רקע כללי
למערכות התחבורה הציבורית (להלן גם - תח"צ) יש יתרונות כלכליים, חברתיים, סביבתיים ובטיחותיים, לעומת מערכות המתבססות על כלי רכב פרטיים. מכיוון שהתחבורה הציבורית ממלאת תפקיד מרכזי בפיתוח הכלכלי-חברתי של המשק, יש צורך בגיבוש תפיסה תכנונית ארוכת טווח בנושא. לשם כך יש לבצע עבודת תכנון סדורה, מתואמת ויסודית, שתבטיח פיתוח אפקטיבי, מהיר ויעיל של מערכות התחבורה הציבורית.
במשך מרבית שנות קיומה של המדינה התפיסה שלפיה פעלו הגורמים האחראים לתחום התכנון התבססה על שימוש ברכב פרטי כאמצעי תחבורה עיקרי. על כן השקיעה המדינה בעיקר בפיתוח של כבישים מהירים, מחלפים, גשרים, מנהרות וחניונים, שנועדו לשרת בייחוד את בעלי הרכב הפרטי, ולא פיתחה די הצורך את היצע התחבורה הציבורית, את מערכות הסעת ההמונים במטרופולינים ואת התשתית המסילתית הבין-עירונית. נוסף על כך, אופן תכנונם של רבים מהיישובים ותשתיות התחבורה בהם הותאמו בעיקר לשימוש ברכב פרטי.
תכנון מערכות התחבורה אמור להיות חלק בלתי נפרד מהתכנון הפיזי הכולל, שמטרתו להביא לרמת חיים ואיכות חיים סבירות. בתוכנית אב ארצית לתחבורה היבשתית שהכין משרד התחבורה בשנת 2008 הוצע להגביר את התיאום בין התכנון הפיזי, תכנון מערכות התחבורה, התקצוב והביצוע.
ואלה הגופים העיקריים העוסקים בתכנון ובקידום של התחבורה הציבורית: משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן - משרד התחבורה או מת"ח) מופקד על קביעת המדיניות, התכנון, הפיתוח, ההסדרה והניהול של מערכות התחבורה, ובכלל זה על התכנון והקידום של התח"צ; הרשות הארצית לתחבורה ציבורית שבמשרד התחבורה (להלן - הרשות הארצית) היא הגורם האחראי לתכנון ולניהול של מערכות התח"צ; אגף בכיר לתכנון תחבורתי שבמשרד התחבורה (להלן - האגף לתכנון תחבורתי) עוסק בתכנון של כלל תחומי התחבורה היבשתית, ובין היתר בתכנון הסטטוטורי. עובדי האגף לתכנון תחבורתי מייצגים את שר התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן - שר התחבורה) במוסדות התכנון הסטטוטוריים (להלן - מוסדות התכנון).
פעולות הביקורת
בחודשים אוגוסט 2017 עד מרץ 2018 בדק משרד מבקר המדינה את נושא הניהול, התכנון והקידום של התחבורה הציבורית. נבדקו בעיקר הנושאים האלה: הקמת הרשות הארצית ומעמדה, אי-הקמתן של רשויות תחבורה מטרופוליניות (להלן - רשויות מטרופוליניות), תכנון התח"צ ומידת ההתאמה בינו לבין התכנון הפיזי הכולל. הביקורת נעשתה במשרד התחבורה - ברשות הארצית ובאגף לתכנון תחבורתי. בדיקות השלמה נעשו במינהל התכנון שבמשרד האוצר (להלן - מינהל התכנון) - בוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (להלן - הוותמ"ל) ובוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז תל אביב. כן התקיימו פגישות עם גופים מהחברה האזרחית העוסקים בתחום התח"צ ועם מומחים בתחום תכנון התחבורה.
הליקויים העיקריים
אי-הסדרת מעמד הרשות הארצית ואי-הקמת רשויות מטרופוליניות
הרשות הארצית החלה לפעול רק בסוף שנת 2013, אף שהצורך בהקמתה הועלה כבר בשנת 1996, ולמרות החלטות ממשלה בדבר הקמתה שהתקבלו בשנים 2007 ו-2011. במועד סיום הביקורת משרד התחבורה ונציבות שירות המדינה עדיין לא הסדירו את מעמדה של הרשות הארצית כיחידת סמך במשרד התחבורה, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה משנת 2011.
