לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
 

רקע

העמדה המקצועית המקובלת על רוב מדעני האקלים וגופים בין-לאומיים היא שמתרחשים בעולם שינויים בדפוסי האקלים העולמיים ונוצרים תנאי אקלים חדשים, ולהם השפעה ניכרת על מדינות העולם. שינויים אלו באים לידי ביטוי בהתארכות משך אירועי מזג אוויר קיצון ובכלל זה אירועים סביבתיים חריגים (אירועי אקלים), בעלייה בתדירותם ובעוצמתם ובהתרחשות אירועים חריגים נוספים שחלקם בלתי צפויים. התגברות והחמרה של אירועי אקלים, לצד המשך השינוי בדפוסי האקלים, עלולים לגרום לנזק ניכר ולפגיעה בכלכלת ישראל וטומנים בחובם סיכון לביטחון הלאומי של ישראל, ובמיוחד פגיעה במקורות מים טבעיים ופגיעה ביכולת אספקת מזון לאוכלוסייה; פגיעה בשטחים פתוחים ובמערכות אקולוגיות ואובדן מיני בעלי חיים; פגיעה בבריאות הציבור; פגיעה באספקת החשמל; פגיעה במערכות טכנולוגיות; איום ביטחוני וגיאו-אסטרטגי; והשפעות נוספות כגון ירידה בתפוקה בעבודה, התגברות סיכונים לאוכלוסיות בסיכון ותופעת "עוני אנרגטי", סיכונים לשוק הביטוח ולתשתיות לאומיות.

כתוצאה מכך הועלה בישראל הצורך ביישום פעולות היערכות ברמה הלאומית והאסטרטגית כדי לקדם היערכות אפקטיבית לשינויי האקלים במסגרת החלטת הממשלה 474 משנת 2009; מסמך המלצות לאסטרטגיה ותוכנית פעולה לאומית משנת 2017 (העבודה המדעית והמלצות לאסטרטגיה לאומית); החלטת הממשלה 4079 משנת 2018 (החלטת הממשלה 4079); ודוח היערכות שנכתב בישראל בשנת 2021 על ידי מינהלת שהוקמה במשרד להגנת הסביבה (המשרד להג"ס) להיערכות לשינויי אקלים (המינהלת). אלה הדגישו את הצורך בקידום פעולות מניעה והיערכות מוקדמת על בסיס תוכנית פעולה אסטרטגית לאומית תוך תיאום בין גופים ציבוריים רבים ותקצוב שנתי ארוך טווח לצורך קידום מחקר ופעולות היערכות מתמשכות שחלקן נפרס על פני שנים.


נתוני מפתח

  • 1.2+~ מעלות צלזיוס

    העלייה בטמפרטורה העולמית מאז 1985

  • 2.1 מיליארד בני אדם

    נפגעו מאירועי אקלים שהתרחשו ברחבי העולם בשנים 2000 - 2019; מהם כ-1.2 מיליון בני אדם מצאו בהם את מותם

  • %37+

    עלייה במקרי המוות בעולם בשנים 1991 - 2018, שמיוחסת להתחממות הגלובלית

  • 2 - 4 מיליארד דולר לשנה

    הנזק הכלכלי העולמי השנתי המיוחס להשפעות הישירות והעקיפות של שינויי האקלים עד שנת 2030

  • 84%

    שיעור הגופים מ-63 גופים ציבוריים שאליהם נשלח שאלון שהפיץ משרד מבקר המדינה, שאין להם תוכנית היערכות לסיכוני אקלים

  • 16%

    שיעור ביצוע פעולות שדווח עליהן שהן תוקצבו ונקבעו להן לוחות זמנים לביצוע, מתוך 378 פעולות המנויות בהחלטת הממשלה 4079 הנוגעות לכלל הגופים הציבוריים ה...

