לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
ועדת חריגים; יהודים יוצאי אתיופיה; המועצות הדתיות; שירות לציבור; נישואין

תקציר

פעולות בתחום שירותי הדת
פעולות הביקורת

נבדקו פעולות הנהלת בתי הדין הרבניים, ובעיקר נושאים אלה: השירות לציבור בבתי הדין, שירותי סיוע והכוון בבתי הדין, הטיפול בענייני עגונות ומסורבות גט, ענייני מינהל הקשורים בדיינים.

באגף הגיור שבמשרד ראש הממשלה נבדקו הנושאים האלה: ההקמה, היעדים והיקף פעילות של מערך הגיור הממלכתי במדינת ישראל; עדכון כללי הדיון בבקשות לגיור; היבטים בהליך הגיור, ובהם ההכנה לגיור במכוני הגיור, משפחות וקהילות מלוות, טבילה במקווה טהרה, והנפקת תעודת המרת דת; התמיכה הכספית במכוני הגיור והבקרה עליהם; סוגיות כוח אדם ומינהל באגף הגיור; תפקודה של ועדת החריגים לגיור נתינים זרים; גיורים בבתי דין פרטיים וגיור קטינים מאומצים. בדיקות השלמה נעשו ברבנות הראשית לישראל, בהנהלת בתי הדין הרבניים ובנציבות שירות המדינה.

במשרד לשירותי דת, ברבנות הראשית לישראל ובהנהלת בתי הדין הרבניים נבדקו היבטים במערך המטפל בנישואין של זוגות יהודיים המתקיימים בישראל באמצעות המועצות הדתיות, ובכללם: הליך הרישום לנישואין והפיקוח והבקרה עליו; היבטים בעריכת חופה וקידושין; גביית אגרות נישואין; רישום לנישואין של בני הקהילה האתיופית וניהול רשימת מעוכבי נישואין. בדיקות השלמה נעשו במועצות הדתיות בירושלים, תל אביב, קריית גת, הרצלייה, ראשון לציון, נתניה, יבנאל ומטה בנימין ובמחלקות הדת במועצה המקומית שוהם ובמועצה האזורית מטה יהודה. כמו כן נעשו בדיקות השלמה בלשכת הרב הראשי ליהודי אתיופיה וברשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול.

מערך הגיור הממלכתי בישראל

תקציר

גיור הוא הליך המרת דתו של אדם בן דת אחרת ליהדות. חוק השבות, התש"י-1950 (להלן - חוק השבות), וחוק האזרחות, התשי"ב-1952, מקנים ליהודי - שמוגדר כמי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, והוא אינו בן דת אחרת - ולבני משפחתו זכות לעלות למדינת ישראל ולקבל אזרחות. בישראל רק הגיור הממלכתי מוכר באופן מלא על ידי רשויות המדינה לצורך נישואין, גירושין וקבורה יהודיים.

בעשור האחרון מתגוררים במדינת ישראל כ-320,000 אזרחים שאינם נחשבים יהודים על פי ההלכה היהודית. חלקם עלו לארץ בגלי העלייה הגדולים של העשורים האחרונים ממדינות חבר העמים ומאתיופיה, מכוח חוק השבות וחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. בשנת 2003 החליטה ממשלת ישראל  על העברת מערך הגיור הממלכתי (שהוקם בשנת 2000) למשרד ראש הממשלה, כדי להגדיל את מספר המתגיירים מקרב אוכלוסייה זו.

במרץ 2007 הוקמה ועדה בין-משרדית "לבחינת מבנה ארגוני כולל ואיגום משאבים בנושא הגיור בישראל". בראש הוועדה עמד מנכ"ל משרד הקליטה דאז, מר ארז חלפון (להלן - ועדת חלפון). באוגוסט 2007 הגישה הוועדה את המלצותיה לראש הממשלה, ובפברואר 2008 אימצה הממשלה  את עיקרי ההמלצות (להלן - החלטת הממשלה מ-2008).

