1. כללי
כל המועמדים לחלק מהתפקידים הרגישים והסודיים ביותר במערכת הביטחון נדרשים מזה שנים, כעניין שבשיגרה וכתנאי לקבלה לעבודה, לעבור גם בדיקה בפוליגרף, במסגרת תהליך "סינון ביטחון".
בדוח שנתי 44 של מבקר המדינה נדון טיפול מערכת הביטחון בלקחי פרשת דותן, שהיכתה בזמנו בתדהמה את מערכת הביטחון וגרמה לה לשקול דרכים למניעת הישנות של מקרים דומים בעתיד. בדוח צוין, בין היתר, כי הוועדה הציבורית ללימוד לקחים מפרשת דותן, בראשותו של עו"ד י' פלומין, המליצה לשלב את השימוש בפוליגרף בתהליך בדיקת המהימנות של מועמדים וממלאי תפקידים רגישים במיוחד גם בתחום ההרכשה והכספים במערכת הביטחון; ההמלצה לא אומצה על ידי צה"ל ומשרד הביטחון, והנושא עודנו שנוי במחלוקת.
בעקבות דיון שנערך בנושא בוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, התבקשה מבקר המדינה להכין חוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 (נוסח משולב), על ההיבטים המשפטיים, המוסריים והציבוריים של השימוש במכשיר הפוליגרף ככלי עזר בסינון מועמדים לתפקידים רגישים מבחינת ביטחון המדינה וכן בתחומי הרכשה וכספים.
הכנת חוות הדעת ארכה זמן רב מהמצופה, כיוון שנוספה על הטיפול במטלות הביקורת השוטפות המתרבות והולכות והייתה היא עצמה כרוכה בלימוד מעמיק בחומר מחקרי ועיוני רב, כולל מסמכים וחוות דעת שהוגשו למבקר המדינה על ידי גורמים שונים - ביניהם צה"ל, משרד הביטחון ושירות הביטחון הכללי (להלן - השב"כ) - ובהתייעצויות עם גורמים שונים. כן נבחנו היבטים שונים הכרוכים בסוגייה - כולל משפטיים וציבוריים. יצוין כבר עתה, כי במסגרת חוות דעת זו, לא נבדק כל התהליך של "סינון הביטחון" כפי שהוא מיושם בשב"כ, אלא שילובו של הפוליגרף בתהליך הסינון.
2. המסגרת החוקית לסינון הביטחון
בהחלטת הממשלה מיום 26.1.75 (החלטה מס' 411), הוטלה האחריות לביצוע בדיקות ביטחון על השב"כ. לפי ההגדרה הכלולה בהחלטה "סינון ביטחון" הוא: "כלל הפעולות והאמצעים הננקטים כדי לקבוע את כשרותו הביטחונית של אדם לתפקיד מסווג מסוים" וזאת במסגרת תפקידו לעסוק בסיכול ריגול, סיכול טרור ואבטחת מידע מסווג בפני חשיפה לגורמים בלתי מוסמכים.
סמכויותיו של השב"כ לבדוק את נתוניו האישיים של מועמד לשירות המדינה מעוגנות גם בהוראות סעיף 35א' לכללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים), התשכ"א-1961, וכן בסעיף 17(ב') לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981.
