מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום, יום שני כ"א בסיון תשע"ט, 24/06/2019, דוח על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2019.
דוח זה, כמו קודמיו, משקף את החזון והיעדים שקבע מבקר המדינה בהיכנסו לתפקיד - שמירה על שלטון החוק, הבטחת הזכויות של האזרח, הבטחת איכות חייו והטמעת נורמות תקינות בממשל ובמינהל הציבורי.
בתחום השלטון המקומי שם המבקר דגש מיוחד על הגברת הנשיאה באחריות של נבחרים ונושאי משרה; על הבטחת אכיפת הוראות הדין; על חלוקת משאבי הרשות באופן שוויוני והוגן ולפי הוראות החוק; וכן על הבטחתם ושיפורם של השירות לתושב, בטיחותו וביטחונו.
הדוח כולל פרקי ביקורת בנושאים מערכתיים ופרקי ביקורת העוסקים בישובים ספציפיים.
בין הנושאים המערכתיים שנבדקו:
הפעלה ובטיחות של בריכות שחייה ציבוריות ברשויות המקומיות - בריכות השחייה עלולות במהותן להיות מקום מסוכן מעצם השילוב של מים, חשמל וחומרים מסוכנים - ואכן, בשנים האחרונות וביתר שאת מתחילת הקיץ הנוכחי, רבו מקרי אסון.
נמצאו ליקויים רבים, חלקם חמורים עד כדי חשיפת הציבור לסכנות בעת השימוש בבריכות השחייה. הרשויות המקומיות איפשרו להפעיל בריכות שחייה בלא רישיון עסק. כל הרשויות המקומיות שנבדקו אינן מפקחות על ההפעלה השוטפת של בריכות השחייה הציבוריות שבתחומן כנדרש ובהתאם, נמצאו ליקויים רבים בבריכות השחייה שנבדקו בתחום הבטיחות והתברואה.
מכוח אחריותו הכוללת לפי חוק הסדרת מקומות הרחצה, נדרש משרד הפנים להנחות את הרשויות המקומיות להקפיד לפעול בהתאם להוראות הבטיחות ולאכוף הוראות אלה על בריכות השחייה הציבוריות שבתחומן.
ליקויי בטיחות בגני ילדים - לבטיחות במוסדות חינוך, ובכלל זה כמובן בגני הילדים, נודעת חשיבות עליונה והיא מצריכה זהירות והקפדה יתרה על קיום נהלים.
נמצא כי משרד החינוך איפשר את פעילותם של עשרות גני ילדים במועצות המקומיות לקייה ותל שבע במהלך שנות הלימודים התשע"ו, התשע"ז והתשע"ח בלי שהן הגישו לו את אישורי הבטיחות השנתיים.
עיריות אשקלון וטירה המציאו למשרד החינוך אישורי בטיחות שנתיים עבור גני הילדים שבתחום שיפוטן, אף שלא ערכו את כל בדיקות הבטיחות הנדרשות ולא בדקו כלל את התאמתם של מתקני המשחקים בגנים לתקן. עיריות אלו, לא זו בלבד שלא מילאו את חובתן בעניין זה, אלא הן גם מסרו מידע מטעה למשרד החינוך, לפיו גני הילדים כשירים מבחינה בטיחותית ועומדים בדרישות התקן, כביכול.
בין הליקויים הבטיחותיים שנמצאו - דלתות שלא הותקנו בהן מגיני אצבעות, מתלי מעילים בגובה נמוך מהנדרש שגם לא מוגנו, אבני שפה בולטות בחצר, שער חירום של גן ילדים החסום בצמחייה שאינה מאפשרת מעבר, אחסון חומרי ניקיון בארון ללא מנעול ובהישג ידם של ילדים ועוד.
החל מספטמבר 2014 מקיים משרד החינוך מעקב על תיקון ליקויי בטיחות בעקבות המבדקים החמש-שנתיים שהוא עורך בבתי ספר. אולם, מעקב כזה לא התקיים בגני הילדים בחינוך הרשמי.
נמצא כי למשרד החינוך יש מידע חלקי בלבד על תאונות שאירעו בגני ילדים.
