תקציר
רקע כללי
מדינת ישראל היא אי אנרגטי, דהיינו היא אינה מחוברת לרשתות חשמל אזוריות, אינה מקבלת אספקת נפט או גז דרך צינורות ממדינות שכנות, ועד לאחרונה אף ייבאה את כל חומרי הגלם הדרושים לה לייצור חשמל. לתגליות הגז הטבעי במים הכלכליים של ישראל בשנים האחרונות חשיבות לאומית ואסטרטגית עליונה למשק הישראלי, משום שהן מבטיחות לו עצמאות אנרגטית, והן מקור הכנסה של מסים ושל תמלוגים. משק הגז הטבעי המקומי הוא משק צעיר וקטן יחסית אך נמצא במגמת צמיחה. בשנת 2013 החלו השותפות בשדה תמר להפיק גז טבעי והיקף ההפקה הגיע לכ-6.5 BCM בשנה זו. רוב הגז משמש לייצור חשמל, ומיעוטו מוזרם למשתמשי קצה בחלק מרשתות החלוקה באזורים שונים בארץ. בשנת 2015 עתודות הגז הטבעי בישראל עומדות על כ-1,000 BCM, והן מבוססות ברובן על שני שדות ימיים: תמר (282 BCM), שהוא מקור הגז העיקרי, ולווייתן (מוערך ב-621 BCM), שטרם החלה הפקה מסחרית ממנו. שדות נוספים הם תנין וכריש (83 BCM) . הפקת החשמל באמצעות גז טבעי וכן הסבה של התעשייה ושל התחבורה לשימוש בו יכולות לקדם את המשק הישראלי ולתרום משמעותית לצמיחתו.
האסדרה של חיפוש נפט וגז טבעי, הפקתם ואספקתם מעוגנת בראש ובראשונה בחוק הנפט, התשי"ב-1952 (להלן - חוק הנפט או החוק). בשנת 2010 הוקמה ועדת ששינסקי, ובשנת 2011 הוקמה ועדת צמח ועיקרי המלצותיה עוגנו בשנת 2013 בהחלטת ממשלה 442 שכותרתה "אימוץ עיקרי המלצות הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל (דו"ח ועדת צמח)" (להלן - החלטת הממשלה). בשנת 2014 העניק משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים (להלן - משרד האנרגיה) שטר חזקה לשותפות בשדה לווייתן ששוויו מוערך בעשרות מיליארדי שקלים. בינואר 2015 החלה עבודה בין-משרדית בלתי פורמלית שמעורבים בה נציגי משרדי ממשלה רלוונטיים במטרה להגיע להבנה כלל-ממשלתית בין מקבלי ההחלטות לבין עצמם ובינם לבין הגופים הפרטיים הנוגעים בדבר. בעבודה זו גובש מתווה בסוגיית הגז הטבעי (להלן - מתווה הגז).
במשק הגז הטבעי פועלים מאסדרים ומקבלי החלטות רבים ממשרדי הממשלה ומרשויות שונות. משרד האנרגיה הוא האחראי המרכזי מטעם הממשלה לקביעת המדיניות בתחום האנרגיה וליישומה, ובכלל זה פיתוח משק הגז הטבעי. משרד האנרגיה פועל בתחום זה באמצעות שתי יחידות ייעודיות. האחת היא רשות הגז הטבעי, האחראית ליצירת התנאים הדרושים לפיתוח ענף הגז הטבעי בישראל, להסדרת הפעילות במשק הגז הטבעי ולהבטחת השמירה על הבטיחות בפעילויות השונות במשק זה. היחידה האחרת היא יחידת הנפט, שבראשה עומד הממונה על ענייני הנפט. גופים רלוונטיים נוספים הם משרד האוצר, שנציגו משמש יו"ר הוועדה לפיקוח על המחירים המשותפת למשרדי האוצר והאנרגיה; רשות ההגבלים העסקיים (להלן - רשות ההגבלים), האחראית לשמירת התחרות ולקידומה; ומשרד הכלכלה, האחראי לפיתוח התעשייה ולרכש גומלין. כל אחד מהם אחראי לחלק מסוים מתחום רחב זה. המאסדרים משפיעים בין היתר על מבנה משק הגז, על אופי הפיקוח על הפועלים בו, על קידום התחרות, על יצירת תמריצים לגילוי שדות חדשים ופיתוחם ועל כניסת משקיעים למשק הגז הטבעי.
