תקציר
רקע כללי
ירושלים, בירת ישראל, היא העיר הגדולה ביותר בארץ, ובסוף שנת 2015 התגוררו בה כ-10% מתושבי המדינה. בירושלים כ-860,000 תושבים, מהם כ-540,000 יהודים ואחרים (כ-63%), וכ-320,000 ערבים (כ-37%) . על מצבה הכלכלי-חברתי של ירושלים ביחס לממוצע הארצי אפשר ללמוד משורה של מדדים ממשלתיים המלמדים על חולשות בתחום התעסוקה, ברמת ההכנסה והפריון ובתחום החינוך.
לירושלים יש מעמד ייחודי על פי חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל (להלן – חוק יסוד ירושלים). בחוק נקבע: "הממשלה תשקוד על פיתוחה ושגשוגה של ירושלים על ידי הקצאת משאבים מיוחדים, לרבות מענק שנתי מיוחד לעיריית ירושלים (מענק הבירה)" . מתוקף חוק זה מפעילה הממשלה תכניות ייעודיות לפיתוח כלכלי בירושלים. משנת 2005 אישרה הממשלה שמונה תכניות רב-שנתיות הנוגעות לפיתוחה של ירושלים ובמסגרתן הקצתה יותר משלושה מיליארד ש"ח לפיתוחה של העיר: שלוש מהן עסקו בתחום הפיתוח הכלכלי - תכנית הצמיחה, תכנית מרום ותכנית היובל (להלן - תכניות החומש לפיתוח כלכלי); ארבע מהן עסקו בפיתוח תשתיות ואחזקה - שתי תכניות לפיתוח אגן העיר העתיקה ושתי תכניות לפיתוח מתחם הכותל המערבי; ותכנית אחת הייתה מיועדת לפיתוח כלכלי-חברתי של אוכלוסיית מזרח העיר - התכנית להגברת הביטחון האישי ולפיתוח כלכלי-חברתי בירושלים (להלן - התכנית לצמצום הפערים). בתקופת הביקורת עמד בראש משרד ירושלים ומורשת חבר הכנסת זאב אלקין (להלן - שר ירושלים או השר) ובתפקיד מנכ"ל המשרד שימש מאז אוקטובר 2016 מר רן ישי.
פעולות הביקורת
בחודשים פברואר-יולי 2017 בדק משרד מבקר המדינה כמה היבטים הנוגעים לשלוש תכניות החומש, הצמיחה, מרום והיובל, לפיתוחה הכלכלי של ירושלים ולתכנית לצמצום הפערים, וכן היבטים בתקציב שמעניקה הממשלה למימון הפעילות השוטפת של עיריית ירושלים ולפיתוח תשתיות תיירותיות. הביקורת נעשתה במשרד ירושלים, במשרד ראש הממשלה (להלן - רה"ם), ברשות לפיתוח ירושלים (להלן - הרל"י) ובמשרד האוצר. בדיקות השלמה נעשו בעיריית ירושלים, ברשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי, במשרד החינוך ובמשרד התיירות.
הליקויים העיקריים
מימון פעילויות שוטפות של עיריית ירושלים
משרד הפנים מופקד מטעם הממשלה על השלטון המקומי, ופועל במסגרת תקציבו לסייע לרשויות המקומיות הנזקקות לכך. הסיוע ניתן בעיקר באמצעות מענקי איזון הניתנים למרבית הרשויות אשר נועדו לצמצם את הפער שבין הכנסותיהן של הרשויות המקומיות ממקורות עצמאיים (כגון ארנונה, תשלומים בעד מים ואגרות) לבין הוצאותיהן. זאת, על מנת להבטיח סל שירותים בסיסי לתושביהן. המענק מוקצה על פי "נוסחת גדיש", אך ועדת גדיש לא כללה את ירושלים בנוסחת מענק האיזון, זאת בשל "מצבה וצרכיה המיוחדים של ירושלים".
