facebook

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם את דוח מימון מפלגות לכנסות ה- 21 וה- 22 ולתקופות השוטפות

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם ביום שלישי, 30.11.21 דוחות מימון מפלגות

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם ביום שלישי, 30.11.21 את דוחות ביקורת המדינה הבאים:

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: "דוח ביקורת זה עוסק בביקורת על אופן ניהול החשבונות וההוצאות של הסיעות השונות, בגין שתי תקופות בחירות לכנסת ה- 21 וה- 22 והתקופות השוטפות. אני רואה חשיבות רבה לדוח זה בשל העובדה שמדובר בכספי ציבור, ולכן על הסיעות השונות לפעול בתשומת לב מרובה ולבחון כל הוצאה כאילו הוציאו מכיסן הפרטי.

הסבתי בדוח זה את תשומת הלב לכך שסכומי התרומות שמקבלות הסיעות הינן מזעריות (2%) ביחס לסכומים הכוללים שהתקבלו במסגרת המימון הממלכתי - כ- 500 מלש"ח. המלצתי בפני המחוקק לבחון את נחיצות קבלת התרומות ומנגנוני מימון חילופיים, בשל הבעייתיות והסיכונים הגלומים בקבלתן.

המעבר מעודף מצטבר של כלל הסיעות של 27.7 מלש"ח לגירעון בתום תשעה חודשים שהסתיימו ב-30.9.19, משקף גידול בהתחייבויות של הסיעות על פני נכסיהן בסך של כ-126 מיליון ש"ח, בעיקר בשל צבירת גירעונות בשל מערכות הבחירות לכנסת ה-21 ולכנסת ה-22. אני קורא לסיעות לפעול לפירעון התחייבויותיהן ולכיסוי הגירעונות הנצברים".

הבחירות לכנסת ה- 21 (30.12.18-09.04.19)

בבחירות לכנסת ה- 21 התמודדו 40 רשימות מועמדים שהוגשו מטעם 50 סיעות ומפלגות. 

22 סיעות, שהתמודדו במסגרת 14 רשימות מועמדים, הגישו את דיווחיהן למשרד מבקר המדינה וזכאיות למימון ממלכתי:

הבית היהודי, האיחוד הלאומי-תקומה, חזית יהודית לאומית (התמודדו ברשימת איחוד מפלגות הימין)

גשר (אורלי לוי אבקסיס)

הימין החדש (בנט ושקד) 

הליכוד, אח"י (התמודדו ברשימת הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו)

התאחדות הספרדים שומרי תודה (ש"ס)

התנועה (ציפי ליבני)

חד"ש, תע"ל (התמודדו ברשימת חד"ש-תע"ל בראשות איימן עודה ואחמד טיבי)

אגודת ישראל, דגל התורה (התמודדו במסגרת הרשימה יהדות התורה והשבת) 

ישראל ביתנו (אביגדור ליברמן)

כולנו (משה כחלון)

חוסן ישראל, יש עתיד, תל"ם (התמודדו במסגרת הרשימה כחול לבן בראשות בני גנץ ויאיר לפיד)

מפלגת העבודה (אבי גבאי)

מרצ

רע"מ, בל"ד (התמודדו במסגרת הרשימה רע"מ-בל"ד).


בביקורת עלה כי מתוך 22 סיעות, ל- 19 ניתן דוח חיובי ואילו ל- 3 לא ניתן דוח חיובי:


הסיעה
הליקוי שנמצא בחשבונות הסיעה
המימון שנשלל מהסיעה (בש"ח)
דגל התורה

​חריגה מתקרת ההוצאות בסך של 372,406 ש"ח (התקרה=8,306,400 ש"ח)

30,000
​מרצ

​חריגה מתקרת ההוצאות בסך של 871,608 ש"ח (התקרה= 13,844,000 ש"ח)

​75,000
תע"ל
חריגה מתקרת ההוצאות בסך של 2,034,366 ש"ח (התקרה= 2,768,800 ש"ח)
100,000