דוח זה מצטרף לסדרה של דוחות שפרסם משרד מבקר המדינה בנושא הגז הטבעי אשר עסקו בסוגיות של הבטחת אספקת גז טבעי, הגנה על אסדות הפקה, גביית תמלוגים מההכנסות על משאבי טבע והשפעות סביבתיות של קידוחים בים.
פעולות הביקורת
בחודשים יולי 2014 עד יוני 2015 בדק משרד מבקר המדינה את פעולותיהן של הממשלה וזרועותיה לצורך פיתוח משק הגז הטבעי ואסדרתו. הבדיקה נעשתה במשרד האנרגיה, ברשות ההגבלים ובמשרד הכלכלה. בדיקות השלמה נעשו במועצה הלאומית לכלכלה ובמטה לביטחון לאומי שבמשרד ראש הממשלה, במשרד המשפטים, באגף התקציבים וברשות המסים שבמשרד האוצר, בנציבות שירות המדינה, ברשות לשירותים ציבוריים חשמל (להלן - רשות החשמל), במשרד להגנת הסביבה, ברשות לשיתוף פעולה תעשייתי, בנתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ ובמועצה להשכלה גבוהה.
הליקויים העיקריים
קביעת מדיניות משרד האנרגיה ומימושה
1. אף שמשרד האנרגיה אימץ את מסקנות ועדת צמח ופרסם תקנות ונהלים הנגזרים מהן, נותרה מדיניותו בחלק מהסוגיות העקרוניות חסרה, והמשרד לא עשה די לגיבושה. בנושאים שבהם לא הצליח המשרד לקדם את פעילותו לנוכח הנגיעה שלהם לכמה מקבלי החלטות ולכמה מאסדרים, הוא לא הביא את המחלוקות להכרעת הממשלה.
2. בשנת 2002 פסק לראשונה משרד האנרגיה מלתת רישיונות חדשים לחיפושים בים, כדי לגבש מדיניות חיפוש, אך בשנת 2007 חידש את חלוקתם בלי שנקבעה מדיניות בנושא. בשנת 2012 שוב פסק המשרד מלתת רישיונות חדשים לחיפושים בים גם הפעם מאותה הסיבה. במשרד לא נמצאה תכנית פעולה ובה פירוט הפעולות שעל המשרד ליישם בטרם יחדש את מתן הרישיונות ולוחות הזמנים לביצוען.
3. משרד האנרגיה לא גיבש מדיניות לקידום פיתוחם של שדות קטנים ובינוניים לרבות הגדרתם, מאפייניהם, התמריצים האפשריים - אם נדרשים ואבני דרך ליישום המדיניות. הצעדים שנקט עד כה ראשוניים בלבד.
האסדרה על פי חוק הנפט
1. משרד האנרגיה טרם סיים להסדיר נושאים מהותיים המשפיעים על עתידו של כלל משק הגז הטבעי, שאינם מוסדרים בחוק הנפט ובחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002 (להלן - חוק משק הגז הטבעי), בתקנות שהותקנו מכוחם ובנהלים רלוונטיים. התמשכות קביעתן של הנחיות והתקנתן של תקנות משלימות מאט את פיתוחו של משק הגז הטבעי. היעדר אסדרה מלאה עלול להביא ללחצים חוזרים ונשנים על המאסדרים לשנות את כללי האסדרה. כמו כן, למרות מסקנות דוח בין-לאומי שהזמינה יחידת הנפט המצביעות על בעיה חמורה באסדרה ועל חסרים בחוק הנפט, אין בכוונת משרד האנרגיה לקדם תיקוני חקיקה בחוק זה.
2. בין יתר הנושאים שטרם הושלמה אסדרתם: (א) הנחיות עדכניות המסדירות את הדרישות המקצועיות והפיננסיות ממבקשי זכות נפט בים פורסמו לשם קבלת הערות הציבור ביולי 2015; (ב) ההנחיות הסביבתיות נמצאות בשלב טיוטה משנת 2013, אף שהסנקציות כלפי המפר אותן הן תפיסת בארות ומתקנים; (ג) הנחיות להכרה בתגלית על פי חוק הנפט מוסדרות בנוהל פנימי בלבד; (ד) טרם גובשו הנחיות למתן אישור יצוא; (ה) תקנות העברת זכויות נפט, שהוחל בניסוחן בשנת 2009 פורסמו לשם קבלת הערות הציבור ביולי 2015; (ו) טרם הוחל בתהליך קביעת הוראות מקבילות לעניין תמלוגים לפי חוק הנפט. ללא סיום האסדרה של חלק ניכר מנושאים אלו לא ניתן יהיה ליישם את מתווה הגז.