הצעות חוק ההסדרים מהשנים 2011 ו-2018 ניסו להסדיר את הקמתן ומעמדן של רשויות מטרופוליניות, כפי שנקבע בהחלטת ממשלה משנת 2011. הצעת החוק משנת 2011 כללה את עיגון כפיפותן של הרשויות המטרופוליניות לרשות הארצית, אולם נעדרה ממנה התייחסות לתפקידיה, תחומי אחריותה וסמכויותיה של הרשות הארצית. הצעת החוק משנת 2018 לא כללה שום התייחסות לרשות הארצית. בפועל, מעמדה של הרשות הארצית לא הוסדר בחקיקה או בכל דרך אחרת.
עם הקמת הרשות הארצית אושרה תוספת משרות לתקן כוח האדם שלה, אולם משרות אלה אוישו באופן חלקי בלבד, ולאחר מכן אף צומצמה תוספת זו. קיימים פערים של ממש בין התקן המתוכנן והמבנה המתוכנן של הרשות, לבין התקן והמבנה בפועל. עקב כך הרשות אינה מטפלת בחלק מתחומי האחריות שלה, ונוצרים עיכובים בעבודתה, דברים שמונעים ממנה לקדם את השגת היעדים שלשמם הוקמה.
הקמתן של רשויות מטרופוליניות חשובה מאוד לקידום ראייה כוללת בעניין מתן פתרונות תחבורתיים, למתן מענה יעיל לצרכים כוללים ומקומיים וליישוב חילוקי דעות עם הרשויות המקומיות. אף שהממשלה החליטה על הקמתן של רשויות מטרופוליניות, ניסיונות חוזרים ונשנים לפעול להקמתן ולעיגונן בחקיקה במסגרת חוקי ההסדרים לא צלחו. אי-הקמתן של רשויות מטרופוליניות פוגע בקידום של מיזמי תח"צ ובשיפור השירות של התח"צ.
היעדר תיאום מספק בין אגף תכנון תחבורתי לבין הרשות הארצית
התיאום בין האגף לתכנון תחבורתי לבין הרשות הארצית לוקה בחסר. הדבר עלול לגרום לכך שההחלטות שיתקבלו במוסדות התכנון לא יהיו מיטביות מבחינה תחבורתית ולא יאפשרו למלא כנדרש את צורכי התפעול של התח"צ. להחלטות אלה יש השפעה ארוכת טווח על תפעול שירותי התח"צ, והן עלולות להקשות את פיתוחה של מערכת תח"צ יעילה בעתיד.
מחסור בכוח אדם מקצועי באגף לתכנון תחבורתי והסתמכות על יועצים חיצוניים
משרד התחבורה לא פעל כדי לחזק את היכולות המקצועיות של האגף לתכנון תחבורתי ולאייש את המשרות בו, אף שהצורך בכך הועלה עוד בשנת 2014. העיכוב בטיפול בנושא פוגע פגיעה חמורה בתפקוד האגף, בייצוג עמדות משרד התחבורה במוסדות התכנון ובקידום המדיניות של המשרד לשיפור השירות בתחבורה הציבורית ולהגברת השימוש בה.
ביולי 2014 הוקמה "מינהלת תכנון תחבורתי" (להלן - מת"ל), על ידי חברה חיצונית שזכתה במכרז. מת"ל נועדה לסייע לאגף לתכנון תחבורתי במילוי משימותיו בתחום התכנון ומאוישת בין היתר במומחים מתחום תכנון התחבורה. שימוש בעובדים מקצועיים רבים שאינם אנשי השירות הציבורי והעברת פעילויות ליבה של מת"ח לגורמי חוץ מביאים לריכוז של ידע מקצועי בידי גורמים חיצוניים ולתלות רבה של המשרד בגורמים אלה. אף שמשרד התחבורה ער לבעייתיות זו, הוא לא פעל לצמצום התלות של האגף לתכנון תחבורתי ביועצים ממת"ל.
