facebook

פורסם דוח הביקורת 70ב, מאי 2020

דוח הביקורת 70ב פורסם היום (4.5.20) וכולל 35 פרקים של החטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון, החטיבה לביקורת תחומי חברה ורווחה, החטיבה לביקורת תחומי כלכלה ותשתיות לאומיות והאגף לתפקידים מיוחדים

לקריאת דוח שנתי 70ב המלא

דוח מבקר המדינה השנתי 70ב (מאי 2020) כולל  35  פרקי ביקורת של החטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון, החטיבה לביקורת תחומי חברה ורווחה, החטיבה לביקורת תחומי כלכלה ותשתיות לאומיות והאגף לתפקידים מיוחדים אשר נמסרו לראש הממשלה ב- 14.2.20. כמו כן הושלמו והוגשו במועד הנ"ל 13 פרקים, בעקרם של החטיבה לביקורת מערכת הביטחון, אשר צפויים לעבור הליך חיסיון למול הועדה לביקורת המדינה כחוק ועל כן טרם פורסמו לציבור. דוח מבקר המדינה כולל התייחסות למגוון רחב של משרדי ממשלה וגופים ציבורים, ובהם: משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, משרד האוצר, משרד הבריאות, משרד המשפטים (הפרקליטות), משרד החינוך, משטרת ישראל, תאגיד השידור הישראלי, המוסד לביטוח לאומי, רשות מקרקעי ישראל ועוד.

צפו בסרטון הכולל את עיקרי הממצאים המופיעים בדוח

 


כמו כן, הדוח כולל ביקורת מעמיקה על הדוחות הכספיים של מדינת ישראל. הדוחות הכספיים מתייחסים ל"דין וחשבון כולל על ההכנסות וההוצאות של המדינה באותה שנה" ול"מאזן זכויותיה והתחייבויותיה של המדינה למועד תום שנת הכספים". בהקשר זה יצוין כי המבקר אנגלמן הנחה את הצוותים המקצועיים לפעול בהתאם לסעיף 12 לחוק מבקר המדינה ולבצע מדי שנה (עד ה- 15.2) ביקורת מקיפה בנושא כחלק מהחשיבות שהוא מייחס לגיוון הביקורות ובכלל זה עריכת ביקורות פיננסיות.

התייחסות מבקר המדינה לפרסום דוח הביקורת השנתי 70ב

 


מבקר המדינה מתניהו אנגלמן : "בדקנו שורה של נושאים במספר משרדי ממשלה, והצבענו על ליקוים משמעותיים שמחייבים ייעול ושיפור תהליכים, כמו גם, צורך בעמידה בכללי מנהל תקין. מטרת הביקורת היא להצביע על מה שדרוש תיקון ולייעל את המערכת הציבורית ובכך לתרום לשיפור השירות לאזרח. הציפייה היא כי נבחרי הציבור והפקידות המקצועית יחתרו לתיקון הליקויים. שכן, יישום המלצות הביקורת = הצלחת המגזר הציבורי = מתן מענה מיטבי לאזרח. חלק ניכר מהביקורות עוסק בנושאים חברתיים בכדי לשמש פה עבור אוכלוסיות שקולן לא תמיד נשמע".

התייחסות המבקר בנוגע לטיפול הממשלתי במשבר הקורונה: "המלצות הביקורת בדוחות המבקר הנוגעים לפישוט הליכים בירוקרטיים, בכפוף לשמירה על כללי מנהל תקין, כוחם יפה בפרט בשעה זו של התמודדות ממשלתית עם משבר הקורונה. מומלץ כי המשרדים השונים יפעלו לפשט הליכי בירוקרטיה שלא לצורך,Keep it simple, זה  נכון בימי שגרה וקל וחומר בעתות חירום כפי שאנו חווים במשבר הקורונה. יתר על כן, דוח 70ב מצביע כי לא אחת, ישנם ליקויים מהותיים בטיפול באוכלוסיות הראויות לקידום. בפרט בימים אלו,  נדרש להטות אוזן לצרכי אוכלוסייה זו, ולסייע לה לצלוח את המשבר. נוסף על כך, משבר הקורונה מזמן למשרדי הממשלה ולגופים הציבוריים הזדמנות לפיתוח השירות הדיגיטלי והנגשת השירותים לאזרחים בכלים מקוונים מתקדמים. בכוונתי לעדכן את תכנית הביקורת המשרדית, כך שתכלול בדיקת נושאים עיקריים בהתנהלות הגופים המבוקרים בעת משבר הקורונה".


להלן רשימה המרכזת את עיקרי הממצאים בדוח המבקר 70ב, וכן את הסרטונים המלווים את הדוח

הדוחות הכספיים של מדינת ישראל ליום 31.12.18

 

הליקויים העיקריים:

  • הממשלה והכנסת אינן דנות בדוחות הכספיים של המדינה. הדוחות הכספיים מציגים גירעון חשבונאי מצטבר בסך 1,961 מיליארדי ש"ח והתחייבויות (רובן לטווח ארוך) בסך כולל של 2,559 מיליארד ש"ח שמהן עולים סיכונים משמעותיים למדינת ישראל.

  • בדוחות הכספיים חסרים נתונים מהותיים בהיקף כספי נרחב כגון שווי קרקעות, שאומדן שוויין ההוגן הוא 523 מיליארד ש"ח, נכסים בלתי מוחשיים המוצגים בסכום של 5.3 מיליארד ש"ח, אך אינם כוללים נכסים ששוויים עשוי להיות מהותי, יתרת הסעיף "הפרשה לתביעות משפטיות" המסתכמת בכ-8.2 מיליארד ש"ח מתבססת, בין היתר, על מקורות מידע והערכות שאינם מלאים.


לקריאת הדוח המלא

מאזן המדינה ליום 31.12.18 - השקעות בפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי

הליקויים העיקריים:

  • משרדי הממשלה ובראשם משרד האוצר לא גיבשו אסטרטגיית השקעה לאומית הכוללת קביעת סדר עדיפויות בין הפרויקטים השונים, שתתמוך ביכולתה של הממשלה לקדם פיתוח של תשתית החיונית לצמיחתה הכלכלית של המדינה.

