ג אינה מפרסמת באתר שלה את תקציבה, מידע על ביצוע התקציב, דוחות כספיים מלאים ופרוטוקולים של דיוני הדירקטוריון.

במגן דוד אדום נמצא כי למרות שתיקון תקנון מד"א בעניין ייצוג הולם לנשים ולאוכלוסיות מיעוטים במוסדות התאגיד הושלם ופורסם ב-20.4.20, טרם הושלם איוש מוסדות של מד"א בדרך שתיתן ביטוי לייצוג הולם במוסדותיה. בנוסף, באוקטובר 2013 החליטה מועצת מד"א לעדכן את תקנון מד"א בעניין הסדרת מעמדו של מנכ"ל האגודה, הקמת ועדות מתמידות וועדות מיוחדות, קביעת מספר ישיבות המועצה ומינוי נציג לשכת עורכי הדין למועצה וכי עד למועד סיום הביקורת טרם הושלם הליך אישור העדכון של התקנון. בנוסף, במועד סיום הביקורת טרם מונו נציגי המדינה למועצה (ששיעורם אמור להיות כרבע מחברי המועצה) -  ועדת המינויים של הממשלה לא מינתה ארבעה חברי מועצה, שר האוצר ושר החוץ לא מינו שלושה חברי מועצה, ומינוי נציגי משרד הבריאות טרם הושלם מאחר ששר הבריאות טרם אישר את ארבעת מועמדי המשרד שהוועדה לבדיקת מינויים המליצה על מינוים. 

ברשות שדות התעופה נמצא כי בחודשים ינואר 2016 עד ינואר 2019 לא מונו שלושה עד שבעה מ-15 חברי הדירקטוריון. בנוסף, רואה החשבון המבקר של רש"ת מכהן בתפקידו יותר מ-24 שנים (משנת 1995) ומאז לא הוחלף, למרות התיקון משנת 2018 בחוק רש"ת שהחיל עליה את המגבלות שנקבעו על ידי רשות החברות הממשלתיות בנוגע להגבלת כהונת רואה החשבון המבקר. בהיבטי שקיפות נמצא כי רש"ת מפרסמת נתונים מתוך הדוחות הכספיים במסגרת דין וחשבון שנתי שלה המוגש על פי חוק חופש המידע, אך היא אינה מפרסמת בציבור את דוחותיה הכספיים. 

עוד עלה בביקורת כי בוועד עובדי הרשות עדיין מכהנים שלושה בני אותה משפחה - שני אחים ואחיינם, הגם שהנושא הוצג כליקוי בכמה דוחות מבקר מדינה בעבר. כמו כן, יו"ר הוועד הורד לבקשתו בחמש דרגות, במהלך חריג, על מנת שיוכל להתמודד בבחירות לכנסת. בעקבות הדיון שקיים יו"ר ועדת הבחירות המרכזית הסיר היו"ר את מועמדתו והוחזר לדרגתו. 

מבקר המדינה ממליץ, בין היתר, כי על השרים הממנים להשלים את איוש הדירקטוריונים בכלל חמשת התאגידים הציבוריים, ובכלל זה לתת את הדעת על סוגיית הייצוג ההולם. מומלץ לבחון בכל תאגיד את הצורך במינוי דירקטור אחד לפחות בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית כדי לשפר את עבודת הדירקטוריון ואת הבקרה הכספית על התאגידים. עוד ממליץ מבקר המדינה כי משרד המשפטים יפעל בשיתוף משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר להסדרה כוללת של כלל התאגידים הציבוריים, וכי המשרדים האמורים יבחנו את האפשרות כי בידי גורם ממשלתי אחד ירוכזו האחריות לכלל התאגידים הציבוריים והפיקוח עליהם. כמו כן מומלץ להכין ולפרסם מדריך להתנהגות ראויה (best practice guide), כדי להגביר את הפיקוח והבקרה על כלל התאגידים.

התייעלות אנרגטית

 


מדינת ישראל התחייבה במסגרת הסכמים בין-לאומיים, להשתתף במאמץ העולמי להשגת המטרות שנכללו באמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי האקלים. מחויבותה של ישראל התבטאה, בין היתר, בהצבת יעדים להתייעלות אנרגטית. לשם כך חוקקה המדינה חוק, התקינה תקנות וקיבלה כמה החלטות אופרטיביות שכללו הקצאת תקציבים לא מבוטלים, אולם חרף מאמציה היא לא הצליחה לעמוד ביעדי ההתייעלות שהיא הציבה לעצמה. בשנת 2020 שיעור ההתייעלות האנרגטית שלה היה פחות ממחצית משיעורה לפי היעד.

התייעלות אנרגטית היא המפתח להבטחת משק אנרגיה עתידי בטוח, אמין, זול ונקי, תורמת לחיסכון בעלויות, לשיפור איכות החיים, להפחתת זיהום האוויר ומקורות המים, ובמישור הלאומי - להפחתת הנטל הכלכלי והתלות ביבוא אנרגיה ולקידום העצמאות האנרגטית של המשק הישראלי. בדוח הביקורת נמצא, בין היתר, כי למרות שיעד ההתייעלות האנרגטית שנקבע בשנת 2008 לשנת 2020 עמד על 20%, ההפחתה בפועל עמדה על 7.5% בלבד. 

הנתונים מלמדים כי היקף הנזק השנתי המשוער מפליטות גזי חממה בישראל בשנת 2019 עמד על 10.9 מיליארד ש"ח. שיעור ההתייעלות הצפוי בצריכת החשמל בשנת 2020 היה 7.5% לעומת יעד של 20% שנקבע בשנת 2008. נכון להיות יעד ההתייעלות האנרגטית של ישראל לשנת 2030 עומד על 17%.

בביקורת נמצא כי 47% ממשרדי הממשלה לא דיווחו למשרד האנרגיה על צריכת האנרגיה שלהם ו-44% מהרשויות המקומיות לא דיווחו לו על צריכת החשמל שלהן בשנת 2018, כמתחייב בחוק ובתקנות.  

בחודשים יולי 2019 עד ינואר 2020 בדק משרד מבקר המדינה את הפעולות שנקטו משרדי ממשלה להתייעלות באנרגיה במשק ולהשגת יעדי הממשלה בנושא. בין היתר בדק משרד מבקר המדינה את ההתייעלות בסקטור החשמל והתחבורה, בסקטור הציבורי, וענף הבנייה. הביקורת בוצעה במשרד האנרגיה, בחברת החשמל לישראל בע"מ (חח"י), ברשות החשמל, במשרד להגנת הסביבה (הג"ס) במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים (משרד התחבורה), ברשות המיסים בישראל (רשות המיסים), במינהל התכנון, במשרד הבינוי והשיכון, וכן במשרד האוצר - באגף התקציבים (אג"ת) ובאגף החשב הכללי (חשכ"ל).

בביקורת נמצא כי על פי יעד ההתייעלות האנרגטית שנקבע בשנת 2008, ההתייעלות האנרגטית בשנת 2020 תושג באמצעות הפחתת צריכת החשמל החזויה בשנה זו ב-20% (מצריכה צפויה של 80 טרה ואט שעה (TWh) ל-62TWh ). יעד זה לא הושג במלואו כך שצריכת החשמל בפועל בשנת 2020 אמנם הופחתה לעומת הצריכה הצפויה, אך נותרה גבוהה מכפי שנקבע ביעד (והיא צפויה לעמוד על 74 TWh בשנה זו במקום 62 TWh כפי שנקבע ביעד). באופן זה ההפחתה בפועל עמדה רק על 7.5%, במקום על 20% כפי שנקבע כיעד. בנוסף, בהיבטי התוכנית להתייעלות אנרגטית, נמצא כי צמצום צריכת החשמל בשנים 2016 - 2030 אינה כוללת יעדי ביניים, תקציבים, מדדים לבקרה ולמעקב אחר מידת העמידה ביעדים.

בבחינה של מיזם מנייה חכמה, עלה כי שיעור המונים החכמים המותקנים בישראל בשנת 2019 היה כ- 2.8% מכלל המונים. משרד האנרגיה ורשות החשמל לא קבעו משנת 2010 ועד למועד סיום הביקורת אם וכיצד יקודם מיזם מנייה חכמה.

בנוסף,  בשנים 2015 - 2018 נרשם גידול של 15% בהיקף הנסועה הפרטית, בעוד שנרשם גידול של 2% בנסועה הציבורית. לפיכך לא הושגה עמידה ביעד הסטה של 20% מהנסועה הפרטית לתחבורה ציבורית עד 2020. תוכנית שהכין משרד התחבורה לצמצום הנסועה הפרטית אינה מביאה לעמידה ביעד הפחתה של 20% עד שנת 2030, ונדרשת תוכנית אסטרטגית לפיתוח אמצעים משלימים.

עוד עלה בביקורת כי משרד האנרגיה ואגף החשכ"ל במשרד האוצר הקצו בין היתר, תקציב של 500 מיליון ש"ח להלוואות בערבות מדינה לשם השקעה במיזמים להתייעלות אנרגטית והפחתת פליטות גזי חממה לעשר שנים אולם אלו טרם מומשו.

בנושא דיווח צריכת אנרגיה נמצא כי 47% ממשרדי הממשלה ויחידות הסמך לא דיווחו למשרד האנרגיה על צריכת האנרגיה שלהם בשנת 2018, כמו כן 44% מהרשויות המקומיות לא דיווחו למשרד האנרגיה על צריכת החשמל שלהם באותה שנה, שלא בהתאם לנדרש בחוק.

בנוסף, על אף התועלת הגלומה בבנייה ירוקה, ואף שהטמעת הבנייה הירוקה בתחילת תהליך התכנון כדאית יותר משיפוץ מבנים, היקף הבנייה הירוקה בישראל נותר קטן. בשנת 2018 רק 2% מסך יחידות הדיור שנבנו קיבלו הסמכה לפי תו תקן ירוק 5281. יצוין כי במרץ 2020 המועצה הארצית לתכנון ובניה החליטה על אימוץ תקן בניה ירוקה כתקן מחייב החל משנת 2021. כמו כן, לגופי התכנון במדינה לא הייתה מדיניות עקבית בנוגע ליישום תקן בניה ירוקה בתוכניות שונות שהם יזמו, לדוגמא בתוכנית "מחיר למשתכן" לא אומץ התקן, לעומת זאת תכנית "דירה להשכיר", מחייבת עמידה בתקן.

עם זאת צוין לחיוב כי בסקטור החשמל נרשמה ירידה בפליטות פד"ח מ- 59% מכלל הפליטות בשנת 2000 ל- 55% בשנת 2018, הפחתה הנובעת בין היתר מהמעבר לשימוש בגז טבעי במקום פחם וסולר וכי פורום ה- 15 מעודד תכנון יחידות דיור ב- 15 הערים הגדולות לפי תקן בנייה ירוקה.

תחזיות הביקוש לחשמל לשנים 2017-2030, לפי גורמים שונים, לעומת יעדי התייעלות אנרגטית

 תחזיות הביקוש לחשמל לשנים 2017-2030, לפי גורמים שונים, לעומת יעדי התייעלות אנרגטית

קידום אנרגיות מתחדשות והפחתת התלות בדלקים

מדינת ישראל הציבה יעדים ארוכי טווח להיקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ולהרחבת השימוש ברכבים חשמליים. ממצאי הביקורת מלמדים כי קיימים חסמים אשר מקשים על השגת יעדים אלה. אי-עמידה ביעדים עלול לפגוע שלא לצורך בתועלת האנרגטית, הסביבתית והכלכלית הנובעת משימוש באנרגיות מתחדשות וברכבים חשמליים וכן בהתחייבויות הבין-לאומיות של הממשלה.

במדינת ישראל, בדומה לעולם כולו, גוברת המודעות לעידוד המעבר לאנרגיה מתחדשת - אנרגיה סולרית, אנרגיית רוח ומקורות לא מתכלים נוספים שאינם דלקים פוסיליים. בבסיסה של מגמה זו עומדת ההבנה כי מקורות האנרגיה המתכלים לא יישארו לעד, ויש להיערך לכך באמצעות גיוון מקורות האנרגיה. הטכנולוגיות העיקריות כיום לייצור אנרגיה מתחדשת בישראל הן טכנולוגיה סולרית פוטו-וולטאית (אנרגיה סולרית) וטכנולוגיית רוח. משרד מבקר המדינה בדק את הפעולות שנקטו משרדי הממשלה להפחתת זיהום אוויר באמצעות קידום אנרגיות מתחדשות ואת הצעדים להפחתת התלות בדלקים מזהמים. להלן הממצאים. הביקורת נערכה במשרד האנרגיה, בחברת החשמל לישראל בע"מ, ברשות החשמל, במשרד להגנת הסביבה, במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ברשות המיסים בישראל, במינהל הרכב הממשלתי ובמינהל הדיור הממשלתי באגף החשב הכללי ובמינהל התכנון במשרד האוצר ובמינהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה.

במסגרת הביקורת נמצא כי בנוגע לתוכנית אב למשק האנרגיה - במועד סיום הביקורת קיים מסמך מדיניות בנושא יעדי משק האנרגייה לשנת 2030 אך אין תוכנית אב למשק האנרגיה, אף שמשרד האנרגיה ניסה לקדמה בשני העשורים שחלפו. היעדר תוכנית אב או תוכנית אסטרטגית עלול לגרום לכך שפיתוח משק האנרגיה יתנהל בצורה של הגשמת יעדים נקודתיים של הממשלה ומילוי צרכים נקודתיים של המשק במקום פיתוח משק האנרגייה בראייה מתכללת וארוכת טווח.

עוד נמצא כי הגידול בהיקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות הוא במגמה חיובית, אך בחינה השוואתית למול היעדים שנקבעו - 5% מכלל ההספק המותקן בשנת 2014 ו-10% מכלל ההספק המותקן בשנת 2020 - מעלים פערים של 58% ו-50%, בהתאמה בין היעד לביצוע. בנוסף, נמצא כי בתחילת שנת 2020 היקף ייצור חשמל מאנרגיית רוח עמד רק על כ-3.5% מהמכסה אותו קבעה ממשלת ישראל (2.6 מגה-ואט מותקן לעומת יעד של 730 מגה-ואט). הגורמים המעכבים יישום של ייצור חשמל אנרגיית רוח הם, בין היתר, הפרעה לפעילות מערכת הביטחון ופגיעה בבעלי כנף. כמו כן, הגם שנמצא כי מינהל התכנון בחן לעומק אפשרויות למיקומים רלוונטיים לאתרים בהם יותקנו טורבינות רוח במסגרת התסריט הנלווה לטיוטת התמ"א, נמצא כי אותר רק מתחם אחד בשטח של כ- 3,000 דונם וכי התמ"א טרם אושרה.

בביקורת עלה כי קיימים חסמים בהקמת מתקנים לייצור חשמל מאנרגיה סולרית (פוטו-וולטאיים) על גגות משרדי ממשלה ומוסדות חינוך. על פי האמור בדוח טרם הוסרו החסמים ליישומה של החלטת הממשלה מ-2016 שהטילה על החשב הכללי במשרד האוצר לקדם את הקמתם של מתקנים פוטו-וולטאיים על בנייני משרדי הממשלה. כמו כן, טרם הוסרו החסמים להקמת מתקנים פוטו-וולטאיים על גגות מוסדות חינוך ואין חובה לכלול תשתיות מתאימות למתקנים אלה במוסדות חינוך חדשים.

בנושא שדרוג והרחבה של מערכת ההולכה נמצא כי קיים קושי בשדרוג ובהרחבה של מערכת ההולכה הנובע עקב הנחייה חדשה של מינהל התכנון והתיישבות לא חוקית של בדואים בנגב מתחת לקווי הולכה. קושי זה גורם לעיכוב בחיבורם של כמה מתקנים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת. עוד עלה כי לפיילוט שמקיימים מינהל הרכב הממשלתי במשרד האוצר ומינהלת תחליפי דלקים במשרד ראש הממשלה לא נקבעו יעדים ברורים, ולכן קשה לקבוע את מידת הצלחתו. 

בשנת 2013 בחן צוות בין-משרדי את התועלת הכלכלית למשק מייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. הדוח מהווה המלצה להמשך פעילות על ידי הרשויות הרלוונטיות לניהול מדיניות שילוב אנרגיות מתחדשות במשק החשמל והתועלת הכלכלית מכך. כיום ניתן לייצר חשמל מאנרגיות מתחדשות במחיר דומה לייצור חשמל מגז טבעי. מדינת ישראל הציבה יעדים ארוכי טווח להיקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ולהרחבת השימוש ברכבים חשמליים. ממצאי הביקורת מלמדים כי קיימים חסמים אשר מקשים על השגת יעדים אלה. אי-עמידה ביעדים עלול לפגוע שלא לצורך בתועלת האנרגטית, הסביבתית והכלכלית הנובעת משימוש באנרגיות מתחדשות וברכבים חשמליים וכן בהתחייבויות הבין-לאומיות של הממשלה. כדי לעמוד ביעדים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, מבקר המדינה ממליץ כי משרד האנרגיה, רשות החשמל, רמ"י, מינהל התכנון ומשרד האוצר, יחד עם יתר המשרדים הרלוונטיים, לפעול להסרת החסמים והליקויים שעלו בדוח.

