facebook

דברי מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ב-4.10.21 בכנס מקוון של מדינות אגן הים התיכון (AOM)

הרצאת מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור על "מקורות אנרגיה: קיימות ושימוש הוגן", בכנס בינלאומי מקוון שיזם ארגון האומבודסמנים של מדינות אגן הים התיכון

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, השתתף השבוע בכנס בינלאומי מקוון שיזם ארגון האומבודסמנים של מדינות אגן הים התיכון (AOM).

מבקר המדינה השתתף בכנס של הארגון בנושא "ים תיכוני: מהים שמפריד בינינו ועד הים שמחבר בינינו", והרצה במליאה ב- 4.10.2021  במסגרת הכנס המקוון על "מקורות אנרגיה: קיימות ושימוש הוגן".

להלן דברי המבקר המלאים:

אני שמח להיות כאן ואני מודה לנשיא ארגון האומבודסמנים ועל ההזדמנות שנתן לי להרצות בפניכם בכנס חשוב זה ומברך אותו על ארגונו.

אני נלהב לראות את המשתתפים הרבים בכנס שנושאו כה חשוב במיוחד לאור פגעי הטבע אותם אנו חווים לאחרונה בכל רחבי העולם ושבמסגרתו נדון בקיימות ושימוש הוגן של משאבי הטבע. נושא זה הוא נושא רחב מאוד שכולל לצד המרדף אחר פתרונות אנרגיה חדשים ונקיים שאינם גורמים נזק סביבתי, גם ניסיון ומאמץ שלנו לשמור על כדור הארץ תוך שאנו משתמשים במקורות האנרגיה הקיימים שלנו.

בהרצאתי אביא בפניכם את אופן התמודדותה של מדינת ישראל עם התייעלות אנרגטית וניסיונה לקדם את השימוש באנרגיות מתחדשות לצד הצפת הבעיות של האדם הפרטי במישור זה תוך הצגת נתונים מעבודתי כמבקר המדינה ונציב תלונות הציבור של ישראל.

ראשית, אציין את החוזקות של מדינת ישראל בתחום האקלים:

  1. אנרגיה סולארית
  2. התפלת מים
  3. מעבר לייצור חשמל מגז שהביא להפחת פליטות גז"ח בסקטור האנרגיה
  4. מדינת הסטארט אפ - קידום טכנולוגיות למעבר לרכב חשמלי

התייעלות אנרגטית מוגדרת כניצול מושכל של משאבי האנרגיה, כלומר הפקת מוצרים ותועלות כלכליות ושמירה על איכות החיים המודרנית תוך שימוש מופחת באנרגיה. התייעלות אנרגטית היא המפתח להבטחת משק אנרגיה בטוח, אמין זול ונקי, להפחתת זיהום האוויר ולשיפור איכות החיים.

בכובעי כמבקר, משרדנו פתח בביקורת על הפעולות שנקטו משרדי ממשלה להתייעלות באנרגיה במשק ולהשגת יעדי הממשלה בנושא.

במסגרת דוח הביקורת לשנת 2020 הקדשנו פרק לנושא של התייעלות אנרגטית. משרדנו בדק את הפעולות שנקטו משרדי ממשלה להתייעלות באנרגיה במשק ולהשגת יעדי הממשלה בנושא. באופן זה, בדק המשרד את ההתייעלות במגזר החשמל והתחבורה, במגזר הציבורי, משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה ומשרדי ממשלה נוספים.

הממצאים העלו, בין היתר, מספר נתונים מעניינים:

  • היקף הנזק השנתי המשוער מפליטות גזי חממה בישראל בשנת 2019 עמד על 10.9 מיליארד ש"ח.
  • שיעור הגידול בהיקף הנסועה הפרטית בין השנים 2015 לשנת 2018 עמד על 15% כאשר שיעור הגידול בנסועה הציבורית עמד על 2% בלבד בתקופה זו.
  • ממשלת ישראל קבעה בשנת 2008 יעד של 20% בשיעור ההתייעלות בצריכת חשמל בשנת 2020. עם זאת, בשנת  2020 שיעור ההתייעלות בצריכת חשמל עמד על 7.5% בלבד.
  • במסגרת מיזם "מניה חכמה" ברשת החשמל, מונים חכמים מאפשרים מדידה רציפה מרחוק של צריכת האנרגיה תוך הסטה של ביקושים לחשמל והפחתתם. פוטנציאל החיסכון מהתקנת מונים כאלו יכול להגיע ל-8.1 מיליארד ש"ח.
    עם זאת, שיעור המונים החכמים בשנת 2019 עמד על כ-3% בלבד ולא נקבע מתווה לקידום מיזם זה.
  • עם זאת, סקטור החשמל נרשמה ירידה בפליטות פחמן דו חמצני מ-59% מכלל הפליטות בשנת 2000 ל-55% בשנת 2018 הפחתה הנובעת בין היתר מהמעבר לשימוש בגז טבעי במקום פחם וסולר.


ההמלצות של הדו"ח היו, בין היתר, כדלקמן:

  • על משרדי הממשלה להמשיך ולפעול להפחתת פליטות גזי חממה בין היתר על ידי צמצום הנסועה הפרטית ומעבר לשימוש באנרגיות נקיות בסקטור החשמל.
  • משרדי הממשלה של האנרגיה, הגנת סביבה, אוצר ותחבורה יכינו תכנית כוללת להתייעלות אנרגטית שמתכללת את כל הפעולות בסקטורי החשמל, התחבורה והתעשייה לרבות הגדרת יעדים ולוחות זמנים לביצוע וכן הקצאת משאבים.
  • משרד התחבורה נדרש לגבש תכנית לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית, תוך קביעת לוח זמנים, יעדי ביניים ומדדים למעקב אחר יישום צעדי התכנית.

 

תלונות ציבור הנוגעות להתייעלות אנרגטית -

גם ברשת המים מותקנים מונים חכמים למדידה מרחוק. מדינת ישראל ידועה כמדינה שלה מחסור כרוני במים מתוקים. בשנים האחרונות, ובעקבות מחסור זה, קמו מתקני התפלה שממוקמים בצמוד לים התיכון ומנפיקים כיום 50% ממי השתייה בישראל. תהליך ההתפלה הוא תהליך יקר ולכן החיסכון במים גם כיום, הוא בעל ממד כספי חשוב.

התקנת מונים כאלו מאפשרת לתאגיד המים לזהות צריכות מים חריגות בזמן אמת ולהודיע על כך לצרכנים על מנת שיטפלו בבעיה, ככל שזו נמצאת באחריותם. באופן זה, נחסכות כמויות מים גדולות, אנרגיה של ייצור מים ואף זיהום שנחסך כתוצאה מהעדר הנסיעה של מודדי המדים בין המדים.

בכובעי כנציב תלונות הציבור קיבלנו תלונות רבות העוסקות בתקינות מדי המים וטענות על צריכה חריגה.

מדי שנה מתקבלות בנציבות תלונות בנושאים הקשורים לאספקת מים וצריכתם. כאשר הנציבות מקבלת תלונה על טיפול לקוי של תאגיד בצריכה חריגה של מים, היא בודקת אם התאגיד עמד בחובותיו על פי כללי אמות המידה שמחייבים את התאגיד לדווח לצרכן על צריכה חריגה, כאשר קיימות רמות שונות של דיווח לצרכן, בהתאם לשיעור הצריכה.

אי עמידה בכללים עלולה להביא לחיוב התאגיד בתשלום פיצוי למתלונן.

בנציבות התקבלו תלונות העוסקות בעלייה לא מוסברת בשיעורים גבוהים של צריכת המים. חלקם נובעים לעתים מתקלות במדי המים.

לאור ריבוי הפניות בעניין צריכות חריגות, פנתה הנציבות לציבור, באמצעות הרשתות החברתיות, והזמינה את כל מי שנתקל בעלייה חריגה ולא מוסברת בצריכת המים לפנות אליה בעניין. בעקבות שיתוף הציבור, מתקיים מעקב של הנציבות אחר פעילות רשות המים בנושא ומתבצעת חליפת מכתבים בעניין לליבון הסוגיה.