הכנסות והוצאות - לפי דיווחי 22 הסיעות, הכנסותיהן לתקופת הבחירות הסתכמו בכ- 198.2 מיליון ש"ח.  הוצאות הסיעות בכנסת זו עמדו על 288.6 מיליון ש"ח, כאשר סכום הוצאות הפרסום עמד על 130.7 מיליון ש"ח. 45.3% מסכום הוצאות הפרסום הוקצה לפרסום באינטרנט ורשתות חברתיות ו- 7.3% הוקצו לפרסומים בעיתונים ובמקומונים ו- 17% הוקצו לפרסום על גבי שלטים ושלטי חוצות.

גרעונות - מדוח הביקורת עולה כי הסך המצטבר של הגרעונות עמד על כ- 96 מיליון ש"ח, כאשר חמש הסיעות עם הגרעונות הגבוהים ביותר הינן:

הליכוד עם גירעון של כ- 20.9 מיליון ש"ח, העבודה עם כ- 13.4 מיליון ש"ח, כולנו עם כ- 11.2 מיליון ש"ח, הימין החדש עם כ- 8.5 מיליון ש"ח, ש"ס עם כ -7.5   מיליון ש"ח. 

המבקר קרא לסיעות לפעול לפירעון התחייבויותיהן ולכיסוי הגירעונות הנצברים.

חמש הסיעות שסיימו בעודפים, בסך מצטבר של 5.5 מיליון ש"ח הינן  תל"ם, גשר, הבית היהודי, אח"י וחד"ש.

התקופה השוטפת של הכנסת ה- 20 (1 בינואר עד ה- 30 באפריל 2019)

דוח זה עוסק בביקורת החשבונות השוטפים של 16 הסיעות בכנסת ה- 20 שקיבלו מימון ממלכתי לכיסוי הוצאותיהן השוטפות. 

בביקורת עלה כי ל- 14 מהסיעות ניתן דוח חיובי ול-2  לא ניתן דוח חיובי (הליכוד ומרצ):

מרצ - אזהרה (בשל שיעור חריגה מזערי מתקרת ההוצאה).

הליכוד - מבקר המדינה קבע כי תישלל מהסיעה יתרת המימון בסך של 50,000 ש"ח בשל אירועי הלאומיאדה. להלן הרחבה בנושא: 

בדומה לתקופות השוטפות הקודמות, גם בתקופה השוטפת הנוכחית התקיים אירוע הלאומיאדה (להלן - האירוע) שאותו ארגנו הגורמים שארגנו את שלושת אירועי הליכודיאדה בשנים קודמות. קיום אירועי הליכודיאדה נדון בהרחבה בדוחות הביקורת שעסקו בחשבונות סיעת הליכוד בשלוש התקופות השוטפות הקודמות, וממצאי הביקורת האמורה העלו כי מתקיימים מאפיינים רבים המעידים על קשר ישיר ומובהק בין אירועים אלה לבין הסיעה ועל תרומתם לקידום ענייני הסיעה, ולפיכך הסיעה קיבלה תרומה שאינה עומדת בגבולות הקבועים בחוק. 

בעצם קיומו של האירוע בתקופת הבחירות לכנסת העשרים ואחת - גם אם בשינוי מסוים ממתכונתם של האירועים בתקופות השוטפות הקודמות - האירוע שימש במה לשרים ולחברי הכנסת של הסיעה וגם ניתן לו סיקור תקשורתי נרחב בכלי תקשורת מרכזיים - ולפיכך גלומה בו תרומה לסיעה, ועקב כך הכנסות הסיעה לא היו בגבולות הקבועים בחוק לעניין קבלת תרומות. 

המבקר אנגלמן קובע כי על הסיעה להסדיר נהלים ברורים בכתב הן כלפי מארגני אירוע הלאומיאדה והן כלפי המשתתפים בו בכל הנוגע לאירוע זה, לרבות בנוגע לפרסומים בדבר האירוע, בנוגע להשתתפות אקטיבית של חברי הסיעה ונבחריה באירוע ובנוגע למסרים המועברים במהלכו.