יעדים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת לשנת 2030

יעדים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת לשנת 2030

המבקר, הגזבר והיועץ המשפטי ברשות המקומית - תפקידם והתנהלותם

 

המבקר, הגזבר והיועץ המשפטי ברשות המקומית הם תפקידים סטטוטוריים שהרשות נדרשת על פי חוק למנותם. משרד מבקר המדינה בדק את תפקידם והתנהלותם של המבקר, הגזבר והיועץ המשפטי ברשויות המקומיות. הביקורת העלתה ליקויים בפרט בנוגע לרשויות קטנות - שהן לרוב גם פריפריאליות, במדד חברתי-כלכלי נמוך ומהמגזר הלא-יהודי. מבקר המדינה מציין כי הדבר מחייב התייחסות מוגברת וממוקדת מצד משרד הפנים כדי להבטיח את תפקודם ומועילותם של המבקר, הגזבר והיועץ המשפטי כמנגנוני הבקרה הפנימיים ברשויות אלו ולהרחיב את מנעד הכלים שיועמדו לרשותם.

מממצאי הביקורת שהתקיימה בחודשים מאי 2019 עד ינואר 2020 עולה כי בשנים 2015 עד 2017 17 רשויות בממוצע לא מינו מבקר, ובתשע רשויות מקומיות לא כיהן מבקר במשך שלוש השנים ברציפות. עוד נמצא כי רובם המכריע (96% בממוצע) של המבקרים הכינו תוכניות עבודה בין השנים 2015 עד 2019, אולם רק כמחציתן התבססו על סקרי סיכונים. עיון בכ-90 דוחות ביקורת שנכתבו בשנים 2015 עד 2018 העלה כי 21 מתוכם התאפיינו בין השאר בדלות תוכן וממצאים ובעיסוק בנושאים שוליים ביחס לתחומי הסיכון של הרשויות, וכללו המלצות לא אפקטיביות.

בנוסף, עלה בביקורת כי לא כל הדוחות שמגיש מבקר הרשות אכן נדונים במליאת המועצה או בוועדת הביקורת ועוד פחות מכך בצוות לתיקון ליקויים. למעשה נמצא כי ככל שמתקדמים הליכי הדיונים בדוח ובתיקון הליקויים, כך פוחתת ההקפדה על קיומם: בקרב כלל הרשויות המקומיות כשליש מדוחות הביקורת לא נדונו במועצת הרשות או בוועדת הביקורת; ביותר ממחצית מהרשויות הצוות לתיקון ליקויים לא דן בדוח; ובכשני שלישים מהרשויות לא יושמו המלצות הצוות לתיקון ליקויים.

עוד נמצא כי עיקר הפעולות שנקט משרד הפנים לחיזוק מנגנון הביקורת התמקדו בהיבטים שונים של מעטפת הביקורת וכללו בין היתר קביעת תקינה ותקציב מזעריים לעבודת הביקורת. בהיבטי המצב הכספי של הרשויות המקומיות ומינוי חשבים מלווים נמצא כי אף שרוב הרשויות המקומיות מצויות בעודף או באיזון תקציבי, עדיין כ-42% מהרשויות המקומיות סיימו את שנת 2018 בגירעון תקציבי (מהן כ-65% רשויות קטנות). מנתוני משרד הפנים עד לאוגוסט 2019 עולה כי 76 רשויות מקומיות מלוות על ידי חשב מלווה - קרי, כ-30% מהרשויות המקומיות בישראל נתונות במשבר כספי ברמה זו או אחרת, נכון למאי 2019. בנוסף, נמצא כי יש גזברים המתקשים למלא את תפקידם בשמירה על מסגרת התקציב ועל בטחון הקופה הציבורית ואף סובלים מהתנכלות בשל תפקידם. הדברים מאפיינים בעיקר את הגזברים ברשויות במגזר הלא-יהודי ומצביעים על צורך חיוני בחיזוק מעמדם ובביצורו. מתשובות היועצים המשפטיים לשאלונים שהועברו אליהם עלה כי כ-50% מהם לא קיבלו את הסיוע שלו נדרשו ממשרד הפנים. עוד עלה כי כ-40% מהם פנו למשרדי ממשלה נוספים, ובראשם למשרד המשפטים, וכ-90% מפניותיהם נענו לשביעות רצונם ובתוך זמן סביר. עוד עלה מהתשובות לשאלונים כי כ-80% מהיועצים המשפטיים בקרב המגזר הלא-יהודי לא פנו למשרדי הממשלה כלל בבקשה לסיוע מקצועי. 

בתחום תנאי הקליטה ומשך הכהונה של עובדים בכירים ברשויות המקומיות נמצא כי יותר מ-30% מהמבקרים, הגזברים והיועצים המשפטיים ברשויות המקומיות מועסקים יותר מ-12 שנים, חלקם אף בעלי ותק של 25 שנים ומעלה. בעקבות הרפורמה המקיפה בניהול ההון האנושי שמבוצעת בשירות הציבורי הכללי במדינה, הקים משרד הפנים במרץ 2017 צוות לבחינת תנאי הקליטה ומשך הכהונה של עובדים בכירים ברשויות המקומיות בתפקידים סטטוטוריים. עם זאת, עבודת הצוות הופסקה בראשיתה. לחיוב צוין כי מתוך הממצאים שעלו מהתשובות לשאלונים עלה כי קים שיתוף פעולה הדוק (90% - 95%) בין ראש הרשויות לבין המבקרים הגזברים והיועצים המשפטיים וכי משרד הפנים קבע בתקנות שיעור מזערי לתקציב ולתקינה בלשכות מבקרי העיריות.

בין היתר, ממליץ המבקר כי משרד הפנים יעמוד על מינויים של מבקרים בכל הרשויות המקומיות וידרוש את קבלת דוחות הביקורת ממבקרי הרשויות בצורה שיטתית וסדורה, יידרש לתוכנם של הדוחות ויקבע תקנים מקצועיים מפורטים ומקיפים לכתיבתם. כמו כן מומלץ שמשרד הפנים ישקול לבצע עבודת מטה מקיפה, בדומה למהלך שקדם להחלטה על הרפורמה בשירות המדינה, תוך בחינת חלופות, כדי להעמיק בסוגיית משך הכהונה של משרות בכירות ברשויות המקומיות.

אסדרת שוק ביטוחי הבריאות המסחריים

 

סכום הפרמיות ששולמו לביטוחים המסחריים ולביטוחי קופות החולים בשנת 2018 עמד על 11 מיליארד ש"ח, לעומת 6 מיליארד ש"ח בשנת 2009 *53.4% מבעלי הכנסה לנפש של 4,001 ש"ח ומעלה מחזיקים בביטוח בריאות מסחרי, לעומת 11.5% מבעלי הכנסה לנפש של פחות מ-2,000 ש"ח* יותר מ- 90% מהמבוטחים בביטוחי בריאות מסחריים חברים גם בתוכניות ביטוחי קופות החולים* בשנת 2018 הייתה עלייה של 82% במספר התלונות בנושא ביטוחי בריאות שטיפלה בהן רשות שוק ההון לעומת התלונות בשנת 2017 *63.7% מסוכנויות הביטוח המשווקות ביטוחי בריאות לציבור המבוטחים קיבלו בשנת 2018 יותר מ- 90% מהעמלות בגין מכירת ביטוחי בריאות משתי חברות ביטוח לכל היותר.

ביטוח בריאות נועד לצמצום הנזק הכספי הנגרם למבוטח עקב בעיה בריאותית. ביטוחי הבריאות המסחריים בישראל, הנמכרים על ידי חברות הביטוח המסחריות, משמשים רובד שני ושלישי של כיסוי, נוסף על כיסויים הניתנים מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי, הגורם הממשלתי האמון על האסדרה של חברות הביטוח ועל הפיקוח עליהן הוא רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. 

בביקורת שערך משרד מבקר המדינה עלה כי ריבוי המידע, השוני במרכיבי הפוליסות של חברות הביטוח והיעדר האחידות בפוליסות מקשים על בחינת הציבור לבחון את מידת החפיפה בין הביטוחים השונים. בפרט, קיים קושי להבחין בין כיסוי ביטוחי נוסף שיכול להיטיב עם המבוטח, לבין כיסוי ביטוחי כפול שהוא מיותר ומשית על המבוטח עלויות מיותרות.  בנוסף, עקב בסיס הנתונים שאינו מלא, רשות שוק ההון אינה מבצעת די הצורך ניתוחים מהותיים לעבודת המאסדר. לדוגמה, אין לרשות מידע מלא בדבר היקף כפל הביטוח והחפיפה עם תוכניות השב"ן (תוכניות שירותי הבריאות הנוספים שמוכרות קופות החולים) וכן מידע על מידת האפקטיביות של צעדיה. עוד עלה כי שיעור ההחזר בפוליסות הקבוצתיות הוא יותר מכפול מזה שבפוליסות הפרט (87% לעומת 39% בממוצע לשנים 2009 - 2018). אף שהרשות זיהתה את שיעור ההחזר הנמוך בפוליסות הפרט ככשל מרכזי בתחום, אין בידה בחינה כמותית (לאחר שנת 2012) של הגורמים לפער זה, ובהם הסכומים העודפים שהצטברו בחברות הביטוח.  בביקורת נמצא כי הרשות לא בחנה באופן מלא את מידת ההצלחה של רפורמת 2016 שנועדה להעצים את כוחו של המבוטח באמצעות הפיכתם של מוצרי הביטוח לפשוטים, ברורים ובני השוואה. לדוגמה, נבחנה השפעת הרפורמה על מחירי הפרמיות, אולם לא נבחנה השפעתה על שיעור ההחזר למבוטחים ועל התפלגות ההוצאות של חברות הביטוח המסחריות. בנוסף, הנהלים שנקבעו בשנת 2014 בעניין הטיפול של רשות שוק ההון בפניות הציבור הם חלקיים ואינם מתייחסים לתהליך עבודה שלם בנושא זה. עוד עלה כי תהליך הטיפול בתלונות בתחום ביטוחי הבריאות בשנת 2018 שהרשות הכריעה כי הן מוצדקות נמשך כ-290 ימים. משך טיפול בפרק זמן זה עלול לפגוע במידת האמון שהציבור רוחש לרשות. נוסף על כך, מאחר שמרבית התלונות מטופלות על ידי הצוות המינהלי ברשות, וכי רק מיעוטן (כ-8.7%) נקבעו כמוצדקות או בלתי מוצדקות על ידי הגורמים המקצועיים ברשות - הפקת תועלת בראייה מערכתית של כלל התלונות אינה מתבצעת באופן מיטבי.  בנוסף, הרשות טרם השלימה את הסדרת מעמדם של סוכני הביטוח בתחום ביטוחי הבריאות, כפי שנעשה בתחום הביטוח הפנסיוני, אף שכמה ועדות ציבוריות וכן הרשות עצמה העלו כשלים למיניהם לגבי פעילותם של הסוכנים, כגון הטבות הניתנות להם בגין עמידה ביעדי מכירות והיבטים בפעילותם המעלים חשש לניגוד עניינים מובנה בין טובת הסוכן לבין טובת הלקוח. בביקורת נמצאה ריכוזיות בחלוקת העמלות של חברות הביטוח לסוכנויות, כאשר בשנים 2017 - 2018 חלה עלייה בריכוזיות בחלוקת ההכנסות של סוכנויות הביטוח מעמלות. בשנת 2018 קיבלו 15 סוכנויות כ-40% מכלל העמלות בתחום, ו-130 סוכנויות קיבלו כ-70% מהעמלות, והכול מתוך כ- 1,500 סוכנויות ביטוח הפועלות בתחום. בנוסף, למרות שמשנת 2014 ואילך מפרסמת הרשות לציבור מדדי שירות הנוגעים לפעילותן של חברות הביטוח במגוון תחומי ביטוח, קיים ספק בנוגע למידת המועילות של מדדים אלו לציבור, עקב הקושי לצפות את טיב השירות של החברות בטווח הזמן הבינוני והארוך ונוכח אופן דירוג החברות המשתנה באופן תדיר בשל הפרשים נמוכים ביניהן. 

מבקר המדינה מציין בדוח כי על רשות ההון להגביר את הבדיקות בתחום ביטוחי הבריאות ואת הבקרה על תחום זה ולוודא שהרפורמה שהנהיגה בתחום, אשר נועדה לשפר את מצבם של ציבור המבוטחים, תשיג את מטרותיה.

הגידול בפרמיות לביטוחים המסחריים ולתוכניות השב"ן בישראל (במיליארדי שקלים)

 הגידול בפרמיות לביטוחים המסחריים ולתוכניות השב"ן בישראל (במיליארדי שקלים)

ניהול מערך הגמלאות של עובדי המדינה

פנסייה תקציבית משולמת בישראל מתוקף חוק שירות המדינה (גמלאות), התש"ל-1970. התשלומים לפנסייה התקציבית נלקחים מתקציב המדינה ומטרתם להבטיח תשלום קצבת פרישה, קצבת שאירים וקצבת נכות לעובדי מדינה שפרשו. שיא תשלומי הפנסייה התקציבית הצפוי בשנת 2038 עומד על 36 מיליארד ש"ח כאשר סך התחייבויות המדינה בגין פנסיה תקציבית בסוף שנת 2018 עומד על 649 מיליארד ₪.

בחודשים נובמבר 2019 עד מרץ 2020 בדק משרד מבקר המדינה את תהליך אישור הפנסייה התקציבית, את תהליך תשלום הפנסייה ואת הבקרה עליהם במינהלת הגמלאות. בביקורת נמצא כי  בשנת 2014 קיבלה מינהלת הגמלאות מהביטוח הלאומי מידע בדבר קיומן של הכנסות נוספות אצל 178 גמלאים. מינהלת הגמלאות פנתה לגמלאים אלו לצורך בירור הנושא, אך לא השלימה את הבדיקה בנוגע לגמלאים שלא השיבו לפנייתה ולא בדקה אם יש צורך בהקטנת קצבתם. גם בשנת 2018 קיבלה מינהלת הגמלאות מידע כאמור, אך לא בדקה אם יש צורך בהקטנת הקצבה.

בנוסף,  בביקורת נמצא כי מינהלת הגמלאות אינה מנכה מס מרבי בהתאם לתקנות מס הכנסה מקצבתם של גמלאים שלא הגישו טופס 101 הגם שנדרשו לעשות זאת. תחשיב שערך צוות הביקורת העלה כי מקצבתם של 950 גמלאים שלא המציאו טופס 101 והיו בעלי מקור הכנסה נוסף בשנת 2017 נדרש היה לנכות מס מרבי בסך כולל של 30 מיליון ש"ח, אולם בפועל נוכו 6 מיליון ש"ח בלבד. עוד עלה מהביקורת כי מינהלת הגמלאות אינה נוקטת אמצעים כדי לוודא שמספר חשבון הבנק שאליו מועברת הקצבה אכן שייך לגמלאי בהתאם לרשום בבנק ישראל, זאת כדי למנוע מעילות על ידי עובדיה. כמו כן נמצא כי דוחות החריגים ודוחות המעקב אחר שינויים שמפיקה המחלקה המקצועית הממונה על הבקרה נבדקים באופן ידני, שאינו הולם את היקף הבדיקות, הדיוק והתיעוד הרצויים. בהיבט של תשלומי קצבה עלה כי בשנת 2019 החלה מינהלת הגמלאות בתהליך מעבר לספק חדש של מערכת שכר. בבדיקה שערכה מינהלת הגמלאות בתהליך המעבר, נמצא כי שילמה ל-29,877 גמלאים קצבאות ביתר בסך של 287,835 ש"ח בממוצע בכל חודש, ול-76,102 גמלאים שילמה קצבאות בחסר בסך של 259,018 ש"ח בכל חודש. כמו כן התגלו טעויות במיסוי הגמלאות. נמצאו 29 גמלאים ושארים שקיבלו קצבאות פרישה או קצבאות שאירים ונוכה להם מס בחסר בסך של 700,000 ש"ח. בכל הקשור לגמלאים השוהים בחו"ל נמצא כי מינהלת הגמלאות דורשת מגמלאים ומשאירים השוהים בחו"ל יותר משישה חודשים להעביר לידיה אישורי חיים בכל חצי שנה כדי למנוע את הפסקת תשלומי הקצבה. נמצא כי מינהלת הגמלאות המשיכה לשלם קצבת פרישה ל-177 גמלאים ושאירים ששהו בחו"ל ולא המציאו אישורי חיים. לאחר סיום הביקורת מינהלת הגמלאות הפסיקה תשלום קצבאות ל-123 מהגמלאים והשאירים. 