3. הפעלת הפוליגרף ככלי אבחון
3.1 מהות הפוליגרף - בציבור מקובל לכנות את הפוליגרף "מכונת אמת" או מכשיר "לגילוי שקרים lie detector")"(. כינוי זה עלול להטעות. הפוליגרף איננו "מכונת אמת". כפי שנראה להלן, יש להפריד הפרדה מלאה בין השימוש במכשיר (הבדיקה עצמה) לבין הערכתן של תוצאות הבדיקה וחוות הדעת הניתנת בעקבותיה. שמו של המכשיר הינו "פוליגרף" (polyqraph), כלומר: "רב (ערוצי) רישום". המכשיר מודד ורושם במהלך הבדיקה תגובות פיזיולוגיות מסוימות של הנבדק. יפים לכאן הדברים הבאים הלקוחים מדוח ועדת כהן :
"אם כי בכתב המינוי של הוועדה מדובר על מכונת אמת, נדגיש כבר בפתח פרק זה, שהשימוש בשם זה עבור פוליגרף נראה לנו כמוטעה ומטעה, ועל כן בחרנו להשתמש בדוח זה בשם הלועזי של המכשיר. אף לדעת המצדדים הנלהבים ביותר של הפוליגרף, השם מכונת אמת הוא יומרני ומעורר ציפיות, שבדיקת פוליגרף איננה יכולה למלאן. בארצות אחרות כונה פוליגרף גלאי שקר (lie detector), אך גם על כינוי זה יצאו עוררין, ונראה לנו שאף בו אין להשתמש. כך למשל הוועדה על פעולות ממשלת ארצות הברית בדוח שלה משנת 1965 בעניין השימוש בפוליגרף על ידי הממשל הפדרלי, אמרה את הדברים הבאים:
לא קיים גלאי שקר לא מכני ולא אנושי, אנשים הוטעו על ידי המיתוס, שקופסת מתכת בידיו של חוקר יכולה לגלות אמת ושקר. נראה לנו, כי מוטב להשתמש, עד שיוצע שם עברי מתאים, בביטוי פוליגרף, אשר מציין שמדובר במכשיר העורך רישומים רבים" יצוין כבר עתה, כי גם מבקר המדינה מעדיפה ביטוי זה.
הליך סינון הביטחון כולל, כאמור, ברמות סיווג ביטחוני גבוהות, בדיקה בפוליגרף. מכשיר הפוליגרף המקובל מורכב משלושה ערוצי בדיקה, אשר בעת מתן תשובות לשאלות המוצגות לנבדק מציינים שינויים בפעילות הנשימה, בלחץ הדם ובדופק, וכן שינויים במוליכות החשמלית של העור (הזעה). התגובות נרשמות בעת הבדיקה בצורה גרפית על גיליון נייר, לגבי כל אחד מהערוצים בנפרד. ביסוד בדיקה בפוליגרף עומדת ההנחה, שקיים קשר בלתי מודע בין ריגוש פנימי (כגון התרגשות, פחד, חשש) לבין שינויים או תגובות פיזיולוגיות, שעליהן אין לאדם שליטה . קשר זה כשלעצמו איננו מבטא בהכרח אמירת אמת או שקר, ולפיכך אין, כאמור, לראות בפוליגרף מכשיר ל"גילוי האמת". אולם בשימוש מיומן הוא עשוי לשמש אחד מכלי העזר כדי לעמוד על מהימנותו של הנבדק (ראה גם להלן בפרק תהליך הבדיקה).
פותחו טכניקות שונות של שיטות בדיקה, אשר מטרתן לאפשר לבודק מיומן להבחין במוטרדות שניתן לפרשה כאמירת אמת או שקר . הנפוצה והמקובלת מכולן היא שיטת שאלות הביקורת, והיא זו שעושים בה שימוש בתהליך של סינון הביטחון.
3.2 המשתמשים בפוליגרף בישראל - הינם הגופים הבאים:
א. שירות הביטחון הכללי (להלן - שב"כ) - כמפורט להלן.
ב. משטרת ישראל - בנושא חקירות פליליות.
ג. צה"ל - מחלקת ביטחון שדה - מפעילה בודקי פוליגרף במהלך חקירותיה.
ד. צה"ל - משטרה צבאית חוקרת - מעסיקה בודק אחד לצורכי חקירות.
ה. המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן - המוסד) - בעריכת בדיקות משלו בנושא מהימנות עובדיו, בנוסף על קבלת שירות מהשב"כ.
ו. משרדי פוליגרף פרטיים, המעסיקים פורשים מהשב"כ והמשטרה או בוגרי מכונים בחו"ל - לצרכים אזרחיים.