כאמור, קבע  מבקר המדינה כי יישלל מהסיעה בגין כך, סכום של  50,000 ש"ח.

עוד עולה מהדוח כי הכנסות כלל הסיעות בתקופת הכנסת ה- 20, על פי דיווחי הסיעות עמד על 58.2 מיליון ש"ח כאשר 45.3 מיליון ש"ח מתוכם הינם מימון ממלכתי ו- 4  מיליון ש"ח מתרומות.

הוצאות כלל הסיעות הסתכמו בתקופה שוטפת זו ב-כ-49.9 מיליון ש"ח.

נכסים והתחייבויות - מנתוני הדוח עולה כי נכון לסוף התקופה השוטפת לכלל הסיעות היו התחייבויות שוטפות בסך כולל של כ- 202 מיליון ש"ח והתחייבויות לזמן ארוך בסך של כ- 43 מיליון ש"ח. כמו כן, ל- 8 סיעות גירעון נצבר בהיקף של כ- 66 מיליון ש"ח.

כמו כן, עולה מהדוח כי שיעור הוצאות השכר מכלל ההוצאות של הסיעות לתקופה שוטפת זו נע בין כ- 30%-84%, בעוד ששיעור הפרסום לאותה תקופה נמוך משמעותית ועומד לכל היותר על כ- 13%.


הבחירות לכנסת ה- 22 (02.06.19-17.09.19)

בבחירות לכנסת ה- 22 התמודדו 29 רשימות מועמדים שהוגשו מטעם 41 סיעות ומפלגות. 

22 סיעות, שהתמודדו במסגרת 10 רשימות מועמדים, הגישו את דיווחיהן למשרד מבקר המדינה וזכאיות למימון ממלכתי: 

הליכוד, כולנו (התמודדו ברשימת הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו).

התנועה הירוקה- המפלגה הסביבתית חברתית, עצמאות, מרץ (התמודדו ברשימת המחנה הדמוקרטי בהנהגת הורוביץ, שפיר וברק).

גשר, מפלגת העבודה (התמודדו ברשימת העבודה-גשר בראשות עמיר פרץ ואורלי לוי אבקסיס).

בל"ד, תע"ל, חד"ש, רע"מ (התמודדו ברשימת הרשימה המשותפת).

התאחדות הספרדים שומרי תודה (ש"ס)

דגל התורה, אגודת ישראל (התמודדו במסגרת הרשימה יהדות התורה והשבת) 

האיחוד הלאומי- תקומה, הבית היהודי (התמודדו במסגרת הרשימה ימינה בראשות איילת שקד)

ישראל ביתנו (אביגדור ליברמן)

חוסן ישראל, יש עתיד, תל"ם (התמודדו במסגרת הרשימה כחול לבן בראשות בני גנץ ויאיר לפיד)

עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר.


בביקורת עלה כי, ל- 13 מהסיעות ניתן דוח חיובי ואילו ל- 7 סיעות לא ניתן דוח חיובי. מבקר המדינה קבע בעניינן כי תישלל מהן יתרת המימון בסכומים המפורטים לגבי כל סיעה להלן, בסך מצטבר של 980,000 ש"ח:

​הסיעה
הליקויים שנמצאו בחשבונות הסיעה
המימון שנשלל מהסיעה (ש"ח)
​גשר
חריגה מתקרת ההוצאות בסך של 364,832 ש"ח
(תקרה= 207,660 ש"ח)

30,000
​הליכוד
חריגה מתקרת ההוצאות בסך של 9,141,848 ש"ח
(תקרה= 76,797,768 ש"ח). הרשימה המשותפת הליכוד - כולנו חרגה מתקרת ההוצאות שלה בסך של 2,270,663 ש"ח.

