לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
מחשוב; טכנולוגיות; דיגיטציה; אינטרנט

רקע

אוריינות דיגיטלית מוגדרת כמכלול היכולות, המיומנויות והידע הנדרשים להתנהלות בסביבה הדיגיטלית במאה ה-21 וכאחד מהכישורים הנחוצים והחיוניים ביותר במאה ה-21. בעידן של מהפכה טכנולוגית ייחודית ומהירה צפוי יתרון מהותי לעובדים שיודעים לעבוד בסביבה הדיגיטלית.

על פי סקר המיומנויות PIAAC, הפער הדיגיטלי בישראל במבחן פתרון בעיות בסביבה מתוקשבת נמצא ב-2015 כגדול ביותר בקרב מדינות ה-OECD, ומתבטא בעיקר בקרב האוכלוסיות הערבית והחרדית. רבים מהכישורים הדיגיטליים ומההבנה הטכנולוגית ניתן וצריך להקנות לילדים ולנוער כבר בתקופת לימודיהם במערכת החינוך, בטרם יצאו לשוק העבודה. מוכנות כזו תאפשר לתלמידים, לאורך חייהם כבוגרים, להמשיך ולשדרג את האוריינות הדיגיטלית שלהם. גם מבוגרים בגיל העבודה זקוקים להקניית אוריינות דיגיטלית, וצורך זה בולט במיוחד אצל עובדים במשרות הצפויות לעבור אוטומציה בעתיד הקרוב. סיוע בהגברת האוריינות הדיגיטלית עשוי להקל על עובדים אלה, שרבים מהם מעוטי מיומנויות ושכרם נמוך, להישאר בשוק העבודה.

נתוני מפתח

  • 24

    מקומה של ישראל בדירוג הציונים בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת בגילי 16 - 19 - מתוך 33 המדינות שהשתתפו בסקר המיומנויות PIAAC

  • 73%

    שיעור האוכלוסייה הבוגרת בישראל (גילי 16 - 65) ברמת אוריינות דיגיטלית נמוכה או מזערית לפי סקר PIAAC - בדומה ל-70% בממוצע ה-OECD

  • 1 מ-10

    אנשים בני 20 - 74 בישראל לא השתמש/ה באינטרנט בשנת 2019 - כ-560,000 איש

  • 4%, 19%

    שיעורי האוכלוסיות הערבית והחרדית (בהתאמה) (בגילי 16 - 65) שדורגו על פי סקר PIAAC ברמות המיומנות הדיגיטלית הגבוהות, לעומת 37% מהיהודים הלא-חרדים וכ-30%

  • 36%

    מבתי הספר במערכת החינוך בישראל השתתפו ב-2018 בתוכנית התקשוב, שמתמקדת בשדרוג הציוד המתוקשב בבתי הספר (1,808 מתוך כ-5,000 בתי ספר); 1% מבתי הספר שהשתתפ

  • 40%

    שיעור המורים שציינו בסקר בשנת התשע"ז (2016 - 2017) כי לא עברו השתלמות בהוראה בסביבה מתוקשבת

  • 50%

    שיעור התלמידים בכיתות ה'-י"א שהשתמשו במחשב לצורכי למידה והיבחנות בשנות הלימודים התשע"ו-התשע"ט (2015 - 2019)

  • 1%

    שיעור המשתתפים בתוכנית ממשלתית מודרכת להקניית אוריינות דיגיטלית ב-2019 מבין כ-3.7 מיליון האנשים בגיל העבודה (18 - 64) בישראל שרמת האוריינות הדיגיטלית

פעולות הביקורת

​בחודשים ספטמבר 2019 עד מאי 2020 בדק משרד מבקר המדינה את פעולות רשויות המדינה להגברת האוריינות הדיגיטלית בקרב ילדים ונוער ובקרב מבוגרים בגיל העבודה, כולל בקרב האוכלוסיות החרדית והערבית. הבדיקה נערכה ביחידות ובמשרדים הממשלתיים האלה: משרד החינוך; מטה ישראל דיגיטלית; זרוע העבודה שבמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; משרד המדע והטכנולוגיה; שירות התעסוקה הישראלי.