בתיקון 190 לפקודת מס הכנסה נקבע כי שיעור הפטור לגמלאי יגדל באופן מדורג בארבע פעימות בשנים 2012, 2016, 2020 ו-2025, כך שבשנת 2025 יעמוד שיעור הפטור על 67% מתקרת הקצבה המזכה. נמצא כי לאלפי גמלאים ניתנה רק תוספת הפעימה הראשונה וכי חלקם לא קיבלו כלל את התוספות לפי תיקון 190. בעניין תיקון 190 ויישומו הוגשה תובענה ייצוגית נגד רשות המסים ומינהלת הגמלאות שעודנה תלויה ועומדת ובסופה צפוי להתגבש הסכם. עוד עלה בביקורת כי 1,700 גמלאים מקבלים קצבאות בהתאם להסכם הרציפות שנחתם בין המדינה לבין הקרנות הוותיקות. הקרנות מחשבות את תקרת הקצבה לפי 70% מהמשכורת הקובעת ולא מהמשכורת הקובעת למשרה מלאה, כך שאם גמלאי צבר זכאות של 70% במדינה, הקרנות אינן מעבירות למינהלת הגמלאות את הכספים שנצברו אצלן לטובתו גם אם עבד במשרה חלקית ובפועל שיעור הקצבה המשולם לו מהמדינה נמוך מ-70% מהמשכורת הקובעת למשרה מלאה. על פי התקנות, אלמן או אלמנה של גמלאי המקבלים קצבת שאירים והחלו לחיות עם ידוע או ידועה בציבור מאבדים את זכאותם לקצבת השאירים. 

בביקורת נמצא כי בשנת 2015 פנתה מינהלת הגמלאות ליותר מ-14,000 אלמנות ואלמנים המקבלים קצבת שאירים וביקשה מהם להצהיר אם הם חיים עם בן או בת זוג כידועים בציבור. רק 70 שאירים השיבו לפניית מינהלת הגמלאות. מינהלת הגמלאות לא המשיכה בתהליך הבירור והטיפול בנוגע ל-66 מהם אף על פי שרובם הצהירו על קיומו של ידוע בציבור או שהיו סימנים המעידים על כך וכמו כן לא פעלה לקבלת תשובות מאלו שלא השיבו לפנייתה. שאירים אלו המשיכו לקבל את הקצבה עד למועד סיום הביקורת. על אף שהסעיף העוסק בהקטנת הקצבה בשל עבודה בשירות המדינה בד בבד עם עבודה בגוף שקופתו נקבעה כקופה ציבורית נחקק כבר בשנות השבעים של המאה העשרים, רק בשנת 2015 החליטה מינהלת הגמלאות להתחיל ביישומו, ועד אז שילמה קצבאות ביתר. עד מועד סיום הביקורת לא פורסמו הנחיה, נוהל או נייר עמדה המסדירים את כלל היבטי היישום, אף על פי שעולות ממנו סוגיות מורכבות. 

מבקר המדינה מציין כי לאור העובדה שמספר הגמלאים צפוי לגדול בשנים הבאות ב-120,000 איש, מומלץ כי מינהלת הגמלאות תטייב את הבקרות הקיימות ותבחן הגדרת בקרות חדשות ככל הנדרש, במטרה לשמור על אוצר המדינה וזכויות הגמלאים, לפעול לתשלום מלא של תשלומי חסר ולגביית החזר של תשלומי יתר.

עוד מומלץ כי המנהלת תפעל להפסקת הקצבאות המשולמות לשארים אשר להם ידועים בציבור וכי לאור רוחב התופעה וההשפעה הצפויה על אלפי שארים ולאור נתוני הפסקת הקצבה ל- 20 שארים בלבד אשר נישאו מחדש בשנת 2009, העומדים על כ- 50 אלפי ש"ח לחודש למול היקף תשלומי קצבאות חודשי לכ- 14,500 שארים בסך כולל של 67 מלש"ח (נכון לדצמבר 2018), תערוך מנהלת הגמלאות מחקר מקיף לרבות בעניין ההשפעה על אורחות חייהם של השארים ותדון בכך עם שר האוצר.

התזרים הצפוי לתשלום פנסייה תקציבית לכלל גמלאי המדינה

 התזרים הצפוי לתשלום פנסייה תקציבית לכלל גמלאי המדינה

סיוע המדינה לניצולי שואה - ביקורת מעקב

 

הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, היא זרוע מרכזית של מדינת ישראל המטפלת באוכלוסיית ניצולי שואה ונפגעי התנכלויות, והיא מנהלת רשימה לאומית ובה שמות ניצולי השואה ונפגעי התנכלויות הזכאים להטבות ממדינת ישראל וכן שמותיהם של חלק מהניצולים המקבלים גמלה מגורמים מחו"ל. בשנת 2017 פרסם משרד מבקר המדינה דוח בעניין הסיוע לניצולי השואה. בדוח הנוכחי מובאים ממצאי המעקב אחר תיקון הליקויים המרכזיים שצוינו בדוח הקודם. להלן הממצאים על פי הפרמטרים שנבדקו בהתאם לאמור בדוח הביקורת הקודם.

ניצולים הזקוקים להבטחת הכנסה על מנת להתקיים - בביקורת הקודמת נמצא כי למעלה מ-51,000 מכלל הניצולים הזכאים למענק שנתי מכוח סעיף 4 לחוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז -2007, מקבלים גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 מבטל"א. משרד האוצר והרשות טרם מצאו פתרון לשפר את מצבם הכלכלי. בשנים שעברו מאז הדוח הקודם עלה שיעור הנזקקים להשלמת הכנסה השייכים לקבוצה זו של ניצולים מ-67% בשנת 2017 ליותר מ-70% בשנת 2019. המעקב העלה שליקוי זה לא תוקן אלא אף החמיר.

ביצוע סקר מקיף למיפוי צרכי הניצולים - בביקורת הקודמת נמצא כי הרשות לא ביצעה סקר מקיף להערכת מצבם וצרכיהם הפיזיים, הנפשיים, והכספיים של כלל אוכלוסיית ניצולי השואה לשם מיצוי הזכויות הניתנות על ידי כלל נותני השירותים לניצולים. המעקב העלה שליקוי זה תוקן חלקית. בביקורת המעקב נמצא כי הוקצה תקציב מיוחד לביצוע סקר בקבוצת ניצולים בעלי פוטנציאל למיצוי זכויות הניתנות על ידי הרשות, בסך של כ-13 מיליון ש"ח (וכן כ-4 מיליון ש"ח נוספים לגיוס כוח אדם לרשות).עם זאת, הסקר הקיף רק כ-22% מניצולי השואה ונפגעי ההתנכלויות.

הנגשת דירות לניצולים - בביקורת הקודמת נמצא כי החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה הפסיקה את תמיכתה התקציבית בארגונים חוץ-ממשלתיים לשם התאמה והנגשה של דירות ניצולים לצורכיהם המשתנים. המעקב העלה שהרשות, משרד האוצר, משרד הרווחה ומשרד השיכון במסלול הכללי (למוגבלים בניידות), אינם תומכים תקציבית בהנגשת דירות ניצולים. ליקוי זה לא תוקן ופעילות ארגונים חוץ ממשלתיים להנגשת דירות ניצולי שואה צומצמה במידה ניכרת.

מתן תוספת שעות סיעוד לנכי מלחמה בנאצים - בביקורת הקודמת נמצא כי נכי המלחמה בנאצים אינם זכאים לתוספת שעות סיעוד. המעקב העלה שליקוי זה לא תוקן. משרד האוצר והרשות לא פעלו למתן תוספת שעות סיעוד ל-100 הלוחמים הנותרים - נכי המלחמה בנאצים (שאינם ניצולי שואה). להערכת הרשות העלות של מתן תוספת שעות הסיעוד עומדת על כ-2.4 מיליון ש"ח לשנה. 

מיפוי ואיתור של ניצולים מרותקי בית - בביקורת הקודמת צוין כי על הרשות למפות את אוכלוסיית מרותקי הבית, להעריך את מספרם בשנים הקרובות ולהציע תוכניות ייעודיות שיאפשרו לספק את מלוא צורכיהם בד בבד עם בחינת אפשרויות הסיוע בהפגת הבדידות. הגם שמגוון התוכניות לסיוע לניצולים מרותקי בית גדול יותר והתקציב של משרד הרווחה עלה, מיפוי ואיתור הניצולים הזקוקים לסיוע טרם הושלם

פעילות הצוות הבין-משרדי לטיפול בניצולים - בביקורת המעקב עלה כי הצוות הבין-משרדי שהוקם לשם תכלול פעולות הממשלה בתחום הטיפול בניצולי השואה אינו מקיים פגישות שוטפות ויש אי-וודאות לגבי המשך תפקודו. 

אתר האינטרנט של הרשות לזכויות ניצולי השואה - אתר האינטרנט, שהוא הכלי המרכזי שבידי הרשות להעברת המידע לאוכלוסייה בכלל ולניצולי שואה ובני משפחותיהם בפרט, טעון שיפור. למרות  שקיים מידע כגון "טפסים של בקשה לאלמן/ה לפי הכנסה או מוגדל לפי הכנסה", טפסים ל"בקשה להלוואה" וכד', עדיין חסרים טפסים ממוחשבים להגשת תביעות לקבלת זכויות שונות ונדרש שיפור בהנגשת המידע והבהרת הזכויות לניצולי השואה.

ניצול תקציב משרד הרווחה לרווחת ניצולי השואה במסגרת "התכנית לנזקקים" - בשנים 2018 ו-2019 ניצל משרד הרווחה רק כ-30% מהתקציב הכולל של "התכנית לנזקקים" (שהסתכם בשנים אלה בכ-30 מיליון ש"ח), תוכנית שהוכנה לשם ביצוע פעולות רווחה עבור ניצולי שואה המקבלים הבטחת הכנסה (זאת להבדיל מהניצול המלא על ידו של תקציב "התכנית הלאומית"). בשל הניצול החלקי של תקציב "התוכנית לנזקקים" נבצר מניצולים לקבל שירותים שיכלו לשפר את רווחתם, לרבות תגבור אספקת צרכים מיוחדים, פעולות רווחה מרחוק ותוכניות למרותקי בית שיכולות להפיג - ולו במעט - את תחושת הבדידות. 

תמיכה בשירות לחצני מצוקה - שירות חיוני של לחצני מצוקה לכ-9,000 ניצולים נמצא בסכנת הפסקה מפני שחסר מימון להמשך השירות. ללא סיוע ממשלתי ראוי תתקשה הקרן לרווחה להמשיך את השירות, שממומן היום ברובו מתרומות. 

בחלק מהנושאים נעשה שינוי בעקבות הביקורת הקודמת -

הגדלת זכויות ניצולים - מאז הביקורת הקודמת הוגדלו הזכויות שניתנות לקבוצת הניצולים שכבר הוכרו בעבר ומעגל הזכאים הוגדל על ידי הרשות ומשרד האוצר בשנים 2017 - 2019.

שיתוף מידע בין הגופים הנותנים שירות לניצולים - בביקורת הקודמת נמצא כי הביטוח הלאומי, הרשות, משרד השיכון, משרד הרווחה והקרן לרווחה אינם מעבירים ביניהם מידע במידה מספקת. המעקב גילה שהשתפרה מאוד העברת המידע בין הגופים , וכמה שירותים, כגון תוספת שעות סיעוד, ניתנים כיום באופן אוטומטי ללא צורך בהגשת בקשה.

מענק לניצולים מהחברה להשבת רכוש - בביקורת הקודמת נמצא כי שרת המשפטים דאז לא קבעה כללים להמשך הסיוע לניצולים הנזקקים לכך, שמימנה החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה באמצעות נכסים שלא נמצא להם יורש. המעקב העלה שלאחר שנסגרה החברה להשבה, הרשות קיבלה עליה את מתן המענק השנתי לניצולים במקום החברה שנסגרה.

תכנית הנגשה לדיור הציבורי - בביקורת הקודמת נמצא שמשרד השיכון לא גיבש תוכנית להנגשת דירות של ניצולי שואה ונקבע כי על הרשות לסייע למשרד השיכון לגבש לפי הצורך תוכניות ייעודיות לניצולי השואה. המעקב העלה שמשרד השיכון גיבש תוכנית להנגשת הדירות לניצולי השואה הגרים בדיור הציבורי. לשם השלמת התוכנית עדיין זקוק משרד השיכון לתקציב נוסף בסכום של כ-21 מיליון ש"ח.

ניצול תקציב משרד הרווחה לרווחת ניצולי השואה במסגרת "התכנית הלאומית" - בביקורת הקודמת נמצא כי משרד הרווחה לא השלים גיבוש תוכנית להרחבת היקף שירותי הרווחה והחברה לניצולי השואה, ולכן לא ניצל את התקציב של "התוכנית הלאומית". בביקורת המעקב נמצא כי משרד הרווחה מימש את התקציב הניתן לו לתוכנית הלאומית בהיקף של כ-58 מיליון שקלים לשנה (בשונה מהניצול החלקי של התוכנית לנזקקים).

מבקר המדינה ממליץ בין היתר כי הצוות הבין-משרדי יפעל להקמת נקודת מענה אחת שתרכז את כלל הזכויות והמענים הניתנים לניצולי השואה ויעקוב אחר מימוש זכויותיהם. כמו כן, יבחן אפשרות להגברת שיתוף הפעולה של משרד הרווחה עם ארגונים חוץ-ממשלתיים העוסקים ברווחת ניצולי השואה ואת התמיכה בהם, במקביל לגיבוש תוכניות למימוש התקציב בעצמו, וכן יעגן ויבטיח את המשך פעילותו השוטפת כדי להבטיח טיפול רציף בעניינים הקשורים לניצולי שואה.

מיסוי רווחים לא מחולקים

בעשורים האחרונים התפתחה בישראל תופעה של "חברות ארנק" - עשרות אלפי יחידים מקימים חברה ייעודית בבעלותם המלאה, ובמקום לקבל את הכנסתם כשכירים, כנותני שירותים או כבעלי שליטה בחברה, הם מקבלים את הכנסותיהם דרך החברה. כך הם יכולים להשתמש בכספים ישירות באמצעות החברה המנותקת מבעליה, והם עשויים להפחית את עלויות המס החלות על שכר או על דיבידנד. משרד מבקר המדינה בדק את עבודת המטה שנעשתה ברשות המיסים בכל הקשור למיסוי רווחים לא-מחולקים ולקראת חקיקת הוראת השעה לחלוקת דיבידנד מוטב. להלן הממצאים המרכזיים.

במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018 נחקקו כמה תיקונים בפקודת מס הכנסה שתחולתם מיום 1.1.17, ובהם תיקון 235 לפקודת מס הכנסה, שמטרתו להתמודד עם תכנוני מס שיש בהם משום ניצול לרעה של שיטת המיסוי הדו-שלבי החלה על חברות. לצד זה, בשנת 2016 ניסחה רשות המיסים בישראל הוראת שעה לחלוקת דיבידנד מוטב עבור "בעלי מניות מהותיים" בחברות, בשיעור מס מופחת של 25%. משרד מבקר המדינה בדק ומצא כי גם לאחר תיקון 235 וחלוקת הדיבידנד המוטב בשנת 2017 - חלוקה שהייתה מגולמת בה הטבת מס של כ-4 מיליארד ש"ח ואשר הביאה לגביית מס חד-פעמית של כ-15 מיליארד ש"ח - עדיין נותרו רווחים צבורים בחברות. ב-2018 הם נאמדו בכ-600 מיליארד ש"ח. בכך לא התממשה הנחת רשות המיסים בעניין תיקון סעיף 77 והשפעתו על מיסוי רווחים לא-מחולקים בחברות בשנים שלאחר מכן. בנוסף, נמצא כי פרצת המס שעיקרה שימוש פרטי ברווחים הצבורים בחברות זוהתה כבר בשנת 2004. ועדה בין-משרדית שעסקה בנושא סיימה את עבודתה בשנת 2013, אולם לא הגישה דוח סופי לשר האוצר. מצב זה אינו רצוי, בעיקר נוכח ההשלכות של הפסד תקבולי המס למדינה ככל שמתארך הטיפול בנושא.                                                                                                              

בהיבטי הצגת חלופות בעבודת המטה לקראת הצעות החקיקה למיסוי רווחים לא-מחולקים למקבלי ההחלטות, נמצא כי הוצגה חלופת מיסוי אחת בלבד, ולעבודת הוועדה הבין-משרדית שעסקה בפוטנציאל המיסוי של רווחים לא-מחולקים לא ניתן ביטוי מיטבי. בנוסף עלה בביקורת כי האומדן לגביית המס שעמד לפני מקבלי ההחלטות הוא האומדן שהכינה רשות המיסים בתזכיר החוק - 300 מיליון ש"ח לשנה. הכלכלן הראשי במשרד האוצר, האחראי להכנת אומדנים מגביית מיסים, לא הכין אומדן זה. בפועל חולק דיבידנד בסכום כולל של כ-61 מיליארד ש"ח, והגידול בהכנסות היה כ-15.3 מיליארד ש"ח.