​200,000
​העבודה
​חריגה מתקרת ההוצאות בסך של 6,149,008 ש"ח
(תקרה= 16,405,140 ש"ח)
​200,000
​העצמאות
​תרומות בסכומים גדולים מהמותר בשל חילוט ערבויות בסך של כחמישה מיליון ש"ח וחריגה מתקרת ההוצאות בסך 7,346,927 ש"ח 
( תקרה= 4,384,395 ש"ח)

​200,000
​התנועה הירוקה
​חריגה מתקרת ההוצאות בסך 1,204,651 ש"ח 
(תקרה= 3,922,005 ש"ח)

​100,000
​מרצ
חריגה מתקרת ההוצאות בסך 4,544,092 ש"ח 
(תקרה= 5,537,600 ש"ח)
​200,000
​ש"ס
​הוצאות שאינן בהתאם לחוק דרכי תעמולה
​50,000


הכנסות והוצאות - לפי דיווחי 19 הסיעות והרשימה המשותפת ימינה, הכנסותיהן לתקופת הבחירות הסתכמו בכ- 189.3 מיליון ש"ח. על פי דיווחיהן הוצאותיהן במערכת הבחירות הסתכמו בכ- 268.9 ש"ח, כאשר סכום הוצאות הפרסום עמד על 131.2 מיליון ש"ח. 44% מסכום הוצאות הפרסום בכנסת ה- 22, הוקצו לפרסום באינטרנט וברשתות חברתיות ו- 4.3% הוקצו לפרסומים בעיתונים ובמקומונים ו- 19% הוקצו לפרסום על גבי שלטים ושלטי חוצות.

14 סיעות שהתמודדו בבחירות סיימו את מערכת הבחירות בגירעונות שהיקפם נע בין מאות אלפי ש"ח לכ- 39 מיליון ש"ח ובסך כולל של כ- 86.5 מיליון ש"ח. 

חמש הסיעות עם הגירעונות הגבוהים ביותר הינן: 

הליכוד עם גירעון של כ- 39.6 מיליון ש"ח, העבודה - 13.7 מיליון ש"ח, חוסן ישראל - 5.5 מיליון ש"ח, ש"ס - 5.2 מיליון ש"ח, עצמאות - 4.9 מיליון ש"ח. 

המבקר קרא לסיעות לפעול לפירעון התחייבויותיהן ולכיסוי הגירעונות הנצברים.


התקופה השוטפת של הכנסת ה- 21 (1 במאי עד ה- 30 בספטמבר 2019)

דוח זה עוסק בביקורת החשבונות השוטפים של 18 הסיעות בכנסת ה- 21 שקיבלו מימון ממלכתי לכיסוי הוצאותיהן השוטפות. 

בביקורת עלה כי ל- 16 מהסיעות ניתן דוח חיובי ול-2  לא ניתן דוח חיובי (חוסן ישראל ובל"ד):

חוסן ישראל - מבקר המדינה קבע כי תישלל מהסיעה יתרת המימון בסך של 50,000 ש"ח. סיעת חוסן ישראל ניהלה את חשבונותיה שלא לפי הנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בעיקר בכך שבידי הסיעה לא היו אסמכתאות מספקות שיש בהן כדי לבסס את סבירות ההוצאות שדווחו על ידה בגין אבטחת מידע.

בל"ד - מבקר המדינה קבע כי תישלל ממנה יתרת המימון בסך של 20,000 ש"ח.