3.3. מטרות השימוש בפוליגרף בשב"כ - לפי התיעוד שהשב"כ העביר למשרד מבקר המדינה, המטרות שלשמן הוא משתמש בפוליגרף הן:
א. בדיקת נושאים במסגרת סינון ביטחון ראשוני ובדיקות סינון חוזרות.
ב. סינון חשודים באירוע מסוים.
ג. בדיקת כיווני חקיקה ובדיקת חשדות מסוימים במהלך חקירתו של חשוד.
כאמור חוות הדעת הניתנת בזה עניינה השימוש בפוליגרף כאחד מכלי העזר בבדיקת מהימנותם של מועמדים לתפקידים רגישים מבחינת ביטחון המדינה, הרכשה וכספים. מי שמשתמש במכשיר הפוליגרף, כאחד הכלים לקביעת מהימנותם במסגרת סינון ביטחון - וגם זאת רק ברמות ובתחומים מוגדרים - הוא השב"כ. על כן תעמוד חוות הדעת בהרחבה על דרכי הביצוע הנהוגות שם ויבדקו התנאים הנלווים לבדיקה. כמו כן תישקל האפשרות להשתמש בפוליגרף גם לשם סינון מהימנות לתפקידים רגישים בתחומי הרכשה וכספים.
בדיקות פוליגרף מבוצעות בשב"כ מאז שנות ה-50. במסגרת סינון ביטחון החל הבדיקות בפוליגרף במתכונת מצומצמת ביותר בשנת העבודה 1980/81, ומאז הן נמצאות בקו עלייה. בעקבות "פרשת קלינגברג", ב-1983 החלו לערוך בדיקה בפוליגרף לכל המועמדים לתפקיד הדורש את רמת הסודיות הגבוהה ביותר. בעקבות "פרשת וענונו" ב-1986, הוחלט לבצע בדיקת סינון ביטחון חוזרת לכל העובדים ברמה האמורה, ובמסגרתה שולבה גם בדיקה בפוליגרף. בשנת העבודה 1989/90 החלו לערוך בדיקה בפוליגרף לסינון המועמדים לחלק מהמגזרים בשב"כ, ומאז שנת - 1995 לסינון כל המועמדים לעבודה בשב"כ.
3.3 מקומן של הבדיקות בפוליגרף בתהליך של סינון ביטחון - כאמור, "סינון ביטחון" (הידוע גם "כאבטחת מהימנות") הינו אחד האמצעים שהשב"כ נוקט למניעת חשיפה של מידע מסווג, בנוסף לאבטחת המידע המסווג עצמו ולאבטחה פיזית של אתרים שבהם הוא מצוי. התהליך מבוצע באמצעות מערכת סינון, שנועדה לצמצם במידת האפשר את הסיכון שאנשים בלתי מהימנים מבחינה ביטחונית, או מוחדרים על ידי יריבים מודיעיניים, יוצבו לתפקידים שבהם תהיה להם נגישות למידע מסווג העלול עקב כך להיחשף, בשוגג או במזיד, בפני גורמים בלתי מוסמכים, ולגרום נזק לביטחון הלאומי.
סינון ביטחון נועד כאמור לקבוע את התאמתו של הנבדק למלא תפקיד ביטחוני מסוגג. בשלב ראשון - המכונה "בדיקת ביטחון" - נאסף מידע רלוונטי לגבי הנבדק, ממקורות שונים. לאחריו, במסגרת האבחון הביטחוני, נעשים ניתוח והערכה של המידע הרלוונטי שנאסף לקראת קבלת ההחלטה בדבר כשירותו או פסלותו של המועמד לתפקיד. "נוהל" השב"כ לביצוע בדיקות בפוליגרף כחלק מסינון הביטחון עודנו בגדר טיוטה, אך פועלים על פיה.
