לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור

תקציר

מבוא כללי למקבץ הדוחות

האתגר העולמי: ברחבי העולם מתרחשים בשוק העבודה שינויים גדולים ומהירים ביותר, בין היתר כחלק ממציאות חדשה שיש המכנים אותה "המהפכה התעשייתית הרביעית", שבה השינוי הוא דבר קבוע ושיבוש הוא נורמלי. המהפכה מתאפיינת בשילובים חדשים בין טכנולוגיות מהעולם הפיזיקלי, הביולוגי והדיגיטלי, וכן במהירות, היקף והשפעה ללא תקדים . מגמות אלה מצטרפות לתהליכים חברתיים וכלכליים אחרים המשפיעים על עולם העבודה:

תרשים 1: שינויים בשוק העבודה והדרישות המשתנות מעובדים


על פי מידע מה-OECD, בעיבוד משרד מבקר המדינה.

השינויים בשוק העבודה מתבטאים, בין היתר, בשינוי התפקידים הדרושים בו ולאור זאת בשינויים בידע, בכישורים ובמיומנויות הנדרשים מעובדים . על פי מחקרים, תפקידים ופעילויות שניתן להחליפם בפעולה ממוכנת (של מכונה, מחשב, רובוט או בינה מלאכותית) צפויים להתמעט. לפיכך, פעולות רוטיניות שהיו חלק מתפקידי העובדים ייפסקו, ולעומתן יתווספו פעולות המחייבות עבודה עם טכנולוגיה או כאלה הכרוכות במובהק ב"תכונות אנושיות" (כגון יצירתיות ויכולות חברתיות). במסגרת זו עלולים להיעלם כליל מקצועות כגון נהגים, מנופאים, חשבים, עובדי מכירות טלפוניות, סוכני נסיעות, פקידי מזכירות והזנת נתונים; ומקצועות חדשים ייווצרו.

ארגון ה-OECD העריך ב-2018 כי כמחצית מהמשרות ברחבי העולם יכולות להשתנות משמעותית (עם שונות גדולה בין מדינות). התפקידים בסיכון הגבוה ביותר לאוטומציה הם אלה הדורשים השכלה בסיסית בלבד, ואלה שמועסקים בהם עובדים בעלי כישורים מועטים . עם זאת, קיים קושי להעריך את המגמות החברתיות, הפוליטיות והכלכליות שישפיעו על קצב אימוץ הטכנולוגיה ושינויי התפקידים. לפי הערכה משנת 2017, שינויים בקצב בינוני יגרמו לכ-15% משעות העבודה להתייתר עד 2030 . נראה כי התפקידים החדשים שעשויים להיווצר יהיו ברמת מיומנות או באזורים גאוגרפיים שיקשו על מעבר פשוט של עובדים אליהם מתפקידים שהתייתרו . ההערכה במחקרים שונים היא כי המגמה הקיימת (המוצגת בתרשים שלהלן) - של דרישה פוחתת לכישורים פיזיים ודרישה גוברת לכישורים קוגניטיביים ברמה גבוהה ולכישורים דיגיטליים וטכנולוגיים - תימשך גם בעתיד:

תרשים 2: השינויים הצפויים בדרישה לכישורי העובדים עד 2030 

על פי מידע מ-McKinsey Global Institute, בתרגום משרד מבקר המדינה.

השינויים בתפקידים ובכישורים יוצרים אתגר ברחבי העולם המפותח, שללא התמודדות עימו אנשים רבים מאוד (ילדים, נוער ומבוגרים) - בעיקר משכבות חלשות ובעלי כישורים מועטים - עלולים שלא להשתלב בשוק העבודה או להיפלט ממנו. הדבר עלול בתורו להוביל להרחבת הפערים החברתיים ולהגדלת שיעורי העוני. מבחינת המשק, ענפים רווחיים ומתקדמים כגון תחום ההיי-טק יתקשו לגדול ללא היצע רחב דיו של עובדים בעלי כישורים מתאימים, והצמיחה הכלכלית עלולה להיפגע.

האתגר הישראלי: שוק התעסוקה הישראלי משתנה גם הוא, ולישראל כמה מאפיינים ייחודיים המדגישים את הצורך בהשקעה בהתאמת מיומנויותיהם ומוכנותם של התלמידים במערכת החינוך - העובדים העתידיים - וכן של עובדים נוכחיים לשינויים בשוק העבודה: 

תרשים 3: מאפייני שוק העבודה הישראלי המשפיעים על המוכנות לשינויים

 

כבשאר העולם גם בישראל שיעור לא-מבוטל של משרות המצויות בסיכון להשתנות או להיעלמות: לפי ניתוח מ-2019 בדבר הסיכון למחשוב משרות בישראל, ההערכה היא שכ-600,000 עובדים מועסקים במשרות שהן ברמת סיכון גבוהה, המעידה שהמשרה צפויה לעבור שינוי מהותי בשנים הקרובות (כ-15% מהמשרות). כמו כן, יותר מ-2.1 מיליון עובדים מועסקים במשרות שהן ברמת סיכון בינונית (כ-54% מהמשרות), בדומה לממוצע במדינות ה-OECD. במחקר נמצא כי מאפיין מרכזי של רבות מהמשרות המצויות בסיכון בישראל הוא שלא נדרשת בהן השכלה גבוהה, ובחלק גדול מהן אף לא נדרשת השכלה פורמלית כלל. משרות אלה, המאופיינות בשכר שעתי נמוך, הן בכמה ענפים עיקריים, כמתואר בתרשים שלהלן: 

המשך קריאה בקובץ המצורף