לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור

פעולות רשויות השלטון לצמצום העישון ונזקיו - משרד הבריאות // 605

הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
מוצרי הטבק; המאבק בעישון; נזקי העישון

תקציר

רקע כללי

ארגון הבריאות העולמי מגדיר את העישון - גורם המוות הגדול ביותר הניתן למניעה. מוצרי הטבק כוללים בעיקר סיגריות, טבק לגלגול, טבק לנרגילות וסיגרים. לפי דוח שהגיש שר הבריאות לכנסת בעניין מצב העישון בשנת 2016  (להלן - הדוח של משרד הבריאות), כ-350 מהחומרים שמכילים מוצרי הטבק הם מסוכנים לבני אדם, וכ-70 מהחומרים הם חומרים מסרטנים. כן צוין בדוח של משרד הבריאות כי הטבק מכיל סם מסוכן הגורם להתמכרות מהירה מאוד ולתלות קשה של המשתמש במוצר. עוד צוין בדוח כי דרגת ההתמכרות לטבק מוגדרת כגבוהה יותר מדרגת ההתמכרות לסמים אחרים.


לפי הדוח של משרד הבריאות, תוחלת החיים של מעשנים נמוכה ב-10 עד 13 שנים בממוצע מתוחלת החיים של לא מעשנים. מעשנים הם בעלי סיכון מוגבר ללקות בנכויות שונות, בטרשת עורקים, באוטם שריר הלב ובמפרצת של אבי העורקים. עישון סיגריות גורם ליותר מעשרה סוגי סרטן וליותר מ-90% ממחלות הריאה החסימתיות הכרוניות, וכן מעכב ריפוי כיבים ומגביר את הסיכון להיווצרות יָרוֹד (קטרקט). עישון סיגריות בזמן ההיריון גורם לסיבוכים לאם וליָלוד. העישון גם גורם לעלויות עקיפות למשק ולפגיעה בפריון העבודה בשל אובדן ימי עבודה ואובדן כושר עבודה.

חברות בין-לאומיות מעטות מאוד עוסקות בתעשיית הטבק. רווחי החברות הללו עצומים - על פי הדוח של משרד הבריאות, בשנת 2013 נאמד הרווח הנקי של חברות הטבק הגדולות בעולם בכ-44 מיליארד דולר. בשנים האחרונות פועלות החברות המעורבות בתעשיית הטבק בתקיפות, לרבות באמצעות תביעות משפטיות, נגד מדינות המקדמות מאבק בעישון. בעניין זה יצוין כי במהלך הליך החקיקה בכנסת בנוגע למעבר לחפיסות סיגריה אחידות (מראה וצבע אחידים וכיתוב אחיד של שם המוצר) הפעילו מדינות זרות לחצים על מקבלי ההחלטות, לצורך סיכול החקיקה.

האחריות לביצוע הפעילות למניעת עישון נתונה בידי כמה גופים. משרד הבריאות הוא הגוף המאסדר הקובע את המדיניות בתחום זה, וקופות החולים מסייעות בגמילה מעישון במסגרת השירותים שהן נותנות לציבור. עוד שותפים לפעילות בתחום זה הם משרד החינוך, שעוסק בחינוך ובהדרכה למניעת עישון, צה"ל, ארגונים רפואיים ועמותות.

שני חוקים עיקריים מסדירים את המאבק בעישון: החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג-1983 (להלן - החוק למניעת עישון); חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, התשמ"ג-1983 (להלן - חוק הגבלת הפרסומת והשיווק). מכוח חוקים אלה הותקנו תקנות שונות. בשנת 2005 אשררה מדינת ישראל את האמנה הבין-לאומית לפיקוח על הטבק שגיבש ארגון הבריאות העולמי בשנת 2003 (להלן - האמנה).

בינואר 2011 הגישה ועדה ציבורית למניעת נזקי העישון שהקים משרד הבריאות (להלן - הוועדה הציבורית) את המלצותיה לממשלה . על בסיס ההמלצות החליטה הממשלה במאי 2011 על תכנית לאומית לצמצום העישון ונזקיו  (להלן גם - החלטת הממשלה ממאי 2011). בהחלטה הוטלה על שרי הבריאות, האוצר, החינוך והגנת הסביבה לנקוט את הפעולות הנדרשות ליישום התכנית, לרבות תיקוני חוקים.