הנחיות של משרד התחבורה בנושאי תכנון תחבורה ציבורית
ההנחיות של משרד התחבורה בנושאים הנוגעים לתכנון ולקידום של התח"צ מיועדות למגוון גורמים, ובהם מתכננים, מהנדסי תנועה, מוסדות התכנון ורשויות מקומיות. כל אלה אמורים לפעול לפי ההנחיות וליישם אותן בשטח. במשך שנים רבות נעדרו הנחיות משרד התחבורה התייחסות לנושאים מהותיים רבים החיוניים לשיפור שירותי התח"צ ולשימוש בה. בהיעדר הנחיות בנושאים אלה, לעיתים לא הושם דגש מספיק על נושא התח"צ בעת תכנון שכונות, יישובים, מרכזי תעסוקה ואזורי תעשייה. למשל, בחלק מהתוכניות לא הוכן כלל נספח תחבורה. אשר לנספחי התחבורה שהוכנו, בחלק מהם לא הושם הדגש הנדרש על תח"צ, לא הוקצו שטחים לבניית מתקני תח"צ, והתשתיות תוכננו באופן שלא איפשר מתן העדפה לאוטובוסים על פני כלי רכב פרטיים. בכך לא פעל מת"ח די הצורך לשיפור השירות של התח"צ ולקידום השימוש בה. במקרים רבים נעשה ניסיון לתת מענה לצרכים הנוגעים להפעלת התח"צ רק בדיעבד, לאחר שהתוכניות כבר יושמו בשטח. ואולם המענה לא היה מיטבי והיה כרוך בפגיעה בשירות וביעילות של מערכת התחבורה.
להנחיות משרד התחבורה אין תוקף מחייב כלפי יזמים, מתכננים, רשויות מקומיות ומוסדות תכנון. המשרד אינו פועל די הצורך כדי להטמיע את הנחיותיו, ובכלל זה העקרונות המובאים בהן, בקרב הגורמים הרלוונטיים ולהביא לכך שיקבלו את המשקל הראוי במסגרת כלל השיקולים של גורמים אלה.
מסמך "בחינת השלכות תחבורתיות (בה"ת)"
במסמך בעניין בחינת ההשפעות התחבורתיות של תוכנית מסוימת (להלן - מסמך בה"ת) מתוארת המערכת התחבורתית ומוצגת הערכה של ההשפעות התחבורתיות שיהיו ליישום התוכנית. בשנת 2003 פרסם משרד התחבורה את "המדריך להכנת בחינת השלכות תחבורתיות (בה"ת)" (להלן - המדריך להכנת בה"ת). המדריך להכנת בה"ת התבסס כמסמך מדיניות על "תוכנית אב ארצית לתחבורה יבשתית" שהכין מת"ח בשנת 1999. אף שמאז עדכן משרד התחבורה את התוכנית כמה פעמים ופרסם תוכניות אב ותוכניות אסטרטגיות מעודכנות, לא תוקן המדריך להכנת בה"ת בהתאם למדיניות התחבורה העדכנית של המשרד.
המדריך להכנת בה"ת שם את הדגש בעיקר על בדיקות המיועדות למתן שירות לכלי רכב פרטיים. התייחסותו של המדריך לנושא התח"צ היא כללית, וחסרות בו בדיקות הנוגעות לשימוש בתח"צ. בביקורת עלה כי בפועל, העיסוק בנושא התח"צ במסמכי הבה"ת אינו מעמיק.
אי-קידומה של תוכנית מתאר ארצית מעודכנת בנושאי תחבורה
תמ"א 42 - תוכנית מתאר ארצית משולבת לתשתיות תחבורה יבשתית, הנמצאת בהכנה, אמורה להציג את התפיסה התכנונית המעודכנת של מוסדות המדינה בכל הנוגע לתשתיות התחבורה לסוגיהן. היא אמורה לשמש מסמך מדיניות המנחה את התכנון על כל רמותיו, באופן שיתקיים שילוב מרבי בין הפיתוח הכולל ושימושי הקרקע לבין הפיתוח התחבורתי. העבודה על התוכנית החלה עוד בשנת 2008, אך במועד סיום הביקורת עדיין לא הסתיימה, זאת למרות החלטת הממשלה להביא את התמ"א לאישור המועצה הארצית ולאישור הממשלה עד סוף שנת 2011. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-השלמת התמ"א במשך שנים ארוכות, לאחר המועד שנקבע לאישורה. בשנים אלה קודמו, ומקודמות גם כיום, תוכניות שונות בלא שיש תמ"א עדכנית לתחבורה. הדבר עלול להוביל לקבלת החלטות נעדרות "מבט-על" כולל, שאינן מבטיחות את השתלבות התוכניות המקומיות במארג התכנוני הארצי. זאת ועוד, התמשכות תהליכי הכנת התמ"א על פני שנים עלולה להביא לכך שבחלוף השנים תפחת עדכניותה.