במשך שנים הקציבה הממשלה לעיריית ירושלים מענק בירה, אשר סכומו נקבע באופן שרירותי על פי משא ומתן בין העירייה לממשלה. דרך תקצוב זו לוקה מבחינה מקצועית ומינהלית והיא אף מקשה על העירייה לתכנן את תקציבה לשם מתן שירותים לתושבים. הפעולה הממשלתית שנועדה לשים קץ להליך התקצוב הלקוי - הופסקה בחודש מאי 2017. מאותה עת, במשך יותר משישה חודשים עד לתום שנת 2017, לא נקטו משרד הפנים ומשרד האוצר כל פעולה ממשית שתכליתה למנוע חזרה על הליך התקצוב הלקוי שנעשה בשנים האחרונות. הנושא אף לא חזר לשולחן ראש הממשלה או הממשלה כדי להיערך מבעוד מועד לתקצוב שנת 2018.
תכנון תכנית היובל
הממשלה הטילה במאי 2015 על מנכ"ל משרד רה"ם ועל מנכ"ל משרד ירושלים לרכז עבודת מטה לגיבוש תכנית היובל, גם על סמך ביצוע תכניות קודמות - הצמיחה ומרום, וכן להשתמש בסיכום עבודת המטה שהכינה עיריית ירושלים "לפיתוח הפעילות הכלכלית ולחיזוקה הכלכלי-חברתי של ירושלים בחמש השנים הקרובות" (להלן - תכנית 2020) כ"מצע לדיון" במסגרת גיבוש תכנית היובל.
ניתוח תוצאות תכניות החומש הקודמות
במאי 2015 החליטה הממשלה שתכנית היובל תגובש גם על סמך ביצוע תכניות קודמות, ואולם עת אישרה הממשלה את מרכיבי תכניות היובל, ביוני 2016 היה בפני מגבשי התכנית דוח ביניים של תכנית מרום לסוף שנת 2015 (להלן - דוח הביניים), שערך מכון ירושלים לחקר ישראל (להלן - מכון ירושלים). על פי דוח הביניים, מבין 19 היעדים שנקבעו לתכנית מרום, עד דצמבר 2015 הושגו ארבעה יעדים; שמונה יעדים לא הושגו; יעד אחד בוטל; ובנוגע לשישה מהיעדים אי אפשר לדעת אם הושגו, כיוון שלא נקבע מדד להשגת היעד או שאין נתונים על מידת העמידה בו. כמו כן על פי דוח הביניים, מידת העמידה ביעדים בחלק ממרכיבי תכנית מרום היתה חלקית בלבד. לדוגמה: בתחום התיירות לא הושג היעד של גידול בכמות התיירים המבקרים בשיעור של 15%-10% בשנה; בתחום התעסוקה (ביוטכנולוגיה) הושגו יעדים מרכזיים וכמה יעדים לא הושגו; בתחום האקדמיה לא נקבעו מדדים למחצית משישה היעדים שנקבעו, ובשלושת היעדים שבהם נקבע מדד - לא היו נתונים המאפשרים למדוד את מידת העמידה ביעד.
מדדי הביצוע בתכניות ייעודיות מספקים כלי שיטתי ואפקטיבי להערכת הפעולות למימוש המדיניות. במסמכי משרד ירושלים, משרד רה"ם והרל"י לא הובהר מדוע הוחלט לכלול בתכנית היובל מרכיבים שיישומם במסגרת תכנית מרום היה חסר, או מרכיבים שאין אפשרות למדוד את מידת יישומם, כיוון שלא נקבעו בהם יעדים כמותיים הניתנים למדידה. הממשלה אישרה אפוא את התחומים בתכנית היובל, שרובם נכללו בתכנית מרום, על פי מידע חסר בדבר הישגי תכנית מרום. זאת ועוד, על פי מסמכי ועדת ההיגוי, אשר הוסמכה כאמור בהחלטת הממשלה לאשר שינוי ביעדי תכנית מרום, בשנים 2012 עד 2016 היא לא דנה בשינוי יעדים בתכנית מרום וממילא לא אישרה שינוי בהם.
גיבוש עיקרי תכנית היובל ואישורה
על פי מדריך התכנון הממשלתי, תהליך גיבושן של תכניות ייעודיות מחייב לבחון מחדש הנחות יסוד קיימות ולהעמיק את מרחב החשיבה. לנוכח הדמיון בין מרכיבי תכניות מרום והיובל, על רקע המידע כאמור בדבר הישגי תכנית מרום, משרד מבקר המדינה בדק את מסמכי עבודת המטה לגיבוש תכנית היובל. נמצא שהתיעוד לעבודת המטה לגיבוש התכנית עד להגשתה לאישור הממשלה ביוני 2016 היה מועט, וכלל רק שתי מצגות, דומות בעיקרן, ובהן עיקרי תכנית 2020 של עיריית ירושלים ורכיביה, וכן נתונים על התקציב המתוכנן. עבודת המטה שנעשתה במהלך השנה הזו, על פי מסמכי משרד ירושלים, הייתה מצומצמת ביותר, לא נכללו בה פעולות ניתוח והערכה בקשר לתכנית מרום ובקשר לצורך בהגדרת כיווני פעולה חדשים.