על פי הדוח של משרד הבריאות, בשנת 2016 נפטרו בישראל כ-8,000 בני אדם מתחלואה שנגרמה מעישון, כ-800 מהם עקב חשיפה לעישון כפוי. עלות הטיפול במחלות הקשורות בעישון בשנת 2016 הייתה לפחות כ-3.7 מיליארד ש"ח. בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים חלה ירידה בשיעור המעשנים, ואולם משנת 2013 נבלמה מגמת הירידה . בשנת 2016 כ-22.5% מהאוכלוסייה בישראל - עישנו (כ-1.6 מיליון איש).

פעולות הביקורת

בחודשים יוני עד אוקטובר 2017 בדק משרד מבקר המדינה את הפעולות הנעשות למניעת העישון בישראל. הבדיקה נעשתה במשרד הבריאות (להלן גם - המשרד); בארבע קופות החולים (להלן גם - הקופות): שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות, קופת חולים מאוחדת ולאומית שירותי בריאות; ברשות המסים בישראל שבמשרד האוצר (להלן - רשות המסים); במינהל הפדגוגי, בשירות פסיכולוגי ייעוצי ובאגף תכניות סיוע ומניעה שבמשרד החינוך; במיפקדת קצין רפואה ראשי ובאגף כוח אדם שבצה"ל; ובמרכז השלטון המקומי בישראל. השלמות ובירורים נעשו בארגוני מגזר שלישי ובאיגודים מקצועיים רלוונטיים.

הליקויים העיקריים

המדיניות הממשלתית בעניין המאבק בעישון

עד מועד סיום הביקורת יושמו רק חלק מהפעולות שנקבעו בהחלטה הממשלה ממאי 2011. למשל, שר הבריאות לא הקים במשרדו יחידה למאבק בעישון, והמשימות בתחום זה מפוזרות בין עובדים שונים, לרבות מְרכז, בלי שבראשם עומד גורם מתכלל הנושא באחריות. הדבר אינו מאפשר טיפול ממוקד בתופעת העישון. משרד הבריאות אימץ כמה יעדים שנקבעו בדוח הוועדה הציבורית, אך ליעדים אלו ולאופן השגתם אין כל התייחסות בדוח השנתי של המשרד או בתכניות העבודה שלו. למשל, בתכניות העבודה לא נקבעו יעדים לגבי הגברת פעולות האכיפה וצמצום שיעור המעשנים, על פי שיוכם המגדרי, המגזרי והגילאי. המשימות שקבע המשרד בנושא העישון לשנים 2016 ו-2017 כלל לא בוצעו. רק בשנת 2017 המשרד קבע יעד כמותי של ירידה של 1% במספר המעשנים במגזר הערבי, כיוון שזיהה כי חל גידול במספר המעשנים במגזר זה. אולם הוא לא התחשב בשיוך המגדרי (בשנת 2016 עישנו כ-43% מהגברים וכ-10% מהנשים במגזר הערבי). המשרד קבע ששימוש בטבק ובמוצרי עישון גורם לנזקים קשים ואף קטלניים והרחיב בצו את ההגבלות על עישון במקומות ציבוריים, אולם ממרץ 2014 הפסיק לעסוק בקידום התיקון לחוק הגבלת הפרסומת והשיווק. יש לראות זאת בחומרה רבה. שר האוצר לא הגיש המלצות לממשלה בעניין שיעורי המס על מוצרי טבק. השר להגנת הסביבה לא הגיש לממשלה תכנית לצמצום הנזקים מבדלי הסיגריות שיוצרים מפגע של פסולת בשטח ציבורי.

לגבי האמנה עלה כי ישראל פועלת על פיה באופן חלקי: על כמה מוצרי טבק מוטל מס נמוך יחסית; אין איסור על עישון בכל המקומות הציבוריים, ואין פיקוח על תכולת מוצרי הטבק; אין אזהרות גרפיות מרתיעות על האריזות; האזהרות המילוליות על החפיסות מצוינות על שטח קטן מהמומלץ באמנה; משרד הבריאות אינו מממן תכניות הסברה לציבור בעניין נזקי העישון; לא נאסר לפרסם מוצרי טבק בכל כלי התקשורת והרשתות החברתיות.