עוד נמצא בביקורת כי במסגרת גיבוש הצעת הוראת השעה ובסמיכות לדיון בוועדת הכספים בכנסת, לא נידונו המשמעויות המקרו-כלכליות לשנת 2017 ולשנים שלאחר מכן, כל שכן השפעותיה על השווקים בכלל ועל שוק הדיור בפרט. הצעת הוראת השעה לא הופצה לידיעתם ולהתייחסותם של כלל האגפים במשרד האוצר טרם הדיון. בנוסף, הדיונים עם הלשכות המקצועיות לא תועדו ולא הייתה שקיפות בעניינם, אף שדיונים אלה הביאו לידי צמצום ניכר של יעדי המיסוי שהופיעו בהחלטת הממשלה מאוגוסט 2016.

בנושא מימוש הטבת המס בידי גורמים שונים, נמצא כי על פי נתונים שהתקבלו מרשות המסים ביולי 2020, כ-35 מיליארד ש"ח מתוך סך הדיבידנד המוטב שעמד על כ-61 מיליארד ש"ח ( כ-57%), חולקו בכ-30% מתיקי הנישומים בהן נרשמה חלוקת דיבידנד מוטב-חולקו למאיון העליון במדרג ההכנסות על פי פילוח הרשות. כ-59 מיליארד ש"ח מתוך סך הדיבידנד המוטב שעמד כאמור על כ-61 מיליארד ש"ח ( כ-97%), חולקו בכ-94% מתיקי הנישומים בהן נרשמה חלוקת דיבידנד מוטב-חולקו לעשירון העשירי והתשיעי במדרג ההכנסות על פי פילוח הרשות. כמו כן, מניתוח הנתונים עולה כי 2,593 חברות שחלק מבעלי מניותיהם חברים בלשכות המקצועיות שהיו מעורבות מתוקף תפקידן המקצועי בתהליך גיבוש הצעת החוק בכנסת - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס ומנהלי חשבונות - חלקו  ל-2,904 בעלי מניותיהם כ-5.2 מיליארד ש"ח דיבידנד מוטב. ממוצע של כ-1.8 מיליון ש"ח לבעל מניות.

מתשובת המוסד לביטוח לאומי לטיוטת דוח הביקורת, נכון ליוני 2020,  עולה כי למעלה משלוש שנים לאחר כניסת תיקון 235 לתוקף, עדיין קימת אי בהירות משפטית בנוגע לחיוב ההכנסות שנוצרו בגין תיקון 235 לפקודה, בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות. כך גם נפגעת יכולת המבוטח למצות את זכויותיו לקבלת גמלאות. עם זאת, צוין לחיוב כי עודפי הגביה בשנת 2017 בסך כ- 15 מיליארד ש"ח הוקצו ברובם להקטנת הגרעון באותה השנה.

מבקר המדינה ממליץ, בין היתר, למשרד האוצר ולרשות המיסים לפעול להפקת הלקחים מפירוט הליקויים שהועלו בדוח, בייחוד בכל הנוגע לקיום עבודת מטה הנוגעת לייזום חקיקות מס. עוד מומלץ כי משרד האוצר יבחן הגדרת יעדי גבייה מהרווחים הכלואים בחברות ועמידה ביעדים אלו באופן עיתי וסדור.

רווחים שנצברו בחברות בשנים 2013-2018 (במיליארדי שקלים)

 רווחים שנצברו בחברות בשנים 2013-2018 (במיליארדי שקלים)

יישום תוכנית מענק עבודה ברשות המיסים

 

בשנת 2007 החלה רשות המיסים בישראל לשלם מענק לאזרחים עובדים במסגרת הוראות החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים, אשר נועד לשיפור רווחתן של משפחות עובדות ששכרן מדורג ברמות השכר הנמוכות, באמצעות מתן תמריץ ליציאתן לשוק העבודה, הגדלת ההכנסה הפנויה שלהן וצמצום העוני ואי-השוויון בקרב משפחות שאחד מבני הזוג בהן עובד. בחלוף יותר מעשור מתחילה של התוכנית, ולאחר שהתייצבה, בחר משרד מבקר המדינה לערוך דוח מעקב מיוחד, בו נבדקו בין היתר תיקון הליקויים מהדוח הקודם בנושא. להלן הממצאים המרכזיים.

בביקורת המעקב נמצא כי בשנות המס 2012 עד 2017 חל גידול של כ-25% במספר התביעות למענק עבודה. הגם שמתחילת יישומו של חוק מענק עבודה בשנת 2008 חל שיפור מתמשך בשיעור המיצוי של המענק ביחס לפוטנציאל הזכאים האפשריים המצוי ברשות המיסים, עדיין עומד שיעור זה לשנת המס 2018 על כ-70% בלבד. בנוסף, בביקורת הקודמת צוין כי הפצתם של עלוני הסברה בנוגע למענק עבודה בלשכות התעסוקה הופסקה. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן. 

בביקורת הקודמת צוין כי מאגר המידע של מקרקעין ברשות לא היה מעודכן, גם בשל מחדלי הרשות, בין היתר, מאחר שהרשות לא עדכנה כיאות את מאגר נכסי המקרקעין של הציבור, דבר שבעטיו נדחו ללא הצדקה בקשות למענק עבודה של אזרחים או עוכבה קביעת הזכאות לו. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן. בנוסף, בביקורת הקודמת צוין כי חלק קטן מעובדי משק הבית תובע את מענק העבודה, וחלקם אף אינו מקבל את המענק בשל אי-דיווח המעסיק הפרטי לבט"ל. בביקורת המעקב עלה כי הליקויים לא תוקנו. לחיוב נמצא כי בביקורת הקודמת צוין כי לא הוקצתה תקנה תקציבית נפרדת בתקציב המדינה למימון המענק. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן והחל משנת 2017 תוקננה בחוק התקציב השנתי תקנה תקציבית ייעודית, דבר המבטיח את מקורות המימון לזכאי המענק. בנוסף, בביקורת הקודמת צוין כי אלפי בקשות למענק לא אושרו בגין אי-הזנה של פרטי מבקשי המענק, או הזנה חלקית של נתוני המבקשים בדואר, וכי זכאים למענק עבודה לא קיבלו את סכומי המענק לחשבון הבנק שלהם בשל הזנת נתונים שגויים בדואר. דוח המעקב העלה כי הליקויים תוקנו במידה רבה, וכי חברת הדואר פועלת לצמצום טעויות בקליטת הנתונים. כמו כן, בביקורת הקודמת צוינו כמה ליקויים ובהם:  (א) בשל אי-דיווחי שכר של חלק מהמעסיקים, נגררו תביעות של האזרחים לקבלת מענק להליך של בירור;  (ב) חלק ניכר ממבקשי המענק לא אותר בטופסי השכר של המעסיקים בשל טעויות בהזנת פרטיהם. ביקורת המעקב העלתה כי הליקויים תוקנו במידה רבה, ופחתה השפעתם של דיווחי המעסיק על אי-תשלום המענק לזכאים. עוד עלה כי בביקורת הקודמת צוין כי מדור תשלומים בצה"ל לא דיווח לרשות המיסים על משכורות עובדיו עוד משנת 2009. דוח המעקב העלה כי הליקוי תוקן במידה רבה, ומת"ש צה"ל דיווח לרשות על משכורות עובדיו לשנות המס 2018 - 2019. יחד עם זאת, הרשות ומת"ש צה"ל עדיין לא הסדירו ביניהם את הליקויים הטכניים שתיקונן יאפשר לרשות לקלוט את דיווחי השכר של עובדי צה"ל באופן מקוון.  בביקורת הקודמת צוין כי משרדי השומה והמוקד הטלפוני השתמשו במערכת ממוחשבת לניהול פניות, והועלו ליקויים בנוגע לסרבולה ותקפות נתוניה, אשר השפיעו על תחילת הטיפול המהותי בפניה. בביקורת המעקב עלה כי הליקויים תוקנו במידה רבה, והמערכת הוחלפה במערכת ניהול קשרי לקוחות (מערכת CRM). יחד עם זאת נמצאו ליקויים נוספים בפעילותו של המוקד הטלפוני ובמערכת ה-CRM, אשר אינה מתעדת את הטיפול בפניות הציבור בכל יחידות הרשות. בנוסף, במשך השנים ניתנו הטבות לעצמאים, להורים יחידים, ליולדות וליורשי נפטרים, וניתנו הקלות לאנשים עם מוגבלות שנקבע להם שכר מינימום מותאם אישית ולאחרים.

בהיבט העוסק במיצוי המענק בקרב אוכלוסיות ראויות לקידום, נמצא כי שיעור המיצוי במגזר הערבי נמוך משיעורו באוכלוסייה. כך לדוגמה, 60% מתושבי המגזר הערבי שנכללו בפוטנציאל הזכאים האפשריים של הרשות לא הגישו תביעה לקבלת מענק גם לאחר שהרשות שלחה אליהם את המכתב, לעומת 47% בכלל האוכלוסייה. זאת ועוד, 50% בלבד ממגישי התביעות למענק במגזר הערבי נמצאו זכאים, לעומת 61% בכלל האוכלוסייה. שיעור הזכאים בקרב מגישי התביעות למענק עבודה במגזר החרדי גבוה משיעור הזכאים בכלל האוכלוסייה. ואולם ככל שמספר מעסיקיו של תובע המענק גבוה יותר, כן קטֵן שיעור הזכאים למענק מבין תובעי המענק.

חלק מהאנשים עם מוגבלות מתקשים למצות את זכותם למענק עבודה בעצמם ונדרשים לסיוע של קרוב משפחה, עובד סוציאלי או עמותות פרטיות. הדבר חמור עוד יותר בשל היעדרו של גורם האחראי למיצוי זכותם למענק, ולאיתור והסרה של חסמים המונעים את מיצוי זכותם זו, שבידיו כל המידע על הזכאים האפשריים למענק עבודה. זאת ועוד, אנשים עם מוגבלות המועסקים אצל קרוב משפחה אינם זכאים למענק (בשל תעסוקה אצל קרוב). כ-2,000 אנשים עם מוגבלות מגישים מדי שנה תביעות למענק עבודה, מכלל כ-6,000 האנשים שמטה השילוב קבע להם יכולת עבודה מופחתת. הדבר מעיד על כך שבקרב אוכלוסייה זו אין ניצול מלא של התביעות למענק ושל הזכאות למענק, הגם שמקרב 5,688 האנשים עם מוגבלות שתבעו את המענק לשנות המס 2007 עד 2018 היה שיעור הזכאים למענק 92%.

לחיוב נמצא כי צוות מענק עבודה ברשות המיסים נקט יוזמה אישית ופעל בשנים 2018 עד 2020 למיצוי זכאותם של כ-400 עובדי מפעל המשקם, שהם אנשים עם מוגבלות אשר נקבעה להם יכולת עבודה מופחתת. בנוסף, חברת דואר ישראל התאימה את מרבית יחידותיה והשירות הניתן בהן לשימוש של אנשים עם מוגבלות.

בהיבט העוסק במיצוי הזכות למענק עבודה נמצא כי ההנגשה השפתית אותם העמידה הרשות לשם מיצוי המענק מופיעה בשפה העברית, באופן חלקי בשפה הערבית, ולא מונגשת בשפות אנגלית, רוסית ואמהרית. בנוסף, הטיפול בעניין מענק העבודה אינו מיטבי ונמשך זמן רב הן במוקד פניות הציבור, הן במשרדי השומה, הן באגף מיסוי מקרקעין. לדוגמה, משך הטיפול בפניות למשרדי השומה היה כ-62 יום בממוצע. 34% בלבד מהפונים למוקד בשנת 2019 בעניין מענק עבודה נענו ושוחחו עם נציג שירות לאחר שביקשו זאת במפורש. לחיוב נמצא, בין היתר, כי שנת 2019 החלה הרשות להטמיע מידע באזור אישי לתועלתם של כלל לקוחותיה, ובהם מייצגים, נישומים, עוסקים ואזרחים.

בהיבט העוסק ביעדי המענק בראייה משקית ובין-לאומית הביקורת מלמדת כי בסקר מענק עבודה משנת 2014 נמצא כי הסיבה העיקרית לכך שזכאים למענק אינם תובעים אותו נעוצה באי-ידיעתם עליו או על דרכי קבלתו: כרבע מהזכאים דיווחו כי לא ידעו על המענק כלל. בד בבד הסקר מלמד על מקורות המידע המאפשרים לזכאים חשיפה מרבית לפרטי חוק מענק עבודה, ועימם נמנות הודעות הזכאות שרשות המיסים שולחת לזכאים. בנוסף, מענק העבודה הוא אחד מסוגי ההטבות שניתנות למימוש רק באמצעות דיווח, בניגוד להטבות אחרות בגין ההוצאות הקשורות לעבודה, המוענקות לשכירים באמצעות המעסיק, בין היתר, באמצעות מערכת נקודות זיכוי המקנות לעובד את ההטבות ללא צורך בהגשת מסמכים. לחיוב נמצא כי על פי ניתוח של הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מענק העבודה הוא כלי יעיל לצמצום עוני ופערים חברתיים. כ- 80% מתשלומי המענק מגיעים למשקי בית בארבעת העשירונים התחתונים. בנוסף, מענק העבודה מביא לידי שיפור במדדי העוני, במיוחד של משקי בית עם שני מפרנסים ומעלה, ומגדיל את ההכנסה הפנויה. 

מבקר המדינה מציין כי על הרשות לפעול עם הגורמים הרלוונטיים למיצוי הזכות למענק של כלל הזכאים ולהסרת החסמים השונים למימושה, שחלקם הועלו כבר בדוח מבקר המדינה 66א' בנושא יישום תוכנית מענק העבודה ברשות המיסים (2015) וטרם תוקנו. בכך תגביר הרשות את יעילותה כגורם האחראי ליישום חוק מענק עבודה ותיצור סדרי בקרה ראויים על יישומו ועל הגברת מיצוי בקרב הזכאים. חשיבותו של דוח זה מקבלת משנה תוקף נוכח משבר הקורונה המדגיש את הצורך במתן שירות וסיוע לאוכלוסיית הזכאים למענק העבודה בעת הזו.

שיעור המיצוי של מענק העבודה בשנות המס 2007 עד 2018 (באחוזים)

 שיעור המיצוי של מענק העבודה בשנות המס 2007 עד 2018 (באחוזים)

מחקר ופיתוח במרכז האנרגיה

חדשנות וטכנולוגיה הן מקור לצמיחה כלכלית, לשיפור ברמת החיים ולעלייה בתוחלת החיים. כשלי שוק, ובהם רמת סיכון גבוהה, זליגת ידע בין חברות וקשיי מימון, מביאים את רמת ההשקעות מצד היזמים במחקר ופיתוח (מו"פ) להיות תת-אופטימלית. במגזר האנרגיה חסמים אלה משמעותיים במיוחד. ישראל היא אחת המדינות עם השקעות המו"פ הגבוהות ביותר בעולם המערבי במונחי תוצר, אולם בתחום האנרגיה היקפי ההשקעות במו"פ בישראל הם מהנמוכים בעולם המערבי. 

בחודשים מרץ עד דצמבר 2019 בדק משרד מבקר המדינה את פעילות המו"פ במגזר האנרגיה, לרבות היקפי הסיוע הממשלתי למו"פ, פעילות הגורמים הממשלתיים האמונים על קידום המו"פ במגזר זה, מאפייניהם ויעילות פעולותיהם. הביקורת נעשתה ברשות החדשנות, ביחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה ובחברת החשמל לישראל בע"מ (חח"י) ונוספים.

בביקורת עלה כי בחלוף הזמן, ניכר כי לא חל שינוי מהותי בהיקפי המו"פ במגזר האנרגייה, וזאת, בין היתר, על רקע אי-יישום המלצות ועדת האנרגיה.

בנוסף כ-75% מהשקעות רשות החדשנות ממוקדות בענפי ההיי-טק, זאת אף שלהיי-טק מקורות מימון משמעותיים במגזר העסקי, ואילו מקורות המימון של מגזרים אחרים מוגבלים.  כמו כן, פיזור השקעות הרשות מעבר לענפי ההיי-טק גם אל ענפים מסורתיים יותר, כדוגמת מגזר האנרגייה, עשוי להגדיל את התשואה הפוטנציאלית בכ-600 מיליון עד 1.1 מיליארד ש"ח בשנה לכל הפחות.

בנוסף עלה כי השקעות חח"י בפעילות מו"פ נמוכות ביחס להיקפי פעילותה ובהשוואה בין-לאומית (0.02% מסך הכנסות החברה). בהשוואה לרמת ההשקעות המקובלת בחברות חשמל בעולם, החסר בהשקעות השנתיות של חח"י נאמד בכ-80 מיליון ₪. 