3. במרץ 2014 העניק משרד האנרגיה לשותפות בשדה לווייתן שטר חזקה למשך 30 שנה ששוויו מוערך בעשרות מיליארדי שקלים. אף על פי שהמשרד כבר חתם על כמה שטרי חזקה, הוא לא גיבש נוהל לכתיבתם, לרבות רשימת גופים ומאסדרים הצריכים להשתתף בגיבוש השטר - למשל בעניין הסדרי ביטחון, שמירה על הסביבה הימית, תוכן מקומי ושיקולי תחרות. משרד האנרגיה לא העביר באופן שיטתי את טיוטת שטר החזקה למשרדי הממשלה ומאסדרים אחרים לקבלת הערותיהם לפני החתימה עליו וגם לא פרסם בציבור את שטרי החזקה הקודמים.
מועצה מייעצת ומועצה לענייני משק הגז הטבעי
במשק הגז הטבעי פועלות שתי מועצות: המועצה המייעצת, שהוקמה מכוח חוק הנפט, והמועצה לענייני משק הגז הטבעי, שהוקמה מכוח חוק משק הגז הטבעי (להלן - מועצת הגז). חשיבותן של שתי מועצות אלו מתעצמת לנוכח התמורות שחלו במשק זה והאתגרים שאיתן מתמודדת המדינה. מינואר 2013 עד מועד סיום הביקורת המועצה המייעצת פועלת ללא יו"ר קבוע. זאת ועוד, במשך כחודשיים בשנת 2014 לא היה בישיבות המועצה המייעצת מניין חוקי של חברים. יתרה מזאת, המסמכים הרלוונטיים לדיוני המועצה מועברים לחבריה בסמוך למועד הישיבות, ואת סדר דיוניה קובעת למעשה ועדה פנימית של משרד האנרגיה ולא יו"ר הוועדה. אשר למועצת הגז, מאוגוסט 2014 עד מועד סיום הביקורת לא היה בישיבות המועצה מניין חוקי של חברים.
עיכובים בהפעלת מאגר אחסון
מאז שנת 2009 שקל משרד האנרגיה לאחסן גז טבעי במאגר מרי B, ובד בבד בחן חלופות אחרות לאחסון גז בים וביבשה ופעל לשם כך. ביוני 2015 התברר כי לא ניתן לאחסן במאגר מרי B וטרם הוקם מאגר אחסון אחר. בהיעדר פתרון אחסון בים או ביבשה נותר שדה תמר מקור אספקת הגז היחיד, והדבר פוגע בביטחון האנרגטי של המדינה, בעת הנוכחית ובשנים הקרובות. אילוץ זה, המעצים את הצורך בפיתוח מהיר של שדות נוספים, התווסף לאילוצים שכבר עמדו לפני השותפים בעבודה הבין-משרדית, והגביר את הצורך במציאת פתרונות לטווח הקצר בסד זמנים.
אי-הקמת מרכז מידע לאומי לחיפושי נפט וגז
מאז החלו חיפושי הנפט נאסף מידע גאולוגי, גאופיזי והנדסי על מקומם של משאבי טבע, על כמותם ואיכותם וכן נתונים נוספים לגביהם. המידע נמצא בידי יחידות שונות במשרד האנרגיה ובשני מכונים - המכון הגאופיזי לישראל והמכון הגאולוגי. משנת 2010 משרד האנרגיה פועל להקמת מרכז מידע לאומי בנושא, אך במועד סיום הביקורת הוא טרם הוקם. מרכז כזה יסייע לחיפוש ולהפקה של גז טבעי, יעודד כניסת יזמים לתחום הנפט והגז הטבעי ויתמוך בפעילות מחקר ופיתוח.