  • התבססות על נתונים שלא אומתו, הנחות שגויות והיעדר מרכיבים חשובים בביצוע בדיקות ההתאמה ליישום מתווה ה-PPP Public-Private Partenership)) - נמצאו פגמים מצטברים בביצוע בדיקות ההתאמה העלולים להטות את תוצאותיהן, ובפרט היעדר הערכות אינטגרטיביות, היעדר מבחני רגישות והשוואות בין-לאומיות, יישום מקדמי התייעלות ושיעורי היוון לא מבוססים והשמטת עלויות עסקה הייחודיות למתווה.

  • המבקר ממליץ למשרד האוצר - בשיתוף משרדי הממשלה - לקדם גיבוש אסטרטגיית השקעה לאומית הכוללת סדרי עדיפויות לתמיכה בצמיחה הכלכלית בעתיד. ממנה תיגזר תוכנית העבודה להשקעה בפרויקטי PPP, והיא תוצג לממשלה בכל שנה, כולל משמעויותיה מבחינת התקציב.

לקריאת הדוח המלא

היבטים בהסדרת השימוש במאגרים ביומטריים

 

הליקויים העיקריים:

  • היחידה להזדהות וליישומים ביומטריים במערך הסייבר נעדרת סמכות ולהמלצות שלה אין מעמד מחייב.

  • קיים פוטנציאל סיכון גדול למידע הביומטרי השמור במאגר רישיונות הנהיגה.

  • לרשות הארצית לתחבורה ציבורית אין כל מידע בנוגע למאגרים המצויים בידי מפעילי התחבורה הציבורית ובכלל זה מידע בנוגע למאגרי משתמשי כרטיס רב קו הכוללים גם תמונות של כמיליון קטינים.

  • על אף שכבר הונפקו כ- 2.8 מיליון תעודות זהות חכמות, השימוש המתאפשר לאזרחים בתעודה הינו נמוך ביותר.

  • המבקר ממליץ לרשות האוכלוסין ומשרד התחבורה, בשיתוף עם היחידה להזדהות וליישומים ביומטריים לבחון את האפשרות לאיחוד תעודת הזהות החכמה עם רישיון הנהיגה.


לקריאת הדוח המלא

 הסדרי הפנסיה במדינה – ביקורת מעקב

הליקויים העיקריים:

  • סוגיית הסדרת הגדלות הרמטכ"ל לא באה על פתרונה, וטרם הותקנו תקנות בדבר פנסיית הגישור - טרם הוכרעה המחלוקת שמתארכת על פני שנים בין צה"ל למשרד האוצר בדבר הגדלות הרמטכ"ל וטרם הותקנו תקנות בעניין פנסיית הגישור לפורשי צה"ל.

  • גובה הגדלות הרמטכ"ל – מאז הדוח הקודם משנת 2015 ועד שנת 2018 ממוצע הגדלות הרמטכ"ל לפורשים עלה בכ-0.73% (מ8.8% ל9.53%). עם זאת, מדובר בנתון שאינו משקף מצב יציב, אלא מושפע מהפיטורין הנרחבים של משרתי קבע מבוגרים, שנעשו כחלק מתהליך ליישום מודל הקבע החדש והצערת צה"ל, וסכום ההגדלות אמור לרדת כבר ב-2019.

  • בהתאם לחוק, ומאחר ששר האוצר לא הביא את המלצותיו לפני וועדת הכספים, נקבע גיל הפרישה של נשים ל-62. ביוני 2019 פרסם משרד האוצר תזכיר חוק ולפיו גיל הפרישה של נשים יעלה בהדרגה ל-65 ולאחר מכן יוצמד לתוחלת החיים. דחיית ההחלטות בעניין גיל הפרישה לנשים עלולה לפגוע ביכולת להעלות את גיל הפרישה באופן הדרגתי על פני זמן, שיכול שתביא לידי פגיעה כלכלית במדינה . אי-העלאת גיל הפרישה לנשים,  אף משפיע בין היתר על האיזון האקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות.

לקריאת הדוח המלא

היבטים ביישום התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות - פעולות משרדי הממשלה

 

הליקויים העיקריים:

  • בין השנים 2014 - 2019 משרד הבריאות הקטין ביותר מ-50% (מ-110 מיליון ש"ח ל-51 מיליון ש"ח) את התקציב שיועד לתכנית בהחלטת הממשלה והעבירו לתכניות אחרות של המשרד.

  • רק שליש מהרשויות המקומיות הפעילו את התוכנית בתחומן ואלה הצליחו להפחית את שיעור התאבדויות בתחומן ב-13%.

  • לא צומצמה הגישה לכלי נשק לאנשים בעלי נטייה אובדנית בין שהם מבקש רישיון לראשונה ובין שהגישו בקשה לחידוש הרישיון שברשותם. המשרד לבט"פ מסר בתגובתו לדוח שיבדוק דרכים להסדיר זאת.

  • משרד החינוך הפסיק החל מ-2016 לקיים ועדות בדיקה של התאבדויות תלמידים.

  • משרדי הממשלה לא פיתחו תכניות מניעה בגישה רחבה, כך למשל משרד הרווחה לא נקט פעולות למניעת התאבדויות בקרב אוכלוסיות בסיכון כקשישים או בני זוג גרושים.


לקריאת הדוח המלא

ענייני מינהל במשרד ראש הממשלה

הליקויים העיקריים:

  • משרת סמנכ"ל למינהל -  במשך כשלוש שנים לא אייש משרד רה"ם את משרת הסמנכ"ל למינהל.

  • משרת סמנכ"ל (מבצעים ונכסים) - העובד שמילא את התפקיד הושעה, ובמשך שלוש שנים עד לפרישתו לא אייש המשרד את המשרה, אף לא באופן זמני. בדצמבר 2018 מונה סמנכ"ל נכסים, ואולם העסקתו הייתה זמנית, במינוי בפועל.