פעולות הביקורת

בדצמבר 2007 ביקשה הוועדה לענייני ביקורת המדינה ממבקר המדינה לתת חוות דעת על פי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב], על תפקוד ועדת החריגים לגיור, שמוסמכת לאשר למי שאינו אזרח ישראלי להתחיל בלימודי יהדות לקראת גיור. התברר כי באותה עת התקיימה בדיקה נרחבת של המבקר הפנימי של נציבות שירות המדינה על מערך הגיור ובכלל זה ועדת החריגים. לנוכח זאת ולנוכח השינויים שחלו באותה העת במערך הגיור, הוקפאה ההכנה של חוות הדעת. בדצמבר 2011 שוב ביקשה הוועדה ממבקר המדינה לתת חוות דעת בנושא תפקוד ועדת החריגים. בתום הדיון מסר נציג משרד מבקר המדינה לוועדה כי בכוונת המשרד לשקול בחיוב קיום ביקורת בנושא. דוח זה מגלם בתוכו את חוות הדעת המבוקשת וכן בחינה רחבה וכוללת של מערך הגיור הממלכתי בישראל.

בחודשים מרץ-אוגוסט 2012 בדק משרד מבקר המדינה היבטים הקשורים לפעילות מערך הגיור הממלכתי במדינת ישראל: הקמה, יעדים והיקפי פעילות; עדכון כללי הדיון בבקשות לגיור; היבטים בהליך הגיור, ובהם ההכנה במכוני הגיור, התמיכות במכונים והבקרה עליהם, משפחות וקהילות מלוות, טבילה במקווה טהרה, והנפקת תעודת המרת דת; סוגיות כוח אדם באגף הגיור במשרד ראש הממשלה (להלן - אגף הגיור); היבטים מינהליים באגף הגיור; תפקודה של ועדת החריגים; גיורים בבתי דין פרטיים וגיור קטינים מאומצים. הביקורת נעשתה באגף הגיור ובמחוזותיו. בדיקות השלמה נעשו ברבנות הראשית לישראל, בהנהלת בתי הדין הרבניים ובנציבות שירות המדינה (להלן - נש"ם).

עיקרי הממצאים

השגת יעדי מערך הגיור

בהחלטת הממשלה מ-2008 הוחלט על פעולות מסוימות שיש ליישם כדי להגדיל את מספר המתגיירים וכדי ליצור תהליכי גיור נוחים. ראש הממשלה דאז, מר אהוד אולמרט, אף ציין כי "אין להשלים עם מציאות בה חיים בישראל כ-350,000 אזרחים לא יהודים אשר בחרו בישראל כמקום מגוריהם, בחרו לקשור את גורלם בגורל העם היהודי, ואולם לא נוצרו הכלים והאפשרות לצרף אותם לעם היהודי". למרות האמור, במהלך השנים 2007-2011 ירד בצורה ניכרת מספרם של המתגיירים. בשנים האמורות אמנם הושמעו בקרב קבוצות בציבור טענות שערערו על הגיור הממלכתי, וגם חלה ירידה ניכרת במספרם של העולים מאתיופיה, שהביאה לירידה חדה במספר המתגיירים יוצאי אתיופיה, אך מספרם של חסרי הדת בישראל לא ירד. למעשה מספרם עלה מעט, וב-2011 עמד על כ-327,000 תושבים. עוד הועלה כי כרבע מהמתגיירים (בממוצע) נשרו באחד משלבי הליך הגיור ולא השלימו אותו.

החלטת הממשלה מ-2008 לפיה נושא הגיור יטופל באמצעות ועדת שרים וועדת היגוי לא יושמה, ולאחר חילופי הממשלות בשנת 2009 היא בוטלה הלכה למעשה. כלומר, הוועדות שנועדו להבטיח את קידום נושא הגיור לא הוקמו.

עדכון כללי הדיון בבקשות לגיור

הליך הגיור הממלכתי הוסדר בכללים לדיון בבקשות לגיור, התשס"ו-2006 (להלן - כללי הדיון), שפרסם הרב הראשי לישראל (להלן - הרב הראשי), לאחר שהוסמך לכך על ידי הממשלה. נמצא כי אף שקיימות אי-התאמות בין ההליכים המתקיימים הלכה למעשה לבין הוראות מסוימות בכללי הדיון, ואף שבמערך הגיור נעשו שינויים מהותיים, כללי הדיון לא עודכנו או תוקנו בהתאם והשינויים לא עוגנו בהם כנדרש.

