מבקר המדינה מתניהו אנגלמן השתתף ביום שני, 20.3.23 בכנס לציון 25 שנה לחוק נציב שוויון לאנשים עם מוגבלויות. בדבריו סקר המבקר את הפעילות הענפה של משרד מבקר המדינה למען אנשים עם מוגבלות ואמר: "על הממשלה וכל הגופים הציבוריים לפעול להנגשת המרחב הציבורי לאנשים עם מוגבלות ולפעול לשילובם המלא בחברה ובפרט בשוק התעסוקה".
לדברי המבקר: "תפקיד מרכזי של ביקורת המדינה הוא להיות פה ואוזן לאוכלוסיות שקולן לא תמיד נשמע בחברה הישראלית. יש הרבה אוכלוסיות חזקות במדינת ישראל שיודעות לעמוד על שלהן; לעתור, לדרוש, ללכת לבתי משפט ולהיאבק על זכויותיהן. חשוב להתייחס גם לאותן אוכלוסיות שקולן לא בהכרח נשמע ולשים דגש על מיצוי זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, על הפערים בין הפריפריה למרכז ועל מגזרים שמצבם החברתי-כלכלי נמוך.
מבחנה של חברה הוא ביכולתה לדאוג לכל המשתייכים אליה, ובכלל זה מחויבותה לדאוג לאוכלוסיות הראויות לקידום ולחתור למימוש זכות השוויון לכלל מרכיביה. הדאגה לחלש חשובה לא רק בשל תרומתה ליחיד, אלא גם בשל תרומתה לחברה כולה כמכלול, הן המבחינה הערכית-מוסרית והן מהבחינה הכלכלית. זהו מבחן לחוסנה המוסרי של החברה, שהוא יסוד מוסד לקיומה.
לגישתי, כפי שהיא באה לידי ביטוי הן בדוחות הביקורת והן בהחלטות הנציב, רשויות המדינה חייבות לנקוט צעדים מעשיים למימוש הזכויות לאנשים עם מוגבלות! ביקורת המדינה תמשיך לעקוב ולוודא הנגשת המגזר הציבורי לציבור האנשים עם מוגבלויות.
בהתאם למדיניותי, ביקורת המדינה שמה דגש מיוחד לנושאים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות.
בתחום הביקורת פורסמו מספר דוחות שעסקו במישרין ובעקיפין בתחום קידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות.
כך למשל בדוח בנושא ייצוג אוכלוסיות שונות בחברות ממשלתיות-ביטחוניות נמצא כי שיעור העסקתם של אנשים עם מוגבלות בתעשייה אווירית וברפאל ( 2.3% ו-0.58%) נמוכים מהיעד שנקבע בצו ההרחבה ( 3%). כמו כן לא הוגדרו התנאים לפיהם ייקבע מיהו אדם עם מוגבלות.
בדוח בנושא הנגשת התחבורה הציבורית לאנשים עם מוגבלות נמצא כי33% מהאנשים עם מוגבלות נוסעים מידי יום באוטובוסים עירוניים לעומת 15% הנוסעים בקווים בין-עירוניים; כן נמצא כי לא נקבעה בחוק השוויון חובה להנגשה פיזית של אוטובוסים בין-עירוניים. לעניין נגישות רכבת ישראל נמצא אדם עם מוגבלות נדרש לתאם את נסיעתו שעתיים קודם ומספר האנשים שיכולים לנסוע באותו הזמן מוגבל לפי כמות התיאומים וסוג המוגבלות. כן נמצא כי קיימים פערי גובה בין הרציפים לקרונות.
בדוח בנושא סוגיות בהגנה על הצרכן עלה קושי להגיש תלונות ע"י אנשים עם מוגבלות באתרי האינטרנט של הרשות להגנת הצרכן והמועצה לצרכנות הציבור.
בדוח בנושא מיצוי הטבות מס עלה כי אדם שהוקנו לו הטבות מס כמו אדם עם נכות בשיעור 100% או אדם עיוור, אינו יכול לבצע תיאום מס באמצעות האינטרנט, אלא רק באמצעות משרד השומה האזורי.
הדוח בנושא העסקה מכילה של מגוון אוכלוסיות בשירות המדינה העלה כי משנת 2017 חלה ירידה בכל שנה בייצוג עובדים עם מוגבלות בשירות המדינה (ייצוג של 5% בשנת 2017 לעומת ייצוג של 3.8 בשנת 2019). 86% מהגופים הממשלתיים הגדולים (64 מתוך 81) לא עמדו ביעד לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות".
המבקר הדגיש את חשיבותה של נציבות תלונות הציבור בסיוע לאנשים עם מוגבלות: "מיום היווסדה פועלת נציבות תלונות הציבור כדי להגן על זכויותיהם של מתלוננים הפונים אליה. בנציבות אצלנו מתקבלות מדי שנה תלונות רבות ומגוונות הנוגעות לאנשים עם מוגבלות בתחומי החיים השונים - רווחה, חינוך, נגישות, דיור וזכאות לקצבאות.
כך לדוגמא: מתלוננת המתגוררת במקבץ דיור בחיפה הלינה כי הנכנס למקבץ מהכניסה הממוקמת ליד תחנת האוטובוס הקרובה צריך לטפס 12 מדרגות. לטענתה הדבר מקשה מאוד על דיירי מקבץ הדיור, שרובם קשישים בני יותר מ 80- וחלקם אף נעזרים בהליכון.
בעקבות התערבות נציבות תלונות הציבור, נבנה כֶּבֶשׁ, לשביעות רצונם של הדיירים.
תלונה נוספת בעניין הסעות לתלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחד העלתה כי במגזר החרדי שנת הלימודים נקבעת לפי הלוח העברי ועקב כך מתקיימים לימודים במגזר זה בשבועיים האחרונים של חודש אוגוסט. בעקבות ההבדלים בין תקופות הלימודים בין המגזר הכללי למגזר החרדי היו תקלות במימוש הזכות להסעה לתלמידים חרדים. בעקבות בירור התלונות שהתקבלו בנציבות קבע משרד החינוך נוהל לפיו חלה חובה על הרשויות המקומיות להסיע את התלמידים בהתאם למועד חופשת "בין הזמנים"".