היעדר חדשנות במגזר האנרגייה ובמשק החשמל בפרט פוגע ביכולת חח"י לגייס מהנדסים ולשמרם בחברה, והדבר עשוי לפגוע בעתיד בפעולות החיוניות לכלכלה. חח"י פועלת לצמצום בעיות כוח האדם בקרבה.

לחיוב עלה כי השקעות המדען הראשי במשרד האנרגיה מצביע על השקעות בתחומים שהממשלה ביקשה לקדם בעשור האחרון. וכן על פי נתוני המדען הראשי, השקעותיו אפקטיביות מאוד, והדבר מתבטא בהגדלה משמעותית של השקעות מו"פ אנרגיה מצד המגזר העיסקי, שיעור גבוה של מיזמים שהמשיכו לשלב החיים הבא ועוד.

מבקר המדינה מציין, בין היתר, כי מדיניות המו"פ הממשלתית אמורה לטפל בכשלי שוק במו"פ, כגון הסיכון הגבוה בפעילות מו"פ, קשיי המימון והחסמים הייחודיים בענפים מסוימים, אולם המדיניות הממשלתית ניטרלית ובפועל אינה מביאה לשינוי המצב הקיים. הממשלה נדרשת לגבש מדיניות שתביא לחלחול החדשנות לכלל ענפי המשק ולמגזר האנרגיה בפרט ותתרום להגדלת הפריון בענפים אלה.

ההשקעה הממשלתית במחקר ופיתוח במגזר האנרגיה במונחי אחוז תוצר במדינות ה- OECD, 2017

 ההשקעה הממשלתית במחקר ופיתוח במגזר האנרגיה במונחי אחוז תוצר במדינות ה- OECD, 2017

הפיקוח על תחנות תדלוק

בסוף שנת 2019 היו על כבישי ישראל כ-3.65 מיליון כלי רכב, ו-1,209 תחנות תדלוק ציבוריות המספקות דלק ושירותים נלווים. 927 מהן - כ-77%, בבעלות ארבע חברות הדלק הגדולות. כדי לקדם תחרות במחירי הבנזין והסולר החליטה הממשלה בשנת 2011 על פעולות לקידום התחרות בענף. משרד מבקר המדינה בדק את הפעולות האלה וכן את הפיקוח הממשלתי על השירותים בתחנות התדלוק. 

מנובמבר 2019 עד פברואר 2020 בדק משרד מבקר המדינה את הפעולות שעשו משרד האנרגיה, רשות התחרות ורשות מקרקעי ישראל לקידום התחרות במחירי הדלק בתחנות התדלוק הציבוריות, וכן את פעולות הפיקוח: של משרד האנרגיה על איכות הדלק; של משרד הכלכלה על כמות הדלק שסופק ללקוחות; ועל שירותים מסוימים שהתחנות מספקות, לרבות הנגישות לאנשים עם מוגבלות. בבחינה שערכה רשות התחרות בשנת 2015 היא העלתה כי מתוך 715 תחנות תדלוק עירוניות היו 360 תחנות שמשווקות בנזין אשר אזור התחרות שלהן נמצא כריכוזי, באזור התחרות של 309 מהן לא נמצא מתחרה קטן, ובאזור התחרות של 297 מהן מוחזקת רק תחנת תדלוק אחת על ידי אחת מחברות הדלק. בביקורת נמצאו הבדלים בהנחות על מחיר הבנזין בין חברות דלק: על פי נתוני משרד האנרגיה לשנת 2016, כ-70% מתחנות התדלוק מכרו בנזין 95 ללא הנחה. בין החברות הגדולות שיעור התחנות שנתנו הנחה היה בין 8% ל-34% והיקף ההנחה היה בין 1 ל-5 אגורות לליטר. לעומת זאת, כמעט כל החברות הקטנות (המפעילות 55-9 תחנות תדלוק) נתנו הנחה, שגודלה היה בין 14 ל-25 אגורות לליטר.

על פי החלטת הממשלה מ-2011, נקבע יעד לשיווקם של 40 מגרשים לשם הקמת תחנות תדלוק ליזמים שאינם מוגדרים כגורם ריכוזי בענף. בביקורת נמצא כי עם זאת, במשך כעשור, לא הושלמו הפעולות הנדרשות לפי ההחלטה להשגת יעד זה. בנושא חוק משק הדלק נמצא כי בחלוף תשע שנים מאז החלטת הממשלה שעניינה הגברת התחרות במשק הדלק, טרם הושלמה הכנת טיוטת תזכיר חוק לתיקון חוק משק הדלק אותה נדרש לגבש שר האוצר בשיתוף עם משרד האנרגיה, משרד הכלכלה, רשות התחרות ומשרד המשפטים להסרת חסמים בשוק הדלק והפעולות שעשו גופים אלה לא קידמו את התחרות בין תחנות התדלוק. 

המפקח על היחידה למשקלות ומידות במשרד הכלכלה קבע שיש לבדוק את דיוק משאבות הדלק בכל תחנות התדלוק פעם בשנה. על פי נתוני היחידה למשקלות ומידות לסוף 2019, היחידה בדקה רק כ-58% מהמשאבות עד שנה מאז בדיקתן הקודמת. יתר התחנות (כ-42%) נבדקו לאחר יותר משנה.     

בהיבטי הפיקוח על הדלק  נמצא כי בשנים 2017 עד 2019 בוצעו 2,764 בדיקות אקראיות של סולר ובנזין בתחנות התדלוק, ונמצאו 64 סטיות מתקני הדלק ו-2 - מתקני גפ"ם. ב-16 מתוך 64 המקרים שבתחום איכות הדלק חלפו יותר מ-10 ימים עד לפרסום באתר האינטרנט של משרד האנרגיה על הימצאות הסטייה. עוד נמצא כי אין הסדרה של נושא הבדיקות למתקני מילוי אוויר והמעקב התקופתי אחר תקינותם. לפיכך, קיים קושי להבטיח כי מילוי האוויר בצמיגים מתאים לדרישות מילוי האוויר של יצרן הרכב. 

מתלונות של אנשים עם מוגבלות למשרד מבקר המדינה עולה שלא ניתן להם מענה מספק לצורכיהם בתחנות התדלוק. כמו כן,  תכנית העבודה של הנציבות לשוויון זכויות אנשים עם מוגבלות לא כללה בדיקות נגישות בתחנות תדלוק בשנים 2017 עד 2019; וכן לא אותרו בדיקות או חקירות של הנציבות משנים קודמות בעניין זה

לצד אלו, נמצא כי בשנים 2011 עד 2019 נוספו 120 תחנות תדלוק שמופעלות על ידי חברות קטנות, לעומת הוספה של 9 תחנות תדלוק של החברות הגדולות.

מבקר המדינה מציין בין היתר בהמלצותיו  כי על הגופים המאסדרים להיערך לאסדרת פעילותן של תחנות התדלוק והשירותים שהן אמורות לספק ולפעול לתיקון הליקויים שעלו בדוח זה - כל זאת כדי להמשיך ביצירת התנאים לשוק תחרותי, ללא מונופולים וקבוצות ריכוז, כדי להפחית את יוקר המחיה למען הצרכן.

הגידול במספר תחנות התדלוק בין השנים 2011 ו- 2019

הגידול במספר תחנות התדלוק בין השנים 2011 ו- 2019

הטיפול בתחנות תדלוק פירטיות ובתחנות תדלוק פנימיות- ביקורת מעקב

בשנת 2013 פרסם משרד מבקר המדינה דוח בנושא הטיפול בתחנות תדלוק פירטיות ובתחנות תדלוק פנימיות. תחנות התדלוק הפירטיות עלולות לחשוף את הציבור לסיכונים בתחום הבטיחות, הבריאות, הסביבה והתחבורה, והן גורמות למדינה הפסדים כספיים בשל אי-תשלום מיסים. קיימות בישראל גם מאות תחנות תדלוק המשרתות קבוצה סגורה של לקוחות (תחנות פנימיות). בחודשים ינואר עד מרץ 2020 בדק משרד מבקר המדינה את פעולותיהן של הרשויות הממשלתיות לתיקון הליקויים המרכזיים שצוינו בדוח הקודם.

תיאום בפעולות הפיקוח - בדוח הקודם צוין כי נוכח ביזור סמכויות האכיפה בתחום תחנות התדלוק והאחריות המיניסטריאלית של משרד האנרגיה בנושא משק הדלק, על משרד האנרגיה להוביל את המאבק נגד תחנות תדלוק פירטיות בשיתוף כלל גופי הפיקוח הנוגעים בדבר. ליקוי זה תוקן באופן חלקי. בביקורת המעקב עלה כי לא מתבצע מהלך יזום, סדור ועתי להובלת המאבק נגד תחנות התדלוק הפירטיות והטיפול בסוגיה נעשה על ידי מספר גופי פיקוח ואכיפה (משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, משרד הכלכלה, המשרד לביטחון הפנים, משרד הפנים, משטרת ישראל, רשות מקרקעי ישראל, הרשויות המקומיות והוועדות לתכנון ולבנייה) בתיאום חלקי, כך שכיום אין מיפוי עדכני להיקפי התופעה.

נהלים - בדוח הקודם צוין כי משרד האנרגיה לא קבע נוהל עבודה לאכיפת חוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות) ולא נקבעו פעולות שעל פקחי המשרד לבצע למניעת אספקת דלק לתחנת תדלוק פירטית כשמגלים תחנה כזו. ליקוי זה לא תוקן. ממצאי ביקורת המעקב מעלים שמשרד האנרגיה טרם קבע נהלים לפעולות אכיפה לפי חוק זה. 

תכנית עבודה והכשרת כוח אדם - בדוח הקודם צוין כי למשרד האנרגיה אין תכנית עבודה הכוללת יעדים ברורים לפעולות אכיפה יזומות נגד ספקי דלק של תחנות פירטיות ולסגירת תחנות אלה. המשרד לא הכשיר את עובדיו לפיקוח על תחנות תדלוק פירטיות. ליקוי זה תוקן באופן חלקי. בתגובתו ממרץ 2020 מסר משרד האנרגיה כי בשנת 2019 בוצעו למפקחי וחוקרי האגף הכשרות בתחום האכיפה ובתחום הביקורת. עוד ציין כי בשנת 2020 תתבצע הכשרה נוספת למפקחים בנושא חקירות, תיעוד ראיות תשאול ועוד.

מאגר נתונים משותף - בדוח הקודם צוין כי לגופי הפיקוח אין מסד נתונים על תחנות תדלוק פירטיות ותחנות תדלוק פנימיות המוכרות דלק לציבור, והעברת המידע על תחנות אלו מיחידות השדה למַטֶה לוקה בחסר. ליקוי זה לא תוקן. עדיין לא הוקם מאגר נתונים שנחוץ להצגת תמונת מצב מעודכנת ואחודה, אשר יסייע לגופי הפיקוח ומקבלי ההחלטות האחרים לגבש תכניות פעולה לשם המאבק נגד תחנות תדלוק פירטיות. 

פעילות אכיפה יזומה על ידי רשות הארצית לכבאות והצלה - בדוח הקודם צוין כי לרשות הארצית לכבאות והצלה אין מידע על תחנות תדלוק פירטיות וכי היא לא מבצעת ביוזמתה ביקורות בתחנות התדלוק האלה. ליקוי זה לא תוקן. טרם נקבעו הדרכים להעברת המידע על תחנות תדלוק פירטיות מכלל הגורמים המפקחים לרשות הארצית לכבאות.

עיצום כספי על ספקי דלק לתחנות פירטיות - בדוח הקודם צוין כי במשך תקופה של כשנתיים, בעת שכ-100 תחנות פירטיות פעלו, הטיל מינהל הדלק רק ארבעה עיצומים כספיים, אך לא גבה אותם; הלשכה המשפטית במשרד האנרגיה הפסיקה את הטיפול בגביית 22 עיצומים כספיים שהוטלו בשנים שלפני מועד סיום הביקורת הקודמת; מינהל הדלק לא הפעיל את הסמכויות שלו נגד גופים המוכרים או מספקים דלק לתחנת תדלוק פירטיות. ליקוי זה לא תוקן. משרד האנרגיה טרם קבע נוהל להטלת עיצומים כספיים על מי שמוכר או מספק דלק לתחנות תדלוק פירטיות, וגם טרם קבע נוהל לגביית הכספים בגין עיצומים שהוטלו עליהם. 

אחסון ציוד מוחרם - בדוח הקודם צוין כי משרד האנרגיה ייעד תקציב לפעולות אחסון ציוד ודלק מוחרמים מתחנות תדלוק פירטיות עד שנת 2006, והחל משנת 2007 הפסיק את התקצוב למטרה זו. בעקבות זאת הפסיקו גורמי האכיפה להרוס תחנות תדלוק פירטיות. ליקוי זה תוקן באופן חלקי. טרם נמצא פתרון לאחסון ציוד מוחרם מתחנות תדלוק פירטיות אשר הוקמו על קרקע שאינה בבעלות המדינה, הדבר גורר קשיים בפעולות האכיפה נגדן. 

תחנות תדלוק פנימיות - בדוח הקודם ציין משרד מבקר המדינה כי על משרד האנרגייה לבדוק את איכות הדלק בתחנות אלה, וכי אין בידי שום גורם מסד נתונים מלא על תחנות תדלוק פנימיות. ליקוי זה לא תוקן. משרד האנרגיה אינו בודק את איכות הדלק בתחנות תדלוק פנימיות והוא לא הקים מאגר מידע על פרטי תחנות תדלוק פנימיות כדי שיסייע לו וליתר גופי הפיקוח בפעולות הפיקוח.

לחיוב יצוין בנושא אגף הפיקוח במשרד האנרגיה כי מספר הפקחים באגף האכיפה של משרד האנרגיה גדל מ-15 פקחים בשנת 2013 ל-26 פקחים בשנת 2020.

משרד מבקר המדינה מעיר כי תחנות תדלוק פירטיות המצויות באזורים מאוכלסים הן סכנת בטיחות שעלולה להביא לידי אובדן חיי אדם, ולכן גופי הפיקוח נדרשים למצות עד תום את פעולות המניעה והאכיפה נגד התופעה. לשם כך חשוב שגוף מרכזי ינהל את המאבק בה. על משרד האנרגיה לפקח על תחנות התדלוק הפנימיות ולהבטיח שבידיו הכלים הנדרשים לבדיקת איכות הדלק בהן. נחוץ שמשרד האנרגיה יקים מאגר מידע לתחנות התדלוק הפנימיות לצורך ניהול הפיקוח, וכן מומלץ כי משרד האנרגיה יפרסם את ממצאי הבדיקות של איכות הדלק בתחנות האלה ואת רשימת התחנות שאינן משתפות פעולה איתו.

בטיחות בדרכים של כלי רכב כבדים

 


שיעור ההרוגים בתאונות דרכים שבהן היו מעורבים כלי רכב כבדים מסך ההרוגים בתאונות בעשור האחרון עומד על 27%. רק בשנת 2018 נהרגו 91 אנשים בתאונות דרכים שבהן היו מעורבים כלי רכב כבדים, כאשר מספר המשאיות שמשקלן מעל 3.5 טונות בשנה זו עמד על 104,000 ומהווה כ- 3% מסך כלי הרכב בישראל. 53% מכלי הרכב הכבדים שנבדקו על ידי משרד התחבורה ב- 2018 נמצאו עם ליקויים. בשנת 2002 התכנסה ועדת סגיס, אך היום, 18 שנה אחרי חלק גדול מההמלצות טרם יושמו.

משרד מבקר המדינה בדק את נושא הבטיחות בדרכים של כלי רכב כבדים, כאשר הביקורת התמקדה בטיפול בגורם האנושי, וכן נבדקו נושאים הנוגעים למערך הטיפול בנושאי בטיחות של כלי רכב כבדים, פיקוח ובקרה על ענף כלי הרכב הכבדים והסדרתו, תקינות כלי הרכב וטיפול בתשתיות תומכות בטיחות.

בהיבטי האחריות לטיפול בנושא בטיחותם של כלי-רכב כבדים, נמצא כי זו מפוזרת בין משרדי ממשלה שונים בלי שיש גורם שאחראי לתכלל את הטיפול בנושא ולבצע תיאומים בין המשרדים השונים.  בנוסף נמצא כי בשנת 2007 החל משרד התחבורה להכין תוכנית אב למטענים. במועד סיום הביקורת עדיין לא הסתיימו הכנתה של תוכנית האב ויישום ההמלצות שהובאו בשלבי הביניים של הכנתה - האחרון שבהם משנת 2014 - ועדיין לא גובשה תוכנית פעולה ליישום המלצות אלה. בנוסף עלה שאין הליך סדור לאיסוף מידע בדבר הובלת מטענים במשאיות ולא נערך סקר משאיות ארצי.