  • ריכוז סמכויות בתחום הרכש -  במשך השנים הטילו הנהלות המשרד את הטיפול בנושאים שונים הנוגעים לתהליך הרכש במשרד רה"ם על מנהלת אגף תקציבים, האמונה על ניהול תקציבי המשרד, על ניהול פרויקטים ועל ניהול יחידת הרכש, ואף משמשת יו"ר ועדת המכרזים המשרדית ומורשית חתימה. מבחינה זו משרד רה"ם ייחודי. הסמכויות רוכזו בידי מנהלת אגף תקציבים, בין היתר, בתקופות שבהן לא אוישו משרות סמנכ"לים. על רקע זה נוהל הבקרה במעונות לא יושם במלואו.


לקריאת הדוח המלא

מערך החוץ הישראלי ומשבר תקציב משרד החוץ

 

הליקויים העיקריים:

  • בביקורת נמצא שעל אף שעשרות גורמים ממשלתיים פועלים במקביל, אין גורם מתכלל ואין אסטרטגיה לאומית לפעילות בתחום החוץ. לא אחת תחומים מטופלים במקביל הן על ידי משרד החוץ והן על ידי גורמים אחרים ללא תיאום. דבר זה עלול לפגוע במישרין באפקטיביות הפעילות הממשלתית בזירה הבינ"ל.

  • עוד נמצא כי משרד האוצר  בחן מהלך לסגירת כ-20% מנציגויות ישראל בעולם, מבלי לנתח את  ההשלכות של מהלך כזה על יחסי החוץ של ישראל.

  • הקיצוץ הניכר בתקציב המשרד לשנת 2019 הוביל למשבר תקציבי עמוק שפגע קשות ביכולת המשרד בארץ והנציגויות בחו"ל לקיים את פעילותם ולקדם את האינטרסים של ישראל.

לקריאת הדוח המלא 

הניהול והפיקוח של משרד החקלאות ופיתוח הכפר בתחום יבוא מקנה, מספוא ומניעת מחלות

 

הליקויים העיקריים:

  • אף שהרפורמות השונות בעניין יבוא בקר ובשר נועדו להפחית את המחיר לצרכן, בשנים האחרונות חלה עלייה של כ-4.5% - 6% במדד מחירי בשר הבקר לצרכן.

  • למרות השיעור הגבוה של בקר וצאן הנגועים בברוצלוזיס, חיידק שעלול לגרום לתחלואה קשה בבני אדם,  משרד החקלאות לא פעל לגבש תכנית ישימה למיגור המחלה ולהפסקת התפשטותה.

  • למרות שהשירותים הווטרינריים חייבו את המגדלים לבצע חיסונים נגד מחלות מסוימות המחסור בתרכיבים לחיסון לא אפשר את ביצוע ההנחיה.

  • מספוא מיובא המשמש מזון עבור בקר וצאן, לא נבדק כראוי בנמלים וקיים חשש שהוא מכיל מתכות וחומרי הדברה העלולים להגיע למזונם של תושבי ישראל.

  • היעדר אכיפה בעניין תחזוקה ירודה של אוניות המובילות בקר וצאן חיים מחו"ל מסכנת באופן ממשי את בעלי החיים ופוגעת בתנאי המחיה שלהם באופן הגורם להם סבל רב.

לקריאת הדוח המלא

גופי האכיפה ומייצגי המדינה בערכאות

דוחות של היחידה שהוקמה מכח חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו-2016  


המאבק בפשיעה באמצעות אכיפה כלכלית וחילוטים

 

הליקויים העיקריים:

  • בין השנים 2016 - 2018 המשטרה תפסה רכוש בסך כולל של כ-4.2 מיליארד שקלים, ובתיקים שהסתיימו באותן שנים, בתי המשפט אישרו צווי חילוט בסך 454 מיליון שקלים.

  • בין השנים 2016- 2018 חלה עלייה של כ-220% בשיעור התפיסות אך עקב מחסור בכוח אדם, בשנת 2019 יחידת החילוט שבמשרד המשפטים סיימה לטפל רק בכ-40% מהתיקים שבאחריותה.

  • עקב סחבת משפטית, ישנם "מגה תיקים" בסך כולל של תפיסות כ-800 מיליון ₪ שממתינים למעלה משנה להכרעת הפרקליטות, וכ-300 תיקים של עבירות מס חמורות  ממתינים מספר שנים לטיפול ברשות המסים.

  • כ-80 מיליון ₪ שחולטו בצווי בית משפט בעבירת הלבנת הון לא הופקדו בסופו של דבר בקרן החילוט בשל חסמים משפטיים ואחרים.


לקריאת הדוח המלא

מעצרים פליליים בישראל (3 פרקים שעוסקים בנושא)

  1. הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט
  2. תנאי המעצר בשירות בתי הסוהר
  3. התנהלות מייצגי המדינה בערכאות בתיקי מעצרים
 

הליקויים העיקריים:

  • ב-20 השנים האחרונות גדל שיעור המעצרים בהם התביעה ביקשה מעצר עד תום ההליכים המשפטיים מ-11% ל-35%.

  • המשטרה מרבה לשלוח עצורים לדיון מעצר בבית המשפט במקום לשחררם בתנאים מגבילים כבר בתחנת המשטרה.

  • ב-66% מהמקרים שנבדקו המשטרה העבירה לסנגוריה הציבורית בקשות למינוי סנגור ציבורי רק לאחר שהעצור כבר נחקר.

  • במערכת בתי המשפט הצטברו לאורך השנים כ-150 מיליון ₪ שהופקדו כערובה לשחרור ממעצר וטרם הושבו לזכאים.

  • הסעת העצורים לבתי המשפט אורכת שעות רבות, ולעיתים אף יממה, וכל זאת לצורך דיון של 7 דקות בלבד בממוצע.

  • תנאי המחיה בבתי הסוהר הם ירודים ובמאי 2020 רק 50% מהכלואים יוחזקו בהתאם לתקן שקבע בג"ץ של-4.5 מ"ר לעצור.

  • למרות שאזיק אלקטרוני נחשב ליעיל מאוד והוא מצמצם את הפגיעה בחירות העצורים, כ-25% מאמצעי הפיקוח האלקטרוני על העצורים אינם מנוצלים.