היבטים תחבורתיים באישור תוכניות בנייה בוותמ"ל
נציגי משרד התחבורה אינם מוזמנים לרוב לדיוני העבודה הראשוניים שמקיימת הוותמ"ל, שבהם מגובשים עקרונות התכנון ומסמכי התכנון הראשוניים, אלא מוזמנים לדיונים בשלבים של אישור התוכניות. המעורבות החלקית של נציגי מת"ח והיעדר תיאום מקדים עימם מקשים עליהם להעלות לדיון סוגיות תחבורתיות ולקדם שינויים בתוכניות שיסייעו לשפר את אספקת שירותי התח"צ. דרך המלך לשיתופם של גורמי ממשלה בתהליך התכנון היא שיתופם בדיוני הוועדות וביצוע תיאום עימם במשך כל תהליך התכנון. למרות זאת, נוצרת מציאות שבה פעמים רבות מת"ח מגיש התנגדות לתוכנית בשלב המאוחר של הגשת ההתנגדויות, אף שהמטרה העיקרית של שלב זה היא לאפשר לציבור הרחב להשתתף בתהליך התכנון.
על פי החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד-2014, יו"ר הוותמ"ל ימנה לוועדה בין היתר נציג של שר התחבורה מקרב עובדי משרדו וכן יועץ תחבורתי שאינו עובד מדינה. נמצא כי היועץ התחבורתי של הוותמ"ל מעורב בכל שלבי הדיונים בתוכניות, ממליץ מה יהיו ההנחיות להכנת מסמך בה"ת ובמקרים רבים מטפל בתיקון היבטים תחבורתיים בתוכניות, ללא מעורבות של נציג מת"ח בוועדה, זאת אף שהתשתיות שיוקמו מכוח התוכניות אמורות לשמש בהמשך את מת"ח במתן שירותי תח"צ. מעורבות זו הופכת את היועץ התחבורתי לגורם המקצועי המוביל בנושא התחבורה.
ייצוג משרד התחבורה בוועדות המחוזיות ובוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה
נציגי מת"ח אינם משתתפים בחלק מהדיונים המתקיימים בוועדות המחוזיות בשל מצוקת כוח האדם באגף לתכנון תחבורתי. לרוב הנציגים משתתפים בדיונים לקידום התוכניות הגדולות יותר. כמו כן, הנציגים אינם משתתפים בדיוני עבודה המתקיימים בשלבים המוקדמים בתהליך הקידום של חלק מהתוכניות, אף שהם מוזמנים אליהם, אלא רק בדיוני ההפקדה והאישור של התוכניות.
האגף לתכנון תחבורתי אינו שולח נציגים מטעמו להשתתף בדיונים של הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה (להלן - הוועדות המקומיות), כנציגים בעלי דעה מייעצת. בכך מוותר האגף על האפשרות להעיר את הערותיו על התוכניות ולוודא שהן יעלו בקנה אחד עם מדיניותו, ובפרט שתכנון התשתיות יותאם למתן שירותי תח"צ. לנוכח הרחבת הסמכויות של הוועדות המקומיות משנת 2014 ולנוכח התוכניות הרבות להתחדשות עירונית, השתתפותם של נציגי מת"ח בדיוני הוועדות המקומיות וייצוג אפקטיבי של עמדות מת"ח מקבלים משנה חשיבות.
תכנון שימושי הקרקע בקרבת אמצעי תחבורה ציבורית
המערכות להסעת המונים, ובהן הרכבות הקלות, הן מערכות עתירות השקעה, שהייעוד שלהן הוא לשרת מספר רב של נוסעים. על מנת שמערכות אלה יממשו את הפוטנציאל שלהן, יהיו אפקטיביות ויעודדו את השימוש בתח"צ, יש לשלב בצורה נכונה בין אמצעי התח"צ לבין ייעודי הקרקע האחרים שנמצאים בקרבתם, למשל באמצעות ציפוף של שטחי מגורים, תעסוקה ומסחר בקרבת אמצעים להסעת המונים. בביקורת נמצאו תוכניות שבהן עיקרון זה לא התקיים.
היעדר סנכרון בין יישום תוכניות בנייה לבין יישום פרויקטים תחבורתיים
יישומן של תוכניות רחבות היקף - כמו פיתוח מתחמים חדשים בראש העין, הרחבתו של היישוב חריש והעברת יחידות חיל המודיעין לקריית המודיעין בנגב - עוכב, מכיוון שהיישום היה מותנה בקידום פתרונות תחבורתיים, ואלה לא קודמו בזמן.
