לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
פסולת בניין; מיחזור; ניקיון; אכיפה; עיצומים כספיים

רקע

​ענף הבנייה בישראל הוא מהענפים הגדולים והחשובים במשק. פסולת בניין נוצרת משאריות של חומרים המשמשים בבנייה חדשה, בשיפוץ של מבנים קיימים ובפיתוח תשתיות או כתוצאה של הריסת מבנים ותשתיות. פסולת הבניין מורכבת מחומרים שונים, כגון בלוקים, בטון, אספלט, זפת ומוצריה, לבנים, מרצפות, קרמיקה, גבס, זכוכית ולוחות בידוד. חומרים אלו ברובם אינרטיים (חומרים שאינם מגיבים לתהליכים כימיים), אך מקצתם מסוכנים, רעילים ודליקים. הטיפול בפסולת הבניין על פי דין הוא העברתה לאתר מורשה, שם היא מוטמנת או ממוחזרת לחומרי בנייה. על פי אומדני המשרד להגנת הסביבה (המשרד להג"ס), כשליש מפסולת הבניין אינה מטופלת על פי דין ומושלכת בשטחים פתוחים.

נתוני מפתח

  • 6.2 מיליון טונות

    כמות פסולת הבניין בישראל ב-2019

  • 70%

    היעד לשיעור מיחזור פסולת הבניין שקבע האיחוד האירופי ל-2020

  • 55.4%

    שיעור מיחזור פסולת הבניין בישראל ב-2019

  • 127 מיליון ש"ח

    אומדן שנתי של החיסכון ממיחזור כל פסולת הבניין בישראל

  • 2.19 מיליון טונות

    כמות פסולת הבניין שהושלכה בשטחים פתוחים ב-2019

  • כ-180,000

    משאיות בכל שנה (יותר מ-500 ביום) שופכות פסולת בניין בשטחים פתוחים ברחבי הארץ

  • 260

    מספר הקנסות שניתנו בכל שנת 2019 בגין עבירה של השלכת פסולת בניין ברשות הרבים

  • 5 מיליארד ש"ח

    הערכת המשרד להג"ס בשנת 2011 לגבי עלות פינוי 100 מיליון טונות פסולת בניין משטחים פתוחים

פעולות הביקורת

​בחודשים ינואר 2020 - אוקטובר 2020 בדק משרד מבקר המדינה לסירוגין היבטים של הטיפול בפסולת הבניין. הבדיקה נעשתה במשרד להג"ס. בדיקות השלמה ובירורים נעשו ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י), במשרד האנרגייה, ברשות החברות הממשלתיות, במינהל התכנון שבמשרד הפנים, וברשות הטבע והגנים. הבדיקה התמקדה ברגולציה על הטיפול בפסולת בניין, בנתונים הקיימים בנושא והאמורים לשמש תשומה לקבלת החלטות בו, במיחזור פסולת בניין ובפעילות האכיפה כלפי עברייני פסולת בניין שמבצע המשרד להג"ס בשיתוף משטרת ישראל וגורמים נוספים. הביקורת בדקה באופן מיוחד את הסטטוס של היבטים שמשרד מבקר המדינה העלה בארבעה דוחות קודמים שפרסם בנושא.