  • המבקר ממליץ לגורמי האכיפה לבחון קידום של חלופות לליווי עצורים - שימוש בהיוועדות חזותית, בניית בתי משפט לצד בתי מעצר והקמת חדרי חקירות למשטרה בבתי המעצר, וכן לפעול לקידום פיתוחו של הממשק הממוחשב הנדרש בינה ובין שב"ס.


פעולות משרד הבריאות למניעת פגיעה בבריאות מחשיפה למזהמים ולחומרי הדברה במוצרי מזון

 

הליקויים העיקריים: 

  • לא נקבעו יעדים לאיתור חיידקי ליסטריה במוצרי מזון ולא היה פיקוח מלא על שאריות חומרי הדברה בפירות ובירקות בייחוד בשלוחת תל אביב.

  • בשונה ממדינות אחרות אין בישראל בדיקות להימצאות חיידקי קמפילובקטר במוצרי מזון.

  • מוצרי המזון הרגיל המובאים מהרשות הפלסטינית אינם נבדקים.

  • פעולות האכיפה שננקטות נגד יצרני מזון שמפרים את הוראות חקיקת המזון אינן אפקטיביות דיו.


לקריאת הדוח המלא

יישום החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998

 

הליקויים העיקריים: 

  •  קיים תת דיווח על פגיעות הקשורות בהטרדה מינית לגורמי האכיפה והטיפול.

  •  לגבי הטרדות מיניות שמתרחשות במגזר העבודה הפרטי והמרחב הציבורי נמצא שאין גורם ממשלתי המרכז את העיסוק בנושא ומקדם צעדים לצמצום מקרי ההטרדה.

  • מערכת הבריאות אינה אוספת ומעבירה מידע על פוגעים העובדים במערכת וכך אותם פוגעים עלולים לעבור בין מקומות עבודה ולבצע פגיעות נוספות.

  • משרד החינוך אינו  מאגד את כלל המידע על בגירים הפוגעים בקטינים. בהיעדר נתונים מרוכזים, פוגעים עלולים לחזור ולפגוע בתלמידות ובתלמידים. בנוסף המשרד אינו משתמש בכלים הקיימים ברשותו המאפשרים לפטר עובד הוראה בעקבות אירוע הטרדה מינית.

  • המבקר ממליץ למשרד המשפטים לשקול בחינה של אופן הטיפול הממשלתי הכולל במניעת תופעת ההטרדה המינית תוך מיקוד באוכלוסיות מוחלשות במגזר העבודה (לרבות עובדי קבלן).


לקריאת הדוח המלא

השירות לאזרח בוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי

 

הליקויים העיקריים: 

  • איכות השירות בוועדות הרפואית אינה מספקת. זמני המתנה ארוכים לקבלת החלטה בחלק מהוועדות, לעתים עד כדי כ-170 ימי המתנה לאישור קצבת נכות מעבודה. אחת הסיבות המרכזיות למצב זה היא מחסור ברופאים. תהליכי בקשת הפטור ממס הכנסה והזימון לוועדות הרפואיות אינם מונגשים באופן מקוון.

  • המבנה הארגוני של מערך הוועדות המאופיין בריבוי מנהלים איננו יעיל.  לאורך השנים נעשו ניסיונות להסדיר את תהליכי עבודת הוועדות הרפואיות ולהגדיר בבירור את הגורם האחראי לניהולן ואת סמכויותיו, אך ניסיונות אלו לא צלחו. אי-הסדרה זו מונעת שיפור באיכות השירות בוועדות.

  • כ- 93% מהקשישים הסיעודיים שאינם זכאים לגמלת סיעוד ומעסיקים עובד זר לא מיצו את זכותם לפנות לוועדה בשנת 2018.


לקריאת הדוח המלא

רכישה ומכירה של דירות הדיור הציבורי

 

הליקויים העיקריים:

  • ישנם ישובים חלשים (למשל רהט, מודיעין עילית ואום אל פחם) שבהם המדינה לא רוכשת דירות ציבוריות ובכך נמנעת מאוכלוסייה נזקקת ביישובים האלה האפשרות לממש את זכאותם לדיור ציבורי.

  • הצוות הבין משרדי שהוקם ב2018 כדי להמליץ לממשלה בעניין הדיור הציבורי לא עשה זאת בגלל חוסר הסכמה בין חבריו.

  • בין השנים 2014 - 2019 רק כ-25% מהדיירים מימשו את זכותם לרכוש את הדירה. למרות זאת משרד הבינוי והשיכון לא בחן את הסיבות שמנעו מרוב הזכאים לרכוש את הדירות.

  • אף שכשליש מהזכאים הם עולים חדשים, המידע בדבר הזכאות נמסר לזכאים בעברית בלבד.

  • אף שהמדינה קיבלה החלטות שנועדו להרחיב את מאגר הדירות הציבוריות כגון: הקצאת דירות במכרזי "מחיר למשתכן", הקצאת חלק מהתמורה שתתקבל מייזום התחדשות עירונית לטובת רכש דירות ושימוש בדירות עזובות בניהול המדינה - תוספת הדירות הצפויה להתווסף למאגר הדירות בשנים הקרובות מפעולות אלה - כ-200 דירות - זעומה ביחס למלאי הדירות הקיים (כ-0.4%) וצפויה לתת מענה רק ל-4.5% מהממתינים לדירה ציבורית.


לקריאת הדוח המלא

הטיפול בנוער בסיכון גבוה

 

הליקויים העיקריים: 

  • עקב חוסר התאום בין משרדי החינוך והרווחה ישנם בני נוער אשר אינם מאותרים ואינם מטופלים בזמן.

  • המענה של משרד הרווחה לבני נוער חרדים ובדואים במחוז דרום הוא מצומצם.

  • מספר בני הנוער הממתינים להשמה במעונות הממשלתיים עדיין גדול, ובשנת 2019 כ-200 בני נוער המתינו להשמה, לעיתים כחצי שנה, זאת אף שבשנתיים האחרונות הפנה משרד הרווחה משאבים ותשומת לב ניכרים להגדלת התפוסה במעונות ולהרחבתם.

  • הצוותים המשתמשים באמצעי ריסון פיזיים כלפי בני הנוער הנמצאים במעונות נעולים לא קיבלו הכשרה והדרכה כנדרש.