הכנה לגיור במכוני הגיור

בתום השלב המינהלי של פתיחת התיק באגף הגיור, השלב הבא בהליך הגיור הוא הכנה לקראת גיור במכון העוסק בכך, וזהו החלק הממושך והעיקרי בהליך כולו. במדינת ישראל פועלים כמה גופים כאלה: המכון המשותף ללימודי יהדות (להלן - מל"י), שהוקם בשנת 1999 כפרויקט משותף של הסוכנות היהודית ומדינת ישראל ;האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך; ו-14 עמותות פרטיות המכשירות מתגיירים לקראת גיור (להלן - מכונים), שאחדות מהן מקבלות תמיכה כספית מאגף הגיור.

1. הפניית המתגיירים ללימודים: התברר כי אתר האינטרנט הרשמי של אגף הגיור מַפנה את הציבור המבקש להירשם ללימודי הכנה לגיור אך ורק למל"י ולא למכונים האחרים.

מל"י הוקם כדי להכשיר תלמידים - אם יחפצו בכך - לקראת הליכי הגיור בפני בתי הדין המיוחדים לגיור. חלקו העיקרי של תקציב אגף הגיור - כ-60% - יועד למימון פעילותו של מל"י; הלכה למעשה, לפחות מחצית מתקציב זה מממן את לימודיהם של תלמידים שבסופו של דבר אינם מתגיירים, וחלקם אף אינם מתכוונים להתגייר.

2. פיקוח ובקרה על המכונים לגיור: נמצא כי אין לאגף הגיור תכנית עבודה תקופתית בנושאי פיקוח ובקרה, וכי הוא פעל ללא סדרי פיקוח שיטתיים. כתוצאה מכך, פעולותיו בתחום זה אינן אפקטיביות ומיטביות.

משפחות וקהילות מלוות

במסגרת הדרישות ההלכתיות של בית הדין נדרש המתגייר להכיר מקרוב את חיי היהדות המעשיים. לצורך כך מתלווה המתגייר למשפחה דתית או מסורתית המלווה אותו בהליך הגיור (להלן - משפחה מלווה) ותומכת בו במהלך שלבי הגיור כדי לקרבו ליהדות. נמצא כי אגף הגיור לא יישם כנדרש את החלטת הממשלה מ-2008 ואת התכניות והתפקידים שקבע לעצמו בתחום משפחות וקהילות מלוות למתגיירים, וכמו כן לא צייד את המשפחות המלוות בחומר הדרכה שיציג בפניהן את מהות תפקידן ואת הציפיות מהן.

טבילה במקווה טהרה

הטבילה במקווה היא השלב הסופי של הליך הגיור. הביקורת העלתה כי כ-12% מהמתגיירים שקיבלו אישור על סיום הליך הגיור בין ינואר 2011 ליוני 2012, טרם טבלו. הביקורת גם העלתה כי מתגיירים מכל רחבי הארץ יכולים לטבול אך ורק בארבעה מקוואות שנעשה איתם הסדר: בבאר שבע, בהוד השרון, בחצור הגלילית ובתל אביב. מצב זה מטריח את המתגוררים במקומות מרוחקים ואף עלול לעכב את הטבילה.

הנפקת תעודת גיור והמרת דת

אגף הגיור מנפיק תעודת גיור והמרת דת עבור כל מתגייר (להלן - תעודת המרה), המאשרת את גיורו ומאפשרת לו להירשם כיהודי במרשם האוכלוסין. נמצא כי במהלך השנים 2009-2011 היה עיכוב בהנפקת תעודות ההמרה לחלק מהמתגיירים, וכי בשנת 2012 חל שיפור בקצב הנפקת התעודות. עוד נמצא כי כשליש (24%-34%) מתעודות ההמרה שהונפקו בשנים האמורות, הונפקו עבור מתגיירים שסיימו את הליך הגיור בשנים קודמות לשנה שבה הונפקה תעודת ההמרה. כן נמצא כי בעשרות תיקי גיור הנפיק האגף תעודת המרה (שלא נמסרה למתגייר) עוד קודם שנציג הרב הראשי חתם על תיק הגיור ואישר אותו כנדרש.