עינינו הרואות שהבדיקה בפוליגרף מהווה בשב"כ מרכיב אחד בלבד, מבין מספר מרכיבים, בתהליך של סינון ביטחון. הבדיקה האמורה, כפי שהיא נהוגה עתה, מתבטאת בהצגת ארבע שאלות קונקרטיות, שבמהלך התשובה עליהן נבדקת מוטרדותו של הנבדק , והיא באה בשלבים האחרונים של תהליך סינון ביטחון מקיף: אחרי שהמועמד מילא שאלון ועבר תחקיר ביטחוני נרחב ואחרי שנאסף חומר ממאגרי מידע וממקורות שונים. אם בדיקה בפוליגרף מעידה על מוטרדות הנבדק, בעת מתן תשובה לאחת או יותר מאותן ארבע שאלות, נמשך האבחון באותם נושאים בדרכים אחרות.
יודגש, כי סיווג התפקיד מבחינה ביטחונית הוא הקובע את היקף הבדיקה הנדרשת. לפיכך מבוצעת בדיקה בפוליגרף, במסגרת סינון הביטחון, רק לנבדקים ברמות הסיווג הגבוהות ביותר, המהווים חלק זעיר מכלל הנבדקים (ראה להלן). כאמור, גם במקרים אלה היא מהווה רק את אחד מכלי העזר בתהליך לבדיקת מהימנותו של המועמד לתפקיד הרגיש, ולא אמצעי בלעדי, או בהכרח עיקרי.
בדיקות בפוליגרף מבוצעות על ידי יחידת הפוליגרף, הכפופה לאגף מסויים. ממצאי הבדיקות משמשים את יחידת האבחון הביטחוני, הכפופה לאגף אחר בשב"כ, לצורך שילובם בתהליך האבחון והסקת מסקנה כוללת באשר למהימנותו של הנבדק. יחידה זו היא האחראית לתהליך הבדיקה הביטחונית כולה, והיא הקובעת את רמת המהימנות של המועד.
3.4 האוכלוסיות הנבדקות בפוליגרף - קיימות רמות שונות של תפקידים מסווגים. במסגרת רמות אלו, נערכות בדיקות הפוליגרף לאוכלוסיות הבאות:
א. מועמדים לתפקידים ברמות הגבוהות והרגישות ביותר.
ב. מועמדים ועובדים, שנאסף לגביהם חומר המצביע על ספק לכאורה לגבי מהימנותם וזאת כאשר החומר האמור לא הוזם באמצעות כלי בדיקה אחרים.
ד. ממלאי תפקידים רגישים ביותר מבחינה ביטחונית, במסגרת בדיקה ביטחונית חוזרת.
הגישה המצמצמת את השימוש בפוליגרף לאוכלוסייה קטנה יחסית מקובלת על מבקר המדינה. יחד עם זאת, סבורה היא שהדעה הרווחת לעתים, כאילו בעל תפקיד בכיר ממילא מוחזק כמהימן, ועל כן אינו זקוק לבדיקה, הינה מסוכנת. לעתים דווקא מבין אלה שהגיעו לתפקידים, שבהם כבר הוכיחו עצמם הלכה למעשה, נתגלו מרגלים או מועלים מתוחכמים, היודעים להרשים ולעורר אימון במגעם עם הבריות. לפיכך דרוש, לדעתה, כל כלי עזר יעיל, כדי למנוע, עד קצה האפשר, טעות במינוי רגיש.
3.6 היקף הבדיקות בפוליגרף - מכלל בדיקות לסינון ביטחון שביצע השב"כ בשנת 1996, כ-1.5% כללו שימוש בפוליגרף. יש בנתונים אלה כדי להמחיש את היחס בין מספר הבדיקות בפוליגרף לבין מספרן הכולל של בדיקות סינון ביטחון שבוצעו.
על פי נוהלי השב"כ, נפסל מועמד או מועסק לתפקיד רק אם הפסילה קיבלה אישור של כל הגורמים העוסקים בבדיקה. מעל כל אלה קיים "פורום הפסילות" של השב"כ, הכולל את היועץ המשפטי של השירות, ראשי אגפים ובכירים נוספים; במקרה של מחלוקת בין גורמים אלה מובא הנושא להכרעת ראש השב"כ. לדברי אנשי השב"כ, אם תוצאות הבדיקה בפוליגרף עומדות בסתירה לכל החומר האחר, אין פוסלים את הנבדק לתפקיד ועורכים לו בדיקות נוספות, אלא אם תוצאות הבדיקה בפוליגרף הצביעו על קשר עם מודיעין זר - וגם זאת רק באישור "פורום הפסילות".