ההמלצות העיקריות
על משרד התחבורה לפעול כדלהלן:
1. לפעול ללא דיחוי להסדרת מעמדה, סמכויותיה ותחומי אחריותה של הרשות הארצית.
2. לבחון אם המבנה הארגוני הקיים ותקן העובדים של הרשות הארצית תואמים את משימותיה, ואם יימצא שיש צורך בשינויים, להעלות זאת לפני משרד האוצר ונציבות שירות המדינה.
3. לפעול בהקדם לחיזוק היכולות המקצועיות בתחום הסטטוטורי של האגף לתכנון תחבורתי, על מנת לשפר את ייצוג עמדות מת"ח במוסדות התכנון ואת התמודדותו עם האתגרים המקצועיים העומדים לפניו.
4. לבחון מחדש את היקפו של השימוש ביועצים מקצועיים בנושאים הנוגעים לתכנון תחבורתי, לבחון דרכים להפחתת התלות בהם ולהקפיד שאת תפקידי הליבה ימלאו עובדים מקצועיים המועסקים במשרד.
5. להסדיר מערכת הנחיות קוהרנטית ומקיפה בנושאים הנוגעים לתכנון ולקידום של התח"צ ולשפר את אופן הטמעתן ואת מידת יישומן בקרב מתכננים, מוסדות תכנון ורשויות מקומיות. על ההנחיות להתאים למדיניותו העדכנית ולתוכניותיו העתידיות של המשרד. בין היתר על מת"ח לעדכן את המדריך להכנת בה"ת ולהתאימו לתוכניות וליעדים העדכניים של המשרד, ובהם שיפור השירות בתח"צ. נוסף על כך עליו לשקול אם יש לפעול כדי להפוך חלק מההנחיות למחייבות.
על משרדי התחבורה והאוצר לפעול בהקדם להסדרת הקמתן של רשויות מטרופוליניות, בהתאם להחלטות הממשלה שניתנו בנושא.
על משרד התחבורה ומינהל התכנון לפעול כדלהלן:
1. להחיש את תהליך הכנת תמ"א 42 ולהגישה בהקדם לאישור המועצה הארצית ולאישור הממשלה.
2. לשקול אם לעגן את הכללים בנוגע לנסיבות המצריכות הגשת מסמך בה"ת ונספח תחבורה ואת אופן הכנתם.
על משרד התחבורה וכלל מוסדות התכנון לפעול כדלהלן:
1. להגביר את מעורבות נציגי משרד התחבורה בהחלטה אם לדרוש להגיש מסמך בה"ת ונספח תחבורה, במתן הנחיות להכנתם של המסמכים ובבדיקתם.
2. לדאוג יחד עם הרשויות המקומיות לכך שתוואי הקווים, מקום התחנות ושימושי הקרקע בסמיכות למערכות של הסעת המונים יאפשרו למערכות אלה להיות נגישות ככל שניתן לאוכלוסייה גדולה ככל האפשר, זאת בין היתר באמצעות ציפוף של שטחי מגורים, מסחר ותעסוקה בקרבת מערכות אלה.
3. להגביר את שיתופם של נציגי משרד התחבורה בתהליכי התכנון הסטטוטוריים. לשם כך על כל מוסדות התכנון לשקול לשתף את נציגי מת"ח גם בשלבי התכנון הראשוניים של התוכניות הרלוונטיות המובאות לאישור מוסדות התכנון. כמו כן, על משרד התחבורה לפעול בנחרצות כדי שנציגיו יהיו שותפים פעילים בכל השלבים הרלוונטיים של אישור התוכניות שיש להן השפעות תחבורתיות ולדאוג שהאגף לתכנון תחבורתי יוכל לספק מענה הולם בנושאים אלה.
על מוסדות התכנון, משרד התחבורה ומשרד הבינוי והשיכון לדאוג למתן מענה לצרכים בתחום התחבורה כבר בשלבים המוקדמים של הכנת תוכניות הבנייה ולקדם את יישומן של התוכניות התחבורתיות בד בבד עם קידום מיזמי הבנייה.