סוגיות כוח אדם באגף הגיור

1. מינוי ראש מערך הגיור: ראש מערך הגיור סיים את כהונתו בפברואר 2012. נמצא כי עד סוף שנת 2012 טרם התכנסה ועדת איתור לבחירת ראש מערך הגיור, ורק בדצמבר 2012 פורסמה מודעה פומבית המזמינה מועמדים מתאימים לפנות אליה. כיוון שכך התעכב איוש משרתו של ראש מערך הגיור, חרף חשיבותו בניהול נושא רגיש ומורכב זה. העיכוב במינויו של ראש מערך הגיור והעיכוב בהסמכת רב שיחתום על תעודות ההמרה בתקופת הביניים פגעו בשירות לאוכלוסיית המתגיירים.

2. אופן תשלום השכר לדייני הגיור: החלטת הממשלה מ-2008 קבעה כי יופסק התשלום לדיינים על בסיס מספר תיקי הגיור שבטיפולם, כפי שהיה נהוג עד אז, וכי מאותה עת ייקבע תשלום שכרו של כל דיין על בסיס אחוזי המשרה שנקבעה לו. נמצא כי רק בשלהי שנת 2012, בחלוף כארבע שנים מהחלטת הממשלה, הוסדרה העסקת כלל הדיינים בהיקפי משרות קבועים.

3. איחורים בפתיחת הדיונים בבית הדין: מנהל אגף הגיור, שאחראי על הניהול האדמיניסטרטיבי של מערך הגיור, קיבל תלונות רבות על איחורים חוזרים ונשנים של חלק מהדיינים שגרמו לעיכוב בדיונים. נמצא כי גם אחרי שהמנהל הפיץ חוזר בנושא, המשיכו להגיע דיווחים על איחור בפתיחת הדיונים.

4. העסקת עובדי מחלקת מילות וטבילות: עובדי מחלקת מילות וטבילות מועסקים כעובדי מדינה בחוזה העסקה לפי תפוקות - דהיינו לפי מספר המתגיירים שבהם טיפלו. אף שבשנת 2005 הורתה נש"ם למשרד ראש הממשלה להעסיק אותם לפי שעות עבודה ולא לפי תפוקות, הדבר לא בוצע. הביקורת העלתה כי במהלך ינואר 2012 החליט מנהל אגף הגיור להעסיק שלושה מעובדי המחלקה בעבודות מינהליות במחוז ירושלים של האגף, בלא שהתקבל מנש"ם או מאגף כוח אדם במשרד ראש הממשלה אישור לכך ולאופן תשלום שכרם.

5. תפקידו של שליח בית הדין: בהחלטת הממשלה מ-2008 הוצע כי שליח בית דין יכונה "חונך למתגייר" ויסייע למתגייר בכל שלבי התהליך. עד אפריל 2010 ליווה שליח בית דין את המתגייר מראשית הליך הגיור. באותו מועד הוגדר מחדש תפקידו של שליח בית הדין ל"רכז מחוז". מאותה עת, במרבית המקרים רכז המחוז פוגש לראשונה את המתגייר רק לקראת סוף הליך הגיור - כשמונה חודשים אחרי שהחל את לימודיו. רק לעתים פוגש רכז המחוז את המתגייר כחודשיים לאחר תחילת הלימודים, על פי המלצות הדיינים. במצב דברים זה רכז המחוז אינו יכול לסייע לכל מתגייר בכל שלבי הליך הגיור, ומכאן שהחלטת הממשלה אינה מיושמת הלכה למעשה.