  • 92%

    שיעור הגופים מ-63 גופים ציבוריים בישראל שדיווחו שאינם נוקטים פעולה בהתאם לתיעדוף וניתוח מגמות האקלים של מינהלת היערכות לשינוי אקלים

  • 2 מתוך 50 רק לגבי 2 מתוך 50 פרויקטים שהמליצה המינהלת לממשלה לקדם לצורך היערכות לאומית, מתקיים שיח עם משרד האוצר לצורך תקצובם

פעולות הביקורת

בחודשים פברואר 2020 עד יוני 2021 בדק משרד מבקר המדינה היבטים הנוגעים לפעילות של עשרות משרדי ממשלה וגופים ממשלתיים וציבוריים בסוגיית ההיערכות הלאומית למשבר האקלים. במהלך הביקורת מופו תחומים וגופים שהם בעלי רלוונטיות למשבר האקלים; נבחנו פעולות הממשלה בנוגע להפחתת פליטות גזי חממה ולהתייעלות אנרגטית והאופן שבו הממשלה נערכת להתמודדות עם הסיכונים הכרוכים בשינויי אקלים והשפעותיהם על המדינה ונבחנה היערכות המדינה לארבע המגמות האקלימיות (התחממות הטמפרטורה, הפחתה במשקעים, עליית מפלס פני הים והתגברות אירועי מזג אוויר קיצוניים). משרד מבקר המדינה בחן גם את המשמעויות הכלכליות שמשבר האקלים טומן בחובו ואת הכלים הפיננסיים, המדעיים והטכנולוגיים הדרושים לשם התמודדות יעילה עם משבר האקלים. נוסף על כך נבחנו אופן גיבוש כלי המדיניות ותהליכי העבודה הממשלתיים הנוגעים להתמודדות עם משבר האקלים. במסגרת פעולות הביקורת נעשתה בדיקה השוואתית ענפה שבחנה מהו אופן הטיפול בסוגיה זו בעשרות מדינות בעולם, בארגונים בין-לאומיים ובגופים מקצועיים; האם משבר האקלים נתפס כסוגיה אסטרטגית לאומית; ומהן ההמלצות המתכללות הרלוונטיות לישראל על בסיס הידע המקצועי המעודכן בעולם.

הבדיקה בוצעה במשרד להגנת הסביבה, בשירות המטאורולוגי, במשרד המדע והטכנולוגיה, במשרד האנרגייה, במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, במשרד הבריאות, במשרד האוצר, במשרד ראש הממשלה, ברשות החדשנות, במינהל התכנון וברשות חירום לאומית. בירורי השלמה נעשו במטה לביטחון לאומי, במשרד הכלכלה והתעשייה, במשרד הביטחון ובצה"ל, ברשות שוק ההון, בבנק ישראל, במשרד החוץ, ברשות מקרקעי ישראל, ברשות החשמל וחברת החשמל, במשרד לביטחון הפנים ובעוד גופים ממשלתיים, גופי סמך, רשויות מקומיות וגופים חוץ-ממשלתיים.

במסגרת הבדיקה קיים משרד מבקר המדינה מפגשי שולחנות עגולים שבהם השתתפו עשרות חברות וגופים מהתעשייה הישראלית והפיץ שאלון ל-63 משרדי ממשלה, גופים ממשלתיים וציבוריים לקבלת מידע על פעילותם ועל פעילות הממשלה בנוגע למשבר האקלים ועל תפיסתם בנוגע לאופי הטיפול הדרוש בסוגיה ברמה הלאומית והסקטוריאלית. כמו כן משרד מבקר המדינה בירר נושאים נוספים עם גופים בארץ ובעולם תוך בחינת התהליכים העולמיים והמגמות הכרוכים במשבר האקלים.