תמונת מצב העולה מן הביקורת

  • dislike
    הסדרת הטיפול בפסולת בניין באמצעות רגולציה - בשנת 2003 הטילה הממשלה על המשרד להג"ס להסדיר את הנושא, אולם הוא טרם השלים את המשימה, ושתי הצעות חוק בעניין שגיבש לא הבשילו לכדי חוק. ההסדרים שנקבעו בנושא במסגרת הליכי התכנון והבנייה אינם מעודכנים ואינם נותנים...
  • dislike
    אומדן פסולת הבניין - אף שהמשרד להג"ס הפיץ נוהל מ-2016 המנחה את הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה לגבי חיוב בעל היתר בנייה להמצאת הסכם פינוי פסולת, בפועל אין אחידות: ברשויות מקומיות מסוימות (לדוגמה, ראשון לציון ונתיבות) אומץ המפתח המעודכן לפי הנוהל - 20 ט...
  • dislike
    מערכת מידע ממוחשבת - בניית מערכת מידע ממוחשבת לשימוש האתרים לטיפול בפסולת בניין, שעליה המליץ מבקר המדינה ב-2013, טרם הסתיימה בנובמבר 2020. המשרד להג"ס השלים הקמת מסד נתונים ומערכת דיווח ובקרה לפסולת בניין, אך למערכת חוברו רק כשליש מאתרי הטיפול בפסולת ב...
  • dislike
    המלצות לעידוד השימוש בחומרים ממוחזרים - במהלך השנים נתנו גורמים שונים המלצות מפורטות בעניין עידוד השימוש בחומרי בנייה ממוחזרים ואופן ביצוע הדבר, אולם הועלה כי לגבי רובן לא גובשה החלטה בדבר יישום ההמלצה או אי-יישומה.
  • dislike
    יישום החלטות הממשלה בעניין שימוש בחומרי בנייה ממוחזרים - החלטות הממשלה מ-2003 ומ-2008 בעניין השימוש בחומרים ממוחזרים על ידי חברות ממשלתיות טרם יושמו במלואן: פעילות הצוות שהוקם לשם כך לא הובילה לגיבוש כללים למכרזים של חברות ממשלתיות, והצעת המחליטים שגיב...
  • dislike
    צווי ניקוי - הועלה כי במערכת המידע הממוחשבת של המשרד להג"ס (המעו"ף) אין מידע על האופן שבו טופלו צווי הניקוי, שהם אחד מאמצעי האכיפה המינהליים. כ-30% מהצווים שניתנו בשנת 2019 (47 צווים) לא מולאו בפועל על ידי הגורמים שקיבלו אותם.
  • dislike
    מבצעי אכיפה - שיתוף הפעולה בין המשטרה הירוקה לבין משטרת ישראל התמקד במבצעים יחידים, ולא גובשה תוכנית פעולה משותפת לטיפול בעבירות השלכת פסולת לסוגיה (כולל פסולת בניין).
  • like
    קנסות - סכומי הקנסות בצו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמירת הניקיון), התש"ס-2000, נקבעו בשנת 2000 ולא עודכנו מאז. בשנים 2017 - 2019 נתן המשרד להג"ס מספר מועט של קנסות - 263 בממוצע בשנה - בגין השלכת פסולת בניין ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד מ...
  • like
    משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את היוזמה של היחידה לאכיפה אזרחית במשרד המשפטים להקמת פורום בנושאי השלכה והטמנה של פסולת (לרבות פסולת בניין) באופן בלתי חוקי, הכולל את המשרד להג"ס והמשטרה הירוקה הפועלת במסגרתו, רמ"י, משטרת ישראל, הרשות לאכיפה במקרקעין והסי...
  • like
    שיעור מיחזור פסולת הבניין ב-2019 (55.4% פסולת שנקלטה במתקני המיחזור ו-48% פסולת ששווקה בפועל) היה כמעט כפול משיעור הפסולת שנקלטה במתקני המיחזור ב-2014 והיה אף יותר מפי ארבעה משיעור הפסולת ששווקה באותה שנה. יצוין כי שיעור מיחזור פסולת הבניין בישראל נמוך...