היבטים מינהליים בעבודת מערך הגיור

1. איתור מסמכי הגיור של כלל המתגיירים וריכוזם: טרם הקמתו של מערך הגיור הממלכתי, עסקו בגיור כלל בתי הדין הרבניים וחלק מרבני הערים, והצטברו אצלם תעודות המרה ומסמכי גיור. מסמכים אלה לא רוכזו באגף הגיור. נמצא כי בשל הביזור שעדיין שורר בעריכת הגיורים הממלכתיים המוכרים, ובשל העובדה שהמידע בדבר כלל המתגיירים אינו מרוכז במקום אחד, מתעורר לעתים קושי רב באיתור תעודות ההמרה. יתרה מכך, בעתיד עלול להיווצר מצב שבו המתגיירים שלא התגיירו באמצעות אגף הגיור, או צאצאיהם, יתקשו בעת הצורך באיתור תעודת ההמרה ומסמכי הגיור, ולפיכך יתקשו בהוכחת יהדותם.

2. הכנה לגיור באמצעות למידה מרחוק: ועדת חלפון סברה כי אחד החסמים להצלחת הליך הגיור הוא הצורך ללמוד לימודי יהדות בכיתה, במשך כ-400 שעות לימוד. בעקבות המלצות הוועדה, נקבע בתכנית הרב-שנתית של אגף הגיור לשנים 2009-2011 כי יש להכין תכנית ללמידה מרחוק כאופציה המיועדת לאלה שמסיבות שונות אינם יכולים ללמוד במסגרות הקיימות. נכון למועד סיום הביקורת טרם הסתיימו הבדיקות וההכנות הנדרשות למימוש התכנית להקמת כיתות ללמידה מרחוק, וממילא טרם הוחל ביישומה.

3. העסקת מוהלים לשם השלמת הליכי הגיור: הליך "הטפת דם ברית", המיועד למתגיירים שכבר נימולו, מתבצע על ידי מוהלים מוסמכים. נמצאו כמה ליקויים בפעולות של ועדת המכרזים במשרד ראש הממשלה לקידום רכישת שירותיהם של מוהלים אלה. יצוין כי במועד סיום הביקורת טרם הסתיימה בחינת כל ההצעות שהוגשו במכרז, ונחתם חוזה רק עם מוהל אחד המספק שירות לכל המתגיירים ברחבי הארץ.

4. מערכת המחשוב של אגף הגיור: נמצא כי הנתונים במערכת המחשוב, הכוללים בעיקר את פרטיהם האישיים של המתגיירים ומידע נחוץ על כל שלב שהם עוברים בתהליך הגיור, לא היו מלאים ולא שיקפו את המציאות הקיימת; לכן לא היה אפשר להיעזר בנתוני המערכת ככלי ניהולי חשוב לפיקוח ולבקרה על הליך הגיור.

ועדת החריגים

בהתאם לכללי הדיון הוקמה באגף הגיור ועדת חריגים, שתפקידה לדון בבקשות לגיור של נתינים זרים ולאשר להם לפתוח בהליך גיור בנסיבות מיוחדות, שאינן מפורטות בכללים. בעקבות החלטות שהתקבלו בישיבות בהשתתפות שר הפנים, שר המשפטים והרב הראשי, קבעה ועדת החריגים במאי 2011 נוהל לעבודתה (להלן - הנוהל), שבו עוגנו תנאי סף לפסילת בקשות לגיור של נתינים זרים, ומונתה תת-ועדה לצורך דיון בבקשות שעברו את תנאי הסף.

1. הביקורת העלתה כי בעקבות קביעת תנאי הסף, נדחים גם נתינים זרים שאין מניעה אזרחית לגיירם, שאין להם מניעים זרים ושכל כוונתם היא להצטרף לעם היהודי או להינשא לבני זוגם היהודים אך ורק על פי ההלכה היהודית. כנות כוונתם של אלה להתגייר אינה נבחנת כלל במסגרת תת-ועדת החריגים או במסגרת הוועדה עצמה, כיוון שהם כאמור נדחים על הסף.

2. לנתינים זרים הפונים לוועדת החריגים אין זכות להופיע בפניה או לערער על החלטותיה. כך עלול להיווצר מצב שבו תדחה הוועדה נתינים זרים שרצונם להצטרף לעם היהודי הוא אמיתי ואינו נובע ממניעים תועלתיים.

3. אף שבמועד קביעת הנוהל המתינו מאות בקשות להחלטת ועדת החריגים, לא נקבעו בו הוראות מעבר שיחולו עליהן.