טיפול הרשויות המקומיות בצוברי גפ"ם ובמחסני גפ"ם - שימוש בלתי מבוקר במתקני גפ"ם או פגיעות בקווי גז עלולים לגרום לדליפות גז, לפיצוצים, לדליקות, לחנק ולהרעלת גז המסכנים לחיי אדם.
הביקורת העלתה ליקויים בטיפולן של הרשויות המקומיות והועדות המקומיות שלהן בעניין הפיקוח והבקרה על צוברי גפ"ם ועל מחסני גפ"ם הנמצאים בתחומן ובפעילותם של המשרדים המאסדרים - משרד האנרגייה ומשרד העבודה.
קיימים פערים, הן בדבר הדרישות, הן בדבר התיאום הנחוץ בין הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה והרשויות המקומיות ובין משרדי הממשלה - וזאת בעיקר לגבי הנפקתם של היתרי בנייה לצוברי גפ"ם ורישיונות עסק למחסני גפ"ם וכן, לגבי איסוף והעברת המידע הרלוונטי לצורך הפיקוח והבקרה של הרשויות המקומיות.
טיפול הרשויות המקומיות בהטרדות מיניות ובמניעתן - ב-1998 חוקקה הכנסת את החוק למניעת הטרדה מינית. ב-27.2.18 ביקשה הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת ממבקר המדינה להכין חוות דעת על יישום החוק.
בישראל 257 רשויות מקומיות המעסיקות כ-140,000 עובדים וכן, עובדים רבים של חברות כוח אדם ונותני שירותים אחרים.
אף שחלפו יותר מ-20 שנה מחקיקת החוק, לא הוסדרו היבטים מהותיים הנוגעים ליישום הוראות החוק והתקנות למניעת הטרדה מינית בשלטון המקומי, לרבות אופן הטיפול בתלונות.
משרד הפנים לא קבע נהלים ברורים והנחיות לפעילותן של הרשויות המקומיות בנושא והתיקון לתקנות משנת 2014, לא הוחל עליהן.
נתגלו ליקויים מהותיים באופן יישומן של רשויות מקומיות את הוראות החוק ובטיפולן בתלונות. עגומה במיוחד התמונה ברשויות המקומיות הערביות.
להלן פרקים נוספים של ביקורת מערכתית:
התקשרויות של רשויות מקומיות עם משרדים חיצוניים לקבלת שירותים חשבונאיים - מספר מזערי של נותני שירותים חשבונאיים מעניקים את שירותיהם למרבית הרשויות המקומיות. ליקויים כבדי משקל נוספים - התקשרויות ללא מכרז לתקופות ממושכות, אופן התשלום לנותני השירות, היעדר הפיקוח הנחוץ עליהן.
המועצות המקומיות הדרוזיות ברמת הגולן: היבטים בניהול כוח אדם ובהטלת ארנונה כללית וגבייתה - עלו כשלים וליקויים חמורים ומהותיים במועצות המקומיות הדרוזיות ברמת הגולן - מג'דל שמס, בוקעאתה, מסעדה ועין קיניא - בנושאי ניהול כוח האדם והטלת ארנונה כללית וגבייתה.
נמצא מספר מקרים של העסקת מקורבים בתפקידים בכירים על ידי המועצות תוך חשש לקיום מצב של ניגוד עניינים וללא קביעת הסדרים למניעתו.
אספקת חשמל במועצות המקומיות הדרוזיות ברמת הגולן - אספקת החשמל, חלוקתו לתושבים, ותחזוקת הרשת נעשה על ידי 4 המועצות עצמן.
התנהלות כל הגורמים המעורבים בהסדרת משק החשמל מלמדת על מחדלים מתמשכים ועל חוסר עקביות בכל הקשור להעברת משק החשמל מידי המועצות לאחריות חברת חשמל או לתאגיד חשמל כפי שנקבע במתווה של רשות החשמל.
משרד האנרגיה, רשות החשמל, מינהל התכנון במשרד האוצר ומשרד הפנים - נדרשים לפעול מול המועצות המקומיות להסדרת משק החשמל בתחומן בהקדם.