בחינת חלופות וקביעת סדרי עדיפויות
משרד ירושלים ומשרד רה"ם לא שקלו חלופות לתחומי העשייה של תכנית היובל, כנדרש על פי המדריך לתכנון ממשלתי, למעט השמטת שני תתתחומים שנכללו בתחום הכלכלה היצירתית בתכנית ירושלים 2020 . רק כעבור כמעט שנה אחרי שהממשלה אישרה את עיקרי תכנית היובל, הועלו חלופות לתחומי עשיית במסגרת התכנית.
תחום איכות החיים בתכנית היובל
בדצמבר 2016 אישרה ועדת ההיגוי של תכנית היובל את התכנית הרב-שנתית ליישום התכנית. אולם נמצא כי תחום איכות החיים שהוא חלק מעיקרי תכנית היובל שאישרה הממשלה, ותקציביו מהווים כרבע (23%) מתקציבי תכנית היובל, לא נכלל בתכנית הרב-שנתית שאישרה ועדת ההיגוי, כיוון שלא הוגדרו לו יעדים.
המשך ההשקעה בתחום האקדמיה חרף חוסר מידע בדבר ההישגים
הממשלה הקצתה לביצוע תכנית מרום בתחום האקדמיה כ-30 מיליון ש"ח ולביצועו בתכנית היובל 75 מיליון ש"ח. במצב הקיים לא ניתן להעריך עד כמה ההשקעה שהושקעה בתחום זה הייתה אפקטיבית, שכן על פי מכון ירושלים לא הוגדרו מראש יעדים באופן המאפשר לבחון את מידת השגתם וכן קיים מחסור בנתונים לצורך השוואה בין השנים. ליקוי זה בתכנית מרום לא בא על תיקונו בתכנית היובל, שכן קיימת אי-בהירות בדבר יעד מרכזי בתחום האקדמיה – גידול במספר הסטודנטים בירושלים - והדבר עלול לפגוע ביכולת לבחון גם את מידת האפקטיביות של המשאבים שהממשלה הקצתה לתחום זה.
תרומתן של תכניות החומש להכנסות עיריית ירושלים
במהלך הביקורת התברר כי בין הגורמים שהיו שותפים לגיבוש תכנית היובל קיימת מחלוקת אשר לשאלה אם הגדלת הכנסותיה של עיריית ירושלים נמנית על אחת ממטרות התכנית או שאמורה לשמש כקו שמנחה את יישומה. ההכרעה אם הגדלת הכנסות העירייה נמנית על מטרות תכנית היובל הינה מהותית שכן יש בה כדי להבהיר מהם ההישגים שמבקשת הממשלה להשיג והאם מרכיבי התכנית והמשימות שנקבעו בה אכן עשויים להוביל לתוצאות הנדרשות.
פיתוח תחום התיירות בירושלים
התכנית האסטרטגית לתיירות בירושלים
במאי 2012 החליטה הממשלה לגבש תכנית אסטרטגית רב-תחומית לתיירות בירושלים, מתוך הבנה כי תחום התיירות הוא מנוע צמיחה כלכלי משמעותי במדינת ישראל בכלל ובירושלים בפרט, כי העיר ירושלים היא משאב תיירותי מרכזי במדינה וכי קיים צורך בראייה אסטרטגית כוללת לקידום תחום התיירות בעיר. במשך כמעט שלוש שנים, עד תחילת 2018, לא הובאה התכנית האסטרטגית לתיירות לאישור הממשלה, כנדרש בהחלטת הממשלה והיא לא הושלמה לכדי מסמך רשמי. בינתיים, בשנת 2016, אישרה הממשלה הקצאת מאות מיליוני ש"ח לצורך פיתוח התיירות בירושלים במסגרת תכנית היובל ובמסגרת התכנית לפיתוח מתחם הכותל המערבי, שאושרה ביולי 2017.