בהיבטי הטיפול בגורם האנושי נמצאו ליקויים בהכשרה של נהגי רכב כבד, הן העיונית והן המעשית, בין היתר: נהגים רבים הוכשרו במסגרת תוכנית לימודים לא עדכנית; נמצאו חוסרים בחומרי לימוד; ההנחיות באשר לנושאים שאמורים להילמד במסגרת שיעורי הנהיגה אינן מספקות; אין בישראל מגרשי הדרכה; נמצאו חוסרים בהכשרה בנושא הובלת מטענים; כמו כן נמצאו ליקויים בכל הנוגע להכשרה ולתנאי סף של מדריכים בקורסים העיוניים, מורי נהיגה ובוחני נהיגה, וכן נמצאו ליקויים בפיקוח על בתי הספר לנהיגה.  בנוסף, לא הוסדרה חובת חניכה לנהגי רכב כבד בתקופה שלאחר קבלת רישיון, ולא הוסדרו עבורם השתלמויות תקופתיות. 

עוד עולה מהביקורת כי לא ננקטו מכלול הפעולות לשם התמודדות עם המחסור הקיים בנהגי רכב כבד, באמצעות שיפור תהליכי איתור וגיוס של מועמדים, ייעול תהליך רישוי נהגים ושיפור תנאי עבודתם. שיתוף הפעולה בין משרד התחבורה לבין גורמים אחרים כמו המרב"ד וצה"ל לא היה מספק; חלק משיטות העבודה בתהליך רישוי נהגים מיושנות ואינן נותנות מענה הולם לצרכים כיום, וחסר כוח אדם מקצועי במרב"ד.

בנוגע לביטול או התליה של רישיון נהיגה, נמצא בביקורת כי הוראות תקנה 15ג לתקנות התעבורה בעניין ביטול או התליה של רישיון נהיגה במקרה של אי-עמידה בתנאי הרישיון מקוימות באופן חלקי בלבד: אגף הרישוי במשרד התחבורה אינו מקבל באופן שוטף מידע מהפרקליטות; מידע מהמשטרה מועבר לאגף הרישוי באופן שוטף וממוחשב, ואולם אגף הרישוי נחשף למידע רק על פי דרישה בנוגע לנהג מסוים; ומידע על מצב רפואי שאינו מאפשר נהיגה אינו מועבר באופן שוטף מהמערכת הרפואית.

בהיבטי הפיקוח והאכיפה על הענף והסדרתו נמצא כי יש בעיה בעמידה בכללים - בין היתר בשל מחסור בנהגים ומחסור במקומות מנוחה וריענון. כמו כן יש אי-בהירויות בניסוח הכללים החלים על נהגים בנושא שעות נהיגה ומנוחה. בנוסף, טרם הוסדר השימוש בטכוגרף דיגיטלי אשר צפוי להביא לשיפור של ממש בפיקוח ובאכיפה בנושאים הנוגעים לעמידת של הנהגים בכללי שעות נהיגה ומנוחה ובמגבלות על מהירות הנסיעה, זאת - למרות החלטת ממשלה משנת 2005 שחייבה את הסדרת התקנתו של הטכוגרף בכלי רכב כבדים, והודעת מנכ"לית משרד התחבורה בדיון בכנסת ב- 2017. עוד עלה בביקורת כי חלה הפחתה מתמשכת במספר הבדיקות שמבצעות ניידות הבטיחות של משרד התחבורה. מספר הניידות ומספר העובדים בהן פחת, ולרשותם עומדים שני מכשירי שקילה ישנים בלבד. פעילות הניידות מבוצעת ללא תוכנית עבודה מגובשת, ברובה באופן ידני, ומערכות המחשוב מיושנות ואינן נותנות מענה מספק לצרכים. כמו כן, משרד התחבורה, משטרת ישראל והרלב"ד לא הכינו תוכנית אכיפה מערכתית לכלל גורמי האכיפה, הכוללת את הגדרת תחומי האחריות של כל אחד מהגופים האחראים לאכיפה.

בביקורת עלה שטרם הוקם מאגר מידע הכולל נתונים מלאים ומהימנים בדבר פסילות רישיון שהטילו הגורמים השונים. הדבר פוגע ביכולת של המשטרה לבצע אכיפה אפקטיבית נגד נהגים שנוהגים בעת שרישיונם נשלל. כמו כן, טרם הוסדרו הכללים בדבר מתכונת העסקתם של קציני בטיחות בתעבורה; קיים מחסור בקציני בטיחות, ואין דרישה שקצין הבטיחות יהיה בעל ניסיון מעשי בנהיגה בכלי רכב מהסוג שהוא אחראי לו; משרד התחבורה אינו מקיים השתלמויות תקופתיות מסודרות לקציני הבטיחות, והפיקוח שלו על פעילות קציני הבטיחות אינו מספק, בין היתר בגלל מחסור בכוח אדם ובכלים מחשוביים. בנוסף, תקן חדש לריתום מטענים פורסם בשנת 2014, אולם הנחיותיו עדיין לא עוגנו בתקנות התעבורה, ולפיכך אינו מחייב את העוסקים בענף ולא ניתן לאכוף אותו. לצד אלו, קיימים חוסרים רבים בכל הנוגע להסדרת ענף ההובלה ושינוע חומ"ס, הכשרת בעלי תפקידים בענף ופיקוח ואכיפה בתחום, בין היתר בשל מחסור חמור במשאבים - הן כוח אדם והן מערכות מחשוב וכלי רכב.

לחיוב צוין בדוח כי בשנת 2017 הוקמה במשטרת התנועה יחידה האחראית לאכיפת החוקים על כלי רכב כבדים, בשנת 2018 תוקנו תקנות לתעבורה המסדירות את תפקידו של קצין הבטיחות ובשנת 2014 פורסם תקן חדש לריתום מטענים.

בהיבטים של תקינות כלי הרכב והקמת תשתיות תומכות בטיחות עלה כי לא קיימת מגבלת גיל של משאיות וכן שחסרה תורה סדורה, אחידה ומעודכנת של בדיקת כלי רכב. בנוסף נמצא כי קיימים חוסרים רבים בתשתיות התומכות בבטיחותם של כלי רכב כבדים, כגון אזורי מנוחה וריענון לנהגים, מפרצי עצירה, שוליים רחבים, נתיבי זחילה וחניוני לילה. משרד התחבורה טרם גיבש תוכנית כוללת לצמצום החוסרים. 

לחיוב צוין בדוח כי חברת כביש חוצה ישראל החלה בשנת 2018 להכין תוכנית לתכנון מפרצי חירום ומנוחה לאורך כביש 6. 

בדוח מצוין כי ועדות וצוותים שונים עמדו מאז שנת 2002 על בעיות בתחום הבטיחות של כלי רכב כבדים והעלו המלצות לפתרונן. עם זאת, הטיפול בחלק מהסוגיות התעכב במשך תקופות ארוכות, והמלצות רבות שהועלו טרם יושמו. לנוכח מכלול הליקויים והסכנה המיידית הנשקפת עקב הבעיות שהועלו, מבקר המדינה מדגיש כי על כל הגורמים האחראים לטיפול בענף - ובראשם משרד התחבורה והרלב"ד - להכין תוכנית עבודה אופרטיבית ומתואמת לטיפול במכלול הליקויים שהועלו ולפעול ליישומה, כדי לשפר את הבטיחות בדרכים של כלי הרכב הכבדים ולמנוע נפגעים בנפש וברכוש.

שיעור המעורבות בתאונות דרכים חמורות וקטלניות ל- 10,000 כלי רכב, לפי סוג רכב, 2018

 שיעור המעורבות בתאונות דרכים חמורות וקטלניות ל- 10,000 כלי רכב, לפי סוג רכב, 2018

התחבורה הציבורית באוטובוסים בירושלים

20%-25% מהנסיעות הממונעות במטרופולין ירושלים לכל המטרות נעשות בתחבורה ציבורית *סך ההשקעה המצטברת בתשתית תח"צ עומדת על 2,642 ₪ לתושב לעומת כ-7,600 ₪ במטרופולין תל אביב וכ-6,700 ₪ במטרופולין חיפה *200 נהגי אוטובוס חסרים בירושלים למתן שירותי תח"צ מיטביים *יש להוסיף 1,355 חניות לילה לאוטובוסים כדי לספק שירותי תח"צ מיטביים בשנת 2030 *שיעור גידול תלונות הנוסעים בנוגע למשרד התחבורה עומד על 30%.

ירושלים היא העיר הגדולה בישראל. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מנתה אוכלוסיית העיר בסוף שנת 2018 כ-919,400 תושבים. בשנת 2019 כ-20% - 25% מהנסיעות הממונעות במטרופולין ירושלים לכל המטרות נעשו בתחבורה ציבורית (תח"צ) באוטובוסים, וכ-25% מנסיעות אלה נעשו ברכבת הקלה. פיתוח ותכנון ערים המוכוון לשימוש בתחבורה ציבורית (תח"צ) אמור להגביר את השימוש במערך התח"צ, ומשכך - לתרום להפחתת הגודש בכבישים וזיהום האוויר. שימוש מוגבר בתח"צ אף מקטין את הצורך להקצות קרקעות למקומות חניה לרכב פרטי בעיר. 

משרד מבקר המדינה בדק את רמת השירות של התח"צ באוטובוסים בירושלים ובחן היבטים שיש להם השפעה על איכות השירות. הבדיקה נעשתה במשרד התחבורה ובצוות האב לתחבורה בירושלים. 

בביקורת עלה כי בשנת 2014 הכינו משרד התחבורה, משרד האוצר ועיריית ירושלים דוח מסכם לפיתוח התח"צ במטרופולין ירושלים. מאז פרסום הדוח ב-2014 אין פרסום מעודכן ומרוכז של המידע הרלוונטי על פני שנים ובראייה כוללת וטרם הושלמה הכנה של תוכנית אב מעודכנת וכוללת לתחבורה במטרופולין ירושלים, בפרט בהיבט התחבורה התיירותית. בנוסף, בהיבט העוסק במדדי השירות, על פי הדוח המסכם משנת 2014, קיימים פערים גדולים בין שירותי התח"צ במטרופולין ירושלים לשירותי התח"צ במטרופולינים מפותחים בעולם. הפערים מקבלים ביטוי במספר הקילומטרים שנוסע רכב תח"צ לתושב בשנה (34 ק"מ בירושלים לעומת 45 ק"מ בתל אביב ו-100 ק"מ הממוצע בעולם); מהירות הנסיעה הממוצעת (16 קמ"ש בירושלים לעומת 17 קמ"ש בתל אביב ו-25 קמ"ש הממוצע בעולם); מספר העליות לתח"צ לתושב בשנה (103 עליות בירושלים לעומת 111 עליות בתל אביב ו-250 עליות הממוצע בעולם) ועוד. עוד נמצא כי איכות שירותי התח"צ בעיר נפגעת בגלל מחסור בתשתיות תומכות - נתיבים מהירים, נתיבי העדפה, חניות לילה, מסופי תפעול, מסופי נוסעים וכדומה. כמו כן, קיים מחסור בנהגי אוטובוסים המהווה מכשול מהותי לשדרוג שירותי התח"צ בעיר, בפרט בזמן שמשרד התחבורה פועל להכניס לעיר מפעילי תח"צ חדשים. בנוסף, חלק מהשכונות והרחובות בעיר נבנים ללא תכנון תשתיות לתח"צ, ולכן בחלק מהמקומות חסרים שירותי תח"צ לתושבים. 

נמצא כי תשתית התחבורה במזרח ירושלים לקויה ואינה מאפשרת להפעיל שירות תח"צ נאות באזורים רבים; ריבוי מפעילים במערכת התח"צ במזרח העיר מקשה פיתוח של קווים יעילים, ובמצב הזה נוסעים נדרשים לעשות מעברים רבים בין קווים כדי להגיע ליעדם. בדצמבר 2018 פרסם משרד התחבורה שני מכרזים למפעילים חדשים להפעלת קווי שירות בתח"צ באוטובוסים בירושלים. בביקורת נמצא כי חוסר מוכנות של משרד התחבורה בהיבטים כגון מחסור בנהגים, מחסור בתשתיות, מחסור בנתיבי העדפה ונתיבים מהירים עלול לפגוע ביישום מכרזים אלו, וכתוצאה מכך תיפגע איכות שירותי התח"צ בעיר.  לצד אלו עלה בביקורת לחיוב כי בשנים האחרונות פועלים משרד התחבורה ועיריית ירושלים להגברת שירותי התח"צ בעיר ולשיפורם. בין היתר, הוקמו קווים חדשים של הרכבת בקלה, נפתחו נתיבי העדפה לתח"צ בער וכן בוצעו פעולות להסדרת שירותי התח"צ במזרח העיר. בנוסף, יושמה בקרה אלקטרונית על פעילות חברת אגד לבדיקה האם היא עומדת ברמת השירות שנקבעה בהסכם.

מבקר המדינה מציין כי שיפור התח"צ בעיר מחייב פעילות תכנון מתכללת של משרד התחבורה, שתיתן מענה לצרכים של כלל משתמשי התח"צ בעיר - תושבי העיר, תושבי הפרוורים, התיירים והמבקרים בעיר. כמו כן, על משרד התחבורה ועיריית ירושלים לפעול לקידום הפרויקטים הרבים המתוכננים בעיר - החל בהקמת חניוני לילה, מסופים ונתיבי תח"צ ועד הקמת המסילות העתידיות של הרכבת הקלה, כל זאת ביעילות, בהתמדה, בשמירה על רווחת הציבור ובלוח זמנים קצר ככל האפשר. נוסף על כך, על משרד התחבורה, עיריית ירושלים וחברת אגד לפעול להנגשת שירותי התח"צ לכלל השכונות בעיר ירושלים ולשפר את שירות התח"צ לכותל המערבי.

שיעור אי הביצוע של נסיעות בירושלים ב- 2017-2018 בהשוואה לממוצע הארצי ב- 2017

שיעור אי הביצוע של נסיעות בירושלים ב- 2017-2018 בהשוואה לממוצע הארצי ב- 2017

ביצוע פרויקט חשמול קווי הרכבת ופתיחת הקו המהיר לירושלים - ביקורת מעקב

 

משנת 2000 חברת הרכבת פועלת להחלפת רכבות הדיזל הפועלות כיום ברכבות חשמליות. חשמול קווי הרכבת עשוי לקצר את זמן הנסיעה, להגדיל את מספר הרכבות שניתן להעביר ברשת, לשפר את העמידה בלוחות הזמנים, לצמצם את מספר התקלות ברכבות, לחסוך בעלויות אנרגיה, להפחית את הרעש בתחנות ולהוריד את רמת זיהום האוויר. משרד מבקר המדינה בדק בביקורת המעקב את תיקון הליקויים שהועלו בדוחות הקודמים מ-2014 ו-2017 בניהול פרויקט החשמול בפתיחת הקו המהיר לירושלים. 

השלמת פרויקט החשמול - בדוחות הקודמים עלה כי יש עיכובים בהשלמת פרויקט החשמול. בביקורת המעקב נמצא שהעיכובים נמשכים. ב-2017 העריכה חברת הרכבת שהפרויקט יסתיים בדצמבר 2021  ובמאי 2019 דחתה החברה את השלמת הפרויקט לסוף 2029. במרץ 2020 עדכנה חברת הרכבת את מועד השלמת הפרויקט לסוף 2025. 

ביצוע תקציבי מצטבר - שיעור הביצוע המצטבר מסך אומדן עלות הפרויקט היה בסוף 2019 כ-31% בלבד (ביצוע תקציבי מצטבר של כ-3.7 מיליארד ש"ח מתוך אומדן עלות פרויקט של כ-12.1 מיליארד ש"ח), ואורך תוואי מסילות הברזל שחושמלו במועד הביקורת (מאי 2020) מהתוואי המתוכנן היה כ-13.3% בלבד (כ-64 ק"מ מתוך כ-480 ק"מ).

אישור נוהל עבודה בסביבה חשמלית - בביקורת הקודמת העיר משרד מבקר המדינה לחברת הרכבת על הצורך לבחון את נוהלי הרכבת ואת מידת התאמתם לחשמול. בביקורת המעקב נמצא כי  מנכ"ל חברת הרכבת דאז אישר את נוהל העבודה בסביבה חשמלית רק במועד תחילת הפעלת הקו המהיר בספטמבר 2018, אף על פי שלפי דיוני הדירקטוריון עולה כי בוצעו הדרכות ונסיעות ברכבת בזמן העבודה באתר, דבר שלפי מנכ"ל החברה דאז יש בו הפרת בטיחות חמורה.

הפסדים למשק כתוצאה מעיכובים בהשלמת פרויקט החשמול - בביקורות הקודמות העיר משרד מבקר המדינה כי הדחייה בהפעלת פרויקט החשמול טומנת בחובה  הפסד של מאות מיליוני שקלים בשנה למשק. בביקורת המעקב נמצאו דחיות נוספות בהשלמת הפרויקט, ולכן המשרד חוזר על הערת הביקורת הקודמת ולפיה בגלל דחיית השלמת פרויקט החשמול נגרמים למשק נזקים של מאות מיליוני ש"ח בכל שנה שבה הפרויקט נדחה. 