מחסור בכוח אדם מקצועי בתחום הנפט והגז הטבעי
1. ועדת ייעוץ בין-לאומית שדנה בתשתית האקדמית בתחום הגז הטבעי והנפט בישראל אל מול הצרכים הפוטנציאליים מצאה בשנת 2011 כי יש בארץ מחסור חמור באנשי מקצוע בתחומים הדרושים הן במערכת האקדמית הן בתפקידי פיקוח בממשל. מספר העובדים המקצועיים במשרד האנרגיה בתחום החיפוש וההפקה של גז טבעי מצומצם מאוד. הדבר מאלץ את משרד האנרגיה לעשות שימוש רב ביועצים חיצוניים בעניינים שהם בליבת עיסוקו המקצועית של המשרד, ויוצר תלות יתר בייעוץ חיצוני.
2. מינואר 2014 עד ינואר 2015 עמד בראש רשות הגז ממלא מקום שכיהן גם בתפקיד מנהל יחידת הנפט בלי שימונה לו מחליף. אף שממלא המקום מילא את שני התפקידים במסירות רבה, לא מן הנמנע הוא שתפקודן של שתי היחידות נפגע. יתרה מזאת, משרד האנרגיה לא נערך מבעוד מועד לפרישתו של מנהל יחידת הנפט, המכהן כיום כמנהל החדש של רשות הגז, ואף לא ביקש למנות לו מחליף.
טיפול רשויות שלטון נוספות במשק הגז הטבעי
1. מאסדרים אחדים פעלו מתוקף תפקידם לקידום המטרות שעליהן הם אמונים, מבלי לבחון את השפעות פעילותם על משק הגז הטבעי כולו. לעתים פעולות אלו לא עלו בקנה אחד עם פעילותם של מאסדרים אחרים ונעשו ללא תיאום ובכך הגבירו את אי-הוודאות בו.
2. היעדר מדיניות ממשלתית כוללת המאזנת בין האינטרס הצרכני ובין הצורך בפיתוח משק הגז הטבעי, העצים את המחלוקות המקצועיות בין רשות החשמל למשרד האנרגיה ותרם גם הוא לאי השלמת האסדרה ולחוסר הוודאות במשק הגז הטבעי.
3. הוועדה לפיקוח על המחירים המשותפת למשרדי האוצר והאנרגיה עקבה במשך כשנתיים אחר המחירים והרווחיות של הגז הטבעי. למרות קיומו של מונופול באספקת הגז הטבעי הוועדה לא גיבשה שיטה, לרבות קביעת פרמטרים וקריטריונים שיאפשרו לה להחליט על איזו רמת פיקוח להמליץ; ולחלופין לא העלתה את הקשיים בקבלת ההחלטה לפני השרים המופקדים על פעילותה. התוצאה היא שטרם הוחלט אם ואיזו רמת פיקוח תוטל על מחיר הגז הטבעי.
4. ההחלטה של רשות ההגבלים מדצמבר 2014 לחזור בה מטיוטת הצו המוסכם שנועד למצוא פתרון להסדר כובל לכאורה, התקבלה בלי שנעשתה עבודת מטה מסודרת ומעמיקה. ההחלטה לסגת מהצו המוסכם התקבלה לאחר פרק זמן ארוך במיוחד, וללא התייעצות ושיתוף מבעוד מועד עם יתר הנוגעים בדבר.
מדיניות ממשלתית חסרה
הממצאים בדוח זה מצביעים על היעדר מדיניות ממשלתית כוללת ותחת זאת הוקמו ועדות בין-משרדיות שכל אחת נועדה לטפל באופן ממוקד בסוגיה מהותית אחת מני רבות הדורשות הסדרה. אולם נושאים מהותיים המשפיעים על עתידו של כלל המשק נותרו ללא הסדרה. המדיניות הממשלתית החסרה באה לידי ביטוי בהיעדר תעדוף של יעדי המאסדרים הנוגעים למשק הגז הטבעי, וכן בחוסר היכולת לפתח את משק הגז הטבעי בראייה ארוכת טווח שתאזן את מכלול השיקולים בתחום זה.
העבודה הבין-משרדית
1. העבודה הבין-משרדית לא הוסדרה באופן רשמי, לא הוגדרו מעמדה, סמכויותיה, מטרותיה, תפקיד השותפים לה, מסגרת אחריותם, לוחות הזמנים לפעילותם, אבני דרך והנושאים שבהם יטפלו.