4.  עד פברואר 2012 היה באתר האינטרנט של אגף הגיור מידע רב על הליך הגיור של נתינים זרים, ואולם בעקבות הנחיית משרד המשפטים הוסר המידע מהאתר. בשל כך, המידע הנוגע ישירות לקהל הנתינים הזרים המעוניינים לפתוח בהליך גיור אינו זמין להם, ונוצר עומס עבודה מיותר על עובדי האגף.

5. כדי לבדוק את מעמדם החוקי של נתינים זרים בישראל ואת האשרה שניתנה להם, הותקנה באגף הגיור ביולי 2011 מערכת נתונים ממוחשבת הכוללת נתונים ממאגרי המידע של רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול (להלן - רשות האוכלוסין). נמצא כי המידע הנמצא במערכת לא היה מלא ומעודכן. בעקבות זאת, בכמה מקרים דחתה ועדת החריגים על הסף וללא הצדקה בקשות לגיטימיות של נתינים זרים להתגייר, או מנגד דנה בבקשות שהיה צריך לדחותן על הסף.

6. בנוהל נקבע כי ועדת החריגים תמסור את תשובתה לפונה עד שלושה חודשים מיום הגשת הבקשה. נמצאו בקשות שהגיעו לדיון בוועדת החריגים אחרי שחלפו למעלה משלושה חודשים מיום שהוגשו, ולעתים אף למעלה משנה.

גיורים בבתי דין פרטיים

לבד מבתי הדין הממלכתיים לגיור, קיימים במדינת ישראל בתי דין פרטיים שעוסקים בגיור שלא במסגרת מערך הגיור הממלכתי. הביקורת העלתה כי אין התאמה בין הנחיית הרב הראשי לבין הנחיות מנהל בתי הדין הרבניים בדבר אישור הליך גיור שלא נערך במסגרת מערך הגיור הממלכתי. עוד נמצא כי בניגוד להנחיית הרב הראשי, אישר בית דין רבני תשעה גיורים שנעשו בבתי דין פרטיים.

גיור קטינים מאומצים

גיור קטינים מאומצים נערך בבית דין מיוחד שהוסמך לדון בגיור קטינים מכל רחבי הארץ, והוא אורך בדרך כלל כשלושה חודשים, בכפוף ליישום דרישות בית הדין.

1. עד יוני 2012 לא הייתה לבית הדין המיוחד לקטינים מערכת נתונים ממוחשבת, וכל המידע על המתגיירים הקטינים נוהל באופן ידני, פרט למתגיירים קטינים שסיימו את הליך הגיור ונתוניהם הוזנו למחשב. לפיכך אי-אפשר לקיים מעקב ובקרה אחר הליכי הגיור של כלל הקטינים.

2. לפי נתוני מערכת המחשוב של אגף הגיור, מינואר 2008 ועד יוני 2012 התגיירו 446 קטינים מאומצים. בדיקת התיקים שנוהלו באופן ידני העלתה כי באותה תקופה הורים ל-133 ילדים מאומצים התחילו בהליך גיור ילדיהם ונשרו במהלכו, אולם האגף לא בדק את סיבות הנשירה.

סיכום והמלצות

בעשור האחרון מתגוררים במדינת ישראל כ-320,000 אזרחים שאינם יהודים על פי ההלכה היהודית, ושמנועים מלהינשא בישראל כדת משה וישראל. אם ברצונם להיחשב יהודים, על אזרחים אלה לעבור הליך גיור, כלומר להמיר את דתם לדת היהודית. ממשלת ישראל החליטה על הקמת מערך גיור ממלכתי כדי להגדיל את מספר המתגיירים מקרב אוכלוסייה זו. בשנת 2003 החליטה הממשלה על העברת מערך הגיור הממלכתי לאחריות משרד ראש הממשלה, ובשנת 2005 הוקם בו אגף גיור.

