בידי משרד הרווחה אין נתונים על מספרם ועל מיקומם של בני הנוער בסיכון גבוה, והפעולות לאיתורם - הן במסגרות הלימודיות, הן במרחבי היישובים והן במרחב המקוון (רשת האינטרנט) - לוקות בחסר; אין בידי משרד החינוך מידע מלא על היקף תופעת המשך קריאה בקובץ המצורף.
משרדי החינוך והרווחה לא הסדירו תהליכי עבודה ביניהם בכל הנוגע למסגרות היום לשיקום נוער בסיכון גבוה. עקב כך בני נוער "נופלים בין הכיסאות" - הם אינם מאותרים ואינם מטופלים בזמן; ולא מתאפשר איגום של משאבי המשרדים תחת קורת גג אחת וניצולם המשך קריאה בקובץ המצורף
המענה של משרד הרווחה מסוג מפתנים ומית"רים הוא מצומצם, והדבר בא לידי ביטוי במחוז דרום, ובייחוד לגבי אוכלוסיות בעלות מאפיינים מיוחדים, כמו בני נוער חרדים ובדואים.
מספר בני הנוער הממתינים להשמה במעונות הממשלתיים עדיין גדול, ובשנת 2019 כ-200 בני נוער המתינו להשמה, לעיתים כחצי שנה. זאת אף על פי שמשנת 2008 קטן בכשני שלישים מספר הממתינים, ואף שבשנתיים האחרונות הפנה משרד הרווחה משאבים ותשומת לב המשך קריאה בקובץ המצורף.
משרד הרווחה לא ערך סקר צרכים לבחינת מאפייני בני הנוער במעונות הממשלתיים והצרכים הטיפוליים שלהם ושל משפחותיהם כדי לגבש את שיטות הטיפול המיטביות בהם, בכלל זה גיבוש תוכניות או הנחיות לטיפול בפגיעות מיניות ולחינוך מיני, לטיפול ולייעוץ פסיכולוגי ולטיפול משפחתי
צוותי המעונות הממשלתיים המשתמשים באמצעי ריסון פיזיים כלפי בני הנוער לא קיבלו הכשרה והדרכה כנדרש, ומשרד הרווחה לא קבע נוהל המסדיר שימוש זה, ובכלל זה את מנגנון הפיקוח עליו.
התגלו ליקויים בהפעלתו של המעון הממשלתי לנערות "מסילה" לאורך שנים - בהם מחסור בתנאים בסיסיים, הן בהיבטים הפיזיים והן בהיבטים הטיפוליים-נפשיים, מחסור בכוח אדם מיומן ואי-יציבות ניהולית. משרד הרווחה החל לפעול בנושא.