שיווק של אריזות המכילות עשר קופסאות סיגריות

ביוני 2012 אישר סגן שר הבריאות דאז ח"כ יעקב ליצמן לחברת פיליפ מוריס לשווק בישראל חבילות של סיגריות הארוזות באריזות צלופן שקופות שאינן מכילות את האזהרה "העישון הורג", אף שסימון אזהרה כזאת נדרש בצו הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון (שינוי נוסחי אזהרה) (תיקון), התשמ"ד-2004. מן הראוי היה שסגן השר יקבל החלטתו לאחר בירור הסוגיה עם הגורמים הרלוונטיים.

ליקויים בקבלת החלטות מקצועיות במשרד הבריאות

1. סיווג מוצר הטבק IQOS כמוצר שהחוק להגבלת הפרסומת והשיווק אינו חל עליו: בתחילת מאי 2016 פנתה חברת פיליפ מוריס למשרד הבריאות בבקשה לכלול את המוצר הטבק IQOS (להלן - מוצר הטבק החדש)  בקבוצת מוצרים אשר החוק להגבלת הפרסומת והשיווק אינו חל עליה, ובכך לפטור אותו מכל הגבלת פרסום ושיווק הנוגעת למוצרי טבק כהגדרתם בחוק. כבר לאחר חמישה ימים ממועד הפנייה שלח ראש שירותי בריאות הציבור דאז פרופ' איתמר גרוטו מכתב לרשות המסים, ובו ציין כי המוצר אכן נכלל בקבוצה זו, ולפיכך אין על חברת פיליפ מוריס חובה להדפיס על חפיסת המוצר אזהרות בריאות כלשהן. בניסוח המכתב היה מעורב היועץ הבכיר של שר הבריאות (להלן גם – יועץ שר הבריאות או היועץ הבכיר), מר מוטי בבצ'יק.

 אף שמדובר בהחלטה עקרונית לכאורה הנוגעת למוצר חדש, לא התייעץ פרופ' גרוטו לפני שקיבל את החלטתו האמורה עם אף גורם מקצועי במשרד הבריאות, לרבות הלשכה המשפטית ומְרכז למניעת עישון. הוא גם לא בחן את הכללים בנוגע למוצר שנקבעו בידי גופי בריאות בין-לאומיים, כגון מינהל המזון והתרופות האמריקני. יש לראות בחומרה את דרך פעולתו של פרופ' גרוטו, ששלח מכתב לרשות המסים, ללא בחינה מעמיקה ויסודית של התחייבויות מדינת ישראל על פי האמנה הבינלאומית, ובלא בחינה השוואתית למדיניות במדינות אחרות בעולם בדבר ההשפעות והסיכונים של מוצר הטבק החדש.

2. בקשת אי החלת פטור ממס על מוצרי טבק בטיסות פנים-ארציות: בנובמבר 2016 נודע למשרד הבריאות כי בכוונת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לפרסם מכרזים להקמת חנויות לממכר אלכוהול וטבק בפטור ממס (להלן - חנויות הפטור) בנמל התעופה החדש "רמון" בתמנע שליד אילת, וכי חנויות הפטור ישמשו גם נוסעים בטיסות פנים-ארציות. בעקבות זאת הכין פרופ' איתמר גרוטו מכתב למנהל רשות המסים ובו טען שמכירת מוצרי טבק בחנויות הפטור נוגדת את המלצת הוועדה הציבורית לצמצם את מכירת מוצרי הטבק. ואולם מבירור שנערך במסגרת עבודת הביקורת עלה כי בעקבות שיחה שהתקיימה בין היועץ הבכיר של שר הבריאות מר מוטי בבצ'יק ובין פרופ' גרוטו לא שלח האחרון את מכתבו לרשות המסים.

3. היות וההחלטה על סיווג מוצר הטבק החדש ככזה שחוק הגבלת הפרסומת והשיווק לא יחול עליו, והבקשה שלא יינתן פטור ממס על מוצרי טבק, בחנויות המשמשות נוסעים בטיסות פנים-ארציות הן החלטות שבגדר עבודת הגורמים המקצועיים במשרד, הרי שהיה על מר מוטי בבצ'יק להימנע מלהתערב בכך שכן מדובר בפעולה שלא על פי הוראות התקשי"ר.

4. אי-החלת חוקי הטבק על מוצר הטבק החדש: בסוף פברואר 2017 קיים שר הבריאות דיון בנושא "מדיניות סיגריות אלקטרוניות וIQOS- ". בדיון השתתפו מלבד שר הבריאות, מנכ"ל המשרד מר משה בר סימן טוב, ראש שירותי בריאות הציבור דאז פרופ' איתמר גרוטו והיועץ הבכיר לשר מר מוטי בבצ'יק. היועצת המשפטית וגורמים מקצועיים אחרים במשרד הבריאות לא זומנו לדיון עקרוני זה . שר הבריאות סיכם באותו דיון: על סיגריות אלקטרוניות "יחולו כל המגבלות של סיגריות רגילות. ובנוגע לסיגריות IQOS: נמתין למדיניות ה-FDA". יודגש כי משמעות הדבר היא כי ההנחיה בנוגע להגדרת מוצר הטבק החדש לא השתנתה, והמוצר נכלל במוצרים אשר חוק הגבלת הפרסומת והשיווק אינו חל עליהם. אי-הזמנת גורמים מקצועיים לדיון מקילה לכאורה את קבלת ההחלטות, שכן היא מסירה התנגדויות אפשריות. ואולם הדבר מונע שמיעה של מגוון דעות, לרבות עמדות משפטיות בדבר חוקיות ההחלטה ואינו מאפשר דיון לעומקו של עניין והתמודדות אמיתית עם היתרונות והחסרונות של ההחלטה הנדונה. מנכ"ל משרד הבריאות וראש שירותי בריאות הציבור דאז לא הביאו בדיון לידיעת שר הבריאות תכתובת בין היועצת המשפטית של משרד הבריאות לבין המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שבה ציינה היועצת המשפטית כי יש להחיל על מוצר הטבק החדש את החוקים החלים על מוצרי טבק. בכך קיבל השר החלטה ללא שעמד לפניו כל המידע. היה נכון שהשר יתייעץ עם היועצת המשפטית של משרדו כדי לוודא שהחלטתו שלא להחיל על מוצר הטבק החדש את החוקים הנוגעים למוצרי טבק תואמת את הוראות החוק. מהאמור עולה חשש כי נפלו פגמים בהליך קבלת ההחלטות.

5. במרץ 2017 הוגשו שתי עתירות  לבית המשפט העליון, בהן התבקש בית המשפט להורות למשרד לסווג את מוצר הטבק החדש כמוצר טבק לכל דבר, ובהתאם לכך להחיל עליו את חוק הגבלת הפרסומת והשיווק ואת החוק למניעת עישון. באפריל 2017 עדכן משרד הבריאות את עמדתו וקבע כי הוא רואה במוצר הטבק החדש מוצר שיש להחיל עליו את חוק הגבלת הפרסומת והשיווק ואת החוק למניעת עישון. בעקבות זאת נמחקו העתירות בעניין זה.

פגישות של שר הבריאות ובכירי משרד הבריאות עם נציגי חברות טבק ללא דיווח לציבור

שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן ובכירי המשרד נפגשו פעמיים עם נציגי חברות טבק, אך בניגוד להוראות שנקבעו באמנה לא הביא השר עובדה זו לידיעת הציבור. יש ליידע את הציבור על פגישות של מקבלי ההחלטות עם נציגי חברות הטבק, מאחר שחשיפה לציבור של פגישות אלה יש בכוחה לבלום הפעלת לחץ של חברות הטבק על מקבלי ההחלטות, ולמנוע קבלת החלטות שאינן עולות בקנה אחד עם הצורך בשמירה על בריאות הציבור. כמו כן, הסתרת הפגישות עם חברות הטבק נוגדת את הצורך החיוני בשקיפות.

מדיניות משרדי האוצר והבריאות ופעילותם בנושא מיסוי מוצרי טבק

לפי ארגון הבריאות העולמי, מס קנייה יכול לשמש כלי לוויסות צריכת מוצרי טבק, וממילא לשיפור בריאות הציבור, וכן להגדלת הכנסות המדינה . הביקורת העלתה כי מיסוי מוצרי הטבק אינו עולה בקנה אחד עם החלטת הממשלה ממאי 2011, לא עם הנאמר באמנה ואף לא עם המלצות הוועדה הציבורית, שאומצו על ידי הממשלה ולפיהן יש להתאים את שיעורי המס על מוצרי הטבק השונים: בעת הביקורת היה מס הקנייה על טבק לגלגול נמוך מאוד, והשימוש בו גדל - פי יותר מעשרה בין שנת 2012 לשנת 2016; יצוין שנזקי הסיגריות המגולגלות אינם קטנים מנזקי הסיגריות הרגילות. אולם, שר האוצר הנוכחי משה כחלון, מתנגד להעלאת מס הקנייה על טבק לגלגול, בשל מדיניות משרד האוצר שלא להעלות מסים. משרד הבריאות, שמופקד על בריאות הציבור, נקט במשך שנים רבות עמדה סבילה בעניין המיסוי. ואך לאחרונה, ביוני 2017, כתב שר הבריאות יעקב ליצמן לשר האוצר משה כחלון כי יש להשוות את המס על טבק לגלגול למס על סיגריות. בכל הנוגע למוצר החדש IQOS, רק בינואר 2018, לאחר סיום הביקורת, חתם שר האוצר משה כחלון על צו שמטיל מס קנייה על מוצר הטבק החדש.

פעילות דלה של קופות החולים למניעת עישון

אף שבהמלצות מקצועיות צוין כי לרופא המשפחה יש תפקיד חשוב במניעת עישון ובגמילה ממנו, לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, שירותי הרפואה המונעת הם באחריות משרד הבריאות ולא באחריות הקופות. לקופות אין תכנית פעולה שיטתית בעניין מתן כלים לרופאים הראשוניים שיסייעו להם לעודד את מטופליהם להפסיק לעשן או למנוע חזרה של נגמלים לעישון; רוב הרופאים גם לא עברו הכשרות מתאימות לשם כך. בסדנאות לגמילה שמקיימות הקופות משתתפים מעט מעשנים - כ-26,500 בממוצע בשנה (פחות מ-2% מכ-1.6 מיליון המעשנים בישראל).

פעולות הסברה, מניעה ואכיפה במערכת החינוך

משרד החינוך, כגורם חינוכי, אינו נאבק בנחישות בתופעת העישון, ופעילותו בנושא מצומצמת. בשנת הלימודים התשע"ה  עישנו כ-42,000 מ-409,000 (כ-10%) התלמידים בחטיבות העליונות. יישום התכניות של משרד החינוך למניעת עישון בבתי הספר הוא חלקי ואינו נותן מענה מלא לצורך להיאבק בנחישות בתופעת העישון. התכניות למניעת עישון, ובכללן תכנית "כישורי חיים", מופעלות באמצעות מובילים בית ספריים. בשנת 2017 פעלו בבתי הספר העל-יסודיים רק 1,061 מובילים בית ספריים, אף שבישראל יש כ-2,200 בתי ספר כאלה. ערכות הדרכה שפותחו עבור תלמידי כיתות ו', שבהן מוסברים נזקי העישון, הופצו רק ל-760 מ-2,800 בתי הספר יסודיים.

המאבק בתופעת העישון בצה"ל

לפי נתונים שהוצגו לרמטכ"ל רב אלוף גדי אייזנקוט בפברואר 2017, חלה עלייה בשיעור המעשנים בצה"ל. פעילות צה"ל בתחום מניעת העישון התמצתה בקורס גמילה לחלק מהחיילים המעשנים. מעט חיילים הועמדו לדין בגין הפרת הפקודות הצה"ליות הנוגעות לעישון. מחיר הסיגריות והטבק לגלגול, בדומה לכלל הפריטים שנמכרים לחיילים, הוא מחיר מוזל, דבר הנוגד את המדיניות הרווחת בעולם וגם בישראל לייקר את מחירי הסיגריות.

משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את החלטתו החשובה והעקרונית של הרמטכ"ל מקיץ 2017 על חזון של "צה"ל נקי מעישון" שיסייע לכשירות המבצעית של החיילים. ההחלטה תיושם בתחילה ב-56 בסיסים פתוחים (ובהם הקריה, צריפין והשלישות). ואולם בבסיס ההדרכה העיקרי של צה"ל בנגב, המשמש מדי שנה בשנה כ-80,000 חיילים בעיקר בתחילת דרכם הצבאית, ימשיכו להימכר סיגריות, מכיוון שקיים חוזה מסחרי ארוך טווח עם הגורם שמפעיל את החנויות בבסיס.

