שירותי קופה בסופרמרקט, הנהלת חשבונות וכספים, שירותי בנקאות אישית, פעילות ייצור במפעלים ואף שירותי רפואה בתחומים מסוימים - שלל מקצועות אלו ועוד, עתידים להיעלם מן העולם או להשתנות מן היסוד בעוד כעשור. עפ"י מחקרים שונים, ההתפתחות בעידן הטכנולוגי הנוכחי תביא לכדי שינויים מהותיים בשוק התעסוקה כך שבעלי מקצוע בתחומים מסוימים יוחלפו במערכות מחשוביות ורובוטיות ובמקביל יגבר הצורך במקצועות טכנולוגיים אשר ייתנו מענה לביקוש ההולך וגובר בתחום זה.
מתוך ראייה מערכתית צופה פני עתיד, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ממשיך ביישום רפורמת הביקורת הבונה בהלימה ליעדים לאומיים. במסגרת כך, צוותים של משרד מבקר המדינה עורכים בדיקה רוחבית, "360 מעלות", של היערכות משרדי הממשלה השונים לשוק העבודה המשתנה ואת הפעולות שמשרדי הממשלה נוקטים לטובת הכשרת הדור הצעיר והתאמת כישוריהם של המועסקים כיום לעידן חדש זה.
המבקר אנגלמן סבור שכדי לקבל את תמונת הביקורת השלמה ולטייב את פעילות משרדי הממשלה בהערכותם לקראת אתגרי העתיד יש לבחון בצורה רב-ממדית "360 מעלות" ומזוויות ביקורת שונות, את הפעולות שמשרדי הממשלה והרשויות הציבוריות ביצעו על מנת להיערך לאתגרים וסיכונים עתידיים.
הביקורת תבחן את התיאום והתכלול בין משרדי הממשלה השונים - משרד החינוך, משרד האוצר, צה"ל ומערכת הביטחון, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הכלכלה, רשות החדשנות, המשרד לשוויון חברתי ועוד. הבדיקה תבחן האם התהליכים נעשים מתוך ראייה הוליסטית הצופה פני עתיד, ואשר שמה דגש על אוכלוסיות ראויות לקידום.
במסגרת הבדיקה, צוותי הביקורת בוחנים בין היתר, את היערכות מערכת החינוך, לרבות התכנון האסטרטגי ארוך הטווח והתאמת תכניות הלימוד ובחינות הבגרות לשינויים הטכנולוגיים ולצורך המשתנה בכישורים. בדיקה זו בוחנת את הרפורמות השונות במערכת החינוך והאם הן מכינות את התלמידים לשוק העבודה המשתנה.
בנוסף, הביקורת בוחנת האם סביבת הלימודים הפיזית מותאמת לצרכי הלימוד החדשניים, האם מרחבי הלימוד מותאמים לשיטות לימוד עדכניות, האם בבתי הספר קיימת סביבת לימודים המצוידת בעזרים טכנולוגיים ואמצעים דיגיטליים להוראת תחומי הדעת, לתרגול ולעבודה עצמית של התלמידים.
צוותי הביקורת חילקו שאלונים למנהלים וקיימו קבוצות מיקוד עם מורים ותלמידים כדי ללמוד מקרוב על העשייה בתחומים אלו.
בהקשר זה, הביקורת אף בוחנת האם כישורים נחוצים שונים, כגון מיומנויות המאה ה-21, כישורים דיגיטאליים וידיעת אנגלית, מוקנים לתלמידים בכלל מערכת החינוך, כולל במגמות הלימוד הטכנולוגיות ללא בגרות (כך למשל גם תלמידים שלומדים מכונאות רכב נדרשים כיום לידע במחשבים ובשפה האנגלית לצורך תיקון מנוע או רכיב טכנולוגי אחר במכוניות ואופנועים).
הביקורת בודקת גם את היערכות צה"ל ומשרד הביטחון להגדלת מספר החיילים בצה"ל שעוברים הכשרה בתחומי פיתוח תוכנה, עם דגש על הכשרות עילית וכן את חשיפת חיילים לקראת סיום שירותם לאפשרויות המקצועיות העומדות לפניהם בתעשיית ההיי-טק.
הביקורת בוחנת את תהליכי התכנון הבין-משרדיים להגדלת כוח האדם המיומן לתעשיית ההיי-טק, החל במערכת החינוך, דרך ההכשרות הצבאיות וההשכלה הגבוהה (המבקר אנגלמן מנוע מלבחון את המל"ג). כמו כן, הביקורת בודקת את מערך ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות למבוגרים (מעל גיל 18) ואת הפעולות שעושה הממשלה לעידוד מבוגרים לרכישת מיומנויות המותאמות לשינויים הטכנולוגיים, ולהמשך למידה לאורך החיים, כדי להישאר רלבנטיים לשוק העבודה.
ביקורת זו נעשית במסגרת קבוצת עבודה בין-לאומית בהשתתפות מוסדות מבקרי מדינה ממגוון מדינות בהן פינלנד, דרום קוריאה, האיחוד האירופי, בולגריה ועוד, בהובלת משרד מבקר המדינה הישראלי - עדות להיותו של נושא זה בעל חשיבות לאומית אסטרטגית.