בדומה לתקופות השוטפות הקודמות, גם בתקופה השוטפת הנוכחית כללה סיעת בל"ד בחשבונותיה הוצאות עבור הפעלת קייטנה לילדים. הנושא כבר נדון בהרחבה בדוחות קודמים ונקבע בהם כי גם אם יש בקייטנה משום פעילות של שמירה על קשר עם הציבור, דבר המוטל בספק נוכח גילם של המשתתפים בה, הרי שבמבחן הדומיננטיות מכלול הנסיבות מוביל למסקנה כי בסבסוד של הקייטנה גלומה הטבה כספית ישירה למשפחות המשתתפים. גם בתקופה הנוכחית לא הוצגו ראיות של ממש לביסוס הטענה ולפיה המדובר בפעילות חינוך תנועתי לפי סעיף 21(ד) לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992. לפיכך, קבע המבקר אנגלמן כי בחשבונות הסיעה נכללו הוצאות חריגות שאינן עומדות בהגדרת הוצאות שבסעיף 1 לחוק עבור הפעלת קייטנה לילדים, וגלומה בהן הטבה כספית ישירה ניכרת למשתתפים. המבקר קבע כי על הסיעה לפעול להסדרת נהלים בעניין פעילותה בתחום חינוך תנועתי.

עוד עלה מהדוח כי הכנסות כלל הסיעות בתקופת הכנסת ה- 21, על פי דיווחי הסיעות עמד על 64 מיליון ש"ח, כאשר 57.3 מיליון ש"ח מתוכם הינם מימון ממלכתי והיתר מדמי חבר, תרומות ועוד. 

הוצאות כלל הסיעות הסתכמו בתקופה שוטפת זו ב-כ-46.2 מיליון ש"ח.

נכסים והתחייבויות - מנתוני הדוח עולה כי נכון לסוף התקופה השוטפת הזו (30.09.2019) היו לכלל הסיעות התחייבויות שוטפות בסך כולל של כ- 223 מיליון ש"ח והתחייבויות לזמן ארוך בסך של כ- 109.7 מיליון ש"ח. כמו כן, ל- 12 סיעות גירעון נצבר בהיקף של כ- 121 מיליון ש"ח.

הגרעון הכולל של הסיעות עומד נכון לתקופה זו על כ- 98.9 מיליון ש"ח, כאשר מתוך כך לליכוד- 59.8 מיליון ש"ח, לבית היהודי - כ- 17.6 מיליון ש"ח, דגל התורה - כ- 7.9 מיליון ש"ח. כמו כן, עולה מהדוח כי שיעור הוצאות השכר מכלל ההוצאות של הסיעות לתקופה שוטפת זו נע בין כ- 33%-82%, בעוד ששיעור הפרסום לאותה תקופה נמוך משמעותית ועומד לכל היותר עד- 13%.

על פי נתוני חשבות הכנסת, סה"כ יתרת הלוואות של הכנסת לסיעות עומד על כ- 136.7 מיליון ש"ח: הליכוד - כ- 38.5 מיליון ש"ח, יש עתיד - כ- 18 מיליון ש"ח, חוסן לישראל - כ- 18 מיליון ש"ח, ש"ס - כ- 10 מיליון ש"ח, העבודה - כ- 8 מיליון ש"ח.

המבקר קרא לסיעות לפעול לפירעון התחייבויותיהן.


נושאים נוספים שעולים מהדוח

תקופת הסדר- אורלי לוי אבקסיס - תקופת ההסדר של אורלי לוי אבקסיס החלה 21.6.17 והסתיימה ב- 31.1.19 עם רישום מפלגת גשר בפנקס המפלגות.

לא נמצאו ליקויים בהתנהלותה של אורלי לוי אבקסיס בתקופת ההסדר.

תקופת הסדר- משה (בוגי) יעלון - תקופת ההסדר של משה יעלון החלה ב- 1.4.17 והסתיימה ב- 7.2.19 עם רישום מפלגת תל"ם בפנקס המפלגות. 

משה יעלון פעל בתקופת ההסדר באמצעות "העמותה למנהיגות אחרת" ששימשה פלטפורמה לפעילותו הפוליטית. ב-31.1.21 מסרו נציגי המתמודד למשרדנו דוחות כספיים של העמותה לשנים 2017, 2018 ו-2019 עד למועד הפסקת פעילותה באפריל 2019, ומהם עולה כי במהלך כל תקופת פעילותה של העמותה הסתכמו הכנסותיה ב-6,011,379 ש"ח, הוצאותיה הסתכמו ב-6,007,728 ש"ח, והיא סיימה את פעילותה בעודף של 3,651 ש"ח.

