לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
 

רקע

בעשור האחרון גברו תקיפות הסייבר על ארגונים ועל אנשים פרטיים ברחבי העולם, ובשנים האחרונות גברו גם איומי הסייבר על מוסדות רפואיים. במרכזים רפואיים קיימות מערכות שהשבתתן עלולה להוביל לפגיעה בפעילות המרכז הרפואי ואף לסיכון חיי המטופלים. תקיפות סייבר במערכת הבריאות עשויות לגרום לנזקים נרחבים, ובכלל זה: פגיעה במתן שירות רפואי חיוני בעיתות שגרה וחירום; גניבת מידע רפואי אישי וניצולו לרעה, דבר שיש לו השפעות חמורות ברמה האישית וברמת האמון במוסדות הרפואיים במדינה; שיבוש מכוון של מידע בעקבות שינוי מידע בתיקים אישיים קליניים אשר יכול לגרום לקבלת החלטות רפואיות שגויות; פגיעה והרס של מכשור רפואי יקר. 

לצורך הפעילות הרפואית משתמשים המוסדות הרפואיים בעשרות אלפי מכשירים רפואיים למגוון רחב של פעולות רפואיות; בין המכשירים הללו מכשירי הדימות MRI (דימות בתהודה מגנטית), CT (טומוגרפיה ממוחשבת), רנטגן ואולטרסאונד נשים. על מכשירים רפואיים להיות זמינים באופן מלא ובקביעות לנוכח מגוון הפעולות שיש לבצע באמצעותם ובייחוד לנוכח נחיצותם לתהליכים מצילי חיים. 

הגנת סייבר (אבטחת מידע) במכשור רפואי לרבות על מכשירי דימות, היא תהליך שמטרתו למנוע מגורם בלתי מורשה לבצע שינוי במידע שנאגר במכשירים הרפואיים; שימוש בלתי מורשה או שימוש לרעה במידע הרפואי שנאגר במכשיר הרפואי, שמעובד בו או מועבר מהמכשיר הרפואי ליעד חיצוני; וכן פגיעה בפעילות המכשיר הרפואי.

הדוח מתבסס על תשובות 25 המוסדות הרפואיים שהתבקשו להשיב על שאלון בנושא "הגנה ואבטחה של מידע במכשירים רפואיים" שהפנה אליהם משרד מבקר המדינה: 11 המרכזים הרפואיים הכלליים-ממשלתיים, שני המרכזים הרפואיים הציבוריים, שמונת המרכזים הרפואיים הכלליים של הכללית וארבע קופות החולים; הכללית השיבה בנוגע לחלק מהפרקים שבשאלון בשם כל שמונת המרכזים הרפואיים הכלליים שלה ומרפאות הקהילה, ולכן מספר המוסדות שבהם עוסקים פרקים אלה הוא 17.

באמצע אוקטובר 2021, במהלך תקופת הביקורת, פרצו פצחנים למחשבים ושרתים במרכז הרפואי הלל יפה שבחדרה. התקיפה הובילה לשיבוש פעילות המרכז הרפואי, וגרמה להסטת חולים מהמרכז הרפואי למרכזים אחרים, למעבר לעבודה ידנית ולא ממוחשבת, למניעת גישה למידע הרפואי של המטופלים ועוד. תקיפה זו מחדדת את החשיבות להיערכות מיטבית לאיום הסייבר ולאבטחת המידע.


נתוני מפתח

  • כ-9.5 מיליון

    ניסיונות למתקפות סייבר ברחבי העולם בשנת 2020, שמטרתן להשבית מערכות מחשוב

  • כ-2,700

    מספרם המשוער של מכשירי הדימות מסוגMRI , CT, רנטגן ואולטרסאונד נשים במוסדות הרפואיים שנבדקו

  • 8%

    שיעור התקציב המזערי שיש להקצות, על פי החלטת הממשלה, להגנת סייבר, מתוך תקציב מערכות המידע של המרכזים הרפואיים הממשלתיים

  • 13 מתוך 17

    מוסדות רפואיים לא ביצעו סקר סיכונים בנושא מכשור רפואי

  • 13 מתוך 17

    מוסדות רפואיים לא שילבו בתוכניותיהם את אופן הטיפול וההתאוששות של מערך המכשור הרפואי במקרה של אסון

  • 5 מתוך 17

    מוסדות רפואיים לא התנו רכישת מכשור רפואי בכך שממונה אבטחת המידע יבחן את היבטי אבטחת המידע הנוגעים למכשור הרפואי

  • 13 מתוך 17

    מוסדות רפואיים שאין בהם בקרת הרשאה לוגית (שם משתמש וסיסמה) לגישה למכשיר אולטרסאונד נשים

