לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור

רקע

לקריאת הקובץ הנגיש

מזהם במזון הוא כל חומר שלא הוסף למזון בכוונה, והימצאותו בו נובעת מזיהום סביבתי, מהכנה לא נכונה, מטיפול, אריזה, הובלה, אחסון ותחזוקה לקויים ועוד. חשיפה למזהמים במזון עלולה לפגוע בבריאות האדם ואף להביא למוות. 

דוגמאות למזהמים ביולוגיים 

* חיידק הליסטריה, הגורם למחלת הליסטריוזיס, הוא גורם התמותה המוביל מקרב המזהמים המועברים במזון; הוא פוגע בעיקר בקשישים, במדוכאי חיסון ובנשים הרות ועלול לגרום בקרב אוכלוסייה זו לסיבוכים ותמותה. 

* חיידק הסלמונלה, הגורם למחלת הסלמונלוזיס, שתסמיניה יתבטאו לרוב בתפקוד לקוי של המעיים. במקרים מסוימים החיידק עלול לגרום למחלה קשה שעלולה להסתיים במוות, בייחוד בקרב ילדים.

* חיידק הקמפילובקטר גורם למחלת הקמפילובקטריוזיס, המתבטאת בתחלואת מעיים ושלשולים, שסיבוכיה עלולים לגרום במקרים קשים לנזקים נוירולוגיים ואף לזיהום חמור מסכן חיים.

דוגמה למזהמים כימיים

* דיאוקסינים הם חומרים רעילים, העלולים לפגוע בהתפתחות העובר ובמערכת הרבייה, להזיק למערכת החיסונית, להוביל להפרעה במערכת ההורמונלית ואף לגרום לסרטן. 

כחלק מאחריותו של משרד הבריאות לבריאות הציבור, תפקידו לפקח על מזון המיוצר בישראל והמיובא אליה, וזאת באמצעות שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות - שירות המזון הארצי. 

נתוני מפתח

  • 0.85

    חולים בליסטריוזיס ל-100,000 נפש בישראל בשנת 2018

  • פי 2 בקירוב

    העלייה במקרי התחלואה החמורה בליסטריוזיס בישראל משנת 2008 עד 2018

  • 33

    חלו בליסטריוזיס, באירוע תחלואה רחב היקף בישראל בשנים 2017 - 2018

  • 54

    חולים בסלמונלוזיס ל-100,000 נפש בישראל בשנת 2017

  • 88

    חלו בזיהום שנגרם מחיידק סלמונלה קונקורד בשני אירועי תחלואה רחבי היקף בישראל בשנים 2018 - 2019, יותר ממחציתם ילדים

  • 10

    רק כ-10 משווקים היו רשומים בינואר 2020 במרשם משווקי המזון משטחי הרשות הפלסטינית (הרש"פ) לישראל, ועוד כ-80 היו בהליך רישום

  • 400

    הודעות על מוצרי מזון שהורדו מהמדף (הודעות ריקול) פורסמו באתר משרד הבריאות בעברית בשנים 2010 - 2019

  • 1,000 ש"ח

    סכום הקנס המינהלי שמטיל בפועל שירות המזון הארצי על עבירה מינהלית של יצרנים, יבואנים ומשווקי מזון. החוק מאפשר להטיל עיצום כספי עד 40,000 ש"ח

פעולות הביקורת

בחודשים פברואר - נובמבר 2019 בדק משרד מבקר המדינה את פעולות משרד הבריאות למניעת פגיעה בבריאות הציבור מחשיפה למזהמים ולחומרי הדברה במוצרי מזון. נבדקו פעולות לאיתור מזהמים במוצרי מזון; לטיפול באירועים שבהם התגלו במוצרים מזהמים שנמצאו קשורים בתחלואה רחבת היקף; לפיקוח על מוצרי מזון המיוצרים ברשות הפלסטינית. כן נבדק המידע שמשרד הבריאות מוסר לציבור בנוגע למניעת חשיפה למזהמים ונקיטת פעולות אכיפה אפקטיביות.