עוד מסרו נציגי המתמודד כי סכום ההכנסות המצטבר שקיבל המתמודד (באמצעות העמותה) בתקופת ההסדר הוא 2,242,979 ש"ח, וסכום ההוצאות המצטבר שהוציא המתמודד (באמצעות העמותה) בתקופה זו היה 3,955,137 ש"ח, ומכאן שבתום תקופת ההסדר נותר למתמודד על פי דיווחיו גירעון בסך 1,712,158 ש"ח. לאחר הפחתת תרומות בסך כולל של 298,894 ש"ח, אשר המתמודד ייחס להכנסות מפלגת תל"ם, הסתכמו הכנסות המתמודד לתקופת ההסדר ב-1,944,085 ש"ח, ומכאן שבתום תקופת ההסדר נותר לו גירעון בסך 2,011,052 ש"ח. 

יוצא אפוא שתרומות שקיבל המתמודד באמצעות העמותה לפני תקופת ההסדר, ואשר אינן עומדות במגבלות הקבועות בסעיף 24א(ד) לחוק המפלגות לעניין תקופת ההסדר, שימשו למימון הוצאותיו אשר עלו על הכנסותיו בתקופת ההסדר.

נציגי המתמודד הסבירו כי המתמודד פעל בתום לב, שכן חוק המפלגות אינו מטיל מגבלות על גיוס תרומות לפני תקופת ההסדר, ולטענתם אף אינו אוסר על שימוש בתרומות שגויסו לפני תקופת ההסדר למימון פעילות בתקופת ההסדר. 

מבקר המדינה קבע כי אף שבתקופה שקדמה לתקופת ההסדר לא היה המתמודד כפוף למגבלות גיוס תרומות, הרי שלנוכח השימוש באותן תרומות בתקופת ההסדר יש מקום לבחון אם הן עומדות במגבלות סעיף 24א לחוק המפלגות. אלמלא כן יכול כל מתמודד לגייס את מלוא כספי התרומות הנדרשות למימון כלל פעולותיו, או לכל הפחות את עיקרן, לפני תקופת ההסדר וללא כל מגבלות. אופן פעילותו של המתמודד כמתואר לעיל, אף שלא נאסר במפורש, מעקר את תכלית חוק המפלגות ולפיכך לא ניתן להסכין עימו.

לפיכך, לאחר ששקל המבקר אנגלמן את ההסברים שהובאו לפניו, קבע כי המתמודד פעל שלא בהתאם להוראות החוק בכך שעשה שימוש בכספי תרומות שנתקבלו טרם תקופת ההסדר למימון הוצאותיו אשר עלו על הכנסותיו בתקופת ההסדר בכ-2 מיליון ש"ח וכי על המתמודד להעביר לאוצר המדינה סך של 50,000 ש"ח.  

הכנסות מתרומות

בארבע תקופות הדיווח הכלולות בדוח זה (שתי מערכות בחירות ושתי תקופות שוטפות) הכנסות כלל הסיעות מתרומות הסתכמו בכ- 12.4 מיליון ש"ח במצטבר והן מהוות כ-2% בלבד מכלל הכנסותיהן של הסיעות, כ- 509 מיליון ש"ח. 

בהתחשב באמור ונוכח הבעייתיות והסיכונים הגלומים בקבלת תרומות, מוצע כי המחוקק יבחן  מנגנוני מימון חילופיים לגיוס תרומות, בשים לב להבחנה בין מפלגות מיוצגות בכנסת לבין מפלגות שאינן מיוצגות בכנסת. 

רשימות מועמדים משותפת

בבחירות לכנסת ה-21 יושם לראשונה התיקון לחוק  המסדיר היבטים בדבר  ניהול רשימת מועמדים משותפת המוגשת מטעמן של כמה מפלגות. ובין היתר לעניין הסכם ההתמודדות והתייחסות לחלוקת ההוצאות ביניהן, סכום התרומה המרבי המותר, ניהול החשבונות (ביחד או בנפרד) ומגבלת ההוצאות החלה על הרשימה המשותפת וחלוקתה בין המפלגות המרכיבות אותה. 