הפסדים לחברת הרכבת מעיכובים בהשלמת פרויקט החשמול - העיכובים בהשלמת פרויקט החשמול מאלצים את חברת הרכבת להפעיל ולתחזק קטרים וקרונות דיזל ישנים, לרכוש ציוד נוסף המונע בדיזל ועלולים לדחות את קבלת הציוד החשמלי החדש שרכשה בעלויות גבוהות.

לחיוב נמצא בביקורת כי חברת הרכבת מינתה בספטמבר 2019 מנהל מטעמה לתפקיד מנהל מינהלת החשמול והוא מרכז את כל פעילותה, ובכלל זה גם את הפעילות להשלמת הקו המהיר. השינויים בניהול הפרויקט הביאו לגידול בתפוקה בפרויקט החל מהמחצית השנייה של 2019.  משרד מבקר המדינה התריע בדוח קודם על האפשרות לפגיעה בבטיחות בעבודה על פרויקט החשמול. ביקורת המעקב העלתה כי בספטמבר 2019 מונה ממונה בטיחות בחטיבת הפיתוח של הרכבת, והחברה פעלה להכנת תוכנית בטיחות בעבודה עם חברה א'. בנוסף, חברת הרכבת חתמה על הסכם להאצת הפרויקט עם חברה א', והמועד המתוכנן להשלמת הפרויקט הוקדם בארבע שנים (מ-2029 ל-2025).

בנושא הפעלת קו הרכבת המהיר הרצלייה-ירושלים להלן הממצאים: 

ציוד נייד להפעלת הקו - במועד פתיחת הקו המהיר לירושלים בחודש ספטמבר 2018 לא היה בחברה ציוד נייד להפעלתו והיא נאלצה להפעילו באמצעות מערכי קרונות שהוסטו מקווי רכבת אחרים. הדבר גרם להקטנת תדירותם ולהגברת הצפיפות בקווי הרכבת האחרים.

ביטוי הולם למשמעויות הכלכליות - בהחלטה על הסטת הציוד הנייד מקווים אחרים בעת פתיחת הקו החדש לא ניתן ביטוי הולם לכל המשמעויות הכלכליות של ההחלטות.

הפעלת קו עם נוסעים ללא הוכחת אמינות רצויה - בדוח קודם העיר משרד מבקר המדינה על הצורך בביצוע תהליך הרצה מעמיק וממצה למיפוי תקלות. בביקורת המעקב נמצא כי הקו המהיר לירושלים הופעל במתכונת הרצה עם נוסעים בלי שהוכחה אמינות רצויה, ובתקופת ההרצה שנמשכה כשנה נרשמו שיעורי ביטולי רכבות גדולים מהממוצע בקווים האחרים (לדוגמה, השיעור הממוצע של ביטולי הרכבות בקו המהיר לירושלים בין אוקטובר 2018 לדצמבר 2019 היה כ-2.6% לעומת כ-0.5% בקווים האחרים.

מצבי חירום במנהרות ובגשרים - עיכוב ברכישת רכבים דאוליים להובלת כוחות חירום - במועד עריכת הביקורת, כשלוש וחצי שנים לאחר שנבחנה לראשונה האפשרות לשימוש ברכבים דואליים וכשנה וחצי מאז הוחלט לתקצב את רכישת רכבים אלה, טרם הושלמה רכישתם. התקציב לרכש הרכבים עבור מד"א טרם הועבר, המשטרה טרם יצאה למכרז לרכש הרכבים ורק כב"ה הציגה התקדמות בהליך הרכש. ואולם בגלל משבר הקורונה, במועד עריכת הביקורת לא ידוע מועד אספקת הרכבים עבורה.

מצבי חירום במנהרות ובגשרים - הובלת כוחות חירום באמצעות רכבת כוננית אינה מיטבית - היא עשויה להאריך את משך זמן הפינוי ועלולה לעלות בחיי אדם. נמצא כי לא בוצע תרגיל מרכזי מסכם נוסף לצורך תיקון הליקויים שהועלו בתרגילים הקודמים בהובלת כוחות חירום ופינוי נפגעים באמצעות הרכבת; נמצא חסר בציוד הנדרש של מד"א בתחנת נבון; צפויים קשיים בפינוי נפגעים ממפלס התחנה התחתון למפלס הכניסה; ולא הוסדרה מערכת קשר בין מד"א לגופי החירום האחרים.

לחיוב נמצא כי חברת הרכבת ביצעה הליך הפקת לקחים בנוגע להליך פתיחת הקו המהיר לירושלים לרבות בנושא בדיקות והרצות של הקו. כמו כן, חברת הרכבת וכב"ה העמידו רכבים ייעודים להובלה של כוחות החילוץ הראשוניים של הרכבת וכב"ה למקום האירוע.

משרד מבקר המדינה ממליץ לגופים הנוגעים בדבר לבדוק את המשמעויות הכלכליות לרבות תועלות משקיות בעת תיעדוף קידום החשמול של הקווים השונים. על חברת הרכבת, משרד התחבורה וכוחות החירום: כב"ה, מד"א והמשטרה, להפיק לקחים מהליקויים בהתארגנות לאירועי חירום בהפעלת הקו המהיר לירושלים, שאם לא יתוקנו הם עלולים לעלות בחיי אדם עקב התמשכות זמן הפינוי באירוע חירום בקו המהיר ובקווים אחרים.

תאגידי מים וביוב - אסדרה, ניהול ופיקוח

בשנת 2001 חוקק חוק תאגידי המים והביוב, ולפיו ניהול משק המים והביוב יועבר מהרשויות המקומיות לידי תאגידי מים וביוב, לצורך הבטחת רמת שירות נאותה, ניהול עסקי מקצועי ויעיל וייעוד ההכנסות להשקעות בתשתיות מים וביוב. עד תחילת 2020 התאגדו 56 תאגידים המאגדים 158 רשויות מקומיות. 24 רשויות מקומיות טרם התאגדו. משנת 2006 נעשו ניסיונות ליצור תיאגוד אזורי שיצמצם את מספר התאגידים ויגדיל את תחום השירות של כל אחד מהם. עד מועד סיום הביקורת בדצמבר 2019 לא צלחו המתווים שהוצעו לתיאגוד אזורי.

משרד מבקר המדינה בדק במהלך שנת 2019 את תאגידי המים והביוב בהיבטים שונים, לרבות בדיקת הצלחת רפורמת התיאגוד, תוך בחינת הגשמת המטרות שנקבעו בחוק תאגידי המים והביוב. כמו כן, נבדק מנגנון ההטבה הניתן לאוכלוסיות מוחלשות. 

בביקורת עלה כי במרכיב המים בלבד בתוך תעריפי המים והביוב (כלומר, ללא תעריף הביוב), חלה בשנת 2010 עלייה של מעל 30% בעקבות רפורמת התעריפים לאחר מכן חלה ירידה בתעריפים עד יולי 2018 ואחר כך עלייה מתונה עד ינואר 2020.  סך הכול לשנים 2000 - 2020  חלה עבור צריכה של 14 מ"ק ירידה בתעריפים בשיעור של כ -18% ואילו עבור צריכה של 24 מ"ק חלה עלייה בתעריפים בשיעור של כ- 9.4%. 

נמצא כי משנת 2011 עד 2018 חל שיפור בממוצע המדדים בתחום פחת המים. החיסכון שהושג בגין הירידה בפחת המים הממוצע בשנים 2018-2011 הסתכם שנתית בכ-29 מיליון מ"ק ובערך שנתי של כ-203 מיליון ש"ח לשנת 2018. עם זאת, בשנת 2018 עדיין היה שיעור פחת המים הממוצע בפועל (9.64%) גבוה משיעור פחת המים הממוצע שהוגדר בנורמה שקבעה רשות המים (7.97%). ההפרש השנתי מסתכם בכ-10 מיליון מ"ק ומסתכם להפסד כספי שנתי של כ-69 מיליון ש"ח. הפערים הגבוהים ביותר נרשמים בתאגידים שהוגדרו כתאגידים זכאים המשרתים אוכלוסיית מיעוטים. בכך לא הושגה במלואה אחת מהמטרות המרכזיות של רפורמת התאגידים.

עוד נמצא בביקורת כי בקרב התאגידים שנבחנו חלה ירידה בממוצע שיעור פחת הגבייה השוטף בפועל בשנת 2011 לעומת שיעורו בשנת 2018. ממוצע שיעורי הפחת השוטף בשנת 2018 בקרב התאגידים הזכאים (28%) גבוה משמעותית משיעורו בקרב יתר התאגידים (11%). גם לאחר שנתיים של מאמצי גבייה הפערים עדיין משמעותיים. כך, ממוצע שיעורי הפחת המצטבר נכון לסוף 2018 בגין חיובים עבור 2016 בקרב התאגידים הזכאים (13%) גבוה משיעורו בקרב יתר התאגידים (3%) והוא אינו עומד בנורמה שקבעה הרשות לתאגידים החלשים, ששיעורה הממוצע הוא כ- 3%.

בנוסף, נמצא כי קיימים פערים משמעותיים בין התאגידים שאינם מסוגלים להתקיים באופן עצמאי מהבחינה הפיננסית, המשרתים בעיקר את אוכלוסיית המיעוטים (תאגידים זכאים), לבין יתר התאגידים. אף שהתאגידים הזכאים קיבלו "סל סיוע" באמצעות סבסוד צולב בתעריף ומענקים, וזאת על מנת שיוכלו לעמוד בנורמות שקבעה רשות המים, נכון לשנת 2018 מטרה זו לא הושגה. הפערים נמצאו בכל היבטי הפעילות: רווחיות, איתנות פיננסית, פחת מים, השקעות ופחת גבייה.

בביקורת עלה כי כלי הבקרה והפיקוח שהממונה על התאגידים מחיל על תאגידי המים והביוב ואוכף אותם בנושאי איכות הבקרות הפנימיות נמצאו חסרים. הליך שהחל הממונה לאסדרת התחום בשנת 2017 הופסק אף שהוחלט להמשיכו במתכונת אחרת. כמו כן לא נבחנה האפשרות להמשיכו בהליך חלופי.

משנת 2006 הייתה מדיניות הממשלה בין היתר לעודד תיאגוד אזורי, שאמור להקטין את מספר התאגידים, ומשנת 2013 נקבעה חובת תיאגוד אזורי בחוק. אף על פי כן, במועד סיום הביקורת לא צומצם מספר התאגידים, רשויות בדירוג כלכלי-חברתי נמוך התאגדו בעיקר בתאגידים בעלי מדד כלכלי-חברתי נמוך ומתווי התיאגוד האזורי שהציעה הרשות בשנים 2013 ו-2019 לא יצאו לפועל על אף התמריצים והמענקים שהציעה רשות המים לעידוד התיאגוד האזורי. רק 24 מתוך 56 התאגידים הקיימים משרתים מעל 100,000 תושבים. 

בנוסף, עלה בביקורת כי מנגנון הסיוע לאוכלוסיות מוחלשות אינו מביא לידי מיצוי ההטבה שתוקצבה בעניין זה. אף שחלפו יותר משנתיים וחצי מהמועד שבו הנחתה ועדת הכספים להכין מודל חדש לסיוע לאוכלוסיות מוחלשות, במטרה להביא לתיקון התקנות, ואף שרשות המים שלחה למשרד האוצר כבר במאי 2017 הצעה למודל חדש ולתיקון התקנות, טרם הגיש משרד האוצר לוועדת הכספים הצעת תיקון לתקנות, ומנגנון הסיוע נותר בעינו. יצוין כי כ-60% מתוך תקציב ההטבה לאוכלוסיות הזכאיות להנחה בתשלום חשבונות המים בשנים 2019-2015 לא נוצל (153 מיליון ₪).

לחיוב צוין כי חל שיפור ברווחיות התאגידים בשנים 2011 - 2018 וכי סך הרווח עלה מ- 10 מלש"ח ל- 275 מלש"ח. עוד נמצא כי משנת 2011 עד 2018 השקיעו התאגידים ברשתות המים והביוב, לא כולל במטש"ים 8.6 מיליארד ש"ח וכי כי התקנת כללי ניתוקים בשנת 2015 ופעולות רשות המים ומרבית התאגידים הביאה לצמצום כמעט מוחלט של השימוש בניתוק מים כאמצעי לגביית חובות שוטפים מצרכנים ביתיים.

מבקר המדינה ממליץ כי לצד פעולות לקידום התיאגוד האזורי שהוא נדבך אחד מבין תמהיל הפעולות הנדרש לצורך קידום מטרות הרפורמה, יש לבחון פעולות נוספות, לרבות התמודדות עם הסוגיות הייחודיות של התאגידים הזכאים ושל האוכלוסיות המוחלשות, בקרות פנימיות והעמקת הגבייה. כמו כן, יש ליישם את הוראות החוק בדבר התיאגוד האזורי וצמצום מספר התאגידים ולפעול להתייעלות התאגידים, בין היתר באמצעות צמצום הפערים בין העלויות בפועל לעלויות הנורמטיביות שקבעה רשות המים. 

חשבונות המים ללא מרכיב הביוב לצריכה ביתית בשנים 2000-2020 (במחירים ריאליים)

2020-71A-302-Taagidey-Maim-Biyuv.jpg

חיבור רמת הגולן, מעלה כינרת והעמקים המזרחיים למערכת המים הארצית

מערכת המים הארצית היא מערכת אספקת המים המרכזית, הנשענת בעיקר על המוביל הארצי וקושרת את מקורות המים העיקריים עם המערכת הראשית להולכת מים. קיימים אזורים המנותקים מהמערכת הארצית שבהם אספקת המים מבוססת על מקורות מים מקומיים, ואין בהם גיבוי לאספקת מים מהמערכת הארצית. העיקרים שבהם רמת הגולן, מעלה כינרת, העמקים המזרחיים והערבה. ביוני 2018 אישרה הממשלה החלטה בה נקבע, בין היתר, שרשות המים תבחן את חיבור האזורים המנותקים למערכת הארצית לטובת יצירת אמינות מלאה לאספקת מי שתייה ולהגדלת אמינות אספקת המים לחקלאות, לטבע ולתיירות באזורים המנותקים. 

בביקורת עלה כי למרות החלטת הממשלה מיוני 2018 כי עד דצמבר אותה שנה על רשות המים להציג תוכנית לבחינת חיבור האזורים המנותקים לשר האנרגייה, עד מועד סיום הביקורת, נמצא כי הרשות הציגה למועצת הרשות ולשר האנרגייה מצגת שבה עיקרי המידע בנקודות לצרכי הדיון, שעודכנה מעת לעת, אך עד מועד סיום הביקורת לא נמצא כי הוצגה תוכנית הכוללת הסברים מפורטים כמצע מפורט לדיון וקבלת החלטה. רשות המים גם לא השלימה את הצגת כל המידע הנדרש להליך קבלת החלטה על אופן חיבור האזורים המנותקים למערכת המים הארצית ומי הגורם שיבצע חיבור זה.

בנוסף, רשות המים לא הציגה למועצת הרשות בדיקות כלכליות המראות את השפעת כל אחת מהחלופות שהציעה על תעריף המים לצרכן. לצורך קבלת החלטה בעניין חיבור האיזורים המנותקים למערכת המים הארצית.  עוד עלה כי רשות המים טרם השלימה את בחינת ההליך לבחירת הגורם המבצע ולא הציגה למועצה כיצד בכוונתה לנהל את ההליך, הערכת עלויות, השיקולים בבחירה, בחינת האיתנות הפיננסית שנדרשת מהגורם המבצע, והסיכונים הכרוכים במתן אפשרות שליטה בפועל על מקורות המים לגורמים השונים והערכות על משך זמן הביצוע לפי החלופות השונות.

עד מועד סיום הביקורת אישרה רשות המים תוכניות אב לאספקת מים לחקלאות לאגודות הדרוזים ברמת הגולן ותוכנית לאספקת מים שפירים לצפון רמת הגולן וכן תוכניות אב לבקעת הירדן ולאיזור בית שאן, אך טרם השלימה הכנת תוכניות אב למעלה כינרת וכן טרם השלימה תוכניות אב כוללות לעמקים המזרחיים. בהיעדר תוכניות אב חסר מידע שהיה יכול לטייב את ההנחות ואת הבדיקה הנעשית לצורך הבאת המידע הרלוונטי לחברי המועצה. 

עוד עלה בביקורת כי טרם הושלמה הכנת תוכנית אב למים ולחקלאות. בהיעדר תוכנית אב מאושרת המשותפת למים ולחקלאות, לא הייתה בידי רשות המים היכולת לשקלל את כל צורכי המים שנדרשים לחקלאות בבדיקה שעשתה בעניין חיבור האזורים המנותקים, אלא רק את אלה שנדונו בממשלה ואושרו על ידה או שיש לגביהם פרוגרמה חקלאית. לתכנית אב הכוללת נתונים מהימנים קיימת חשיבות רבה לצורך קבלת החלטה על תוכניות בעלות עלויות גבוהות, שמטרתן לענות על הצרכים העתידיים של האזורים המנותקים. כמו כן, רשות המים לא ציינה במידע שהציגה למועצה לוחות זמנים להשלמת המיזם בחלופות השונות ואבני דרך קריטיות לביצוע כל אחת מהחלופות, ביחס למועד שבו הצורך בחיבור אזורים אלה יהיה קריטי. 