לקריאת הדוח המלא

החינוך החרדי והפיקוח עליו

הליקויים העיקריים:

  • מחסור חמור במורים גברים חרדים למקצועות הליבה. במוסדות החינוך לבנים מלמדים גם מי שאין להם תעודת הוראה. מעט עו"ה חרדיים משתתפים בהשתלמויות שעורך משרד החינוך.

  • מחסור בספרי לימוד עדכניים מאושרים ומותאמים למגזר החרדי. בבתי ספר חרדיים משתמשים בספרי לימוד לא מאושרים, ולמשרד החינוך אין מידע מסודר בנושא.

  • משרד החינוך אינו מפקח פיקוח מיטבי על מוסדות "הפטור", המתוקצבים בכ-250 מיליון ש"ח בשנה.


לקריאת הדוח המלא

עצמאות גופי הרגולציה בתחום השידורים

הליקויים העיקריים:

  • הליך משלים למינוי חברים למועצת הרשות השנייה בשנים 2018-2017: רשימת 14 המועמדים למועצת הרשות השנייה - אשר מתוכם הועברו 6 מועמדים לאישור ועדת המינויים - כללה שיעור גדול של מועמדים מטעם שר התקשורת דאז (כ-70%) בהשוואה למועמדים שהציעו הגופים המייעצים (30%). 60% מהמועמדים שהציע השר ברשימת המועמדים היו בעלי זיקה או זיקת עבר לשר התקשורת דאז או למפלגתו או לשר משרי הממשלה. בסופו של דבר מונו למועצה שלושה חברים, מהם שניים מקרב מועמדי השר ומועמד נוסף שעליו המליצו הגופים המייעצים.

  • עיכוב במינוי מנכ"ל קבוע לרשות השנייה: הרשות השנייה פועלת יותר משלוש שנים ללא מנכ"ל קבוע.

  • בדוח מוצע לפעול ליישום החלטות הממשלה בעניין שינוי המודל המבני של תחום התקשורת בכלל ותחום השידורים בפרט, ובכלל זה המודל המפוצל של שתי מועצות השידורים. זאת על מנת להבטיח שהאסדרה בתחום זה תהיה עצמאית, יעילה ואחידה ותוביל למימוש יעדים ארוכי טווח בתחום השידורים.


לקריאת הדוח המלא

הליכי הגיוס של מועמדים יוצאי רשות השידור לתאגיד השידור הישראלי

הליקויים העיקריים:

  • תאגיד השידור הישראלי החל את שידוריו לציבור במאי 2017 ובחודשים שקדמו לכך הוא עסק בגיוס רחב היקף של עובדים, ובהם כ-500 יוצאי רשות השידור. כללי הגיוס של עובדים לתאגיד ונוהלי התאגיד לא הסדירו את כלל ההיבטים הנוגעים לגיוס עובדים, ובכך נפגעה הלכה למעשה היכולת לקיים הליך גיוס סדור ושוויוני.

  • בטרם תחילת גיוס העובדים הרבים לתאגיד השידור, החל מחודש דצמבר פנה המנכ"ל לגורמים שונים וביקש לקבל חוות דעת "לא רשמיות" לגבי העובדים ברשות השידור. בחלק מהמקרים חוות דעת שהתקבלו התייחסו להיבטים, אשר אין להם שום קשר למקצועיותם של העובדים, וכללו התייחסויות פוגעניות ומבזות בנושאי גילם, מוצאם, אופיים, מראם, משקלם, מצבם המשפחתי ושכרם.

  • בפועל, הליך הבחינה וההחלטה על קבלת חלק מעובדי רשות השידור לתאגיד נסמך גם על המידע שזוקק מתוך חוות הדעת הלא רשמיות.  

  • המבקר ממליץ כי התאגיד יכין תכנית מסודרת לעידוד העלאת הייצוג בקרב עובדי התאגיד של כלל האוכלוסיות בחברה הישראלית, וכי יבחן את נתוני עזיבת כוח האדם מאז הקמתו.


לקריאת הדוח המלא

הובלת ניהול ההון האנושי בשירות המדינה

הליקויים העיקריים:

  • ביוני 2013 החליטה הממשלה על רפורמה נרחבת בניהול כוח האדם שלה, אך טרם הושלמו תהליכים מרכזיים שאמורים היו כבר להתבצע במסגרת הרפורמה, כך למשל הנציבות טרם סיימה לגבש מדיניות וטרם גיבשה תורה כוללת לניהול כוח האדם הממשלתי.

  • הנציבות עדיין פועלת באופן מרוכז לא יעיל, ולא אצלה סמכויות למשרדי הממשלה, כפי שהיה עליה לעשות וטרם הסדירה את הסמכויות של הזרועות שלה עצמה - יחידות משאבי אנוש במשרדים.

  • כמעט מחצית מעובדי המדינה מצויים במערכת הבריאות, בעיקר בבתי החולים הממשלתיים, אך הרפורמה בעניינם מתעכבת עקב מחלוקות בין שני רגולטורים מרכזיים - הנציבות ומשרד הבריאות.


לקריאת הדוח המלא

ההיערכות הממשלתית ליישום טכנולוגיות מתקדמות ברשויות המקומיות - מיזם ערים חכמות

הליקויים העיקריים:

  • האחריות להתמודדות עם אירועי סייבר מוטלת על הרשויות המקומיות, כל אחת מהן מתמודדת עם האתגרים והסיכונים בהתאם ליכולותיה ולמודעותה בדבר חשיבות הנושא. בפועל, חלק מהרשויות המקומיות אינן ערוכות להתמודד עם מתקפות סייבר.

  • במגזר הממשלתי קיים מרכז שליטה ובקרה לטיפול באירועי סייבר, אולם על אף הצורך בשלטון המקומי מרכז מעין זה אינו קיים.

  • מטה ישראל דיגיטלית התחייב להעביר לרשויות המקומיות סך של כ-44 מיליון ₪ (במסגרת קול קורא לשנים 2018 - 2020), בפועל שולמו לרשויות המקומיות רק כ-3.4 מיליון (8%); מתוך 231 רשויות מקומיות שקיבלו התחייבות לתמיכה תקציבית במסגרת הקול הקורא האמור, רק 49 (21%) מימשו אותה.