תרשים התקציר

היקפי המיחזור, ההטמנה וההשלכה של פסולת בניין בשנת 2019 (במיליוני טונות)

עיקרי המלצות הביקורת

  • [alt]
    ל המשרד להג"ס יחד עם הגורמים הנוספים האמורים (משרד האוצר, משרד הפנים, מרכז השלטון המקומי ומשרד המשפטים) לפעול לפתרון הסדרת הטיפול בפסולת בניין, להשלים גיבוש של הפתרונות לכל הסוגיות ולפעול להשלמת ההסדרה החדשה הנדרשת. מוצע כי במסגרת הפעולות להסדרת הנושא...
  • [alt]
    מוצע שהמשרד להג"ס, עם משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי, יקבעו אמצעים וכלים שבהם הרשויות המקומיות או גורמים אחרים יוכלו להשתמש כדי לצמצם ככל הניתן את האפשרות שפסולת הנוצרת מעבודות שיפוצים שאינן טעונות היתר בנייה לא תגיע כנדרש לאתרי טיפול מוסדרים - תחום של...
  • [alt]
    מומלץ כי המשרד להג"ס ייזום סקרים ודגימות ביישובים מרחבי הארץ בעניין הפסולת הנוצרת מהריסת מבנים, לרבות בפרויקטים של "פינוי-בינוי", ויתעד את תוצאותיהם כנדרש, כדי שיוכל לתקף את המפתח לחישוב פסולת זאת ולעדכנו, אם יהיה צורך בכך. בהתאם לתוצאות אלה מומלץ כי ה...
  • [alt]
    מומלץ כי המשרד להג"ס, עם יתר משרדי הממשלה שקשורים לנושא מיחזור פסולת הבניין, יבחנו את ההמלצות השונות בנושא ויגבשו החלטות בנושאים שלהלן: הפנמת העלויות החיצוניות הנגרמות מפעולות הכרייה והחציבה; הנחיות לגבי הריסת מבנים; הקמת מרכז מידע ומחקר לפיתוח שימושים...
  • [alt]
    כדי להפחית את ממדי התופעה החמורה והרחבה של השלכת פסולת בניין במרחב הציבורי ובמרחב הפרטי ואת הנזקים הנגרמים מכך, על המשרד להג"ס לחזק את פעולתו ולפעול בכמה מישורים במקביל: בחינת הסדרה בעניין גובה הקנסות ונקיטת תמריצים כלכליים מתאימים; הגברת האכיפה בנושא...

סיכום

​בשנת 2003 הורתה הממשלה למשרד להג"ס ולמשרדי ממשלה אחרים להסדיר את הטיפול בפסולת בניין ברחבי ישראל במטרה לשנות את המצב הקיים, וליצור תהליך מפוקח שבו מרבית פסולת הבניין תמוחזר והשאריות שייוותרו ממנה יועברו לאתרי הטמנה מוסדרים. מאז החלטת הממשלה האמורה טרם גובש פתרון מיטבי לתופעת השלכת פסולת הבניין בשטחים פתוחים: בשנת 2011 העריך המשרד להג"ס כי עד אותו מועד הושלכו בשטחים פתוחים יותר מ-100 מיליוני טונות פסולת בניין, שעלות הטיפול בהן למשק גדולה מ-5 מיליארד ש"ח. מאז הושלכו, להערכתו, מדי שנה לשטחים פתוחים כ-2 - 3 מיליוני טונות נוספות של פסולת בניין. על המשרד להג"ס, בשיתוף יתר הגורמים הממשלתיים הקשורים בנושא, לפעול להסדרת הרגולציה בתחום פסולת הבניין ולקביעת תחומי אחריות ברורים של כל אחד מהגורמים העוסקים בו - יצרן הפסולת, הרשות המקומית ומתקני הקצה לטיפול בפסולת; מומלץ כי כלל הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים, בהנהגת המשרד להג"ס, יפעלו יחד, מתוך ראייה כוללת של תחום צריכת חומרי הבנייה הממוחזרים, כדי להסיר את החסמים למיחזור פסולת הבניין ולשימוש בה, וזאת כדי לממש שינוי נדרש זה; נוסף על כך, על המשרד להג"ס לחזק את פעולות האכיפה שהוא מבצע בעצמו בתחום עבירות פסולת הבניין, ובמקביל לפעול, עם גופי המדינה השונים העוסקים באכיפה, לחיזוק שיתוף הפעולה ביניהם לשם הגברת האכיפה בנושא ומיגור התופעה.