בנוסף נמצא בביקורת כי העיכוב בקבלת החלטה לגבי חלופת ביצוע התוכנית וזהות הגורם המבצע, לא אפשר להתייחס למיזמי תוכנית החיבור בקבלת ההחלטה על תוכנית הפיתוח של מקורות לשנים 2020 - 2022 ואשר על כן, המיזמים לא יכלו להכלל בתכנית הפיתוח שאושרה למקורות לשנים 2020 -2022. 

בביקורת צוין לחיוב כי  משרד האנרגיה יזם וקידם החלטת ממשלה בעניין תוכנית אסטרטגית להתמודדות עם תקופת בצורת במשק המים בשנים 2018 - 2030, שבין היתר דרשה מהרשות לבחון תוכנית לחיבור האזורים המנותקים למערכת המים הארצית. ההחלטה התקבלה ביוני 2018.

המבקר ממליץ כי רשות המים תשלים את ביצוע כל הבחינות הנדרשות כמפורט בדוח זה ותביא בפני  מועצת רשות המים המידע הדרוש לשם קבלת החלטה בענין חיבור האזורים המנותקים - רמת הגולן, מעלה כינרת והעמקים המזרחיים למערכת המים הארצית.

פעולות הרשויות המקומיות וספקי המים להבטחת איכות מי השתייה - ביקורת מעקב

בשנת 2015 פרסם משרד מבקר המדינה דוח בעניין פעולות הרשויות המקומיות וספקי המים להבטחת איכות מי השתייה. בחודשים ינואר עד מרץ 2020 בדק משרד מבקר המדינה את פעולותיהם של ספקי המים והרשויות המקומיות לתיקון הליקויים העיקריים שצוינו בדוח הקודם בתחום הבטחת איכות מי השתייה. בדוח הנוכחי מובאים ממצאי המעקב אחר תיקון הליקויים העיקריים שצוינו בדוח הקודם. 

הבטחת מי השתייה על ידי ספקים - נמצאו שלושה ספקים שרמת תיקון הליקויים אצלם טעונה שיפור - עיריית נשר, ספק המים המקומי באחיהוד והוועד המקומי תל יוסף. ספקים אלה לא פעלו על פי הנחיות משרד הבריאות: 

בביקורת הקודמת נמצא כי עיריית נשר לא שטפה את מאגרי מי השתייה שבאחריותה משנת 2008 במשך שש שנים ועשתה כן במהלך הביקורת הקודמת. בביקורת המעקב נמצא כי בשנים 2017 - 2019 העירייה לא שטפה ולא חיטאה את המאגרים ועשתה זאת במהלך ביקורת המעקב, בינואר 2020. עוד עלה כי הוועד המקומי של קיבוץ תל יוסף שאצלו נמצאו זיהומים חוזרים לא מילא במלואן את דרישות משרד הבריאות לטיפול בזיהומים ולמניעת הישנותם. בנוסף, נמצא כי גם ספק המים המקומי של מושב אחיהוד לא פעל בהתאם להנחיות משרד הבריאות, מה שיצר זיהום במי השתייה והצריך את הרתחתם. 

בביקורת המעקב נמצא כי ספקים אלו ממשיכים שלא לפעול לפי הנחיות משרד הבריאות שמטרתן להבטיח את איכות מי השתייה שהם מספקים. 

עמידה בתוכנית הדיגום - בביקורת הקודמת נמצאו 28 ספקים שלא עמדו בתוכנית הדיגום השנתית לביצוע בדיקות מיקרוביאליות וכימיות במערכת אספקת המים. בביקורת המעקב נמצא כי 11 מהם לא עמדו בתוכנית הדיגום, בעיקר בנוגע לבדיקות להימצאות מתכות מזיקות למי השתייה.

תיקון ליקויים שמצא משרד הבריאות - בביקורת הקודמת מצא משרד מבקר המדינה כי בארבעה מקרים ערך משרד הבריאות ביקורות חוזרות אצל ספקי מים, אך מצא ליקויים חוזרים שהספקים לא פעלו לתיקונם. בביקורת המעקב שעשה משרד מבקר המדינה נמצא כי שלושה מהספקים עדיין לא השלימו את תיקון הליקויים.

נתונים על מונעי זרימה חוזרת (מז"חים) - למשרד הבריאות אין נתונים עדכניים על טיפול הספקים בתיקון הליקויים שנמצאו בנוגע להתקנת מונעי זרימה חוזרת (מז"חים) בכמה יישובים במגזר החקלאי. 

הסדרת קידוחי מי השתייה - בביקורת הקודמת נמצא כי 48 קידוחי מי שתייה פעלו ללא אישור משרד הבריאות או רישיון עסק, ובמרבית הקידוחים היו מפגעים בתחום אזורי המגן, העלולים לגרום זיהום במי הקידוח. ביקורת המעקב העלתה כי במועד סיום הביקורת פעלו שני קידוחים בלבד ללא אישור.

התקנת מערכת אוטומטית להזנת חומר חיטוי - בביקורת הקודמת נמצא כי בקידוחים שמפעילים תאגידי המים מי אונו, מי אביבים ומעיינות המשולש לא הותקנה מערכת אוטומטית ומבוקרת להזנת חומר חיטוי. ביקורת המעקב העלתה כי הליקוי תוקן, וכי בקידוחים שמפעילים ספקים אלה הותקנה מערכת אוטומטית כאמור.

שטיפת מאגרי מי השתייה בטירת כרמל - בביקורת הקודמת נמצא כי עיריית טירת כרמל לא שטפה את מאגרי מי השתייה שבאחריותה במשך כשבע שנים. בביקורת המעקב נמצא כי בספטמבר 2016 הצטרפה טירת כרמל לתאגיד מעיינות החוף, ומשנת 2017 התאגיד מבצע שטיפה למאגרים האלה אחת לשנה.

עמידה בתוכנית דיגום מיקרוביאלי - בביקורת הקודמת נמצא כי 28 ספקי מים לא עמדו בתוכנית הדיגום השנתית לביצוע בדיקות מיקרוביאליות. ביקורת המעקב העלתה כי כל הספקים למעט אחד מבצעים את תוכנית הדיגום המיקרוביאלי כסדרה.

טיפול בנושא מונעי זרימה חוזרת (מז"חים) - בביקורת הקודמת נמצא כי תשעה ספקים לא עשו רשימה של העסקים בתחומם החייבים בהתקנת מז"ח, לא פיקחו על התקנת המז"ח בעסקים החייבים מז"ח ולא וידאו את תקינותם של המז"חים כנדרש באמצעות מעקב ואכיפה. בביקורת המעקב נמצא כי שמונה ספקים קידמו את הטיפול בנושא התקנת המז"חים ובדיקת תקינותם.

מבקר המדינה מציין, בין היתר, כי  על ספקי המים, הרשויות המקומיות ומשרד הבריאות לפעול לתיקון הליקויים שנמנו בדוח זה כדי להבטיח כי יסופקו לציבור מי שתייה באיכות הנדרשת, וכי הציבור יקבל דיווח מלא ומדויק על איכות מי השתייה המסופקים לו.

ביקורת פיננסית: מכון התקנים

מכון מהתקנים הישראלי הוא תאגיד ציבורי שמטרתו היא תקינה והבטחת רמה נאותה של טיב מוצרים. עיקר הכנסות המכון הן מהפעלת מעבדות לבדיקת עמידה בתקן עבור אלפי סוגי מוצרים וכן מהתעדה של תהליכי ייצור ובנייה בחברות ציבוריות ופרטיות, בהתאם לתקנים מקומיים ובין-לאומיים. במהלך השנים נפתחו רוב תחומי הפעילות של המכון לתחרות מול גופים פרטיים. משרד מבקר המדינה ערך ביקורת בנושאים פיננסיים הקשורים למכון, כאשר הביקורת התמקדה בהצגת הדוחות הכספיים, מגזרי פעילות, ניתוח סעיפים מהותיים מן המאזן ומדוח רווח והפסד ועוד. 

בביקורת, שנערכה בין ינואר למרץ 2020, נמצא כי בשנת 2017 באגף התעשייה במכון, יתרת ההכנסות מראש מבדיקות ביבוא נאמדו בכ-15 מיליון ש"ח לפחות. יתרה זו מקורה בהתחייבויות של המכון לביצוע בדיקות על מוצרים ביבוא אשר לגביהם ניתנת אפשרות ליבואן לשחררם מהמכס ללא בדיקה תוך התחייבויות מצידו לביצוע בהמשך. מבדיקת הביקורת מול גורמים במכון התקנים ובמשרד הכלכלה עלה חשש כי קיימים מוצרים להם לא נעשו בדיקות, לרבות מוצרים העלולים לסכן חיי אדם כגון תחפושות העלולות להתלקח וצעצועים שאינם בטיחותיים.

עוד נמצא כי בדוחות הכספיים לשנת 2018 ב-31.12.18 הייתה יתרת ההכנסות מראש כ-110 מיליון ש"ח. הדבר מעיד כי עבודה בסכום זה טרם בוצעה בכלל אגפי המכון. חלקה במהלך הפעילות השוטפת, חלק נוסף עקב פיגורים במתן השירות והיתר בגין עבודות שכבר ברור לגביהן כי לא יבוצעו.

בנוסף, בנתונים הכספיים של המכון נכון לנובמבר 2019 יש יתרות לקוחות בזכות בהיקף של כ-27 מיליון ש"ח. מדובר ביתרות שהמכון החליט שיש להחזיר ללקוחות אך טרם ביצע את ההחלטה. ככל שהיתרות של לקוחות בזכות הן משנים מוקדמות יותר, כך הקושי של המכון לאתרם ולהשיב להם את כספם גדול יותר. בשל אי-השבת כספים אלו עלול המכון להיות חשוף לתביעות ייצוגיות.

עוד עלה בביקורת כי המכון אינו מדווח על פעילות מגזרים בדוחותיו הכספיים, ואגפים מסוימים במכון מסבסדים אגפים אחרים. בכל מקום שבו נותר המכון גורם בלעדי בשוק (מונופול), יש לו רווחיות יתר. 

כמו כן, בעלי תפקידים במכון אינם חותמים על הצהרות בדבר נכונות הנתונים בדוחות הכספיים ואפקטיביות של הבקרה הפנימית. המכון אינו מבצע, באמצעות רואה חשבון מבקר, בדיקה לעומק של אפקטיביות הבקרה פנימית.

בביקורת נמצא כי מחלקת הבנייה ומחלקת הקרקע הפסידו כ-20 מיליון ש"ח בממוצע לשנה בעשור האחרון, והפסדיהן המצטברים מגיעים לכדי 270 מיליון ש"ח בשנת 2018. דוח ביקורת פנים שנכתב בשנת 2018 מצא כי הצעות מחיר ללקוחות באגף הבניין מכסות לעיתים את העלות הישירה (על סמך התמחיר הנוכחי), אך לא מגיעות לכדי כיסוי העלויות העקיפות. בנוסף, אף שהמכון הוציא לפרישה מוקדמת או נייד לסניפים אחרים 60 עובדים מסניף תל אביב (כ-7% מכלל עובדי הסניף),  הדבר לא התבטא בצמצום שטחי המשרדים בסניף זה.

עוד עלה כי השקעות המכון ברכוש קבוע בניכוי הוצאות פחת לשנים 2016 -2018 היו שליליות. עובדה זו מלמדת על כך שהמכון משקיע בחֶסֶר ברכוש קבוע. אם המכון יתמיד במדיניות זו, הציוד המשמש לבדיקות במעבדותיו יתיישן ויגרום לירידה ברמה המקצועית של שירותיו וליכולתו להתחרות בספקים אחרים.

לצד אלו, בביקורת צוין לחיוב כי בשנים 2016 - 2018 חל שיפור ברווח התפעולי, יחס ההון העצמי וב-EBITDA של המכון. בנוסף, בינואר 2018 הוחל בתהליך פרישת עובדים, ובמסגרתו פרשו עד סוף שנה זו 96 עובדים. תוכנית הפרישה מומנה בעיקר על ידי משרד האוצר ותרמה לרווחיות של המכון.

מבקר המדינה מציין בדוח, בין היתר, כי לצורך עמידה מיטבית בפעילות המכון יש לפעול לתיקון הליקויים המופיעים בדוח זה, ובהמשך, לצורך התאמת פעילות לסביבת השוק המשתנה ולסיכוניה העתידיים בעקבות פתיחת השוק לתחרות, מומלץ כי הוועד הפועל של המכון יישם תוכנית התייעלות לפעילות המכון.

מחזור ההכנסות, ההכנסות מראש (במיליוני ₪), ושיעור יתרת ההכנסות מראש ממחזור ההכנסות

מחזור ההכנסות, ההכנסות מראש (במיליוני ₪), ושיעור יתרת ההכנסות מראש ממחזור ההכנסות

מוכנות ללחימה בחזית תחת איום חומרי לחימה כימיים

שימוש בחומרי לחימה כימיים במהלך לוחמה הוא איום מוכר זה שנים רבות. במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, שהחלה בשנת 2011, השתמש המשטר הסורי בחומרי לחימה כימיים נגד כוחות מורדים ונגד אוכלוסייה אזרחית. צבאות שונים מתמודדים עם איום זה, ובהם צבא ארה"ב, שרואה בו אתגר גדול ומורכב. משרד מבקר המדינה בדק את מוכנות צה"ל ללחימה בחזית תחת איום חומרי לחימה כימיים. 

בתקופה שבין יוני 2019 לפברואר 2020 בדק משרד מבקר המדינה את מוכנות צה"ל ללחימה בחזית תחת איום חומרי לחימה כימיים (חל"ך). נבדקו בעיקר: מוכנות כוחות היבשה; גדודי האב"ך; וניהול משק ציוד הב"ך. הביקורת נערכה בעיקר בצה"ל - בזרוע היבשה: במפקדת קצין הנדסה ראשי, באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה ובמפקדת קצין רפואה ראשי; בפיקוד העורף; באוגדות מסוימות בפיקוד הצפון ובפיקוד הדרום; בזרוע האוויר והחלל; באגף המודיעין; ובאגף המבצעים. במשרד הביטחון; ובמטה לביטחון לאומי. 

בביקורת נמצא בנוגע למוכנות להתמודדות עם חל"ך בגבולות, נמצא כי זרוע היבשה אינה מבצעת בקרה על שמירת הכשירות לכך. בנוסף, נמצא בנוגע למוכנות גדודי האב"ך, שגדודים אלו אינם מתאמנים כנדרש.

בנוסף עלה כי אף על פי שבספטמבר 2014 קבע סגן הרמטכ"ל כי האחריות למשק ציוד הב"ך לכלל צה"ל תוטל על פיקוד העורף, בפועל משק ציוד הב"ך בצה"ל נותר מבוזר בין זרוע היבשה, פיקוד העורף וחיל האוויר והחלל. בנוסף נמצא כי לכל הפחות משנת 2017 לא מונפקים משקפי אב"ך לחיילים המרכיבים משקפי ראייה.

לחיוב נמצא כי צה"ל שיפר במידה ניכרת את כשירותן של מערכות ייעודיות.

מבקר המדינה ממליץ כי צה"ל, בהובלת מפקד זרוע היבשה, יפעל לשיפור המוכנות של היחידות הלוחמות, במערך הסדיר ובמערך המילואים, להתמודד עם האיום הכימי, במסגרת הביטחון השוטף ובעת מלחמה. 

כמו כן, מומלץ כי זרוע היבשה בהובלת קצין ההנדסה הראשי, תפעל לצמצום הפערים במוכנותם של גדודי האב"ך. עוד מומלץ כי עבודת המטה בנושא ההתמודדות עם איום הב"ך, שאותה הנחה סגן הרמטכ"ל לקיים, תתייחס לכל הפערים שעלו בדוח זה לגבי איום הב"ך בחזית. בהתאם לתוצאות עבודת מטה זו, מומלץ כי סגן הרמטכ"ל יגבש הנחיות לגבי דרכים לשיפור ההיערכות להתמודדות עם איום זה.

לאחר העברת ממצאי הביקורת לצה"ל הנחה סגן הרמטכ"ל לבצע עבודת מטה לבחינת ההתמודדות עם איום הב"ך. המבקר ממליץ כי עבודת מטה זו תעסוק במכלול השיקולים האמורים.

יצוין כי ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח על שולחן הכנסת ולא לפרסם נתונים מסוימים מדוח זה, לשם שמירה על ביטחון המדינה, בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]. הדוח המתפרסם לציבור הוא לאחר הליך החיסיון כאמור. חיסיון נתונים אלה אינו מונע את הבנת מהות הביקורת.