  • 14 מתוך 17

    מוסדות רפואיים לא ביצעו מבדקי חדירה למכשור רפואי בשנים 2018 - 2021

פעולות הביקורת

בחודשים ינואר-נובמבר 2021 בדק משרד מבקר המדינה את הגנת הסייבר על מכשירים רפואיים ואבטחת המידע הנאגר בהם, תוך התמקדות במכשירי דימות (CT, MRI, רנטגן ואולטרסאונד נשים). הנושאים שנבדקו: הפעילות המינהלית בתחום אבטחת המידע במוסדות הרפואיים; ההגנה על המכשירים בכל מעגל החיים שלהם: רכישתם, השימוש בהם וסיום השימוש בהם. בכלל זה נבדקו ההגנה על המכשירים ברשת המוסד הרפואי, הרשאות הגישה למכשירים, ניהול המשתמשים, אבטחת מידע בעת פענוח ממצאי הסריקות, ההגנה על המידע הרפואי שנאגר במכשירים ודרכי התחזוקה של המכשירים. הביקורת בוצעה במשרד הבריאות, ב-25 מוסדות רפואיים: בקופות החולים, בכל המרכזים הרפואיים הכלליים-ממשלתיים והממשלתיים-עירוניים במרכזים רפואיים כלליים של הכללית, ובשני מרכזים רפואיים ציבוריים. בדיקות השלמה בוצעו במערך הסייבר הלאומי, ברשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים וב"ענבל חברה לביטוח בע"מ", שהיא חברה ממשלתית לביטוח.

דוח זה הומצא לראש הממשלה ביום 15.2.22 והוטל עליו חיסיון עד לדיון בוועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה. מתוקף הסמכות הנתונה למבקר המדינה בסעיף 17(ג) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב] ובשים לב לנימוקי הממשלה, לאחר היוועצות עם הגופים האמונים על אבטחת המידע הביטחוני ובתאום עם יו"ר הכנסת, משלא התכנסה ועדת המשנה האמורה, הוחלט לפרסם דוח זה תוך הטלת חיסיון על חלקים ממנו. חלקים אלה לא יונחו על שולחן הכנסת ולא יפורסמו. ממצאי דוח הביקורת והמלצותיו נכונים למועד המצאת הדוח כאמור לעיל.


תמונת מצב העולה מן הביקורת

  • dislike
    האחריות לתחום הגנת הסייבר - כשש שנים לאחר קבלת החלטות הממשלה 2443 ו-2444 בנושא היערכות לאומית וקידום אסדרה לאומית בהגנת הסייבר (בשנת 2015), ועל אף החשיבות הלאומית שבהסדרת הגנת הסייבר, לא הוסדרו סמכויות מערך הסייבר הלאומי כלפי היחידות להכוונה מקצועיות ב...
  • dislike
    פעילות משרד הבריאות בתחום הגנת הסייבר - משרד הבריאות לא השלים את גיבוש הנחיותיו בתחום הגנת הסייבר הכוללות עקרונות יסוד לניהול הגנת סייבר וכלים להתמודד עם אירוע סייבר, והן לא הופצו; במסגרת בקרות הרישוי שביצע המשרד במרכזים הרפואיים בשנים 2019 ו-2020 הוא ...
  • dislike
    אחריות חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים לתחום אבטחת מידע וסייבר - לחטיבת המרכזים הרפואיים במשרד הבריאות אין תמונת מצב מיטבית בדבר איכות אבטחת המידע בכל אחד מהמרכזים הרפואיים שבאחריותה. אף שהחלטת הממשלה קובעת שהחטיבה תשמש גוף מטה בתחום מערכות מידע, ואף ...
  • dislike
    מדיניות אבטחת מידע במוסדות הרפואיים - ועדת היגוי ובעלי תפקידים - ב-19 מוסדות רפואיים מ-25 המוסדות הרפואיים שענו על שאלון אבטחת המידע מנכ"ל המוסד לא עמד בראש ועדת ההיגוי לתחום הגנת המידע; שמונה מ-25 המוסדות הרפואיים לא מינו ממונה הגנה על הפרטיות.
  • dislike
    מדיניות אבטחת מידע במוסדות הרפואיים ועמידתם בנוהלי אבטחת המידע - המוסדות הרפואיים נבדלים ביניהם במידה רבה מבחינת היחס בין מספר עובדי המוסד העוסקים בתחום אבטחת המידע או הגנת סייבר ובין מספר העובדים במוסד: בחמישה מוסדות יש איש צוות אבטחת מידע ל-1,000 עוב...
  • dislike
    התאוששות מאסון והמשכיות עסקית של מכשור רפואי - מתוך 17 המוסדות, לשניים אין תוכנית להתאוששות מאסון (למשל מתקפת סייבר על תשתיות מערכות המידע של המוסד הרפואי) או תוכניות להמשכיות עסקית (יכולתו של ארגון להמשיך בפעילותו הרגילה); לשישה אין אתר חלופי (DR) זמי...
  • dislike
    אבטחת מידע בעת רכישת מכשיר רפואי חדש - מתוך 17 המוסדות שנבדקו, חמישה לא כללו בנוהלי הרכש שלהם התייחסות להיבטי אבטחת מידע במכשור הרפואי, ולאחד אין נוהל רכש; חמישה לא התנו את רכישת המכשור הרפואי בכך שממונה אבטחת המידע יאשר את ביצוע הרכש, ולעיתים מוסדות ר...
  • dislike
    הגנה על המכשירים הרפואיים בזמן השימוש בהם במוסד הרפואי - מבין 17 המוסדות הרפואיים שנבדקו שישה לא מיפו את כל המכשירים הרפואיים שברשותם; לא כל המוסדות כללו במיפויים שעשו את מאפייני אבטחת המידע העיקריים של המכשירים; קיימים חוסרים מהותיים במערך ההגנה שהמוס...
  • dislike
    בקרות הרשאה פיזיות ולוגיות למכשירי דימות - הרשאות גישה, ניהול רשימת משתמשים ומדיניות סיסמאות הם כלי מרכזי ביישום מדיניות אבטחת מידע בכל ארגון. שבעה מוסדות לא ביצעו לפחות פעם אחת עדכון של רשימת המשתמשים בעלי הרשאות לוגיות (שם משתמש וסיסמה) למערך המכשור ...
  • dislike
    הגנה על המכשירים ועל המידע שבהם בעת תחזוקתם ובעת פיענוח תוצאות - במוסד אחד טכנאים חיצוניים מבצעים פעילות תחזוקה ללא ליווי של המוסד הרפואי ושני מוסדות רפואיים לא החתימו את החברות הנותנות שירותי תחזוקה למכשירים הרפואיים, או את טכנאי חברות אלו, על הסכם סו...