שיווק התיירות לירושלים
משרד התיירות מופקד בין השאר על קביעת מדיניות השיווק של תעשיית התיירות בישראל. ביוני 2016 אישרה הממשלה את תכנית יובל שבמסגרתה היא אישרה תכניות בתחום התיירות, ובכללן תכניות להגברת שיווקה של ירושלים שהוקצו להן 23 מיליון ש"ח. כמו כן קבעה הממשלה בהחלטה זו כי תכניות להגברת שיווקה של העיר ירושלים יגובשו על ידי צוות שיורכב ממנכ"ל משרד ירושלים, ממנכ"ל משרד התיירות וממנכ"ל הרל"י וכי החלטות הצוות יתקבלו פה אחד. ואולם, מנגנון זה להבטחת שיתוף הפעולה בין משרד התיירות למשרד ירושלים ולהרל"י, לא יושם הלכה למעשה; משרד ירושלים (באמצעות הרל"י) ומשרד התיירות פעלו בנפרד לשיווקה של ירושלים, ועל פי דברים שכתב מנכ"ל משרד התיירות, כתוצאה מכך נגרם נזק למאמצי שיווק ישראל בכלל וירושלים בפרט.
תקצוב פרויקטים תיירותיים בירושלים
בחוק יסוד ירושלים נקבע כי "לירושלים יינתנו עדיפויות מיוחדות בפעילויות של רשויות המדינה לפיתוחה של ירושלים בנושאי משק וכלכלה ובנושאים אחרים". לפי מדיניות משרד התיירות בשנים האחרונות, לפחות 70% מהתקציב לפיתוח תשתיות תיירות מיועד ל"ערי הליבה" התיירותיות, ובהן ירושלים. נמצא כי בשנים 2016-2014 ב80% מהפרויקטים בירושלים שבמימונם השתתף משרד התיירות, שיעור ההשתתפות של המשרד היה קטן מהשיעור המרבי הנמוך שנקבע בנוהל ועמד על 50% או פחות. זאת בשעה ששיעור ההשתתפות של המשרד ב-93% מהפרויקטים בערי ליבה, לבד מירושלים, היה גבוה מהשיעור המרבי הנמוך ועמד על 80% ויותר.
התכנית לצמצום הפערים
76% מהתושבים בשכונות הערביות במזרח ירושלים נמצאים מתחת לקו העוני, רובם המכריע (כ-85%) הם ילדים; 37% ממשקי הבית מטופלים בלשכות לשירותי הרווחה; ההכנסה הממוצעת לנפש לחודש נמוכה מאד - 40% מזה של תושב במערב העיר; התשתיות הפיזיות והחברתיות בכל השכונות רעועות ביותר, וקיים בהן מחסור משמעותי בכיתות לימוד ובמבני ציבור.
הישגי התכנית לצמצום הפערים עד לסוף שנת 2016
ביוני 2014 אישרה הממשלה את התכנית לצמצום הפערים - התכנית הממשלתית הראשונה שהתמקדה באוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים. ואולם, ההשפעה הכוללת של התכנית בשלוש שנות יישומה הראשונות, על שכונות מזרח העיר הייתה זניחה והמיקוד שלה לא היה מספיק אפקטיבי. זאת בין השאר משום שהתכנית נוגעת רק לחלק קטן מהתושבים בחמש השכונות שנכללו בתכנית. בתקציב שיועד למימון התכנית לצמצום הפערים - 200 מיליון ש"ח - לא היה די כדי לשפר ממש אף לא אחד מהתחומים שנכללו בה: החינוך, התעסוקה, הרווחה ותרבות הפנאי.
ניהול התכנית
בהחלטת הממשלה מיוני 2014 נקבע כי מנכ"ל משרד רה"ם ומנכ"ל משרד ירושלים יעמדו בראש ועדת ההיגוי לתכנית לצמצום הפערים, והאחריות ליישום התכנית מוטלת על משרד ירושלים ועל הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים אשר הייתה באותה עת במשרד רה"ם וביוני 2015 עברה למשרד לשוויון חברתי. ארבע שנים אחרי שהממשלה אישרה את התכנית לצמצום הפערים ושנה לפני סיום יישומה המתוכנן של התכנית, קיימים קשיים בניהול התכנית: יש אי-בהירות בדבר הגורמים הממשלתיים האחראים ליישומה, על רקע מעבר יחידה ממשרד רה"ם למשרד לשוויון חברתי, ומנגנון הניהול שקבעה הממשלה בעייתי ואינו מאפשר לוועדת ההיגוי לנהל את פרטי תכנית העבודה.