אכיפת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים

פעילות מועטה של הרשויות המקומיות: בניגוד לנדרש בחוק למניעת עישון, מרבית הרשויות אינן מדווחות לשר הבריאות על פעולות הפיקוח שנקטו ועל מספר המפקחים שהסמיכו לשם מניעת עישון במקומות ציבוריים. כמו כן, הרשויות כמעט אינן מטילות קנסות בגין עישון במקומות ציבוריים. כמה גופים, ובהם מרכז השלטון המקומי וקופת חולים מאוחדת, יזמו תכנית בשם "עיר נקייה מעישון". רק 45 מ-255 רשויות מקומיות חברו ליוזמה זו.

אכיפה לקויה של איסור העישון במקום ציבורי: לבעלים ולמחזיקים של מקומות ציבוריים ולבתי החולים הממשלתיים יש אפשרות למנות סדרנים שיעסקו במניעת עישון, אולם יכולתם של הסדרנים מוגבלת, למשל עליהם להזעיק שוטר כדי להטיל על המעשן קנס. במרבית בתי החולים הממשלתיים לא מונו סדרנים, אף שבסמכותם להטיל קנסות ללא צורך להזעיק שוטר . לגבי עשרות בתי החולים שאינם ממשלתיים ומאות המוסדות הסיעודיים, אין אפשרות חוקית למנות בהם סדרנים.

ההמלצות העיקריות

מגמת הירידה במספר המעשנים בישראל נעצרה. ההתגייסות של הממשלה, ובראש ובראשונה של משרד הבריאות, למאבק בעישון היא תנאי הכרחי לצמצום התופעה ונזקיה. על משרדי הממשלה, ובפרט משרדי הבריאות, האוצר, החינוך והגנת הסביבה, להירתם במלוא המרץ למאבק בעישון ובנזקיו. עליהם לקדם פעולות חקיקה והסדרה, לבצע הסברה ולהגביר את פעולות האכיפה בתחום זה. על שר הבריאות ומנכ"ל משרדו להוביל בנחרצות את יישום המדיניות לצמצום תופעת העישון, לרבות את יישום החלטת הממשלה בנושא ואת יישום הוראות האמנה. על משרד הבריאות להוביל עבודת מטה בין משרדית, לגיבוש תכנית לאומית מערכתית ואופרטיבית שבה ייקבעו יעדים, מדדים ולוחות זמנים לשם השגת מטרת העל - צמצום ממשי של היקף העישון. השיעור הגבוה של המעשנים בקרב הצעירים מדאיג ביותר. על משרד הבריאות לנקוט פעולות כדי למנוע כניסה של צעירים למעגל המעשנים ולסייע לצעירים שכבר מעשנים להיגמל.

ההוצאה הלאומית השנתית על טיפול במחלות הנגרמות מחשיפה לעישון היא גבוהה ומוערכת ב- 3.7 מיליארדי ש"ח. בביקורת עלה שלמיסוי יש השפעה על צריכת מוצרי טבק. על שר האוצר ומשרדו לבחון מחדש ולעומק את סוגיית מיסוי כלל מוצרי הטבק, לרבות הטבק לגלגול.

על הקופות לפעול לאיתור מעשנים ולהזמנתם להשתתף בסדנאות הגמילה מעישון. על משרד הבריאות לקדם תכנית למניעת עישון וגמילה ממנו ולבחון, בשיתוף הקופות, את האפשרות להכשיר את הרופאים הראשוניים לעבור סדנאות כדי לעודד מטופלים להפסיק לעשן.

על צה"ל לבחון דרכים לאסור מכירת סיגריות גם בבסיסים סגורים, ובייחוד בבסיס ההדרכה הראשי שבנגב. על הרמטכ"ל לעקוב אחר יישום החלטתו ולקבוע מדדים לבחינת הצלחתה.

על משרד החינוך לפעול ליישום החוזרים שפרסם בנושא מניעת עישון סיגריות ומוצרי טבק במוסדות החינוך. ראוי גם שמשרד החינוך יפתח מדדים לבדיקת אפקטיביות המלחמה בעישון.