3.7 הסכמת הנבדק לעבור בדיקה בפוליגרף - כתנאי קודם לבדיקה בפוליגרף, נשאל הנבדק אם יש נושאים רפואיים או נפשיים המונעים בעדו לעבור את הבדיקה. קיימת רשימת נושאים רפואיים המחייבים קבלה חוות דעת של רופא אמון של השב"כ ורשימה של בעיות נפשיות המחייבות קבלת חוות דעת של יועץ פסיכיאטרי או פסיכולוגי אם המועמד כשיר לעמוד בבדיקה כזאת.
על פי "נוהל ביצוע בדיקות פוליגרף בתהליך סינון הביטחון" (טיוטה) מ-21.5.95, שלפיו מבוצעות הבדיקות בפועל, אין לערוך בדיקה בפוליגרף אלא בהסכמתו של הנבדק מראש עוד לפני הגיעו ליחידת הפוליגרף לשם בדיקה, מקבל הנבדק את השאלון, שבו השאלות הרלוונטיות: קיום קשר עם מודיעין זר, ביצוע עבירות פליליות, שימוש בסמים וקבלת טיפולים נפשיים. הנבדק משיב עליהם בכתב וחותם על כך. חתימה זו מהווה את הסכמת הנבדק לביצוע הבדיקה.
3.8 תהליך הבדיקה בפוליגרף - לאחר שהנבדק נתן, כאמור, את הסכמתו לבדיקה בפוליגרף ומילא את השאלון, נערכת עמו ביחידת הפוליגרף שיחת הכנה. במהלך שיחה זו מציג לו הבודק את השאלות הרלוונטיות לבדיקה ומבהיר לנבדק, כי ישאל שאלות נוספות שיובהרו לו במהלך הבדיקה (שאלות בלתי רלוונטיות ו"שאלות ביקורת" - על כך, ראה להלן).
הבדיקה נערכת בשיטה של בדיקת סריקה (SCREENING). בשלב הראשון של הבדיקה בפוליגרף מוצגות לנבדק שאלות בלתי רלוונטיות בנושאים עובדתיים ברורים (כגון היום בשבוע או שם הנבדק). מטרת שאלות אלו הינה להתאים את מכשיר הפוליגרף, לתגובות הנבדק המסוים. לאחר מכן, נשאלות השאלות הרלוונטיות (ראה לעיל) ותגובותיו לכל אחת משאלות אלה מושוות ביניהן והן מוערכות באופן יחסי לתגובותיו לשאלות הבלתי רלוונטיות. כאשר מתגלית מוטרדות של הנבדק לאחת או יותר מהשאלות הרלוונטיות הוא נשאל "שאלות ביקורת" (CONTROL QUESTION TECHNIQUE), שמטרתן אימות או הזמת האפשרות של הסתרת מידע בנושא הרלוונטי המסוים. השאלות הרלוונטיות ושאלות הביקורת נשאלות מספר פעמים בהתאם להנחיות כלליות של ענף הפוליגרף ולפי שיקולי הבודק, נוכח תגובות הנבדק.
"שאלות הביקורת" אינן נוגעות ישירות לנושאים הנבדקים בשאלות הרלוונטיות, אלא משמשות אך לצורכי השוואה בין רישומי הפוליגרף בעת שהנבדק השיב עליהן מזה, לבין רישומי הפוליגרף בעת שהשיב על השאלות הרלוונטיות מזה (דוגמה לשאלת ביקורת - האם אתה מעריך את עצמך כאדם מהימן וישר). השילוב של שאלות הביקורת עם השאלות הרלוונטיות נובע מההנחה שנבדק שיש לו סיבה להסתיר את האמת בשאלה הרלוונטית, מוטרד לעתים קרובות יותר בשאלה זו מאשר בשאלות הביקורת ועל כן תגובתו לשאלה הרלוונטית תהיה משמעותית יותר. אדם שאין לו סיבה להסתיר את האמת בשאלה רלוונטית לא יהיה, ככלל, מוטרד ממנה, אך יהיה מוטרד בשאלת הביקורת זאת מאחר והפעם הוא נדרש להשיב על שאלה בעלת מטען רגשי רב, שתביא לתגובה משמעותית. שאלות הביקורת מותאמות לשאלה הרלוונטית שבה גילה הנבדק מוטרדות והבדיקה לגביהן נערכת רק לאחר שהנבדק הסכים לנוסח השאלות.