קביעת יעדים
ועדת ההיגוי של התכנית לצמצום הפערים לא קבעה יעדים כמותיים לתכנית, כנדרש על פי המדריך לתכנון ממשלתי. בהיעדר יעדים מדידים ובהיעדר היכולת לבחון את העמידה בהם במהלך שנות יישום התכנית, אי אפשר לבחון את התועלת שמביאה התכנית ביחס לתקציב שהושקע.
תשתיות בשכונות מזרח העיר
1. לצורך שיפור התשתיות הפיזיות במזרח העיר החליטה הממשלה ביוני 2014 כך: להקצות לפיתוח תשתיות בשכונות מזרח העיר כספים מהתכנית לפיתוח אגן העיר העתיקה (50 מיליון ש"ח), אליו יתווסף תקציב של עיריית ירושלים (17 מיליון ש"ח) ותקציב שתקצה הממשלה לצורך ביצוע סקר תשתיות (0.5 מיליון ש"ח), ובסך הכול יעמוד התקציב לתשתיות על 67.5 מיליון ש"ח. עד למועד סיום הביקורת, כמעט שלוש שנים מהמועד שבו דרשה ועדת ההיגוי להשלים סקר של התשתיות במזרח העיר, הוא לא הוגש לוועדת ההיגוי. כמו כן רק בנובמבר 2016 הוגשה לאישורה של ועדת ההיגוי תכנית עבודה לשדרוג התשתיות במזרח ירושלים, וזאת כשנתיים לאחר המועד שנקבע בהחלטת הממשלה - דצמבר 2014. תכנית זו הייתה חלקית כיוון שלא כללה פרויקטים לניצול התקציב שעל עיריית ירושלים היה להקצות לתכנית.
2. התקציב של תכנית אגן העיר העתיקה, שיועד לפיתוח תשתיות פיזיות בחמש שכונות ערביות במזרח ירושלים שבהן התשתיות הפיזיות גרועות, הופנה לפרויקטים בעיר העתיקה, שלא נכללה באותן חמש השכונות. ועדת ההיגוי היא שבחרה באותן חמש שכונות והיא שהחליטה להסיט את התקציב בחזרה לפרויקטים באגן העיר העתיקה. על פי פרוטוקול הדיון, ועדת ההיגוי לא נימקה את הסטת התקציבים.
3. עד למועד סיום הביקורת לא הגישה עיריית ירושלים לוועדת ההיגוי של התכנית את תכנית העבודה לביצוע חלקה בשיפור התשתיות באמצעות 17 מיליון ש"ח מתקציבה, על אף שמשרד ירושלים התריע לפניה פעמיים שיש לעשות כן. כיוון שכך, טרם נעשה שימוש בתקציב זה לצורך שיפור התשתיות.
תכנית ההמשך לצמצום הפערים
במאי 2017 החליטה הממשלה (החלטה 2684) על גיבוש "תכנית חומש לצמצום הפערים חברתיים וכלכליים במזרח ירושלים ולפיתוח כלכלי", והטילה על מנכ"ל משרד האוצר, על הממונה על התקציבים ועל מנכ"ל משרד ירושלים לקיים עבודת מטה לגיבוש התכנית ולהגיש לאישור הממשלה תכנית עבודה מפורטת ומקורות תקציביים ליישומה עד סוף יוני 2017. נמצא כי עד לתחילת שנת 2018 לא הגישו הגורמים האמורים, לרבות מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל משרד ירושלים את תכנית העבודה המפורטת לאישור הממשלה, כנדרש.
ההמלצות העיקריות
מימון פעילויות שוטפות של עיריית ירושלים
תקצוב העיר וגובה המענק מוכרחים להתבסס על אמות מידה ברורות כפי שנעשה ביתר הרשויות המקומיות - ומתוך הבנת מעמדה הייחודי של ירושלים כבירת מדינת ישראל, ואילו צריכות לשמש בסיס קבוע לקבלת ההחלטות בנושא בשנים הבאות. ככל שתיוותרנה אי-הסכמות, על מנכ"ל משרד הפנים להעלותן לפני שר הפנים לשם מציאת פתרון, ובמידת הצורך - יש להעלות את הנושא לפני ראש הממשלה, אשר נדרש לנושא בעבר ואף מינה את מנכ"ל משרדו לעסוק בו.