תמונת מצב העולה מן הביקורת

  • dislike
    שירות המזון הארצי אומנם ביצע דיגום של מוצרי מזון בשנים 2017 - 2019, אולם הוא לא קבע יעדים ארציים לביצוע דיגום לאיתור נוכחות של חיידקי ליסטריה.
  • dislike
    דיגום לאיתור שאריות חומרי הדברה בפירות ובירקות שביצעו השלוחות המחוזיות של שירות המזון הארצי בייחוד בתל אביב ובצפון לא היה מלא; הדבר בולט בייחוד בשלוחת מחוז תל אביב בה משך תקופות ארוכות בוצע דיגום חלקי או לא בוצע כלל. המשך קריאה בקובץ המצורף.
  • dislike
    למרות העלייה בתחלואה מחיידק הקמפילובקטר בישראל, משרד הבריאות, בשונה מן הדרישה במדינות מפותחות אחרות, לא דורש לבדוק את הימצאות חיידק הקמפילובקטר במוצרי מזון ולכן המעבדות לא בודקות את הימצאות חיידק זה במוצרי מזון.
  • dislike
    מפקחי שירות המזון הארצי אינם בודקים מוצרי מזון רגיל המובאים מהרש"פ ומוצרים אלו משווקים בארץ ללא בדיקה (מוצר מזון "רגיל" מובדל ממזון שמוגדר "רגיש" כמו למשל מוצרי חלב ומזון לתינוקות). בהיעדר רישום מלא של המשווקים מהרש"פ, המשך קריאה בקובץ המצורף.
  • dislike
    בשני אירועי תחלואה רחבי היקף שאירעו בישראל בשנים 2018 ו- 2019 ושנבדקו בביקורת, שירות המזון הארצי לא נקט פעולות מיידיות לביצוע ריקול ולמצער לעצירת המכירה של המוצרים שבנוגע אליהם התקבלו התראות מישראל ומחו"ל על זיהום בשל חיידקי סלמונלה קונקורד.
  • dislike
    חמש הודעות הריקול שמשרד הבריאות פרסם באתר האינטרנט שלו, בשנים 2018 ו- 2019 בשלושת אירועי התחלואה שנבדקו בביקורת, בעקבות הימצאות חיידקי הליסטריה או הסלמונלה קונקורד במוצרי המזון - לא שיקפו את מלוא המידע בדבר הימצאות החיידקים המשך קריאה בקובץ המצורף.
  • dislike
    משרד הבריאות עדיין לא גיבש נוהל מפורט המסדיר את ההקמה וההפעלה של מערך העיצומים הכספיים ואת מדיניות האכיפה שלו כלפי יצרנים, יבואנים או משווקים של מזון. בפועל שירות המזון הארצי מפעיל רק את מסלול הקנס המינהלי הנמוך.
  • like
    במהלך אירוע התחלואה רחב ההיקף בליסטריוזיס שהתרחש בשנים 2017 - 2018 נקטה לשכת הבריאות המחוזית בדרום פעולה נדרשת וחיובית, ומאוגוסט 2017 ועד נובמבר 2018 דגמה מאות מוצרי מזון בניסיון לאתר את מקור הזיהום.
  • like
    בשנים 2017 ו-2018 עלה מספר מוצרי המזון שדגמו השלוחות המחוזיות של שירות המזון הארצי במחוזות תל אביב וצפון, וזאת בהלימה לגידול בתקציב השנתי של שירות המזון הארצי באותן שנים (לעומת זאת מספר מוצרי המזון שדגמו השלוחות המחוזיות במחוז מרכז ובאשקלון ירד).

תרשים התקציר

נתוני התחלואה החמורה בליסטריוזיס בישראל, 2008 עד אוגוסט 2019

עיקרי המלצות הביקורת

  • [alt]
    משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות לבחון את הסיבות לגידול הניכר במקרי התחלואה בליסטריוזיס בישראל. ראוי ששירות המזון הארצי יפעל לקביעת יעדים ארציים ולתיעדוף של פעולות הפיקוח שמבצעות השלוחות המחוזיות. על מנת לייעל את התהליך המשך קריאה בקובץ המצורף.
  • [alt]
    היעדר היכולת של מעבדות בישראל לבדוק דיאוקסינים במוצרי מזון מגביר את הצורך ששירות המזון הארצי יקפיד על ניטור שגרתי של רמות הדיאוקסינים במוצרי מזון, לצורך מניעת תחלואה ושמירה על בריאות הציבור. על מנת לייעל את תהליך הניטור חשוב המשך קריאה בקובץ המצורף.
  • [alt]
    מוצע שמשרד הבריאות ישקול להסדיר מנגנון שיקבע מיהו הגורם בעל הסמכות למתן הנחיות במקרים שבהם עולה חשש לזיהום במזון העלול לפגוע בבריאות הציבור. בכלל זה מוצע שהמשרד ישקול הגדרה מפורשת של הסמכויות והתפקידים של מנהל שירות המזון הארצי ושל רופאי המחוזות.
  • [alt]
    ראוי שהמשרד יסדיר דרכי הסברה יעילות לציבור בכל הנוגע למתן הודעות ריקול וכי המידע לציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות יובא לא רק בעברית אלא גם בשפות נוספות.
  • [alt]
    ראוי ששירות המזון הארצי יסדיר בנוהל את אופן הטיפול במידע שהוא מקבל מגורמים שונים בישראל (כגון המעבדות המרכזיות של משרד הבריאות) בנוגע לחשד כי מוצר מזון מסוים הוא מזון מזיק.

סיכום

​משרד הבריאות מופקד על בריאות הציבור ובכלל זה על פיקוח על מזון המיוצר בישראל והמיובא אליה. הליקויים שנמצאו בביקורת מצביעים על בעיות בתפקוד שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ובפרט של שירות המזון הארצי, בכל הנוגע לצורך למנוע צריכה של מוצרי מזון מזוהמים כדי למנוע תחלואה. על משרד הבריאות לפעול לכך ששירות המזון הארצי ישפר את הבקרה והפיקוח שלו על מוצרי מזון וכן את פעולות האכיפה נגד עוסקים במזון שהפרו את הוראות החוק.