2. התקופה הארוכה שחלפה עד שהחלה העבודה הבין-משרדית אופיינה במדיניות ממשלתית חסרה, באסדרה חלקית וחסרה ובחוסר תיאום בין מאסדרים, בהיעדר פתרון אחסון לגז, בהיעדר החלטה של ועדת המחירים בנוגע לרמת הפיקוח על מחירי הגז הטבעי ובעיכוב בקבלת החלטת הממונה על ההגבלים. בשל כל אלה גיבשו מקבלי ההחלטות את מתווה הגז תחת אילוצים ובעמדת חולשה מול הגורמים הפרטיים.
ההמלצות העיקריות
1. ראוי שמשרד האנרגיה יפעל כדי להשלים את האסדרה במשק הגז הטבעי כך שיובטח משק מתקדם, שקוף ויציב.
2. על משרד האנרגיה להמשיך ולפעול גם לפיתוח של שדות קטנים ובינוניים, להפקת גז מהם ולחיבורם למערכת ההולכה כדי להוביל מהם את הגז למשתמשי קצה, ולהגדיל את היתירות האנרגטית ואת התחרות.
3. על משרד האנרגיה להכין תכנית פעולה ובה פירוט הפעולות הנדרשות בטרם יאפשר מתן רישיונות לחיפושים חדשים בים, ובכלל זה סיום חקיקתן של תקנות עדכניות שיעודדו כניסת מפעילים חדשים בעלי ניסיון מוכח למשק הגז הטבעי. ראוי כי תיעשה בדיקה מקיפה הנוגעת למבנה הבעלויות וההחזקה של הרישיונות לחיפושי נפט הקיימים ולאופן הענקת רישיונות בעתיד, כדי שבבוא העת שוב לא תימצא המדינה במצבה כיום, שבו מספר קטן של חברות מחזיק בכל שדות הגז הטבעי.
4. על משרד האנרגיה לגבש נוהל לכתיבת שטר חזקה ולעגן בו את העברתה של טיוטת השטר למשרדי הממשלה ולמאסדרים הנוגעים בדבר.
5. ראוי כי משרד האנרגיה יטפל ביתר שאת במחסור בעובדים מקצועיים בתחום הגז הטבעי ויוודא יצירת עתודה מקצועית שתתמודד עם האתגרים הצפויים לנוכח התמורות במשק הגז הטבעי.
6. על משרד האנרגיה לוודא כי המועצה המייעצת ומועצת הגז ימלאו את התפקידים שיוחדו להן. עליו לעשות זאת בין היתר באמצעות מינוי יו"ר קבוע למועצה המייעצת והשלמת מניין חוקי למועצת הגז.
7. על משרד האנרגיה לרכז את גיבושה של מדיניות לאומית כוללת למשק הגז הטבעי שתבטא את החזון ארוך הטווח של המדינה, ולהביאה לאישור הממשלה. על פי המדיניות יותווה מערך סדור של החלטות ופעולות, של משרד האנרגיה ושל יתר זרועות הממשלה הפועלות במשק זה.
8. קודם אישורו של מתווה הגז על הממשלה לקבוע מנגנוני פיקוח ובקרה על יישומו ועל השגת יעדיו, ולהדגיש כי אם חברות הגז לא יעמדו בהתחייבויותיהן אזי הממשלה תוכל לשוב ולבחון את הנושא בהתאם לסמכותה; זאת למרות "פסקת היציבות", שבה המדינה תצהיר על כוונתה להימנע במשך עשר שנים מביצוע שינויים מהותיים באסדרות שייקבעו.
9. על הממשלה לוודא כי כל עוד קיים מונופול באספקת הגז הטבעי, מחיר הגז יהיה תחרותי. לשם כך עליה לבחון את הצורך בשימוש במגוון האמצעים העומדים לרשותה, ובראשם פיקוח על המחירים. במסגרת זו עליה לאזן בין הצורך לפתח את משק הגז לבין השפעת מחירי הגז על עלות ייצור החשמל ויוקר המחיה.