ראוי שראשי הרשויות המקומיות, מרכז השלטון המקומי ושר הפנים, שהוא הממונה על הרשויות המקומיות, יאמצו את היוזמה של "עיר נקייה מעישון". על שר הפנים לעודד את הרשויות המקומיות להיאבק בעישון ולתמרץ את הרשויות שפעולותיהן אפקטיביות.

על משרד הבריאות לתת מענה למגבלות האכיפה של הסדרנים בנוגע לעישון במקומות ציבוריים ולפעול למניעת עישון בבתי החולים ובמוסדות הסיעודיים שאינם ממשלתיים. במידת הצורך יש ליזום תיקוני חקיקה. על משרד הבריאות, בשיתוף מרכז השלטון המקומי, לפעול על מנת לקדם את הגברת האכיפה של הרשויות המקומיות בתחום הפיקוח על העישון.

סיכום

על כל אדם מוטלת החובה לשמור על חייו ובריאותו, ככתוב - "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" (דברים ד, ט"ו); משרד הבריאות, כרגולטור של מערכת הבריאות וכאחראי על בריאות הציבור, נוטל על עצמו גם חובות למניעת תחלואה של הציבור. עישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים פוגע בכל מערכות הגוף. מדי שנה בשנה מתפרסמים מחקרים המוכיחים שהעישון גורם למגוון הולך וגדל של מחלות, כגון סרטן, מחלות לב וכלי דם ומחלות נשימה. בישראל נפטרים בכל שנה כ-8,000 אנשים ממחלות הנגרמות מעישון. לצד הנזקים החמורים הנגרמים מעישון, הוא גם מוגדר כגורם המוות הגדול ביותר הניתן למניעה. בביקורת עלה כי פעילות המשרד בנושא המלחמה בעישון היא מצומצמת ולכן יש לעשותה בכל חזית אפשרית. הצלחה במאבק בעישון יכולה להביא לצמצום ההוצאה בגין מחלות הנגרמות מעישון, דבר שיאפשר להפנות כספים למטרות אחרות, למשל לריפוי מחלות שלא ניתן למנוע אותן.

בביקורת נבדק המאבק של גורמים שונים, ובראשם משרד הבריאות, בתופעת העישון. עלו ליקויים בתחומים שונים, ובהם מיסוי מוצרי הטבק, החקיקה בנושא העישון, אכיפת החוקים הקיימים בנושא העישון, הסברה וחינוך בעניין נזקי העישון והתערבות בקהילה לשם מניעת עישון.

ראוי שהפעילות למניעת העישון ולצמצום נזקיו תהיה לאומית-מערכתית ותכלול את כלל הגורמים הרלוונטיים במדינה: משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד החינוך, צה"ל, משרד הפנים, מרכז השלטון המקומי, הרשויות המקומיות, המשרד להגנת הסביבה, קופות החולים ובתי החולים. על משרד הבריאות להוביל בנחישות את ביצועה של פעילות כאמור, ובין השאר ליזום ולקדם שינויי חקיקה שיקשו להפיץ מוצרי טבק, ליזום פעולות הסברה בעניין נזקי העישון ולפעול בקרב קופות החולים, כדי שאלה יאתרו את מבוטחיהם המעשנים ויעודדו אותם להשתתף בתכניות גמילה ולפרסם בהקדם באתר המרשתת שלו תכנית לאומית למניעת עישון, שתכלול יעדי יישום מדידים. כמו כן על משרד האוצר, בשיתוף משרד הבריאות, לפעול להעלאת המסים על מוצרי הטבק ולהסביר לציבור את התועלת שבצעד זה.

על הממשלה לאתר את הגורמים לאי-יישום מלא של החלטתה ממאי 2011, לקבל, בשיתוף הגורמים שצוינו לעיל, החלטות לגבי פתרון הבעיות המקשות את יישום ההחלטה, להיות מעורבת ביישום התכנית הלאומית ולפקח על כך, לרבות באמצעות קביעת אבני דרך לכל אחד מהגורמים המעורבים. על משרד הבריאות לפעול לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה ולדווח לממשלה על התקדמות יישום התכנית הלאומית. נדרשת מעורבות הממשלה ופיקוחה גם על התקדמות התכנית הלאומית, איתור הבעיות ומציאת פתרונות לטיפול בנושא חשוב זה.

קישורים רלוונטים