תמונת מצב העולה מן הביקורת

  • dislike
    מבחנים ארציים למדידת רמת המיומנויות הדיגיטליות בקרב תלמידים: הגם שמשרד החינוך מנסה להעריך את מידת השימוש באמצעים דיגיטליים בדרכים שונות, הוא אינו מודד את רמת המיומנויות הדיגיטליות של רוב התלמידים בשום שלב משלבי הלימודים בבתי הספר המשך קריאה בקובץ המצורף
  • dislike
    הקניית מיומנויות דיגיטליות לתלמידים: בשנים התשע"ה-התשע"ז (2014 - 2017) רק לכמחצית מתלמידי החינוך היסודי ולמיעוט (23% - 30%) מתלמידי החינוך העל-יסודי (חטיבת ביניים - חט"ב; חטיבה עליונה - חט"ע) הוקנתה אוריינות אינטרנט. שיעור המשתמשים המשך קריאה בקובץ המצורף
  • dislike
    הפער הדיגיטלי במגזרים היהודי-חרדי והערבי: שיעור ניכר מתלמידי ישראל, ובפרט במגזרים היהודי-חרדי והערבי, אינם רוכשים במסגרת הלימודים מיומנויות דיגיטליות החיוניות להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה המשתנה. כך למשל, שיעור דוברי הערבית שעושים המשך קריאה בקובץ המצורף
  • dislike
    הקניית מיומנויות דיגיטליות למורים: רמת המיומנות הדיגיטליות של המורים אינה מיטבית וכך גם הכשרתם לנושא זה. רק 52% מהמורים שהשתתפו במחקר טאליס 2018 העידו כי הם בעלי תחושת מסוגלות לסייע לתלמידים ללמוד באמצעות שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית, המשך קריאה בקובץ
  • dislike
    מעקב ובקרה אחר השימוש של תלמידים ומורים בתכנים הדיגיטליים הלימודיים: משרד החינוך אינו מבצע מעקב ובקרה על השימוש של מורים ותלמידים בתכנים הדיגיטליים הלימודיים באופן שיאפשר לו לבחון את האפקטיביות של השימוש בתכנים אלו.
  • dislike
    חשיבה מחשובית (Computational Thinking) : פעולות משרד החינוך בשלבי החינוך השונים לא הביאו להקניה של מיומנות זו בקרב חלקים ניכרים ממערכת החינוך (למשל, היא לא הופיעה ב-91% מפריטי התוכן של 12 מקצועות הלימוד שנבדקו במיפוי שערך משרד החינוך לפי הנחיית ה-OECD).
  • dislike
    היקף הפעילות הממשלתית להקניית אוריינות דיגיטלית למבוגרים: רק כאחוז אחד מהמבוגרים בגיל העבודה (18 - 64) שרמת האוריינות הדיגיטלית שלהם נמוכה או מזערית השתתפו ב-2019 בתוכנית ממשלתית כלשהי (עם ליווי והדרכה) להקניית אוריינות דיגיטלית. המשך קריאה בקובץ המצורף
  • dislike
    הקניית אוריינות דיגיטלית למבוגרים מהאוכלוסיות הערבית והחרדית: באוכלוסייה הערבית היו ב-2019 כ-1,029,000 איש בגיל העבודה (18 - 64) בעלי רמת אוריינות דיגיטלית נמוכה או מזערית, אך רק כ-13,700 איש מאוכלוסייה זו השתתפו בתוכניות ממשלתיות המשך קריאה בקובץ המצורף
  • like
    הקניית מיומנויות דיגיטליות למורים: ישראל נמצאת מעט מעל ממוצע ה-OECD מבחינת שיעור המורים שציינו כי הוכשרו לשימוש בתקשוב לצורכי הוראה - 58% לעומת 56% בהתאמה.
  • like
    פעילות בתקופת משבר הקורונה: בעת המשבר הכלכלי והתעסוקתי הנלווה למגפת הקורונה פעלו גורמים ממשלתיים שונים לקידום הקניית אוריינות דיגיטלית: משרד החינוך פעל לצייד את בתיה"ס בתשתיות מחשוב ולהקנות מיומנויות דיגיטליות למורים. כך למשל, המשך קריאה בקובץ המצורף