סיכום
הגז הטבעי הוא משאב טבע בעל חשיבות לאומית ואסטרטגית עליונה לישראל ולעצמאותה האנרגטית. הוא גם חשוב לפיתוחם של המשק והתעשייה ולשגשוגה של כלכלת ישראל. גילוי מאגרי הגז במים הכלכליים של מדינת ישראל, הוא אירוע מכונן במדינת ישראל, שיכול להפוך את המדינה למעצמת אנרגיה אזורית ולהיטיב עם אזרחיה. הגז הטבעי מקים מקור הכנסות חשוב למדינה שיאפשר לממן צרכים מגוונים של החברה, והשימוש בו מפחית את זיהום האוויר, מרחיב את אפשרויות התעסוקה ומקטין את עלויות המפעלים. כמו כן השימוש בו מוזיל את עלויות הייצור ועשוי להוזיל את יוקר המחיה ובכלל זה את מחיר החשמל ואת מחירם של מוצרי יסוד.
לאור גילוי תגליות הגז במים הכלכליים של ישראל בשנים 2000-1999, ובייחוד לאחר תגליות הגז הגדולות של השדות תמר ולווייתן, הולך וגדל השימוש בגז טבעי והוא צפוי להמשיך לגדול בשנים הבאות. ואולם מבנה ענף הגז הטבעי כפי שהתפתח עד היום יוצר תלות של המדינה במונופול פרטי בכל הנוגע להפקה ולאספקה של משאב חיוני זה.
משרד האנרגיה הוא האחראי העיקרי לפיתוח משק הגז הטבעי, אולם הוא נשען על יועצים חיצוניים בתחום חיפוש הגז הטבעי והפקתו, ועליו לחזק את הידע המקצועי המצוי אצלו. המשרד לא פעל די ובקצב התואם את ההתפתחויות במשק הגז הטבעי. כך למשל, הוא נמנע מלעדכן את חוק הנפט, אף שחוק זה חסר היבטים הנוגעים לתחום הגז הטבעי ולהתפתחויות בתחום זה. בשנת 2012 הפסיק משרד האנרגיה בשנית את מתן הרישיונות לחיפושים חדשים בים ולא קבע לוחות זמנים ותכנית פעולה לחידוש מתן הרישיונות.
ממצאי דוח זה מלמדים שהתנהלות הממשלה על זרועותיה בתחום הגז הטבעי הייתה לקויה ובלתי מגובשת. הממצאים מצביעים על היעדר מדיניות ממשלתית כוללת ושלמה, חוסר עשייה אפקטיבית, פעולה בקצב אטי ואסדרה חלקית שאין בה כדי לספק את צורכי משק הגז הטבעי. משק הגז הטבעי עומד בפני אתגרים גדולים, וקיימים בו מאסדרים רבים. נוכח מגוון הסוגיות העומדות על הפרק, מורכבותן, הסכומים הגדולים שבהם מדובר והשפעתן של סוגיות אלה זו על זו, שום מאסדר אינו יכול להתמודד עם אתגרים אלה בכוחות עצמו, ושיתוף הפעולה בין המאסדרים הוא הכרחי. ואולם ממצאי הדוח מלמדים שאין די תיאום ושיתוף פעולה בין המאסדרים, ובתחומים רבים יצרו חוסר האסדרה והיעדר התיאום חיכוכים בין המאסדרים עצמם ובינם למחזיקי זכויות הגז. כל אלה גרמו לעיכובים בפיתוח משק הגז שעלולים למנוע מהמדינה לממש את מלוא הפוטנציאל הטמון במשאב זה. על הממשלה ליצור מנגנון קבוע ומתמשך של תיאום ותכלול בעל אחריות וסמכות שיביא את כל המשרדים והמאסדרים לפעולה מתואמת ומשותפת.
על הממשלה לוודא כי כל עוד קיים מונופול בתחום אספקת הגז הטבעי, מחיר הגז יהיה תחרותי. לשם כך עליה לבחון את הצורך בשימוש במגוון האמצעים העומדים לרשותה ובראשם פיקוח על המחירים. עליה לפעול בעניין זה מתוך איזון בין הצורך לפתח את משק הגז לבין האינטרסים של הצרכנים מול המונופול החזק הקיים ובכללם הצורך להוזיל את עלות ייצור החשמל ולהפחית את יוקר המחיה.
בימים אלה מצוי משק הגז בצומת קריטי מבחינת כיוון התפתחותו. על הממשלה להשלים מהלך של קביעת מדיניות שלמה וכוללת ובהתאם לה להכין תכנית עבודה לטווח ארוך שתכלול אבני דרך, לוחות זמנים, משימות ומנגנוני מעקב ובקרה על יישומה.
...