סיכום
לתכנון של תשתיות יש השפעה מכרעת על היכולת לספק רמת שירות טובה של תח"צ ועל השימוש בפועל בשירותי התח"צ, ועל כן התאמה של התכנון הפיזי של היישובים לצורכי התחבורה הציבורית הכרחית לשיפור שירותי התח"צ. חשוב שכבר בשלבי התכנון הראשוניים במוסדות התכנון יינתן לשיקולים הנוגעים לתחבורה הציבורית משקל ראוי ויוכן מצע תכנוני המאפשר לספק ביעילות שירותי תח"צ ולעודד את השימוש בה. הדבר מקבל משנה חשיבות נוכח העובדה שבשנים האחרונות עושה ממשלת ישראל מאמצים רבים להגדיל את היצע הדירות ולהאיץ את אישורן של תוכניות בנייה למגורים.
לאורך שנים רבות התכנון בישראל מתבצע תוך התחשבות מועטה בנושא התחבורה הציבורית. אף שמשרד התחבורה מצהיר זה שנים כי קידום התח"צ הוא היעד המרכזי שלו, הוא לא פעל די הצורך כדי שצורכי התכנון התחבורתי יקבלו משקל ראוי בעת הכנת תוכניות בנייה ובעת אישורן במוסדות התכנון, ובפועל אינו משמש גורם שמוביל את הפעולות להתאמת התשתיות הפיזיות לצורך קידום התח"צ: מת"ח לא פעל די הצורך כדי לקדם את תוכניותיו בנושא התח"צ ולהציג את צרכיו לכלל הגורמים הרלוונטיים; הכנתה של תמ"א 42 על ידי מת"ח ומינהל התכנון נמשכת זה כעשר שנים, למרות החלטת ממשלה להביאה לאישור הממשלה עד סוף שנת 2011; במשך שנים הנחיותיו של מת"ח לא עסקו בנושאים מהותיים רבים החיוניים לשיפור רמת השירות של התח"צ ולהגברת השימוש בה; הנחיות רבות פורסמו רק בשנתיים האחרונות, חלק מההנחיות הקיימות אינן מעודכנות, ומת"ח לא פעל די הצורך להטמעת ההנחיות בקרב הגורמים הרלוונטיים. במצב זה לעיתים קרובות לא הושם הדגש הנדרש על נושא התח"צ בעת תכנון שכונות, יישובים, מרכזי תעסוקה ואזורי תעשייה; במשך השנים יש ייצוג חסר של מת"ח במוסדות התכנון, בין היתר בגין מחסור בכוח אדם מקצועי, סוגיה שמת"ח לא טיפל בה כיאות. נציגי מת"ח אף אינם שותפים בתהליכים הראשוניים של אישור תוכניות הבנייה בחלק ממוסדות התכנון, ועל כן יכולת ההשפעה שלהם על התוכניות קטנה, ולעיתים עמדתם מקבלת משקל נמוך בתהליך התכנון; מעמדה של הרשות הארצית כיחידת סמך לא הוסדרה, ולא הוקמו רשויות תחבורה מטרופוליניות, למרות החלטות ממשלה שהתקבלו בעניין.
משרד התחבורה אמון על מתן שירותי התחבורה בכלל והתח"צ בפרט, ועל כן הוא צריך להיות שותף פעיל בתהליך התכנון הסטטוטורי על כל רבדיו. כדי להביא לשיפור של ממש בשירותי התחבורה הציבורית ולהגדיל באופן ניכר את השימוש בה, הכרחי שמשרד התחבורה וגורמי התכנון השונים יגבירו את התיאום בין התכנון הפיזי לבין תכנון התחבורה וייתנו משקל ראוי לצורכי התחבורה הציבורית. לשם כך יש לחזק הן את התיאום בין היחידות השונות במשרד התחבורה והן את התיאום בין מת"ח לבין מוסדות התכנון, ובעיקר בין מת"ח לוותמ"ל. על מנת לעמוד ביעדים האסטרטגיים שקבע ולהוציא אל הפועל את מדיניותו, על מת"ח לדאוג לחיזוק היחידות המקצועיות העוסקות בתכנון מערכות התח"צ ובניהולן, להגביר את מעורבותו בתהליכי התכנון הסטטוטורי ולהפוך לגורם מוביל. בעניין זה יצוין כי חשוב להסדיר את מעמדה, סמכויותיה ותחומי אחריותה של הרשות הארצית ולפעול להקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות. בשנים האחרונות מגובשות תוכניות בנייה רבות ברחבי הארץ. יש לנצל הזדמנות זו על מנת להביא לשינוי בדפוסי ההתנהגות של הציבור ולהגביר את השימוש בתח"צ.