אני רואה חשיבות רבה גם בתלונות העוסקות בהגנת הסביבה כחלק משמירה על יעילות אנרגטית. כך למשל, קיבלנו תלונות על פריסה לקויה של מתקנים למחזור בקבוקים בשטחי רשויות מקומיות. קיבלנו תלונה מילדה בת 9 שהתלוננה על כך שאין מתקן למחזור בקבוקים בצמוד לסופרמרקט השכונתי. בעקבות התלונה פנינו לרשות המקומית שערכה בירור בנושא. לאחר התערבותנו, הוצב מתקן המחזור בצמוד לסופר.

במדינת ישראל, כמו גם בעולם כולו, גוברת המודעות לעידוד המעבר לאנרגיה מתחדשת - סולרית, רוח ומקורות לא מתכלים נוספים. בבסיס המגמה עומדת ההבנה כי מקורות האנרגיה המתכלים לא יישאר לעד ויש להיערך לכך באמצעות גיוון מקורות האנרגיה. הטכנולוגיות העיקריות כיום לייצור אנרגיה מתחדשת הן טכנולוגיה סולרית פוטו וולטאית וטכנולוגיית רוח.

משרד מבקר המדינה בדק את הפעולות שנקטו משרדי ממשלה להפחתת זיהום אוויר באמצעות קידום אנרגיות מתחדשות ואת הצעדים להפחתת התלות בדלקים מזהמים. הביקורת נערכה במשרדי ממשלה כמו משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה, מינהל הרכב הממשלתי, רשות המסים, חברת החשמל וגופים ציבוריים נוספים.

הממצאים העלו, בין היתר, מספר נתונים מעניינים:

  • שיעור ייצור החשמל מכלל מקורות האנרגיות המתחדשות הוא 5% בשנת 2019 כאשר היעד לייצור חשמל שקבעה הממשלה עומד על 17% בשנת 2030
  • 46% מסך הפוטנציאל לייצור חשמל מאנרגיה סולרית נמצא בשטחים הנמצאים במרחבים הבנויים.
  • העדרה של תכנית אב למשק האנרגיה לפיתוח המשק בראייה מתכללת וארוכת טווח.

 

ההמלצות של הדו"ח היו, בין היתר, כדלקמן:

  • משרד האנרגיה ישלים הכנה של תכנית אב או תכנית אסטרטגית שתכלול את התמהיל הרצוי של מקורות האנרגיה במשק.
  • שינוי מדיניות מיסוי של כלי רכב "ירוקים" תהיינה מתואמות עם היעדים שמקדם משרד האנרגיה בתחום כלי הרכב הירוקים.

 

כאמור, בעבר תחנות כוח מאסיביות היו היצרניות הבלעדיות של חשמל. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל עודדה "ייצור ביתי" של חשמל כגון פאנלים סולאריים המותקנים על גגות בתים ובנייני משרדים. נכון לשנת 2019, ייצור החשמל למשק החשמל מפאנלים סולריים הסתכם בכ-3%.

ייצור החשמל בפאנלים משמש לצריכה ביתית עצמית כאשר יתרת החשמל, ככל שיש, נמכרת לחברת החשמל באמצעות חיבור הפאנל הסולרי למערכת ההולכה הארצית בעלות מוסכמת מראש לקוט"ש.

התלונות בנושא הפאנלים הסולאריים עוסקות בעיכובים של חיבור המתקן הסולארי לרשת ההולכה הארצית, וכן, עיכובים בתשלומים שחברת החשמל נדרשת לשלם לצרכנים עבור החשמל שיוצר על גג ביתם ונמכר לחברה.

בנוסף, מאחר והקמת המתקנים כרוכה בקבלת אישורים סטטוטוריים שונים, התחלנו לקבל תלונות העוסקות בפן התכנוני (תכנון ובנייה) של הקמת הפאנלים, בין היתר בשל סכסוכי שכנים.

אני רוצה לנצל הזדמנות זו על מנת להזמין את כולכם לכנס היובל הבין-לאומי המקוון של נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה בישראל שיתקיים ביום 1 בדצמבר 2021. הכנס יעסוק בקידום זכויות של אוכלוסיית הגיל השלישי בעידן של אריכות ימים.

בסוף אוקטובר 2021 משרדנו עתיד לפרסם לקראת כנס האקלים בגלזגו - דוח מקיף על הערכות מדינת ישראל לשינויי אקלים ואני מזמין אתכם לעיין בממצאי הדוח.