  • כפילויות והעדר תאום נמצאו בפעולת משרדי ממשלה וגופים ציבוריים רבים בבואם להטמיע טכנולוגיות מתקדמות ברשויות המקומיות.

  • חסרה תכנית כוללת ברמה הלאומית לנושא הערים החכמות, שתכלול מיפוי של המצב הקיים, הגדרת תמונת המצב הרצויה בתחום זה וזיהוי אתגרים והזדמנויות לטווח הקרוב והרחוק.


לקריאת הדוח המלא

היבטים ברפורמה להעברת האחריות הביטוחית בבריאות הנפש

הליקויים העיקריים:

  • זמני ההמתנה לבדיקה ממיינת - אבחון ("אינטייק") ולהמשך טיפול פסיכיאטרי ופסיכותרפי עלולים להיות ארוכים ביותר עד כדי המתנה של 16-12 חודשים. הדבר עלול לפגוע במטופלים, להחמיר את מצבם הנפשי, לגרום לנזקים למשפחתם ולסביבתם הקרובה ולהפחית את השפעת הטיפול.

  • קופות החולים לא פיתחו מענה לצורך ביקורי בית אצל מטופלים, לא הקימו צוותי משבר ואין מענה למצבי חירום דחופים. הניסיון להסדיר מענה מיידי למקרי חירום באמצעות מד"א נפשי לא קוּדם.

  • ניכר מחסור חמור בפסיכיאטרים בכלל ובקרב המגזר הערבי בפרט. על אף תוכניות המענקים שפעלו לסירוגין כבר משנת 2011, המחסור בפסיכיאטרים אינו צפוי להיפתר גם בשנים הקרובות. כן ניכר מחסור בפסיכותרפיסטים בשירות הציבורי.


לקריאת הדוח המלא

מעמדו המעורב של משרד הבריאות כמאסדר וכבעלים של בתי חולים ממשלתיים

הליקויים העיקריים:

  • בשנת 2017 הסתכמו גירעונות בתי החולים הממשלתיים ב-1,550 מיליארד ש"ח. עולה כי עד שנת 2017, למרות הסיוע התקציבי שניתן להם לכיסוי גירעונותיהם, לא דרשו מהם משרדי האוצר והבריאות להתייעל.

  • בשנים 2014 עד 2018 נוצרה שחיקה של כ-600 מיליון ש"ח בין הכנסותיהן של קופות החולים במסגרת סל הבריאות לבין הוצאותיהן המשולמות, בהתאם למחיר יום אשפוז. שחיקה זו נובעת מהפרשי השינויים בין מדד מחיר יום אשפוז למדד יוקר הבריאות, והיא משפיעה באופן שלילי על מצבן הפיננסי של קופות החולים.

  • תדירות ההתכנסות של ועדת המחירים אינה מוסדרת. הביקורת העלתה כי בשנים 2016 עד 2018 מיעטה ועדת המחירים להתכנס כדי לתמחר פעולות רפואיות חדשות ולעדכן מחירים.


לקריאת הדוח המלא

יחידת שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות ופיתוח הכפר

הליקויים העיקריים:

  • שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות (שה"ם) לא ערך מיפוי של הצרכים ושל הפערים בקרב החקלאים בכל הנוגע לפעילותו בתחום החקלאי היישומי ובתחומים נוספים, ולא יזם ביצוע משוב לבחינת שביעות רצונם של החקלאים מפעולותיו.

  • חסרים פיקוח בקרה ותיעוד על עבודת המדריכים ועל המענה והשירות שהם מעניקים לחקלאים.

  • אין בשה"ם נהלים תקפים שמפרטים את העקרונות והשיטות לפעולתו, אף כי שה"ם מפעיל יותר ממאה מדריכים בענפי החקלאות השונים העוסקים בייצור ידע והפצתו.

  • מבנים שבאחריות שה"ם הוזנחו מזה זמן רב ובנוסף שה"ם מסר שטח לשימוש גורם חיצוני ללא הסכם בר תוקף לכל תקופת השימוש ומבלי שגבה את התמורה שגבה מהמדינה.


לקריאת הדוח המלא

היבטים בפעילות המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל והרשויות לפיתוח הנגב והגליל

הליקויים העיקריים:

  • הרשויות המקומיות אינן ממצות את המשאבים שהמשרד לפיתוח ורשויות הפיתוח מעניקים להן, בין היתר, בשל החסמים האלו: היעדר אפשרות להגשה מקוונת של בקשות תמיכה במענה על קולות קוראים, היעדר הנגשה בשפה הערבית והיעדר רשימת תפוצה להפצת הקולות הקוראים. כמו כן, זמן המענה על קול קורא מוגבל ואינו מאפשר לרשויות המקומיות לעמוד בזמני ההגשה והמצאת המסמכים.

  • עצמאות הרשויות לפיתוח וגיוס משאבים ממקורות חיצוניים - הרשויות לפיתוח מתבססות על מסגרות התקציב שהן מקבלות מהמשרד לפיתוח ואינן ממצות דרכים לגיוס משאבים נוספים המוקנות להן בחוק. כפועל יוצא, למרות עצמאותן כרשויות חקוקות המשרד לפיתוח מתייחס אליהן כאל אחד ממחוזותיו ומתערב בפעילויותיהן ובעבודתן.

  • ועדות המכרזים ברשויות לפיתוח בחרו בהליך מכרזי שני יועצים לקשרי ממשל ויועצת להעצמה נשית בלי שהוצג לוועדות מסמך המפרט את הצורך הנוגע להעסקתם. לשני היועצים שהועסקו ברשות לפיתוח הגליל היה רקע מקצועי במתן שירות למפלגת השר לפיתוח. כמו כן,  הרשויות לפיתוח לא עשו די בכל הנוגע לפיקוח ובקרה על עבודת היועצים.


לקריאת הדוח המלא

מאגר המידע של רשם החברות - הפצת המידע ואיכותו

הליקויים העיקריים:

  • קיימים כמה תחומים שבהם יש חולשה בהגנה על מאגר המידע של רשם החברות מפני דיווחים לא מהימנים , וליקויים בשמירה על פרטיות האנשים שנתוניהם מצויים במאגר.

  • משרד המשפטים לא ניהל בצורה מיטבית את ההתקשרויות עם חברות זכייניות שהפיקו מידע ממרשם החברות, לא הבטיח את קבלת מלוא התשלום המגיע לו מהן, ולא אכף עליהן את מלוא תנאי ההסכמים שחתם עמן.  

  • היקף המידע העומד לעיון הציבור בנסח חברה ובשירות "חיפוש הפוך" שמספק רשם החברות, אינו מיטבי. יש צורך בשיפור המהימנות והרלוונטיות של המידע שבמרשם, לאור חיוניותו לפעילותם הסדירה של המגזר הבנקאי, המגזר העסקי והגופים המוסדיים.

  • האסדרה (הרגולציה) בכל הנוגע להגשת דוח שנתי של חברות לרשם החברות אינה מיטבית, נוכח העובדה שיותר מ-90% מהדוחות מוגשים ידנית.


לקריאת הדוח המלא

המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית"
הליקויים העיקריים:

  • חסמים לביצוע - בכ-35% מן הפעולות שהוגדרו לביצוע במיזם הלאומי בשנת 2018 היה חסם אחד או יותר שעיכב את ביצוען. החסם העיקרי במשרדי היישום היה אי-הקצאת זמן או אי-תיעדוף הפרויקטים על ידי המנהלים במשרדי היישום. החסם המרכזי במטה היה מחסור בעובדים בדרג הביצוע או בדרג מנהלי הביניים בשל עיכוב בגיוס.

  • פעולות ועדת ההיגוי – הוועדה שהוקמה בהתאם להחלטת ממשלה משנת 2013 התכנסה עד לספטמבר 2019 שלוש פעמים בלבד והיא לא בחנה ולא אישרה תוכניות עבודה במיזם לשנים 2016, 2018 ו-2019.


לקריאת הדוח המלא

היבטים בפעילות אגף הזהות היהודית במשרד לשירותי דת

הליקויים העיקריים:

  • בשנים 2014 עד 2018 בשש מתשע ההתקשרויות של האגף שהחלו בפטור ממכרז, העמותות שהפעילו את הפרויקט הן שזכו במכרז, בהתקשרות אחת זכו במכרז שתי עמותות ובשתי התקשרויות התחלף הספק.

  • התקשרויות עד 50,000 ש"ח - בדיקת ההצעות שהתקבלו במסגרת הליך התיחור (התקשרויות עד 50,000 ש"ח) לא הייתה מיטבית: ב-16 מ-17 ההתקשרויות שנבדקו, מתוך שלוש הצעות המחיר שהתקבלו לכל התקשרות, רק אחת הייתה עד 50,000 ש"ח, ולכן נפסלו שתי ההצעות האחרות שהוגשו ונותרה הצעה אחת בלבד שעמדה בכללים.


לקריאת הדוח המלא

יחסי הגומלין בין משרד התיירות לחברה הממשלתית לתיירות והיבטים בהתנהלות החברה

הליקויים העיקריים:

  • הפרטת חפח"א (החברה לפיתוח חוף אילת): אף שוועדת השרים לענייני הפרטה החליטה בשנת 2010, לפני כעשר שנים, להפריט את חפח"א, ואף שלחפח"א תחומי פעילות מצומצמים ומוגבלים ביותר, התהליך טרם הושלם. חפח"א עדיין פועלת באילת, ולא נקבעו מועד, לוחות זמנים ואבני דרך לסיום תהליך ההפרטה.

  • המבקר ממליץ למשרד התיירות, רשות החברות הממשלתיות וחמ"ת לפעול למציאת פתרון יעיל וארוך טווח למשבר השורר ביניהם, שיאפשר ממשקי עבודה יעילים ביניהם, ולהפיק לקחים מהליקויים העולים מדוח זה.

  • המבקר ממליץ לרשות החברות הממשלתיות, בתפקידה כמאסדרת של החברות הממשלתיות, לעקוב אחר כל החברות הממשלתיות כדי לוודא תקינות ועמידה בלוחות זמנים למינוי מנכ"לים בחברות ממשלתיות.

  • על רשות החברות לבחון כיצד אפשר להבטיח את האיזון בין הצורך להשאיר בידי חברות ממשלתיות, שהן חברות ביצוע של הממשלה, את הגמישות התפעולית הדרושה להשגת מטרותיהן, ובין הדרישה להבטיח למדינה אפשרות לפקח על פעילותן.

 

לקריאת הדוח המלא

פעילות לשכת עורכי הדין בישראל

הליקויים העיקריים:

  • במרבית המקרים התביעה המשטרתית אינה מודעת לכך שהנאשם הינו עורך דין. כך, מתוך 214 כתבי אישום שהגישה התביעה המשטרתית כנגד עורכי דין בשנים 2017 -2018, היא דיווחה למחוזות רק על 10 כתבי אישום. הפרקליטות אינה מעבירה מיוזמתה מידע בדבר כתבי אישום והרשעות למחוזות ירושלים וצפון.

  • יש עיכובים ממושכים מאד בטיפול בתלונות האתיקה במחוז תל אביב, והטיפול בתלונות רבות, עד להגשת הקובלנה בלבד, נמשך כמה שנים.

  • בשנים 2012 עד 2019 תפקד מערך ביקורת הפנים בלשכת עורכי הדין באופן חלקי, כאשר למעלה מעשרים שנה פעלה הלשכה ללא ועדת ביקורת.

  • בשנים 2015 - 2017 לא נערכו רישומים כנדרש במערכת הנהלת החשבונות של החברה הכלכלית. כתוצאה מכך נפגעה מהימנות המידע החשבונאי שעמד בפני האורגנים של החברה ומועד אישור הדוחות הכספיים המבוקרים לשנים 2014 - 2017, היה באיחור של כשנה.