פיענוח רישומי הבדיקה נערך בצורה שיטתית, תוך מתן ערכים מספריים לכל תגובה. שיטת הפיענוח של הרישומים לוקחת בחשבון אם מקדמי ביטחון, ובכלל זה - על ידי קביעת ממצא של "חוסר מסקנה", על מנת להימנע ככל שניתן מטעות.
יודגש, כי הסברי נבדק למוטרדותו, במסגרת שאלות הביקורת המוצגות לו נוכח התגובות לשאלות הרלוונטיות, מביאות את הנבדק, לעתים, לגלות פרטים אישיים שאינם חשובים לנושא האבחון הביטחוני (כגון סחיבה מחנויות כנער ומשובות נעורים קלות ערך) כדי "לנקות" את עצמו.
לעתים נערכות בדיקות המשך לבדיקה הראשונה, כדי להעמיק חקר בנקודות שעלו בבדיקה הראשונה. זאת עוד, אם על סמך תוצאות הבדיקה הראשונה לא ניתן לגבש מסקנה חד-משמעית, יש ועורכים בדיקה חוזרת במועד אחר, לאחר שגורמי האבחון שוחחו עם הנבדק, כדי להבהיר את הנושאים שנותרו לא ברורים.
השימוש בפוליגרף בשב"כ נועד להוות גם גורם מרתיע, כיוון שהמועמדים לעבור את הבדיקה יודעים על כך מראש. חלק מהנבדקים שהייתה להם סיבה להסתיר את האמת בנושא רלוונטי, מגלים לעתים את האמת כבר לקראת הבדיקה, או עובר לביצועה. לעומתם יש מקרים שבהם מנסה מי שעומד להיבדק להימנע מלעבור אותה; וגם לכך נודעת משמעות מבחינת האבחון.
3.9 תוצאות הבדיקה - תוצאות הבדיקה, כפי שהן מדווחות לגורם המזמין בשב"כ, הן לפי נוהלי השב"כ אחת מאלה:
א. "נבדק דובר אמת N.D.I) - N.D.I NO DECEPTION INDICATION) - נבדק שעל פי ממצאי בדיקותיו בפוליגרף הינו דובר אמת בשאלות הרלוונטיות לגביהן נשאל בבדיקותיו.
ב. נבדק חסר מסקנה (INCONCLUSIVE - INCO) - נבדק אשר לא ניתן להסיק מסקנה כלשהיא מבדיקתו בפוליגרף.
ג. נבדק דובר שקר (DECEPTION INDICATION - D.I.) - נבדק שעל פי ממצאי בדיקותיו בפוליגרף הינו דובר שקר בשאלה או בשאלות הרלוונטיות שנשאל בבדיקה.
ד. נבדק שאודותיו לא ניתן לתת חוו"ד N.O) - OPINION - NO) - נבדק שעקב התנהגותו או בשל מגבלה נפשית, גופנית או אחרת, לא ניתן להתייחס למדפסי בדיקותיו, לפיכך לא ניתן לגבש חוו"ד כלשהיא לגבי מסקנת הבדיקה".
במהלך הכנת חוות הדעת הוברר, כי גורמי משטרה בארה"ב מנסים להחדיר את המושג "תגובה משמעותית" (SIGNIFICANT RESPONSE)במקום "דובר שקר", זאת כדי למנוע יצירת רושם, כי הפוליגרף הוא "מכונת אמת".
המשך קריאת הדוח בקובץ המצורף
...