תרשים התקציר

ציון הממוצע במבחן פתרון בעיות בסביבה מתוקשבת בסקר PIAAC, בישראל ובממוצע ה-OECD, לפי קבוצות גיל, 2015

עיקרי המלצות הביקורת

  • [alt]
    הקניית מיומנויות דיגיטלית לתלמידים: מומלץ כי משרד החינוך יבחן דרכים להגביר את הטמעת המיומנויות הדיגיטליות והחשיבה המחשובית (Computational Thinking) בתוכניות הלימודים בקרב כלל אוכלוסיית התלמידים. בכלל זה, מוצע לקבוע מדדי ביצוע לנושא זה, המשך קריאה בקובץ
  • [alt]
    הקניית מיומנויות דיגיטליות למורים: מומלץ כי משרד החינוך ירחיב ויתאים את תוכנית ההכשרה למורים באופן שתקנה להם את המיומנויות הדיגיטליות הנדרשות לשם מילוי תפקידם. מוצע כי תוכנית זו תונגש באופן מקוון לכלל המורים, תוך מעקב ובקרה של המשרד על ביצועה.
  • [alt]
    מעקב ובקרה אחר השימוש של תלמידים ומורים בתכנים הדיגיטליים הלימודיים: מומלץ כי משרד החינוך יקדם מערכת שבה יתוכללו כל הנתונים הנוגעים לתכנים הדיגיטליים שבשימוש בתיה"ס על ידי המורים והתלמידים - הן מבחינת היקף השימוש בתכנים המשך קריאה בקובץ המצורף
  • [alt]
    היקף הפעילות הממשלתית להקניית אוריינות דיגיטלית למבוגרים: מומלץ כי מטה ישראל דיגיטלית, משרד העבודה, משרד המדע ושירות התעסוקה יפעלו יחדיו וכל אחד בתחומו להגדלה ניכרת של שיעור המשתתפים המבוגרים בתוכניות הממשלתיות להקניית אוריינות דיגיטלית המשך קריאה בקובץ
  • [alt]
    הקניית אוריינות דיגיטלית למבוגרים מהאוכלוסיות הערבית והחרדית: מומלץ כי מטה ישראל דיגיטלית, משרדי העבודה והמדע, בשיתוף שירות התעסוקה ומשרד האוצר, יפעלו במשותף לתכנון ולהובלה של הפעולות לקידום האוריינות הדיגיטלית, תוך שימת לב המשך קריאה בקובץ המצורף

סיכום

​היות שאוריינות דיגיטלית היא אמצעי חיוני ונדרש להשתלבות איכותית בשוק העבודה המשתנה, היא אחד הכלים שבכוחם למנוע הרחבה של פערים ולשפר את פריון העבודה. מכאן החשיבות שאוריינות דיגיטלית תהווה יעד שיש להשיגו בכל מערכות הלמידה וההכשרה לאורך החיים. יש לשים דגש על הקניית המיומנויות הדיגיטליות על שלל רובדיהן כבר לילדים ולנוער - ככלים שישרתו אותם לאורך חייהם וכבסיס להמשך למידה - וכן יש לאפשר למבוגרים שאינם שולטים בהן היטב לרכוש אותן בבגרותם. בעת סיום הביקורת מתפרצת בארץ ובעולם מגפת הקורונה, והשפעתה מדגישה את הצורך של תלמידים ומורים במיומנויות דיגיטליות המאפשרות למידה מרחוק. מומלץ גם לקדם את רמת האוריינות הדיגיטלית של מבוגרים, בדגש על מקבלי קצבת אבטלה; כך יתאפשר להם להשתלב בתעסוקה יציבה ואיכותית בשוק העבודה המשתנה.