התוכניות הלאומיות לפיתוח הצפון

מחוז הצפון התאפיין בפערים ברוב תחומי החיים לעומת שאר המחוזות, ובכללם בתחומי תעסוקה ושכר, השכלה גבוהה וחינוך, בריאות והגירה שלילית. להלן עיקרי תמונת המצב במחוז הצפון כפי שפורטה בהחלטת הממשלה 2262 (הנתונים מתייחסים לשנים 2013 - 2016): השכר הממוצע לשכיר במחוז הצפון הוא הנמוך ביותר בהשוואה למחוזות האחרים, שיעור המשתכרים בשכר שאינו עולה על שכר המינימום, שיעור האבטלה, תחולת העוני ושיעור ההגירה השלילית הם הגבוהים ביותר לעומת שאר המחוזות, למעט מחוז ירושלים. מהנתונים עולה כי האוכלוסייה הצעירה אינה נשארת במחוז. מחוז הצפון מתאפיין בדומיננטיות של התעשייה המסורתית והתעשייה המסורתית מעורבת הסובלות מרמת פריון עבודה נמוכה. לפי גורמי מקצוע במשרד התיירות, קיים פוטנציאל תיירותי בלתי ממומש במחוז הצפון. גם בתחום ההשכלה הגבוהה והחינוך יש פערים גדולים בהישגים לימודיים, בשיעור הזכאים לבגרות ובשיעור בעלי 13 שנות לימוד ויותר ובשיעור הסטודנטים בהשוואה למחוזות האחרים. הפערים ניכרים גם בתחום הבריאות: תוחלת החיים במחוז הצפון נמוכה בשנתיים מהממוצע הארצי, שיעור הרופאים המועסקים לאלף נפש במחוז הצפון הוא הנמוך ביותר ביחס לשאר המחוזות, שיעור תמותת תינוקות הוא השני בגובהו אחרי מחוז הדרום ושיעור מיטות אשפוז לגודל אוכלוסייה הוא הנמוך ביותר אחרי מחוז הדרום.

בינואר 2017 התקבלה החלטת הממשלה 2262, "פיתוח כלכלי של מחוז הצפון וצעדים משלימים לעיר חיפה" (החלטת הממשלה 2262 או החלטה 2262), שבה הממשלה החליטה להפעיל תוכנית רב-שנתית לפיתוח כלכלי של מחוז הצפון וצעדים משלימים לעיר חיפה. 

התוכנית הרב-שנתית נקבעה לשנים 2017 - 2021, כאשר מרבית סעיפי התוכנית יבוצעו במהלך השנים 2017 ו-2018. בתוכנית שמונה פרקים: כללי, פיתוח כלכלי, חינוך והשכלה גבוהה, פיתוח תשתיות תחבורה והגדלת הנגישות התחבורתית, מתן שירותים חברתיים וציבוריים, חיזוק השלטון המקומי, גיבוש צעדים אסטרטגיים לפיתוח כלכלי בטווח הבינוני ופיתוח כללי של העיר חיפה. היקף התוכנית עמד על כ-19.3 מיליארד ש"ח - 17.3 מיליארד ש"ח הוקצו למחוז הצפון המשתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד בקעת בית שאן ורמות מנשה בדרום. 

בחודשים אוגוסט 2020 - פברואר 2021 בדק משרד מבקר המדינה את תהליך קבלת החלטת הממשלה 2262 ואת יישומה והשפעתה בתחומי הכלכלה, התיירות, האנרגייה, החינוך, הבריאות והתחבורה. כמו כן, משרד מבקר המדינה בדק את יישום הצעדים האסטרטגיים שנקבעו בהחלטה. הביקורת נעשתה ברשות לפיתוח הגליל, במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן - משרד הכלכלה), במשרדי האוצר, התיירות, הבריאות והאנרגייה, במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן - משרד התחבורה), בקרן הקיימת לישראל, ובחברת נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ. בדיקות השלמה נעשו במשרד הביטחון ובמטה לביטחון לאומי.

בפברואר 2021 בוצעו עבור משרד מבקר המדינה שתי קבוצות מיקוד בנושאי התיירות והבריאות בהשתתפות מנהלים בכירים, וכן סקר לשיתוף ציבור על מנת ללמוד על עמדותיהם ותפיסותיהם של תושבי מחוז הצפון לגבי אפקטיביות השקעות המדינה באזור הצפון בהיבטים של תחבורה, חינוך, בריאות, תעסוקה וביטחון אישי.

בשנת 2016 החליטה הממשלה על גיבוש תוכנית אסטרטגית רב-שנתית לפיתוח מחוז הצפון. בשנת 2017 הוצגה התוכנית הרב-שנתית לפיתוח הצפון. בתוכנית נכללו משרדי ממשלה רבים המטפלים במגוון תחומי חיים, השקעה ממשלתית משמעותית, וצעדים מחוללי שינוי. 

בחינת יישום התוכנית במשרדי הממשלה בתחומים השונים העלתה כי התוכניות לא הביאו לשינוי של ממש בתחומי החיים הרלוונטיים. לגבי חלק מהפרויקטים הכלולים בהחלטת הממשלה 2262 לא נבדק מהם החסמים המקשים על מחוז הצפון בתחומים השונים, וההעדפה שניתנה למחוז הצפון לא היתה אפקטיבית. חלק מהתקציבים לא מומשו ומטרות שנקבעו בהחלטה לא הושגו.

עוד עלה כי הצעדים האסטרטגיים לפיתוח כלכלי בטווח הבינוני באזור הצפון אשר יכולים היו להיות מחוללי השינוי ומנועי הצמיחה הנדרשים על מנת לשפר באופן מהותי את המצב במחוז הצפון וכפועל יוצא להוביל לשיפור בכל תחומי החיים, לא קודמו דיים.

בבחינת רמת העוני והפערים כיום בתחומי החיים השונים בין מחוז הצפון לשאר המחוזות, ובכללם בתחומי תעסוקה ושכר, חינוך והשכלה גבוהה, ובריאות, עלה כי מאז החלטת הממשלה 2262 לא חל שיפור מהותי בפערים כאמור, ונתוניו של מחוז הצפון נמוכים בהשוואה לשאר המחוזות במרבית המדדים שנבחנו. 

משרד מבקר המדינה ממליץ למשרדי הממשלה לערוך בחינה מחודשת של מצב מחוז הצפון ביחס ליתר המחוזות ואת אפקטיביות הפעולות שנכללו בהחלטת הממשלה על מנת לבחון את השפעתן ולקדם תוכנית המשכית לזו שנקבעה בהחלטה 2262 לצורך צמצום פערים בין מחוז הצפון לבין יתר המחוזות.