facebook

בעין הביקורת - מדור פודקאסטים חדש

האזינו לפודקאסטים של משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור

פודקאסטים (באנגלית: Podcasts) הם מעין תכניות רדיו או טלוויזיה המופצים באינטרנט ושניתן להאזין להם בכל מקום ובכל זמן. משרד מבקר המדינה יזם שורה של פודקאסטים העוסקים במגוון נושאים מעולמו של המשרד.

 

     מגיש: דובר המשרד - שלמה רז   

 

 

 
 
 
 
לא אחת אנחנו נתקלים בשאלה 'עד כמה דו"חות מבקר המדינה הם אכן אפקטיביים'? בעזרתו של פרופ' יורם רבין, היועץ המשפטי למבקר המדינה, נענה על השאלה: "האם למבקר המדינה יש שיניים?"
 

האזינו לפרק הראשון: 

 

רבים מוטרדים: עד כמה אנחנו האזרחים מוגנים במצבי חירום, בין אם מדובר על מתקפות טילים ורקטות או שריפות ענק. בשיחה עם שלומי וייס, סגן ראש אגף בחטיבה לביקורת מערכת הביטחון, דיברנו על כך שחלק ניכר מהאזרחים אינם ממוגנים. מי האחראים לכך ומהם הפתרונות האפשריים?

האזינו לפרק השני:

 

 

הבחירות לכנסת בפתח ועוד קודם לכן, כמה מפלגות יקיימו בחירות מקדימות - "פריימריס". הרבה כסף מעורב בבחירות. בעזרתה של חנה רותם, ראש האגף לביקורת בחירות ומימון מפלגות, נרחיב על חוקי הבחירות שהמבקר מופקד על אכיפתם ועל הנחיות מבקר המדינה למתמודדים, כמו גם בשאלות: מהי תרומה מותרת? כמה כסף מותר לגייס וממי? ועל החובה לפרסם את שמות התורמים.

האזינו לפרק השלישי:

 

מערכת הבחירות מתנהלת במידה רבה במרחב הסייבר ובניו מדיה - ומשרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור נערך לכך בהתאם. כבר לפני יותר משנתיים החלה נציבות תלונות הציבור להידרש לנושא בעקבות קבלת תלונות על כך שאישי ציבור שונים מחקו תגובות מדף הפייסבוק שלהם או חסמו את גישתם לדף.

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא כתב בדוח נציב תלונות הציבור לשנת 2016 כי "אי-מתן האפשרות לאדם להגיב בדף פייסבוק רשמי של איש ציבור או מחיקת תגובתו הם בגדר מעשה הפוגע בחופש הביטוי של אותו אדם".

אז איך מתמודדים עם התופעה, בעיקר בתקופת הבחירות? האם מדובר בדפים בעלי "סממנים ציבוריים" או אולי מדובר בדפי אוהדים או דפים אישיים? האם מעורב מימון ציבורי בהפעלת הדפים? על כל זאת ועוד נשוחח עם עו"ד רונית זנדברג, המשנה למנהלת נציבות תלונות הציבור.

האזינו לפרק הרביעי:

 

 

כ-1600 גופים מהמגזר הציבורי נתונים לביקורת משרד מבקר המדינה ובהם משרדי הממשלה, מוסדות של המדינה, רשויות מקומיות, תאגידים סטטוטוריים, חברות ממשלתיות וגופים נוספים. מדובר בגופים האמונים על מכלול פעולות הממשל שנוגעות בכל תחומי החיים ובהם הביטחון, הבריאות, הרווחה, החינוך, הסביבה ועוד.
מתאגיד מים ברשות מקומית קטנה ועד לצה"ל ומערכת הביטחון על זרועותיהם השונות, כולל החשאיות ביותר; מתרומות שקיבלו מתמודדים בפריימריז ועד הצהרות הון ששרים וסגני שרים מחויבים להגיש למבקר המדינה - כל אלה מתפרסמים בדוחות השנתיים ובדוחות המיוחדים שמבקר המדינה מפרסם לציבור. כך למשל: מבצע צוק איתן; אסון השריפה הגדולה בכרמל והשריפות בנובמבר 2016; הדוח על חברת "בזק"; מעונות ראש הממשלה; מוכנות המדינה לרעידות אדמה; ועוד ועוד.

אז "איך עושים ביקורת?" על כך בשיחה עם יובל חיו, מנהל החטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון.

האזינו לפרק החמישי - חלק א:

 

חלק ב' בפרק "איך עושים ביקורת?" עוסק בסדרה של נושאים רגישים המלווים את עבודת הביקורת והופכים את דוחות מבקר המדינה לאפקטיביים יותר: ביקורת בזמן אמת; אזכור שמות מבוקרים; מעקב של משרד מבקר המדינה אחר תיקון ליקויים שנחשפו בדוחות הביקורת ועוד. נבחן מה קורה כאשר הביקורת מעלה חשש למעשה פלילי וכיצד מתמודדים כאשר גורמים במערכת הפוליטית מנסים להצר את רגליו של משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. על זאת ועוד בשיחה עם יובל חיו, מנהל החטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון.

