שירותים פיננסיים, אשראי ויציבות של גופים פיננסיים במשבר הקורונה

​התפרצות נגיף הקורונה התבטאה בהאטה חדה בפעילות הכלכלית בעולם, וגררה משבר כלכלי גם בישראל. משבר זה התאפיין במצוקת נזילוּת של משקי בית ועסקים רבים. התרחבות המשבר הבריאותי מחוץ לסין הובילה לבהלה בשווקים הפיננסיים שהתבטאה בירידות שערים חדות החל בסוף פברואר 2020, שערערו את היציבות הכלכלית במשק. הרגולטורים הפיננסיים במדינת ישראל - בנק ישראל, רשות שוק ההון והרשות לניירות ערך - העניקו הקלות וסיוע נרחב להתמודדות המשק עם המשבר, שהתבטאו בהתאמת השירותים הפיננסיים, בהרחבת היצע האשראי למרות צמצום הפעילות הכלכלית, וכן בשמירה על יציבות המערכת הפיננסית תוך כדי התערבות בשווקים הפיננסיים למניעת כשלי שוק.

​בחודשים מרץ-דצמבר 2020 בדק משרד מבקר המדינה את השירותים הפיננסיים והאשראי שניתן לציבור במשבר הקורונה ואת חוסנם של הגופים הפיננסיים במהלך המשבר. הבדיקה נעשתה בבנק ישראל, ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (רשות שוק ההון), ברשות ניירות ערך (רשות ני"ע)  ובאגף החשב הכללי (החשכ"ל  או אגף החשכ“ל) שבמשרד האוצר. בדיקות השלמה נעשו ברשות המיסים.

​הביקורת העלתה כי הרגולטורים הפיננסיים במדינת ישראל נערכו במהירות הן למתן סיוע למשק והן לשמירה על חוסנו. בתוך כך, פעלו להתאמת השירותים הפיננסיים הניתנים לציבור בעת המשבר, הרחיבו את היצע האשראי ופעלו לניטור הסיכונים הנשקפים לפעילות הפיננסית במשק. עם זאת נמצאו ליקויים, בין היתר, בשיתוף הפעולה בין כלל הגורמים הרלוונטיים, בהגדרת חיוניות פעילותם של רגולטורים פיננסיים בחירום, בטיפול בחשיפה הגבוהה של הגופים המוסדיים לנגזרים בחו"ל, בהגדרת קריטריונים מדידים למתן הלוואות ובהגדרת זמני הטיפול בבקשות להעמדת הלוואות במסגרתן. נוסף על כך, נמצא פער בגובה הערבות שהועמד על התיק בקרנות להעמדת הלוואות בערבות מדינה בהשוואה בין-לאומית. לפיכך מומלץ לבחון את מנגנוני הסיוע שהוצעו כדי להגביר את היעילות והמועילות של האשראי שניתן לעסקים, במטרה לגשר על הפער התזרימי שנגרם בעקבות המשבר ולאפשר לעסקים לשוב לתפקוד ולצמוח בסיומו.