בשנת 2009 מונה מנהל לאגף הגיור. מאז מינויו לתפקיד, חל שינוי ניכר בסדרי עבודתו של אגף הגיור: נקבעו נוהלי עבודה ודפוסי פעולה חדשים, גם בכל הנוגע לשיפור השירות למתגיירים; הוקמה מחלקה לרישום נישואין למתגיירים; הוקמו בתי דין נודדים המגיירים את העולים מאתיופיה במרכזי הקליטה; והופעלה תכנית ייחודית להכנה לגיור של עולי אתיופיה. ניכר כי נעשתה עבודה יסודית לצורך שיפור עבודת האגף בכלל והיחס למתגיירים בפרט.

עם זאת, למרות המשאבים הרבים שהושקעו בשנים האחרונות, מספרם של המתגיירים מקרב התושבים שאינם יהודים לפי ההלכה, לא עלה, ואף ירד, כך שאגף הגיור לא עמד ביעד העיקרי שנקבע לו בהחלטת הממשלה. על אגף הגיור - בשיתוף אנשי מקצוע וגופים נוספים שעוסקים בתחום הגיור - לבחון את הגורמים לאי-עמידה ביעד שנקבע בהחלטת הממשלה מ-2008, במטרה לפעול להשגתו ולמנוע נשירת מתגיירים תוך כדי הליך הגיור.

על אגף הגיור ועל משרד המשפטים לסיים בהקדם את התהליך לתיקון כללי הדיון שהחלו בו ולהגיש לרב הראשי לישראל הצעה לתיקון הכללים בהתאם להליכי הגיור המתבצעים הלכה למעשה, ולהסדיר את התשתית הנורמטיבית הדרושה.

על אגף הגיור לנקוט פעולות שיבטיחו את הסדרת הליך הגיור במובנים נוספים, ובכללם: הבטחת טיפול סדיר ושוטף במערך המשפחות והקהילות המלוות וקידום הקמת התשתית למערך ארצי של משפחות וקהילות מלוות; קיצור משך ההמתנה לטבילה במקווה הטהרה ולהנפקת תעודות המרה. גם בהיבטים מינהליים שונים, שעלולים להשפיע על מעמדם האישי של מתגיירים, נדרש האגף לפעול: לאתר ולרכז את מסמכי הגיור של כלל המתגיירים. כן עליו לטייב את מערכת המחשוב שלו, ובכללה את הממשק לנתוני רשות האוכלוסין, לשפר ולייעל את הפיקוח והבקרה שלו על מכוני ההכנה לגיור ואת מערך התמיכות הכספיות בהם.

על משרד ראש הממשלה ועל נש"ם לפעול לאלתר לבחירתו של ראש מערך הגיור ולהסדיר את העסקת כוח האדם במחלקת מילות וטבילות באגף הגיור.

על אגף הגיור לעקוב אחר פעילותה של ועדת החריגים המטפלת בבקשות לגיור של נתינים זרים, שחלקם הם בני זוג של אזרחים ישראלים. כן עליו לפעול, בשיתוף עם משרד הפנים ועם משרד המשפטים, ככל שימצאו לנכון, לעריכת שינויים בנהלים שנקבעו לעבודת הוועדה, ולפרסמם.

על הנהלת בתי הדין הרבניים לוודא שהנחיות הרב הראשי בדבר הכרה בגיור שנעשה שלא במסגרת מערך הגיור הממלכתי יבוצעו במלואן, ולהבטיח את קיומו של מסלול בלעדי, אחיד וסדור להכרה בגיורים הללו.

על אגף הגיור להביא בפני ראש מערך הגיור והרב הראשי את הנתונים הנוגעים לקטינים מאומצים שהליך גיורם לא הושלם, שכן אם הם התחילו את ההליך משמע שגילו בו עניין. על כן יש לבחון אם ניתן לסייע בהשלמת הליך הגיור. כמו כן, ראוי לנתח את הסיבות לנשירתם על מנת לצמצם מקרים כאלה בעתיד.

על אגף הגיור להבטיח את המשך השיפור בשירות הניתן למתגיירים ולפעול בנחישות ובמרץ לתיקון מכלול הליקויים שהועלו בדוח, בייחוד לנוכח רגישותו של הליך הגיור הנוגע במעמדם האישי של המבקשים להתגייר.