האזינו לפרק החמישי - חלק ב:

 

 

בעולם של משאבים מתדלדלים ושל אוכלוסייה הולכת וגדלה, המשימה לספק מזון לכלל בני האדם הפכה לאחד האתגרים המרכזיים של האנושות. במקביל, ע"פ הערכות שונות, 30%-50% מהמזון המיוצר אובד או מתבזבז תוך כדי שרשרת אספקת המזון - מהגידול החקלאי ועד לצרכן הביתי. משרד מבקר המדינה כבר בדק את הנושא בהרחבה בשנת 2015 בדוח הביקורת אבדן מזון - השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות. המסקנה: אפשר לצמצם את הבזבוז ולהציל מזון. בפרק זה נברר כיצד ניתן לנצל את עודפי המזון; עד מתי הם ראויים למאכל אדם; האם כדאי לנצלם לייצור מזון תעשייתי או להעבירם לנזקקים; מה לעשות בעודפים אשר אינם ראויים למאכל אדם - האם ניתן להאכיל בהם בעלי חיים או להפיק מהם אנרגיה ולייצר דשן? על זאת ועוד בשיחה עם עו"ד שירי מילוא-לוקר, סגנית מנהל אגף בחטיבה לביקורת תחומי חברה ורווחה.

האזינו לפרק השישי:

 

ענקית המסחר המקוון "אמזון" פותחת פעילות סחר בישראל ובעברית - כניסתה עשויה לטלטל את שוק המסחר המקומי. משרד מבקר המדינה בדק בדוח שנתי 69א, שפורסם באוקטובר 2018, את התמודדות הממשלה עם הגידול במסחר המקוון. מדובר בערוץ שמתפתח במהירות ושיכול לסייע בהגברת התחרות בשוק ריכוזי ומבודד כמו בישראל ולתרום להפחתת יוקר המחיה במדינה. בשנת 2017 הייתה ישראל בין 15 המדינות המובילות בעולם מבחינת כמות הקניות בחו"ל והמוכרים לחו"ל. בשנת 2020 צפוי שיעורו של המסחר המקוון לעמוד על כ-12% מהשוק הקמעונאי כולו לעומת שיעור של 6% בשנת 2016. הנושא מחייב היערכות מתאימה, כגון הגנה על פרטיותו של הצרכן בעת ביצוע רכישות מקוונות, הנגשת אתרי המסחר המקוון לאנשים עם מוגבלות, וסיוע לעסקים קטנים - בפרט בחברה הערבית. סוגייה מרכזית נוספת היא מה יעלה בגורל החנויות והקניונים בעידן המסחר המקוון. על סוגיות אלו ואחרות הקשורות למציאות המתהווה בעקבות הגידול במסחר המקוון - בשיחה עם עו"ד עינת אדלר-חן, מהחטיבה לביקורת תחומי כלכלה ותשתיות לאומיות.

האזינו לפרק השביעי:

 

ביום רביעי 15.05.2019 בשעה 19:53 הורגשה רעידת אדמה כמעט בכל רחבי הארץ בעוצמת רעש 4.4. למרבה השמחה, לא היו נפגעים ולא נגרמו נזקים. אולם, דוח מיוחד מוכנות המדינה לרעידת אדמה - תשתיות לאומיות ומבנים מחודש יולי 2018 מזהיר מפני תוצאות קשות הצפויות לקרות - מומחים בתחום סבורים כי התרחשותה של רעידת אדמה חזקה בישראל היא ודאית והשפעתה על אזורים שונים במדינה תהיה עצומה. בהתאם למסגרת להיערכות שאושרה על-ידי הממשלה, יש להיערך ל-7,000 חללים, 8,600 פצועים קשה, 37,000 פצועים קל, 9,500 לכודים בהריסות בניינים ו-170,000 חסרי קורת גג. למרות כל זאת, בביקורת נמצא כי המדינה אינה ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה. לנוכח ההערכות, נדון בשיחה עם עו"ד דנה גרוס, סגנית מנהל אגף לביקורת תחומי כלכלה ותשתיות לאומיות, בנדרש מהממשלה ומכל הגורמים הנוגעים בדבר.

האזינו לפרק השמיני:

 

חוק יסוד: מבקר המדינה קובע כי מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור יבחן את טוהר המידות במדינה ואכן, משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ניצב בחזית המאבק בשחיתות הציבורית.

מבקר המדינה, בתפקידו כנציב תלונות הציבור, מעניק צווי הגנה לחושפי השחיתות בשירות הציבורי - בידיו גם הסמכות לתת הגנה למבקרים פנימיים שסבלו מהתנכלות בתגובה לפעולותיהם כמבקרים פנימיים.

הטפול בבקשות לצווי הגנה מתבצע בנציבות תלונות הציבור שפועלת במשרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור.

בשנת 2018 הוגשו 44 תלונות של עובדים שטענו כי הממונים עליהם פגעו בזכויותיהם בעקבות חשיפת מעשי שחיתות. מתוכם, 22 מהעובדים שבירור תלונתם הסתיים קיבלו סעדים שונים ; 5 עובדים קיבלו צווי הגנה קבועים ; במסגרת הבירור של 17 התלונות האחרות, יושבו המחלוקות בין הצדדים בסיוע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור או שהצדדים הסמיכו אותו לקבל החלטה בעניין המחלוקות ביניהם.

על כך ועוד בשיחה עם עו"ד ד"ר אסתר בן-חיים, מנהלת נציבות תלונות הציבור.

האזינו לפרק התשיעי: