facebook

פרסום דוח שנתי 68ב ודוח מיוחד על "מבצע "צוק איתן"

מבקר המדינה פרסם היום את הדוח השנתי 68ב ודוח מיוחד על "מבצע "צוק איתן" - פעילות צה"ל בהיבטים של המשפט הבין-לאומי בעיקר בנוגע למנגנוני הבדיקה והבקרה של הדרג האזרחי והדרג הצבאי

​​

‏מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום את הדוח השנתי 68ב', כמו כן פרסם מבקר המדינה דוח מיוחד: "מבצע "צוק איתן" - פעילות צה"ל בהיבטים של המשפט הבין-לאומי בעיקר בנוגע למנגנוני הבדיקה והבקרה של הדרג האזרחי והדרג הצבאי".

דוח 68ב' עוסק בעיקרו במערכת הביטחון, אשר מופקדת ומעורבת תחומי עשייה מגוונים בעלי חשיבות רבה לתושבי המדינה ולזכויותיהם. הוא כולל גם פרקים שעוסקים בנושאי משק וכלכלה. הדוח הזה הוא ביטוי לעמדת מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לגבי ההתנהלות הנדרשת מהגופים המבוקרים ולגבי החובה המוטלת עליהם לתקן בהקדם את הליקויים הנחשפים בו.

פרק ראשון- מערכת הביטחון

משרד הביטחון

עיכובים בפעילות מערכת הביטחון בקידום העמידה ביעדי הגיוס של תלמידי ישיבות לצה"ל - בשנים 2016-2013 לא עמדה מערכת הביטחון ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה, והפער בין היקפי הגיוס בפועל של תלמידי ישיבות לצה"ל לבין יעדי הגיוס גדל פי שמונה בערך במהלך שלוש שנים. נמצאו ליקויים במנגנון הפיקוח והאכיפה, שתפקידו מעקב אחר תלמידי ישיבות דחויי שירות, כדי להביא לגיוס מי שאינו לומד בישיבה.

בינואר 2016 הקימה הממשלה צוות בין-משרדי לנושא קידום העמידה ביעדי הגיוס של תלמידי ישיבות .בתיקון לחוק נקבע כי שר הביטחון יגבש הצעת החלטה לתכנית לקידום העמידה ביעדי גיוס תלמידי ישיבות על-פי תכנית שיגיש לו הצוות, ויביאה לאישור הממשלה בתוך 40 ימים מיום הגשת התכנית. על אף קביעה זו, שר הביטחון הביא הצעת החלטה לאישור הממשלה רק בפברואר 2017 אף שהצוות הבין-משרדי הגיש לשר הביטחון תכנית רב-שנתית בנושא כבר באפריל 2016. במועד סיום הביקורת הממשלה טרם דנה בתכנית, ויש בכך כדי לפגוע בעמידה ביעדי הגיוס שהיא עצמה קבעה.

אי ביצוע הערכה של הפעילות להכנת נוער חייב גיוס לשירות בצה"ל - האגף הביטחוני-חברתי אינו מבצע הערכה מעמיקה ומשוב על פעילותו. עקב זאת אין בידיו מידע אם עליו לבצע שיפורים בתחום ההכנה לצה"ל.

חסמים בעידוד המגזר הבדואי להתנדב לשירות בצה"ל - סוגיות משמעותיות שהטיפול בהן חיוני להגדלת שיעור ההתנדבות לגיוס לצה"ל במגזר הבדואי (כגון: פערים בחינוך, אי-הסדרת סוגיית ההתיישבות, תחושת קיפוח והיעדר תחושת שייכות, אי-תגמול של מתגייסים, והקושי להשתלב בחברה הישראלית) אינן נמצאות בתחום אחריותה של מערכת הביטחון ואף אינן בשליטתה. אף שמשרד החינוך פועל לחיזוק הזיקה בינם ובין מדינת ישראל ולעידוד התנדבותם לצה"ל, הרי שחוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא לא מפרט דבר בנוגע לפעילות הנדרשת לעידוד התנדבות לגיוס של בני הנוער הבדואים.

אי-בחינה של ייעוד מסלול הנח"ל ואי-הלימה בין פעילות הנח"ל להוראות החוק - הפעילות הנוכחית בפרק המשימה האזרחית שבמסגרת מסלול הנח"ל אינה מתיישבת עם הוראות החוק והתקנות שהוצאו מכוחו. לא התקיים דיון יסודי על קיומו של פרק המשימה האזרחית במסלול הנח"ל תוך כדי השירות הצבאי. לדעת הרמטכ"ל: "מסלול הנח"ל סיים את תפקידו ההיסטורי במתכונתו הנוכחית ואינו רלוונטי עוד... יש להפסיק את פרק המשימה שבמסלול הנח"ל, ולעבור לשירות צבאי מלא של שלוש שנים".

פעילות אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון - נמצאו ליקויים בפעילות האגף,שעל חלקם הצביע משרד מבקר המדינה כבר בביקורות קודמות - בתחומי כוח אדם ,מינויים וניצול המשאבים העומדים לרשותו לחיזוק תדמית משהב"ט. נמצאו ליקויים בפרסום הודעות לתקשורת שהובילו לפרסומים שליליים. כמו כן ליקויים באופן בו פועל האגף מול כלי התקשורת הזרה בישראל.

היבטים מינהליים בעבודת הוועדות הרפואיות לקביעת זכויותיהם של נכי צה"ל - הביקורת העלתה כי אגף שיקום נכים עדיין לא פעל לתיקון הליקויים שהועלו בביקורת קודמת. התברר שלא רק שלא חל שיפור בהיבט זה, אלא משכי הטיפול בתביעות של הנכים התארכו. סקר שערך משרד מבקר המדינה בקרב נכי צה"ל העלה חוסר שביעות רצון מהתהליך המתקיים בוועדות הרפואיות, בעיקר באשר ליחס הניתן להם בוועדות. על האגף ומשהב"ט לבחון בהקדם שיפור השירות הניתן לאוכלוסיית הנכים הזכאית לטיפול הולם.

צבא ההגנה לישראל

הטיפול בחיילים הבודדים במהלך שירותם הצבאי ולאחר שיחרורם מצה"ל - בביקורת עלו ליקויים באשר לדרך הטיפול בהם בעת שירותם ולאחר שחרורם .על צה"ל לבצע בחינה של צורכי הקיום שלהם וכן לבחון את האפשרות לספק להם הטבות ייחודיות. סיוע של עמותות וארגוניים אזרחיים ניתן במקרים רבים בניגוד לפקודות ולמדיניות התרומות של צה"ל. יש להסדיר את שיתוף הפעולה עמם.

מבקר המדינה רואה בקליטתם של חיילים בודדים בחברה הישראלית אתגר לאומי. ראוי כי תתקיים עבודת מטה לאומית בין-משרדית, בהובלת מנכ"ל משהב"ט, כדי לקדם תכנית אסטרטגית שמטרתה קליטתם בחברה לאחר שחרורם. יש לציין לחיוב כי משרד הביטחון וצה"ל כבר החלו לטפל בתיקון הליקויים, כפי שעלו בדוח הביקורת.

איזור יהודה ושומרון

מחוז שומרון ויהודה (ש"י) של משטרת ישראל - נמצאו ליקויים, מהם מהותיים ומשמעותיים בתפקודם של המטה הארצי ומחוז ש"י ,שיש בהם כדי לפגוע בבניין הכוח, בהפעלתו, ברמתו המקצועית ובכשירותו המבצעית. נמצאו ליקויים לגבי פעילותו של מוקד 100 - במועד סיום הביקורת למעלה משלוש שנים לאחר אירוע "שובו אחים" - חטיפת שלושת הנערים, עדיין לא השלימה משטרת ישראל את יישום כל הלקחים שעלו אז. נמצאו ליקויים בכל הנוגע לקשר ולשיתוף הפעולה בין המחוז לבין צה"ל ושב"כ. חקירות אירועים שבהם פלסטינים נורו על ידי שוטרי מג"ב, שפעלו תחת פיקוד צה"ל באיו"ש, התקיימו בניגוד לפקודות המשטרה ובקצב איטי במיוחד. הדבר פוגע קשות בטיפול בתלונות ובאירועים, אינו עומד בכללי המשפט הבין-לאומי ואף פוגע באמון הציבור ברשויות האכיפה. רק בנובמבר 2017 קיבל ראש הממשלה את ההחלטה שהחקירות תבוצענה על ידי המשטרה צבאית החוקרת (מצ"ח). על כל הגורמים המעורבים האחראים לחקירות אלו לפעול בהקדם האפשרי ובתיאום מלא למימוש החלטת ראש הממשלה בנושא.

פרק שני - משרדי ממשלה

משרד האוצר

רזרבות והוצאות שונות בתקציב המדינה- תקצוב, ניצול ושקיפות- סה"כ הרזרבה בתקציב המדינה לשנת 2018 – כ-20 מיליארד ש"ח. הדוח מצביע על ליקויים בדרך שבה אגף תקציבים מתקצב, מנצל ומשקף את הרזבות בתקציב.

מאחר שמשרדי הממשלה אינם יכולים להפשיר לשימושם את תקציבי הרזרבות ללא אישור אגף תקציבים, קיימת ריכוזיות גבוהה של אגף התקציבים בשלב ביצוע התקציב. הדוח גם מצביע על בעיות ברמת השקיפות בתקציבי הרזרבות של אגף התקציבים כלפי הכנסת בשלב אישור תקציב המדינה ועל בעיות ברמת השקיפות כלפי הכנסת והציבור בסעיפים שבניהולו - "הוצאות שונות" ו"הוצאות פיתוח אחרות". ליקויים אלה פוגעים ביכולתם של מקבלי ההחלטות ללמוד על השימושים והמטרות שלשמם הוקצו סכומי הרזרבה וסעיפי התקציב שבניהולו של האגף ועל יכולתם לבקר את התקצוב וביצועו.

פרק שלישי - חברות ממשלתיות

חברת נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ - ניהול מכרזים והתקשרויות - הדוח מעלה ליקויים משמעותיים הקשורים להימשכות הליכי מכרז הקרונות ומכרז המערכות על פני שלוש עד ארבע שנים. עוד מעלים הממצאים כי היו מקרים בהם חברים בוועדת ההיגוי הביעו התנגדויות והסתייגויות להחלטות שהתקבלו בוועדת ההיגוי שגרמו לעיכובים בהתקדמות הפרויקט, וריב סמכויות שאינו מועיל להתנהלות נאותה בפרויקט כה חשוב וחיוני לציבור. על משרדי התחבורה והאוצר, בשיתוף נת"ע, להסדיר בהקדם האפשרי באופן מחייב את מכלול מערכת היחסים ואת יחסי הגומלין בין הגופים השונים הקשורים בהקמת המתע"ן, ולפעול בהתאם להחלטת הממשלה וועדת ההיגוי. התקשרויות עם יועצים - בוצעו התקשרויות עם יועצים בפטור ממכרז. ההתנהלות זו הביאה לעיכובים רבים עד אישור ההתקשרות (כ-20 חודשים).

העברת סמכויות הניהול לגורם חיצוני יוצרת תלות של החברה בגורם החיצוני שצובר את הניסיון ואת הידע הנוגעים לפרויקט ואף עלול ליצור קשיים בפיקוח ובקרה אפקטיביים עליו.

פרק רביעי - גופים נוספים

היערכות לקראת תום זיכיון המשנה של חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ - דרך הפעולה של משרד האוצר לגבי ההיערכות לקראת תום הזיכיון, קבלת ההחלטות בעניין זה והסדרת מעמד נכסי הזיכיון לא הייתה תקינה ולא הבטיחה את מירב התועלת למשק המדינה. מנכ"ל האוצר הכתיב לצוות בין-משרדי לשם היערכות לתום הזיכיון, לגבש את הזיכיון המעודכן במתכונת של "חברה אחודה". בכך מנע מהצוות לבחון חלופות אחרות העשויות להועיל יותר למשק.

דוח מיוחד : מבצע "צוק איתן" - פעילות צה"ל בהיבטים של המשפט הבין-לאומי בעיקר בנוגע למנגנוני הבדיקה והבקרה של הדרג האזרחי והדרג הצבאי.

דוח זה נוסף לשלושה דוחות ביקורת שכבר פורסמו בנושא מבצע צוק איתן: "ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה)"; "ההתמודדות עם איום המנהרות"; "תהליכי קבלת החלטות בקבינט בנוגע לרצועת עזה לפני מבצע 'צוק איתן' ובתחילתו".

על-פי החלטת ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה, דוח זה מתפרסם בחלקו, לשם שמירה על ביטחון המדינה. עם זאת, חסיון זה אינו מונע את הבנת מהות הביקורת ומתן פומבי לליקויים שנמצאו.

להלן עיקרי הממצאים:

ההוראות של צה"ל בנוגע להכשרות בתחום המשפט הבין-לאומי לא נתנו מענה הולם לגבי כללי ההתנהגות ההומניטריים על-פי המשפט הבין-לאומי החלים בפעילות צבאית בקרב אוכלוסייה אזרחית בלתי מעורבת.

פקודת "חניבעל": נמצא כי אף שהוראת מדיניות האש של המטכ"ל שהייתה בתוקף במבצע "צוק איתן" מחייבת לפעול לפי עקרונות המשפט הבין-לאומי, לא צוינו במפורש בפקודת "חניבעל" עקרונות ההבחנה והמידתיות. עוד נמצא כי פקודות "חניבעל" הפיקודית והאוגדתית היו עלולות להשתמע לשתי פנים בנוגע למונחים המתארים את ערך חיי החטוף, וכי הדבר היה עלול להביא לפרשנויות שונות של הפקודות על ידי גורמים שונים בצה"ל.

מבקר המדינה מציין בחיוב את פעולתו של הרמטכ"ל רב-אלוף גדי אייזנקוט, אשר הורה בעקבות הביקורת וממצאיה על ביטול פקודת "חניבעל" ביוני 2016 ועל ניסוח פקודה חדשה, המסדירה את ההוראות המבצעיות למניעת חטיפת חייל או אזרח ולסיכול חטיפה כזאת לאחר שאירעה.

נמצא כי הגופים השונים, ובראשם משרד המשפטים וצה"ל, עשו פעולות, ליישום המלצות ועדת טירקל, לשיפור עבודת מנגנוני הבדיקה והחקירה של תלונות וטענות בדבר הפרות דיני הלחימה, אף לפני סיום העבודה של צוות היישום.

בהתאם להמלצת ועדת טירקל הוקם בצה"ל מנגנון לבירור עובדתי כדי להחליט אם יש לפתוח בחקירה פלילית.

נמצא כי שילוב פעילות המנגנון לבירור עובדתי עם "מנגנון תחקור מטכ"לי" אינו מתיישב באופן מלא עם המלצת ועדת טירקל להקים "מנגנון נפרד לצורך עריכת ההערכה העובדתית". עם זאת, מבקר המדינה סבור, כי קיום הערכה עובדתית באמצעות המנגנון לבירור עובדתי במתכונת הקיימת עולה בקנה אחד עם הוראות המשפט הבין-לאומי.

בעבודת המנגנון במהלך מבצע "צוק איתן" ולאחריו, נמצאו ליקויים בנוגע ליעילות ולמהירות של עבודת המנגנון, הן באיסוף הממצאים​ והן בתיעוד המידע שנאסף.

מדיוני הקבינט עולה כי ניתן משקל משמעותי לכללי המשפט הבין-לאומי במסגרת פעילות צה"ל ברצועת עזה, וקויים ליווי משפטי שוטף לכל דיוני הקבינט במהלך המבצע, וכן ההתגייסות לסיוע לאוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה במהלך הלחימה.