    תרשים התקציר

    תהליך ההגנה על המכשירים הרפואיים "במעגל החיים" שלהם

    עיקרי המלצות הביקורת

    • [alt]
      מבקר המדינה חוזר על המלצתו מדוח קודם לקדם את תהליך האסדרה של סמכויות מערך הסייבר הלאומי כלפי היחידות המגזריות במשרדי הממשלה ובכללן כלפי מגזר הבריאות, ושל הפער בין סמכויות המאסדרים.
    • [alt]
      מומלץ שמשרד הבריאות ישלים את גיבוש הנהלים הכוללים עקרונות יסוד לניהול הגנת סייבר ויפרסמם, שישלב באופן סדור בבקרות שהוא מבצע במרכזים הרפואיים ובקופות החולים בדיקה הן של נושא אבטחת מידע והן של מכשור רפואי ושיעקוב אחר תיקון הליקויים שעלו בבקרות. כמו כן ...
    • [alt]
      מומלץ שמשרד הבריאות יבחן את הממשקים שבין חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים לבין יחידת הסייבר המגזרית ויבחן בידי מי נכון להפקיד את האחריות לטיפול בנושא אבטחת המידע בכלל המרכזים הרפואיים הממשלתיים (הכלליים, הגריאטריים ולבריאות הנפש), גם נוכח החלטת הממשלה ...
    • [alt]
      מומלץ שמשרד הבריאות יפעל לכך שה-SOC של היחידה המגזרית יפעל באופן שוטף, ייתן מענה לפערים שעלו וישלים את חיבור כלל המוסדות הרפואיים ל-SOC. עוד מומלץ שהמשרד ישקול לשלב תקני אבטחת מידע בהליך האישור של אגף ציוד רפואי (אמ"ר) לייבוא ולשיווק של מכשור רפואי ל...
    • [alt]
      מומלץ שהמוסדות הרפואיים יבטיחו כי המנכ"ל יעמוד בראש ועדת ההיגוי לתחום הגנת המידע כנדרש בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות משנת 2015; שיפעלו בהתאם להוראות החלטת הממשלה ויקצו תקציב ייעודי להגנת סייבר בשיעור שקבעה החלטת הממשלה; שיבצעו סקר בנושא הסיכונים הנשקפים למכ...

    סיכום

    ​איומי הסייבר על מערכת הבריאות הולכים ומתרבים, הם ממשיים ואינם רק בגדר איום, ניסיונות תקיפה של פצחנים מתבצעים כל העת. תקיפות כאלה עלולות להוביל לשיבוש בפעילות השוטפת של המוסדות הרפואיים, לזליגה של מידע רפואי של מטופלים ולגרימת נזק למכשירים רפואיים חיוניים. ואולם לא מדובר רק בניסיונות תקיפה של פצחנים אלא גם בניסיונות מצד גורמים בעלי עניין שיש להם גישה למערכות ולמכשור ומעוניינים לפגוע בהם או לשבש את פעילותם. נוסף על כך, אף פעילות שגרתית ותמימה עלולה להביא לפגיעה במערכות המידע, במאגרי המידע ובמכשור רפואי. איומים אלה מחייבים את משרד הבריאות ואת הנהלות המוסדות הרפואיים לשים את הדגש הראוי על סיכוני אבטחת המידע הכרוכים בשימוש במכשירים רפואיים ועל הדרך הראויה להתמודדות עימם.