פרקי ביקורת על יישובים:
• אשדוד - היבטים ביישום פרויקט "עיר מודל לתחבורה בת קיימא"
• אופן פעילותה של עיריית באקה אל-גרבייה בתחומי הארנונה והסעות תלמידים
• עיריית כפר יונה - התקשרות לביצוע סקר נכסים לקביעת ארנונה והתקשרות עם חברת גבייה
• החברה הכלכלית לפיתוח עפולה ומתחם התחנה בעפולה
• עיריית תל אביב-יפו - מרכז הירידים והקונגרסים בישראל בע"מ (בנוסף, כולל הדוח פרק של האגף לתפקידים מיוחדים: פעילות עסקית בבית הירוק באוניברסיטת תל אביב).
• המועצה המקומית לקייה - ניהול כללי וכספי
תחומי תכנון ובנייה:
התנהלות הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה קריית אתא - נמצאו ליקויים רבים, העלולים לגרום לפגיעה באמון הציבור. הם נוגעים לפעילותה של הוועדה במתן היתרי בנייה ובאי-הקפדה על אכיפת החוק במרחב התכנון שלה.
הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה דרום השרון - הדוח מעלה ליקויים בפיקוח ובאכיפת הדין על מאות עבירות בנייה - רובן, שימושים חורגים ללא היתר בתוקף או ללא היתר כלל במרחב התכנון שבאחריותה. בנוסף, עלו ליקויים גם בהעברת מידע למרשם הפלילי ולרשם המקרקעין ובאכיפת צווים שיפוטיים.
דוחות הביקורת של האגף לתפק"ם בנושאי השלטון המקומי:
עיריית בת ים - תהליך מכרזי כוח אדם ואיוש משרות בממלאי מקום: העירייה פעלה באופן שיטתי למינוי ממלאי מקום למשרות פנויות שאיושן טעון מכרז באופן שהיה בו כדי לשמש מסלול עוקף להליך המכרזי.
בשנים 2015 - 2017 התקבלו לעבודה בעירייה 136 עובדים באמצעות מכרז פומבי, 53 מהם (39%) הועסקו בתחילה על ידי העירייה כממלאי מקום עד שלוש שנים וחצי.
עלה חשש לגבי הקפדה על עקרון השיוויון בבחינת המועמדים ועל שמירת טוהר הליך המכרז. על העירייה להבטיח שוועדות הבחינה שלה בוחרות את המועמד הראוי ביותר.
היבטים בהתקשרות העירייה עם מנהל פרויקטים: התעורר חשד שמנהל הפרויקטים זייף את חתימתה של מורשית חתימה מטעם העירייה על מסמכים שהגיש לצורך קבלת תשלום. עלה גם כי העירייה חתמה על שורה של הסכמים עם מנהל הפרויקטים בלי שקיימה הליך תחרותי סדור לבחינת כמה הצעות למתן השירותים.
משרד מבקר המדינה העביר את הממצאים, בהתאם לסעיף 14(ג) לחוק מבקר המדינה ליועץ המשפטי לממשלה.
פעילות עסקית בבית הירוק באוניברסיטת תל אביב - הבית הירוק הוא מבנה השוכן בקרקע שבבעלות עיריית תל אביב-יפו, שאותה החכירה העירייה לאוניברסיטת תל אביב לצורכי האוניברסיטה. משנת 2010 פועל במקום אולם אירועים ללא רישיון עסק, ומשנת 2014 פועל האולם גם ללא היתר לשימוש חורג.
הפעלת אולם אירועים באופן שאינו תואם להוראות התוכניות החלות על הקרקע וללא הרישיונות וההיתרים הנדרשים לפי דיני התכנון והבנייה ודיני רישוי עסקים - נוגד את הוראות הדין, פוגע באינטרס הציבור ויש בו כדי לפגוע באמון הציבור בעירייה ובאוניברסיטה.
מבקר המדינה ונציה תלונות הציבור השופט (בדימוס) מדגיש כי חובתן של הרשויות המקומיות היא לפעול בדרך מהירה ויעילה לתיקון הליקויים שצוינו בדוח זה - זאת כדי לקדם את השירות הציבורי בישראל, ובכך לשפר את איכות החיים והסביבה של תושבי ישראל.
לקריאת הדוח המלא