ניהול משבר הקורונה ברמה הלאומית - תהליכי קבלת ההחלטות ומימושן

​בישראל מתקיים מצב חירום באופן רציף החל מיום הכרזת המדינה על ידי מועצת המדינה הזמנית במאי 1948. הכרזת מצב חירום מוגבלת לשנה אחת, והכנסת חידשה את תוקפה מדי שנה. בדצמבר 2019 התפרץ בסין נגיף הקורונה (SARS-Co-2) (נגיף הקורונה) הגורם למחלת COVID-19 (מחלת הקורונה או מגפת הקורונה). ב-27.1.20 הכריז שר הבריאות בהתאם לסמכות שהוקנתה לו בסעיף 20 לפקודת בריאות העם כי מחלת הקורונה היא מחלה מידבקת, וכי נשקפת בעטייה סכנה חמורה לבריאות הציבור (משבר הקורונה). עם כניסתו של נגיף הקורונה לישראל ופרוץ משבר הקורונה החלה הממשלה ממרץ 2020 להתקין תקנות שעת חירום (תקש"ח) כדי לאפשר לה לקבל החלטות לעניין הטיפול במשבר ולהטיל מגבלות על הציבור למניעת התפשטות הקורונה בלי שנדרש יהיה לקיים הליכי חקיקה רגילים בכנסת. ב-23.7.20 חוקק "חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה (הוראת שעה), התש"ף-2020". חוק זה מסמיך את הממשלה להכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה בתנאים המפורטים בחוק. מתוקף ההכרזה על מצב חירום פורטו בחוק הגבלות שונות שבסמכות הממשלה להטיל על הציבור. בתחילת משבר הקורונה הטיל ראש הממשלה דאז על המטה לביטחון לאומי (מל"ל) לתכלל את פעילות משרדי הממשלה במשבר הקורונה.

​בין יוני 2020 לינואר 2021 (תקופת הביקורת) בחן משרד מבקר המדינה את אופן טיפול הממשלה במשבר הקורונה. בביקורת זו נבחן אופן ניהול משבר הקורונה ברמה הלאומית, כחלק מדוח מיוחד בנושא התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה, שחלקו פורסם כדוחות ביניים בספטמבר ואוקטובר 2020. עיקר הביקורת בדוח זה נוגע לגל התחלואה הראשון שחל במרץ עד מאי 2020 (גל התחלואה הראשון) ולגל התחלואה השני שחל ביוני עד ספטמבר 2020 (גל התחלואה השני). בנושא הנכנסים לישראל מחו"ל, עסקה הביקורת גם בגל התחלואה השלישי שחל מדצמבר 2020 ועד לפברואר 2021. לאחר סיום הביקורת החל בישראל מבצע חיסון האוכלוסייה אשר השפיע על ההתמודדות עם המגפה, ונכון לאוגוסט 2021 מדינת ישראל חווה גל תחלואה רביעי. הביקורת נעשתה במטה לביטחון לאומי (מל"ל); במשרד הביטחון - בלשכת עוזר השר להתגוננות, ברשות חירום לאומית (רח"ל), במינהל ההרכשה והייצור (מנה"ר); במשרד הבריאות; במשרד המשפטים; בצה"ל - בפיקוד העורף (פקע"ר), ובמשטרת ישראל - במינהלת האכיפה. בדיקות השלמה בוצעו במשרד ראש הממשלה - במוסד לתפקידים מיוחדים (המוסד) ובצה"ל - באגף המבצעים (אמ"ץ). במהלך הביקורת נפגש צוות הביקורת עם גורמים רבים אשר עסקו בניהול ההתמודדות עם המגפה, ועם מומחים הן בתחום ניהול מגפות והן בתחום ניהול משברים ומצבי חירום.

​מגפת הקורונה גרמה למשבר עולמי החריג בהיקפו ובהשפעותיו הן על בריאות הציבור והן על המצב הכלכלי והחברתי של תושבי מדינת ישראל. ניהול משברים, בייחוד משברים לא צפויים, מחייב קבלת החלטות וביצוע מהיר של פעולות בתנאי לחץ ואי-ודאות. בביקורת נמצא כי על אף ההבנה המהירה של ממשלת ישראל עם התפרצות נגיף הקורונה בעולם בדבר הסיכונים הנובעים מכך והצורך בנקיטת פעולות לצמצום הסכנה, נמצאו ליקויים בתהליכי קבלת החלטות והוצאתן לפועל, בין היתר בנושאים אלה: קבלת החלטות בתקופת משבר הקורונה בממשלה ה-34, הקמת קבינט הקורונה וקבלת החלטות בממשלה ה-35, פעילות הממשלה וקבינט הקורונה בתקופת גל התחלואה השני, יכולותיו האופרטיביות של משרד הבריאות להתמודדות עם המשבר, תפקודו של המל"ל בסיוע לממשלה בניהול המשבר, בבקרה על מימוש ההחלטות ובהפקת לקחים במשבר, התבססות על תרחיש ייחוס, קביעת אסטרטגיית יציאה מגל התחלואה הראשון והיערכות לגל התחלואה השני, הטיפול בנכנסים לארץ מחו"ל והקמת מערך החקירות האפידמיולוגיות. נכון למאי 2021, חיסון האוכלוסייה בישראל תרם לצמצום משמעותי של מספר הנדבקים והחולים הקשים מנגיף הקורונה. עם זאת, נכון לאוגוסט 2021, גל תחלואה רביעי פוקד את מדינת ישראל ומשכך, מתחזקת החשיבות שרה"ם, שרי הממשלה וגורמי המקצוע ובהם המל"ל, משרד רה"ם, משרד הבריאות, משרד הביטחון ויתר משרדי הממשלה הרלוונטיים, יפעלו לתיקון הליקויים המפורטים בדוח זה ויבחנו את אימוץ ההמלצות הנלוות, זאת לצורך טיוב תהליכי קבלת ההחלטות בעת התמודדות עם המשך משבר הקורונה, וכן עם התמודדות עתידית ברמה הלאומית עם משבר בסדר גודל דומה ולשם שיפור ההיערכות אליו.