תכנית היובל
על משרד ירושלים לקיים הליך סדור שבמסגרתו יובאו לפני ועדת ההיגוי הצעות לשינויים ביעדים או במדדים, ולהקפיד שהערכת התכנית תיעשה לפי היעדים והמדדים שאישרה ועדת ההיגוי. הליך תכנון כזה מניח את הבסיס לקיום בחינה והערכה של יעילות התכנית והתועלת שמושגת ממנה.
על משרד ירושלים ומשרד רה"ם לכלול בחינת חלופות בהליך קבלת ההחלטות בדבר תחומי העשייה במסגרת תכניות החומש.
על משרד ירושלים להביא בהקדם לפני ועדת ההיגוי הצעה לתכנית רב-שנתית לתחום איכות החיים, לרבות יעדים ומדדים לביצועם או לחילופין, לנקוט את הפעולות הנדרשות לשם בחינת חלופות לתחום זה.
על ועדת ההיגוי של תכנית היובל להבהיר מהם היעדים בתחום האקדמיה ומהם המדדים לעמידה ביעדים האלה, באופן שיאפשר למדוד את מידת האפקטיביות של השקעת התקציב שהושקע בתחום זה. את התכנית יש לבצע בהתאם ליעדים שקבעה ועדת ההיגוי.
על משרד ירושלים ועל אגף התקציבים במשרד האוצר לגבש החלטה עקרונית בנוגע לתרומתן של תכניות החומש להכנסות עיריית ירושלים. אם תיוותר מחלוקת, יש להביאה לפני ועדת ההיגוי של התכנית לצורך דיון והחלטה. אם ייקבע שהגדלת הכנסות העירייה היא אכן אחת ממטרות תכנית היובל - יש לוודא שנכללו בה פעולות שמיועדות להביא להגדלת הכנסות העירייה, ולקבוע מדדים להשגת היעדים.
פיתוח תחום התיירות
על מנכ"ל משרד ירושלים ועל מנכ"ל משרד התיירות לגבש תכנית אסטרטגית לתיירות בירושלים בהקדם האפשרי, בשיתוף כלל השותפים באחריות לגיבוש התכנית הזו על פי החלטת הממשלה, או לחלופין - על מנכ"לי שני המשרדים להגיש לממשלה מסמך המוסכם על כלל השותפים ובו הטעמים לאי-נחיצותה עוד של תכנית זו, לשם דיון בכך והחלטה אם יש מקום לבטל את משימת גיבוש התכנית. פעולות אלה נדרשות לגיבוש ראייה אסטרטגית כוללת לקידום תחום התיירות בעיר על פי החלטת הממשלה מ-2012, וגם למיקוד נכון של השקעת תקציבי הממשלה בהתאם לאסטרטגיה הממשלתית בתחום התיירות בירושלים.
לנוכח אי-ההסכמות בין משרד ירושלים לבין משרד התיירות בדבר הפעולות הנחוצות לשיווק ירושלים כיעד תחרותי, על ועדת ההיגוי של תכנית היובל לבחון את נחיצות הפעולות האלה במסגרת התכנית, ואם יתברר שאכן מדובר בנזק לפעולות שנקט משרד התיירות, לשקול להסיט את המשאבים שהוקצו לשם כך למטרות אחרות. עוד על ועדת ההיגוי לוודא שככלל, אין כפילות בין פעולות משרד התיירות לבין הפעולות הנעשות במסגרת יישום תכנית היובל.
על משרד ירושלים ועל משרד התיירות לבחון את תוצאת התמיכה הממשלתית בפיתוח תשתיות תיירות ציבורית משני מקורות - מתקציב משרד התיירות ומהתקציב לתכניות ייעודיות לפיתוח כלכלי בירושלים, לרבות תכנית היובל, ולשקול לרכז את התמיכה הממשלתית בפיתוח תשתיות אלה בידי גורם ממשלתי אחד. על משרדים אלה לוודא שתוצאת הבחינה וההחלטות בנושא זה יהלמו את הוראות חוק יסוד ירושלים בדבר הקצאת משאבים מיוחדים לירושלים לפיתוחה ולשגשוגה.
התכנית לצמצום הפערים
על מנכ"ל משרד רה"ם ועל מנכ"ל משרד ירושלים, העומדים בראש ועדת ההיגוי של התכנית לצמצום הפערים, לגבש הצעה שיובהר בה מי הם האחראים ליישום התכנית, וכן יפורטו בה דרכי פעולה בין משרדיות שיאפשרו לשפר את ניהול התכנית. את ההצעה יש להביא לפני השרים העומדים בראש משרדים אלה - ראש הממשלה והשר לירושלים, לשם הבאתה לדיון בממשלה כדי לאשרה.
על מנכ"ל עיריית ירושלים להגיש לוועדת ההיגוי של התכנית לצמצום הפערים לאלתר, תכנית עבודה מפורטת לביצוע פרויקטי תשתיות במזרח ירושלים ולוחות זמנים לביצועה.
סיכום
ירושלים היא העיר הגדולה ביותר בארץ, ובה קרוב ל-900,000 תושבים. מעמדה הייחודי של ירושלים משתקף בחוק יסוד ירושלים, ובו נקבע בין היתר כי הממשלה תשקוד על פיתוחה ושגשוגה של ירושלים ועל רווחת תושביה. העיר סובלת מחולשה בתחום הכלכלה ובתחום החברתי, ומצבה בתחומים אלה חמור שבעתיים בשכונות הערביות במזרח העיר.
החל בשנת 2005 אישרה הממשלה תכניות רב-שנתיות לפיתוחה של ירושלים והקצתה לביצוען יותר משלושה מיליארד ש"ח. הביקורת העלתה ליקויים בשלושה היבטים של התכניות האלה: האחד - בתום פרק הזמן שנקבע מראש לתכנית מרום, עדיין אי אפשר לדעת עד כמה היא אפקטיבית, כיוון שרק חלק מיעדיה הושג, ולחלק אחר לא נקבעו מראש מדדים להשגת היעדים, בייחוד בתחום האקדמיה וההשכלה. עמידת התכנית ביעדיה בולטת בתחום התעשייה המתקדמת; השני - ליקויים בתכנון התכנית העוקבת לתכנית מרום - תכנית היובל: הממשלה אישרה את התכנית והקצתה לה 850 מיליון ש"ח על סמך הביצוע החלקי בתכניות הקודמות ועל בסיס מידע חסר בדבר הישגיהן; והשלישי - אי-ההסכמות בין משרד ירושלים לבין משרד התיירות בדבר פעולות נחוצות בתחום התיירות בירושלים עד לכדי טענות על כפילות מיותרת.
על ועדת ההיגוי של תכנית היובל בראשות מנכ"ל משרד ירושלים לוודא שתחומי העשייה בתכנית ייבחרו מתוך רשימת חלופות שיוצגו לוועדה, ולהתנות את הפעולות שימומנו מכספי התכנית בקביעת יעדים ניתנים למדידה לאורך שנות חיי התכנית.
תכנית החומש לצמצום הפערים היא התכנית הממשלתית הראשונה שהתמקדה באוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים, אוכלוסייה שמרביתה סובלת מעוני, וחיה בשכונות שבהן התשתיות הפיזיות והחברתיות רעועות ביותר. ואולם התברר שהתכנית משפיעה רק על חלק קטן מהתושבים בשכונות שנכללו בה. באמצע שנת 2017 היה על משרד האוצר ועל משרד ירושלים להביא לפני הממשלה הצעה לתכנית חומש לצמצום הפערים החברתיים והכלכליים במזרח ירושלים, וזו טרם הוגשה.
על מנכ"ל משרד האוצר ועל הממונה על התקציבים וכן על מנכ"ל משרד ירושלים להגיש לממשלה בדחיפות הצעה לתכנית חומש לצמצום הפערים החברתיים והכלכליים במזרח ירושלים, ולכלול בה גם פיתוח תשתיות תחבורה, פיתוח אזורי מסחר ותעסוקה, וכן תכניות לעידוד התעסוקה ולשיפור איכות החינוך, כנדרש בהחלטת הממשלה. ככל שהממשלה תאשר את ההצעה, על משרד ירושלים ומשרד האוצר לפעול בנחישות ליישומה.
...