תמונת מצב העולה מן הביקורת

  • dislike
    מוכנות להשפעות שינויי האקלים: בחלוף שלוש שנים מהחלטת הממשלה 4079 אין לישראל תוכנית פעולה לאומית מתוקצבת בת ביצוע שהיא פועלת על פיה, כך שלא הושגה מטרת-העל של החלטת ממשלה זו, ולפיה "בישראל תהיה מוכנות גבוהה להשפעות של אקלים משתנה".
  • dislike
    היערכות מקדימה: 82% מ-63 גופים ציבוריים בישראל לא בחנו את הנושא במסגרת תהליך ניהול סיכונים ארגוני, ו-77% לא ביצעו מיפוי סיכונים וההשפעות של שינויי האקלים על פעילותם.
  • dislike
    בניית תשתית ממשלתית להיערכות (Capacity Building) - הקמת גוף מנהל עם סמכויות, משאבים ויכולות לרכישת ידע - (1) מתן סמכויות ביצוע למינהלת: למינהלת תפקיד מרכזי בגיבוש, תיאום, הטמעה והוצאה אל הפועל של המדיניות הלאומית להיערכות לשינויי אקלים, אולם לא ניתנו ל...
  • dislike
    מוקד ידע לאומי: המינהלת חסרה את רוב הגופים שעליהם המליצה העבודה המדעית והמלצות לאסטרטגיה לאומית (שאימצה הממשלה) כפי שמקובל גם בעולם - ועדה מדעית מייעצת כלל-משרדית, מרכז ידע ומדע ומומחה להערכת סיכונים אשר יוכלו לסייע למינהלת לשמש גורם ידע לאומי שיפע...
  • dislike
    תקצוב וביצוע של תוכניות היערכות בישראל - ל-84% מהגופים הציבוריים שאליהם נשלח שאלון שהפיץ משרד מבקר המדינה אין תוכנית היערכות לסיכוני אקלים, והם טרם תקצבו את הפעולות הנחוצות לשם כך; 89% מהגופים לא פעלו מול משרד האוצר לקדם תוכניות בנושא.
  • dislike
    הבניית תרחישים אקלימיים ושימוש בהם במסגרת פעילות גופים - כשלושה רבעים מהגופים שענו לשאלון שהפיץ משרד מבקר המדינה דיווחו כי הם אינם משתמשים במגמות מטאורולוגיות עתידיות.
  • dislike
    בהיעדר תקציב לא הוקם מרכז חישובים לאומי לסימולציות אקלימיות בשמ"ט, ולא בוצעו סעיפים נוספים הנוגעים לצורך בחיזוק הידע האקלימי. ללא שיפור יכולות טכנולוגיות של השירות המטאורולוגי.
  • dislike
    גיבוש תוכנית היערכות לאומית וביצועה - זיהוי וניתוח סיכונים שמקורם בשינויי אקלים - המינהלת לא השלימה את גיבושה של מתודולוגיה לקבלת החלטות המבוססת על ניהול סיכונים.
  • dislike
    הכרה במשבר האקלים כאיום אסטרטגי לאומי: רשות חירום לאומית (רח"ל) טרם כללה את נושא שינויי האקלים במפת האיומים הלאומית, ולפיכך נושא שינוי האקלים אינו כלול בתרחיש הייחוס הלאומי המצרפי.
  • dislike
    סיכוני בריאות, מחלות והתפרצות מגפות עקב שינויי האקלים מדינת ישראל מצויה באזור "מוקדה" (Hot spot) הנתון להשפעות וסיכונים של שינויי אקלים אשר גורמים לשינויים אקולוגיים עולמיים. אלה מביאים לידי התפשטות וקטורים (מפיצי מחלות) לאזורים חדשים, ובד בבד עם שינוי...

    תרשים התקציר

    ההמלצות לממשלה לפרויקטים במסגרת תוכנית היערכות לאומית לשינויי אקלים והתחומים שבהם מתקיים שיח עם משרד האוצר לגבי תקצובם