לקריאת הדוח המלא

עבודות תכנון ברשות מקרקעי ישראל ובמשרד הבינוי והשיכון

הליקויים העיקריים:

  • על אף החלטות הממשלה ומועצת מקרקעי ישראל (המועצה) להעביר את ביצוע פעולות התכנון לגורמים אחרים כחלק מרפורמה ברמ"י, רמ"י עדיין הגורם המרכזי שמבצע את פעולות התכנון על מקרקעי ישראל (בשנים 2016 עד 2018 תכננה רמ"י כ-53% מכלל יחידות הדיור שאת תכנונן יזמו גופים ממשלתיים).

  • המבקר ממליץ כי נוכח אי-ביצוע החלטות הממשלה והמועצה בעניין העברת התכנון מרמ"י, והזמן הרב שחלף מאז התקבלו כמה מהן, ראוי כי הממשלה (באמצעות שר האוצר) והמועצה ישקלו לבחון שוב את מדיניות התכנון ויישומה כדי להשיג את מרב התועלת לציבור. בד בבד, כל עוד לא נקבע אחרת, יש לפעול ליישום החלטות אלו, ובפרט להסדיר את חלוקת העבודה בין רמ"י ובין משרד הבינוי, בהתאם לסדר העדיפות שנקבע בהחלטות הממשלה.

  • במכרזים למתן שירותי תכנון של רמ"י ושל משרד הבינוי אחת מאמות המידה להערכת החברות המתמודדות היא שביעות הרצון מהתקשרויות קודמות עם המתכננים. נמצא כי התשתית העובדתית שריכזה רמ"י לצורך גיבוש הערכה זו טעונה שיפור. למרות הצורך החיוני בלמידה ארגונית ואף שהערכת עבודות תכנון קודמות היא נדבך חיוני בתהליך בחירת החברה המתכננת, רמ"י ומשרד הבינוי לא מבצעים הערכה כזו באופן שיטתי רצוף.

  • כ-22% מעבודות התכנון שרמ"י מסרה לחברות מתכננות וכ-11% מהעבודות שמשרד הבינוי מסר למתכננים ולחברות מתכננות נמצאים בהליך התכנון פרק זמן ארוך משנקבע בהסכם עם החברות המתכננות (שלוש שנים). זאת ועוד, עד מועד סיום הביקורת (ספטמבר 2019) רוב העבודות נמצאות בשלבים מוקדמים של ההליך.

  • המבקר ממליץ לרמ"י ומשרד הבינוי לשקול לנקוט פעולות פרו-אקטיביות להגברת המודעות של עסקים זעירים, קטנים ובינוניים לאפשרות להשתתף במכרזיהם, לרבות מכרזים למתן שירותי תכנון. ראוי שהגופים ישקלו שיתוף פעולה עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים.

 

לקריאת הדוח המלא

הקצאת מקרקעין לעמותות בביתר עילית

הליקויים העיקריים:

  • מבדיקת 30 הקצאות עולה כי מרבית ההקצאות שנבדקו בוצעו אף שהעירייה לא קיבלה מהעמותות את כל המסמכים המעידים על עמידה במלוא תנאי הסף: 94% מהעמותות שנדרשו לכך לא הציגו תכניות פיתוח ומקורות כספיים, 47% לא הגישו מסמכי יסוד, 37% לא הגישו הצעת תקציב, 31% לא הציגו הוכחת ניסיון בתחום החינוך, 20% לא הציגו דוחות כספיים מבוקרים והוכחת צורך על פי תבחיני העירייה.

  • מכלל ההקצאות שביצעה העירייה, מכניסת נוהל ההקצאות לתוקף ביו"ש, היא העבירה לאישור הממונה 43 הסכמים בלבד. ממועד אישור המועצה את הסכמי ההקצאה ועד העברתם לאישור הממונה או עד סיום ביקורת זו חלפו בממוצע שנתיים וחצי. מבין 43 ההסכמים שהועברו לממונה, אושרו על ידי הממונה 13 בלבד. טיפול הממונה בהקצאות שאישר נמשך יותר משנתיים וחצי בממוצע לבקשה. במועד סיום הביקורת טרם אישר הממונה את יתר ההקצאות.

  • נמצא כי נבחרי ציבור בעירייה ועובדי עירייה לא הצהירו על זיקתם לעמותות שמועצת העירייה אישרה להן הקצאות מקרקעין.


לקריאת הדוח המלא

אירועי תרבות למגזר החרדי בחנוכה 2016 בירושלים

הליקויים העיקריים:

  • עיריית ירושלים אפשרה תשלומים משני מקורות עירוניים מקבילים (מתקציב אירועי מאירים את ירושלים ומתקציב הפעולה המשותפת עם תחנת רדיו אזורית), מעבר לתקציב שאושר בעירייה, עבור אירוע חנוכה של תחנת הרדיו האזורית. כפועל יוצא, 400 אלש"ח, המהווים שליש מתקציב אירועי מאירים את ירושלים, שימש בפועל למימון אירוע חנוכה של תחנת הרדיו האזורית. כמו כן, איפשרה העירייה תשלום משני מקורות עירוניים עבור שירותים זהים.

  • התנהלות העירייה הביאה לכך שהמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל לא העביר לה כספי תמיכה שאושרו לה על יד המשרד, והעירייה נשאה בעצמה במלוא עלותם של האירועים.


לקריאת הדוח המלא

בריאות תעסוקתית בצה"ל

הליקויים העיקריים:

  • מקרפ"ר אינה מבצעת בקרה כדי לוודא שמיישמים את הנחיותיה לאיסור שימוש במתקן, בציוד או בחומר המסכנים את בריאותו של אדם. כמו כן, ענף בריאות תעסוקתית אינו מקיים ביקורות מטכ"ליות בתחום הבריאות התעסוקתית.

  • מערכת מידע לתחום הבריאות התעסוקתית פותחה באופן חלקי ואינה נותנת מענה מספק בתחום ניהול המידע. כמו כן, במקרפ"ר אין פעילות שיטתית לשימור הידע הקיים בצה"ל בתחום הבריאות התעסוקתית ולשיתופו בקרב כלל הגופים הרלוונטיים בצה"ל.

 לקריאת הדוח המלא