במועד סיום הביקורת, חמש שנים לאחר שהוחל ביישום התוכנית המשטרתית לחיזוק האמון בין יוצאי אתיופיה למשטרה, ולאחר שפורסם דוח הצוות הבין-משרדי, ובו גובשה תוכנית פעולה להתמודדות עם תופעת הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, נמצא כי על אף היותו של הנושא במוקד השיח הציבורי, וחרף העיסוק המוגבר של גורמי האכיפה בו והמאמצים הניכרים שהשקיעה המשטרה בעניינו במסגרת התוכנית המשטרתית, הרי ששיעורי השיטור והאכיפה כלפי יוצאי אתיופיה נותרו גדולים בהרבה משיעורם בקרב כלל האוכלוסייה, ומידת האמון של יוצאי אתיופיה במשטרה וכן מידת שביעות רצונם ממנה נותרו מועטות. יוצאי אתיופיה הביעו תחושות של חוסר ביטחון אישי במרחב הציבורי, אפליה ביחס של גורמי האכיפה כלפיהם, שיטור יתר ופרופיילינג. על גורמי האכיפה לפעול למיגור תופעות הגזענות, שיטור היתר והפרופיילינג, לפעול בשקיפות תוך שיתוף פעולה ושיתוף ידע, ליחס שוויוני, הוגן ונטול פניות מצד גורמי האכיפה, על מנת שאזרחי ישראל יוצאי אתיופיה יחושו שווים בין שווים.
ציטוטים מתוך הליך שיתוף הציבור שקיים משרד מבקר המדינה עם משתתפים יוצאי אתיופיה
"ריצת בוקר ליד תושב אזרח ישראלי כמוני, אותי עצרו למה אתה עוצר אותי, הכול בסדר? ביקשו תעודה מזהה אמרתי אין עליי אני עם בגדי ספורט. אני שומע שני שוטרים בדיון "עזוב הוא נראה בסדר נשחרר אותו", זו התחושה של פרופיילינג של האדם השחור הוא החשוד המיידי וככה מייחסים במשטרה לכל אזרח שחור שנמצא בסביבה לא מתאימה בתפיסתם".
"אני רב סרן חוזר אחרי שבוע שלם בבסיס ויוצא, הטעות שעשיתי זה שהורדתי את החולצה העליונה עם הדרגות שלי ויצאתי לזרוק זבל ומה שקורה שהניידת עוברת, רואה אותי עם קפוצ'ון, עוצרת לידי "מה אתה עושה פה?" אני אומר לשוטר אני גר פה, תן לי תעודה, אני אומר לו אני בלי תעודה, עכשיו חזרתי מהבסיס, אם תרצה אני אעלה להביא לך תעודה, הוא אומר לי לא, הוא בתוך הניידת, גשם זלעפות בחוץ והבן אדם מתחיל לברר עליי פרטים במחשב שהוא ישוב בתוך הניידת. זה המפגשים ואנחנו מדברים על נוער וילדים? זה לא נוער וילדים, זה כולם"
אזרחים אתיופים מפגינים נגד אלימות משטרתית, תל אביב, 30.1.19. צילם: רותם בן חמו (Shutterstock.com).