    עיקרי המלצות הביקורת

    • [alt]
      היערכות לאומית לשינויי אקלים - מומלץ כי המשרד להג"ס יגבש הצעת מחליטים משלימה להחלטת הממשלה 4079 כדי שממשלת ישראל והגופים הציבוריים יעברו משלב ההמלצות והבחינה של תוכניות לתוכנית לאומית לשלב של היערכות בפועל.
    • [alt]
      בניית תשתית ממשלתית - מינהלת היערכות לשינויי אקלים - משרד האוצר והמשרד להג"ס יבחנו את הצורך בהקצאת תקציב ייעודי רב-שנתי למינהלת, ההולם את האתגר ואת אופיו המתמשך, זאת לצורך המשך קידום פעולות ההיערכות לשינויי אקלים על ידה.
    • [alt]
      מוצע כי המינהלת תחזק את מנגנון הדיווח של הגופים על התקדמות פעולותיהם כדי לוודא שבסיס הידע העומד בפני מקבלי ההחלטות משקף את תמונת המצב המדעית המעודכנת הכוללת מגמות עתיד כדי לסייע להם לפעול ביעילות ובהתאמה להשפעות שינוי האקלים על סקטורים שונים ואוכלוסיות...
    • [alt]
      ניהול סיכונים - מומלץ כי המינהלת תפעל לגיבוש מתודולוגיה לקבלת החלטות המבוססת על ניהול סיכונים, בשים לב למדריך ניהול הסיכונים הממשלתי, למתודולוגיה המוצעת על ידי ה-OECD ולנעשה במדינות אחרות בעולם.
    • [alt]
      סיכונים של שינויי אקלים לבריאות הציבור - קבלת החלטות מדיניות: מומלץ כי משרדי הבריאות, האוצר והג"ס יקדמו קבלת החלטת מדיניות כוללת, קביעת יעדים והחלטות אופרטיביות לביצוע; בין היתר באמצעות גיבוש הצעת מחליטים משלימה להחלטות הממשלה שכבר התקבלו בנושא. זאת כד...

    סיכום

    המחקרים בעולם מצביעים על כך שלמרות הפעולות של מדינות להפחתת פליטות גזי חממה, תימשך עליית הטמפרטורה העולמית והיא עלולה לנסוק לעלייה של 3°עד C°עד סוף המאה העשרים ואחת, ולכך יהיו השפעות חסרות תקדים. לנוכח מציאות זו, מדינות העולם צריכות להיערך לשינויי האקלים ולסיכונים הכרוכים בהם ולחזק את חוסנן של מערכות רבות. כמו כן הועלה במחקרים כי ביותר משלושה רבעים ממדינות העולם כבר גובשה תוכנית היערכות לאומית, שעשויה להפחית משמעותית את הנזקים הצפויים בשל שינויי האקלים. פעולות היערכות אלה קשורות לעקרונות בדבר הקיימות הסביבתית לשם קידום השפעות חיוביות על הכלכלה, על בריאות האדם ועל הטבע. שיפור ההיערכות לשינויי אקלים הוא מרכיב מרכזי באסטרטגיה לחיזוק החוסן הציבורי והמוכנות למשברים ארציים, אזוריים ולאומיים.

    למרות ההתפתחויות העולמיות וההכרה ההולכת וגוברת בחשיבות היערכות מקדימה של מדינת ישראל על בסיס תוכניות לאומיות מתוקצבות, ממצאי פרק ביקורת זה מצביעים על כך שב-84% מהגופים הציבוריים שכוללים את מרבית משרדי הממשלה (שאליהם נשלח השאלון שהפיץ משרד מבקר המדינה) אין תוכנית היערכות לסיכוני אקלים במסגרת פעילותם. כמו כן ניכרת היעדרות של גופי המטה בישראל בדגש על משרד האוצר והמל"ל מפעולות ההיערכות הלאומיות שמקדמת המינהלת במשרד להג"ס.

    מציאות זו מעמידה את ישראל בסיכונים שילכו ויגברו ככל ששינויי האקלים יחריפו. על כן על מדינת ישראל לנקוט פעולה בעניין ולהשלים גיבוש תוכניות פעולה לאומיות וסקטוריאליות על בסיס הקצאת המשאבים הנדרשים לכך, ולהצטרף למגמה העולמית של היערכות לשינויי האקלים.