במהלך הביקורת הועלו טענות בנוגע לפרשנות החוק בהתייחס לתקרת ההוצאות של הרשימה המשותפת כולה ולחלוקתה בין המפלגות המרכיבות במיוחד כאשר לפחות אחת ממפלגות אלה לא הייתה מיוצגת בכנסת היוצאת. 

עמדת המבקר אנגלמן הינה כי, בהתאם להוראות החוק, יש לחשב תקרת הוצאות אחודה לרשימה המשותפת כולה. יחד עם זאת מצא המבקר לנכון לקרוא למחוקק לבחון האם יש צורך בהבהרת הכללים לעניין חלוקת תקרת ההוצאות בין המפלגות במקרה בו אחת, או יותר, מהמפלגות לא היו מיוצגות בכנסת היוצאת, כך שלא תיווצר אי וודאות. 

פעילות סיעות ורשימות ברשתות החברתיות במערכות הבחירות

במסגרת הביקורת קיים משרד מבקר המדינה מחקר שמטרתו איתור וניתוח של פעילות רשמית ולא רשמית ברשתות החברתיות המשמשת לקידום של הסיעות והרשימות המתמודדות בבחירות. המחקר העלה כי לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת התקיימה פעילות תעמולתית ברשתות החברתיות עבור הסיעות והרשימות שלהלן: העבודה, ישראל ביתנו, כולנו, ש"ס, הימין החדש, איחוד מפלגות הימין , הליכוד, זהות וכחול לבן . במחקר הועלו אינדיקציות לכך כי בוצעה פעילות תעמולתית ממומנת עבור סיעות באמצעות רכישת חשבונות פייסבוק וטוויטר וכן באמצעות הפעלת חשבונות פיקטיביים, וזאת בין היתר בהתבסס על איתור חשבונות עוקבים במדינות שונות, על הגדלת מספר העוקבים אחר חשבונות של חברי כנסת מכהנים, ועל פעילות של חשבונות רבים לקידום ולהדהוד של מסרי תעמולה דומים או זהים. 

המחקר העלה כי גם במערכת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים התקיימו דפוסי פעולה דומים למתואר לעיל אך בהיקף נרחב יותר. 

יצוין כי ממצאי המחקר הובאו לידיעת הסיעות והרשימות וכולן טענו כי לא רכשו חשבונות מקדמי מפלגה ולא הפעילו פרופילים פיקטיביים תמורת תשלום.

מתוצאות המחקר עולה חשש כי ברשתות החברתיות מתקיים שיח רחב היקף המתיימר להיות אותנטי, אשר עלול ליצור הטעיה של הציבור ואף להטות את דעת הקהל לטובת סיעות או נגדן, ובכך הוא עלול להשפיע על תוצאות הבחירות.

המבקר אנגלמן ציין כי על המחוקק לפעול להסדרה של הכללים והמגבלות החלים על פרסומי תעמולה באינטרנט וברשתות החברתיות ולקבוע דרכי אכיפה בעניין, לרבות הטלת סנקציות על הפרת הוראות החוק בנושא.

תשלום תוספות שכר לעובדים

עלות העסקת עובדים היא מרכיב עיקרי בהוצאותיהן השוטפות של הסיעות. בביקורת זו וגם בקודמת נמצא כי שולמו תוספות שכר משמעותיות לעובדים בשל עומס עבודה בתקופת הבחירות, ללא אסמכתאות המבססות את הצורך ובלי שפורטו קריטריונים בנוגע לצורך לתת את התוספות דווקא לעובדים אלו.

המבקר אנגלמן ציין כי על מנת להבטיח שימוש נאות וחסכוני בכספי ציבור, על הסיעות לקבוע נוהל להעסקת עובדים.